השינוי במודל קופות הגמל להשקעה יחכה? המהפכה בתחום החיסכון יצאה מחוק ההסדרים

עם כניסת השבת משרד האוצר פרסם לציבור באופן רשמי את תזכיר חוק ההסדרים לשנת 2026, כשבועיים לאחר חשיפת הטיוטה הראשונית. בין הנוסחים השונים ניתן כעת למצוא מספר הבדלים, ובעיקר רפורמות שכבר מצאו את דרכן החוצה מהחוק. אחת המרכזיות שבהן היא הכוונה לבצע מהפכה של ממש בעולמות החיסכון, באמצעות הקמת "חשבון השקעות" אחד שיאגד שורה של מוצרים תוך השוואת תנאי המיסוי ביניהם - קופות גמל להשקעה, פוליסת חיסכון וקרנות נאמנות.

● העברות כספים בשוק הגמל: אנליסט, מיטב ומור בצמרת המגייסים. ומי איבד הכי הרבה?
● באוצר מציגים הצעה למס חדש על הבנקים: כך הוא יעבוד

כך או כך, מראש לא היו לרפורמה סיכויים גבוהים לעבור בחוק ההסדרים הנוכחי. בין הסיבות לכך: המורכבות שלה וההשפעות הנרחבות על החוסכים ועל כלל השחקנים בשוק, וכן העובדה כי הצוות בראשותו של מנכ"ל האוצר אילן רום, שאמון על גיבוש ההמלצות בנושא, טרם פרסם את המסקנות הסופיות.

ההמלצות שעוררו סערה

מסקנות הביניים של הוועדה, שפורסמו באפריל האחרון, עוררו הדים נרחבים בשוק. בין היתר, נחשף בגלובס כי באוצר מתכוונים במסגרת הרפורמה לצמצם דרמטית את ההטבה שניתנת כיום לחוסכים בקופת גמל להשקעה - על ידי הגבלה של תקרת הסכום הזכאי לפטור ממס רווחי הון ועל ידי קביעת גיל 18 כגיל מינימלי לפתיחת חשבון.

ההמלצות קבעו כי בניגוד למצב כיום, מעבר בין המוצרים השונים בתוך הפלטפורמה יעניק דחיית מס, וכן בעת המשיכה יוענק פטור מסוים ממס רווחי הון למי שימשוך את הכסף אחרי גיל 60 כקצבת פנסיה - בדומה למודל שקיים כיום בגמל להשקעה. השאלה המרכזית היא על כמה יעמוד הפטור, כשההערכות הן כי יהיה מדובר בכמה מאות אלפי שקלים בודדים.

מדובר במפץ משמעותי בניהול חסכונות הציבור לטווח הקצר והבינוני, שכיום כוללים נכסים בהיקף של כ־900 מיליארד שקל. מעבר להשפעה על החוסכים, הוא מעלה גם את השאלה מי יכול להפיץ את המוצרים השונים. בין חברי הוועדה נוצרו שני מחנות עיקריים. בצד אחד, רשות ניירות ערך שתומכת מאוד בהחלת המהלך. בצד השני, רשות שוק ההון, שטוענת כי מדובר במהלך שרק יפגע בציבור ובהיקף העמלות שהוא משלם.

לפני כשבועיים חשפנו לראשונה בגלובס כי מסתמנת פשרה בין שתי העמדות הללו. במסגרת ההמלצות הסופיות המתגבשות, נראה היה כי הבנקים יוכלו גם הם להציע את חשבון ההשקעות ולא רק חברי בורסה שאינם בנקים. כלומר, בעיקר בתי ההשקעות. בנוגע לשאלה מי יוכל לשווק, התשובה המסתמנת היא אותה תשובה שניתנה כבר במסקנות הביניים - הן סוכני הביטוח והמתכננים הפיננסיים והן יועצי ההשקעות בבנקים.

התנאי יהיה החזקה של רישיון כפול: רישיון יועץ או משווק השקעות, ורישיון יועץ או משווק פנסיוני. התוצאה תהיה כניסה של סוכני הביטוח לעולם הענק של קרנות הנאמנות, ומאידך של עולם ההפצה בבנקים אל תוך אפיקי החיסכון שהיו שמורים עד כה לסוכנים.

עיקר הפשרה בין שתי הרשויות היה בנוגע למעמד הנוכחי של קופות הגמל להשקעה ופוליסת החיסכון. ההמלצה המסתמנת היא שניתן יהיה להמשיך לפתוח אותן כמו היום באופן עצמאי מחוץ לפלטפורמה, או באמצעות סוכני ביטוח והמתכננים הפיננסים. בכך הסוכנים לא יידרשו לרישיון ייעוץ השקעות.

עם זאת, גובה הטבת המס אמור להיות "מושטח" ולהפוך לרוחבי, כך שאינן זה משנה אם הכסף ייחסך בפנים או בחוץ, שכן באוצר התחייבו "לשמור על אחריות" ולא להגדיל את מעגל הפטורים. במילים פשוטות, תקרת ההפקדה הפטורה ממס, שעומדת כיום על 81.7 אלף שקל בשנה, תיעלם בכל מקרה ותתחלף במודל החדש.

העובדה שהרפורמה לא נכללת כעת בחוק ההסדרים, אינה מעידה שהיא ירדה לחלוטין מהשולחן. לאחר פרסום ההמלצות יוכלו באוצר לקדם את המהלך באמצעות חקיקה נפרדת, אם כי הדבר פחות סביר בשנת בחירות. ההיסטוריה מלמדת שרפורמות מקיפות מסוג זה, המשפיעות על כל כך הרבה שחקנים, נדרשות לזמן רב של דיונים ושינויים בוועדות הכנסת.

מסגרת הזמנים הנוכחית של הממשלה להעברת תקציב היא עד סוף מרץ לכל היותר, מה שמותיר זמן קצר בלבד ביחס למהלך הנרחב המדובר. למרות ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' דיבר על השלמת המהלך כבר בתקציב הקרוב, ניתן להעריך בזהירות כי הנושא יוכרע כבר על ידי מי שיהיה שר האוצר בממשלה הבאה.