"כסף על הרצפה": האם גל ההנפקות של תל אביב בדרך להפוך לצונאמי?

שנת 2025 עוד לא הסתיימה, אבל בשוק ההון המקומי יש כבר מי שמרימים כוסיות. בזמן שמדדי המניות שברו שיאים פעם אחר פעם, גם שוק ההנפקות התעורר לחיים, עם קרוב ל־20 חברות חדשות שגייסו הון בשנה החולפת והצטרפו לזירת המסחר בת"א. זאת לאחר שלוש שנים שחונות. למעשה מאז גל ההנפקות של 2020־2021 לא נראו מספרים כאלה באחוזת בית, והפעם האחרונה עוד צרובה בשוק ככזו שנגמרה בהפסדים כבדים למשקיעים רבים.

● השינוי במודל קופות הגמל להשקעה יחכה? המהפכה בתחום החיסכון יצאה מחוק ההסדרים
● כשאי השוויון מעמיק והאמון בכלכלה נחלש: אמריקה מאבדת אחיזה בקפיטליזם

אבל הגל הנוכחי נראה אחרת. השוק כבר לא מחפש חברות חלום טכנולוגיות, אלא תחומים יציבים ובטוחים כמו מזון, נדל"ן ותעשיות ביטחוניות. מה השתנה בשנה האחרונה שסיים את בצורת ההנפקות בתל אביב, איך תעשייה שלמה משנה את פניה בשורה של עסקאות בתחום החיתום והאם הגל האמיתי יגיע בכלל בשנה הבאה? גלובס צולל לקאמבק של שוק ההון הישראלי.

"שנה היסטורית שפתחה את התיאבון"

"השנה אמנם התחילה חלש יחסית, והיו לא מעט מהמורות, אבל שנת 2025 הייתה אחת השנים החזקות שידענו", מסכם בכיר בענף החיתום, חודש וחצי לפני סיום השנה. "אנחנו בשנה היסטורית", מצהיר חתם אחר את התקופה שבה מדד ת"א 125 זינק ב־40%. "עם כל המלחמה והאתגרים שאנחנו מתמודדים איתם, שוק המניות פה נתן תשואה עודפת משמעותית על השווקים בחו"ל. הרבה כסף זרם לתוכו, שחלקו הגיע מחו"ל, וזה בא לידי ביטוי גם בהנפקות שזכו לביקושים חזקים ובהמשך הניבו רווחים למשקיעים. אין ספק שזה פותח את התיאבון לעוד חברות שחשבו לעשות את המהלך".

"ידענו תקופה ארוכה שאנחנו רוצים להיכנס לשוק", מספר מנהל באחת החברות שנכנסו בשנה החולפת. "אז התחלנו עוד בשנה שעברה, בהכנות למרות שידענו שיכול להיות שזה ייקח אולי אפילו שנתיים עד שנוציא את זה לפועל. בסוף, ראינו שהשוק ממשיך להיות חיובי למרות המלחמה, ושהמוסדיים מעוניינים בחברות טובות כמו שלנו, אז החלטנו ללכת על זה. בדיעבד יכול להיות שהיה עדיף לנו לחכות טיפה, אבל אין באמת דרך לתזמן את השוק".

והוא לא היה לבד. אם בין השנים 2022־2024 נרשמו למסחר בסה"כ 19 חברות, הרי שבשנת 2025 לבדה ירשמו כנראה מעל 20 חברות חדשות באמצעות הנפקות של מניות (IPO). אליהן ניתן לצרף מספר דומה של חברות שגייסו במהלך השנה החולפת, לראשונה, אג"ח בבורסה המקומית, רובן המוחלט בתחום הנדל"ן. עבור חלק מאותן חברות מדובר בשלב מקדים לקראת הנפקת מניות, שכן כמחצית מהחברות שהנפיקו את מניותיהן בשנה החולפת, ביצעו קודם לכן מהלך של גיוס חוב בבורסה.

בין החברות שנכנסו השנה לבורסה ניתן למנות כמה גדולות ומבוססות כמו חברת הנדל"ן אמפא ויבואנית הרכב יוניברסל מוטורס (UMI) שהנפיקו בשווי של מעל 3 מיליארד שקל - ההנפקות הגדולות בשוק מזה שנים. סימן נוסף לעוצמת השוק הוא ביצועים חיוביים ברוב המניות לאחר ההנפקה. רק חמש מבין המצטרפות החדשות לבורסה נסחרות כיום מתחת לשווין בהנפקה, כשבממוצע נרשמה תשואה של כ־20%.

בראש הטבלה ניצבת מניית חברת הטכנולוגיות הביטחוניות אר.פי אופטיקל שהכפילה את ערכה מאז ההנפקה במאי האחרון ואחריה חברת הבשר בלדי (82%) וחברת התוכנה אלעד (69%). מנגד, חולשה נרשמה בעיקר במניות החברות הקטנות שהונפקו, ובכללן אקסון ויז'ן הביטחונית (ירידה של 43%), וחברות ההתחדשות העירונית אנשי העיר (ירידה של 30%) ויעז (ירידה של 9%).

"הגל יימשך וכולם רוצים חלק"

את ההתעצמות של גל ההנפקות ניתן לראות לא רק בזרם התשקיפים שמגיע לאחרונה לבורסה, אלא גם בעסקאות המתבצעות בענף החיתום. חברות החיתום משמשות כגורם מתווך בין החברות המנפיקות ובין המשקיעים. הן אלה האמונות בפועל על הבאת החברות החדשות לבורסה, ועל גיוס הכספים עבורן, בעיקר מהגופים המוסדיים (המנהלים את כספי ההשקעות של הציבור הרחב).

שוק החיתום של ת"א מתאפיין בתחרות עזה על הובלת ההנפקות ועל העמלות השמנות שנלוות להן (ושבהן הם מתחלקים עם עורכי דין, רואי חשבון ויועצים פיננסיים). זאת לצד שיתופי פעולה בין הגופים לצורך הוצאת הגיוסים לפועל. "זה כסף על הרצפה, וכולם רוצים לאסוף אותו", מסביר גורם בשוק את המהלכים האחרונים בשוק, שהיקף העמלות השנתי בו מוערך במאות מיליוני שקלים. חברות החיתום מתאפיינות ברווחיות גבוהה לנוכח מודל הפעילות הרזה, כשעל פי הערכות מועסקים בענף כולו עשרות בודדות של עובדים.

רק בשבוע שעבר נודע כי חברת הביטוח הראל ובית ההשקעות אלטשולר בוחנים כניסה לתחום החיתום באמצעות השקעה בלידר שוקי הון, אחד מגופי החיתום המובילים בשוק. זאת, לאחר שנים ארוכות שבהן הם נמענו מלחזור לתחום שבו פעלו בעבר. מוקדם יותר השנה, לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות של בנק לאומי, מיזגה את פעילות החיתום שלה עם זו של ברק קפיטל חיתום, גוף מוביל נוסף בניהולו של צביקה מנס. באותו זמן נכנס הבנק הבינלאומי כשותף בחברת החיתום החדשה של אליאב בר דוד ואורן פרוינד, מנהלי החיתום של לאומי לשעבר, שהקימו חברה חדשה בשם אקסימוס קפיטל.

השגשוג המחודש בשוק החיתום מחלחל גם לגופים קטנים יותר, ששואפים להגדיל את פעילותם. כך, פירמת הבנקאות להשקעות מור־לנגרמן, הודיעה לאחרונה על הקמת פעילות חיתום בהובלת ערן חיים, שעבד תקופה ארוכה בחברת אקטיב של החתם עומרי לוי. עוד דווח כי איש העסקים עוזי ימין יו"ר ומייסד ענקית האנרגיה דלק US חבר אל חנה הולנדר, מנכ"לית אקסלנס לשעבר, לטובת הקמת בית השקעות חדש.

"ההערכות הן שגל ההנפקות יתעצם במהלך 2026 וכל הגופים הגדולים רוצים לוודא שהם ממוצבים בהתאם", אומר בכיר בשוק. "בסוף, אם נאהב את זה או לא, חיתום הוא הלב הפועם של שוק ההון, ומי שרוצה להרגיש את הדופק חייב להיות שם. הכל עובר דרכם וכל גוף רוצה שתהיה לו דריסת רגל מסוימת בתחום", מסביר גורם אחר. "זה שוק שמייצר נגישות להמון מהלכים ומציב את החתמים בקו הראשון של העסקאות בשוק", מוסיף בכיר באחד הגופים.

עם זאת, לא כולם בשוק מצליחים להבין את העניין של הגופים הפיננסים הגדולים, הבנקים, חברות הביטוח ובתי השקעות, שמחזיקים כמעט כולם בפעילות חיתום. "אני אמנם כורת את הענף שאני יושב עליו, אבל באמת שאני לא מבין את המוטיבציה של הגופים הפיננסים הגדולים להיכנס לחברות בתחום", אומר מנהל של אחת מחברות החיתום הגדולות. "טוענים שהם באים בגלל הרווחיות? זה שטויות. מה שחברת חיתום עושה בשנה, סניף בנק אחד עושה בלי מאמץ בכלל. אין לי הסבר לזה חוץ מזה שמרגע שלאחד יש, כולם צריכים שיהיה להם, ורצוי שכמה שיותר גדול, ועובדה שלכולם כמעט באמת יש".

משחק כיסאות לרכישת חברת חיתום

דעה שונה על הסיבה לתזזית שאחזה בשוק החיתום משמיע פעיל ותיק המצביע על הזעזוע שחוותה אחת ממובילות הענף, אי.בי.אי חיתום (לשעבר פועלים אי.בי.אי): "המהלכים שאנחנו רואים היום הם תוצאה של ההתנגשות בין בנק הפועלים למנהלי אי.בי.אי חיתום, שיצרה לא רק הרבה רעש תקשורתי, אלא גם הביאה לתגובת שרשרת שאת תוצאותיה השוק חווה עד היום".

האירוע עליו מצביע החתם הוא מהלך ההתנתקות של בנק הפועלים מחברת החיתום בה היה שותף במשך שני עשורים, לאחר סכסוך מתוקשר עם מנהליה הבכירים, ובהמשך מכירתו של מניות אי.בי.אי חיתום שבהן החזיק הבנק (כרבע מהחברה) אשתקד.

להחלטה קדם תסכול מתמשך של בכירי הפועלים מתנאי השכר הנדיבים שאושרו, חרף התנגדותו, לשלושת מנהליה הבכירים של אי.בי.אי חיתום - המנכ"ל עפר גרינבאום, המשנה למנכ"ל שי נבו והיועץ המשפטי ירון מוזס, שהעמידו את עלות התגמול המצרפית של השלושה על מעל 20 מיליון שקל בשנה - המשקפת שכר כפול, ואף יותר מכך, לכל אחד מהם ביחס לזה של בכירי הבנק, ובהם המנכ"ל דב קוטלר, אשר כפופים לחוק שכר הבכירים.

בהמשך, רכש הפועלים 20% מלידר שוקי הון, כולל פעילות החיתום המשמעותית שלה. בפועלים תפסו את מקומו של בנק אחר, הבינלאומי שחבר כאמור לפני מספר חודשים לחברת החיתום החדשה שהקימו בר דוד ופרוינד, יוצאי לאומי פרטנרס חי. משחק הכיסאות הזה הותיר את לאומי ללא מנהלים לפעילות החיתום שלו, מה שהוביל למיזוגה בתוך ברק קפיטל חיתום.

"עשרות חברות ייכנסו לשוק"

כעת, אחרי ההצלחה בשנה החולפת בשוק כבר נערכים להמשכו של הגל בשנה הבאה. "יש עדיין המון כסף שיכול לזרום לשוק וצמא לכניסה של חברות חדשות ואיכותית, ואפשר לראות את זה בביקושים להנפקות האחרונות. אני חושב שברמת כמות ההנפקות לא נגיע ל־100 הנפקות כמו ב־2021, אבל אני מניח שיהיו כמה עשרות חברות שינפיקו, ורובן יהיו חברות יחסית גדולות ורווחיות".

מנגד, יש גם מי שמטיל ספק ששנת 2026 תצליח להאפיל על קודמתה. "אני בכלל לא בטוח שנראה שנה כל כך טובה, זה תלוי בכל כך הרבה גורמים. אנחנו עובדים קשה כדי להוציא לפועל כמה שיותר הנפקות, אבל מי שכבר רץ לגזור את הסרטים לא מבין כלום בתחום, יש לא מעט חברות שאולי משתעשעות ברעיון ועושות צעדים אקטיביים בנושא, אבל לא יגיעו בסוף לשוק", מעריך גורם בכיר באחד הגופים המובילים.

באשר לאופי החברות שצפויות להיכנס לבורסה, הערכות הן שהן יהיו דומות לאלו של השנה החולפת. "שנת 2026 תהיה המשך ישיר לשנה שעברנו. יש לא מעט חברות גדולות שכבר מתחממות על הקווים ואני מאמין שנראה אותן נכנסות לקראת אמצע השנה הבאה. אני מתקשה לראות חברות קטנות, ללא רווחים משמעותיים, שנכנסות לשוק. אולי עם סייג אחד, חברות ביטחוניות, שבקונסטלציה מסוימת יכולות להצליח לעבור את המוסדיים", מעריך חתם ותיק.

"שוק ההון המקומי מתבסס בעיקר על נדל"ן, תעשייה ושירותים פיננסיים, כשההייטק ברובו מונפק בחו״ל. אני לא חושב ש-2026 תהיה שונה מזה במהות", אומר חתם אחר. בהקשר הזה מציינים בשוק, כי הנדל"ן צפוי להמשיך ולהוביל את רשימת ההנפקות לצד חברות בתחומים כמו פיננסים ומזון, שזוכה לאחרונה לעדנה מצד שוק ההון המקומי, לאחר עשורים של היעדרות ממנו , עם כניסתן של חברת הבשר בלדי ומחלבות גד לבורסה בשנה האחרונה, אליהן צפויה להצטרף בקרוב סוגת (יבואנית של סוכר, אורז, קטניות ומוצרי מזון נוספים), שעומלת בימים אלה על הגשת תשקיף שצפוי להתפרסם כבר בתקופה הקרובה. תחום נוסף, שעשוי להצטרף לגל ההנפקות הוא האנרגיה - גם החדשה וזם זו המסורתית.

מלבד סוגת, שורה ארוכה של חברות מובילות מתחממות בימים אלו על הקווים. ביניהן ניתן למנות את חברות הנדל"ן אביסרור, תדהר ורמי לוי נדל"ן, שכבר הגישה תשקיף לקראת הנפקה. עם זאת, ככל הנראה ההנפקה הגדולה של השנה הקרובה צפויה להגיע מכיוונה של ענקית המזון תנובה, שנערכת בימים אלו לקראת הנפקה אשר עשויה להתרחש לקראת אמצע השנה הבאה (לפי שווי מוערך של 10 מיליארד שקל). אליה ניתן לצרף גם חברות מזון נוספות דוגמת רשת המסעדות קיסו ופטריות מרינה, שבוחנות בימים אלו את מהלך.

עם זאת, בשוק יש כבר מי שמזהים התעוררות גם בקרב חברות בינוניות (בעלות שווי של מאות מיליוני שקלים). "אנחנו מזהים ניצנים של חברות בינוניות שרוצות לבוא לשוק, ויכול מאוד להיות שאנחנו נראה כמה חברות מעניינות שלא בהכרח נספרו עד עכשיו. אבל חשוב לומר שגם הן מבוססות מבחינה תזרימית, כי שוק ההון הישראלי מיצה לגמרי את חברות החלום", מציין אחד החתמים המובילים בשוק.

"מרבית ההנפקות הושלמו לפי שווי נמוך משקיוו"

בשוק מסבירים, כי הגל הנוכחי הוא במידה רבה תמונת ראי לגל הנפקות הטכנולוגיה הכושל ברובו של 2021. "אחרי שבגל הקודם חברות הייטק בוסריות ומפסידות שלטו בזירה, ורובן איכזבו את המשקיעים, אנחנו רואים כעת חברות רווחיות, שמציגות תזרים מזומנים יציב וחלוקת דיבידנדים סבירה", מסביר עו"ד עמרי אורן, שותף במחלקת שוק ההון במשרד ברנע ג'פה לנדה. לכך, הוא מצרף גם את "המציאות הביטחונית והכלכלית במדינת ישראל, שיחד עם האי־ודאות הגלובלית, מייצרים ביקוש גובר למניות דפנסיביות", הוא מסביר.

 עו''ד עמרי אורן, שותף במחלקת שוק ההון, משרד ברנע ג'פה לנדה / צילום: נועה שרביט

לדברי אורן "עדות נוספת לעוצמה ולפוטנציאל הצמיחה של החברות בסבב ההנפקות האחרון, היא העובדה שבמספר לא מבוטל מהם כספי ההנפקה זרמו לחברה, ולא לכיסיהם של בעלי המניות בדרך של הצעת מכר. זאת בניגוד למה שראינו בשנים קודמות. זו מגמה מאוד חיובית, ואינדיקציה לכך שבעלי השליטה מאמינים בפוטנציאל הצמיחה של החברות".

לצד זאת, אורן מדגיש כי "מרבית ההנפקות האחרונות הושלמו לפי שווי נמוך בעשרות אחוזים ממה שבעלי השליטה קיוו לקבל בתחילת התהליך. לכן, אם כל האופטימיות לגבי ההמשך, חשוב להבין שכלל לא בטוח שהדרך להנפקה תהיה קלה".