גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוקרת שטוענת: "אנשים חושבים פעמיים לפני שהם קונים דירה"

שיחה עם פרופ' מרים שוורץ־זיו מהאוניברסיטה העברית ● על שוק הנדל"ן בישראל ועתידו ועל השפעות המלחמה עם איראן ● האזינו

הצוללת. הילה ויסברג ודרור מרמור, בשיחה עם פרופ' מרים שוורץ–זיו / צילום: מיכל רביבו
הצוללת. הילה ויסברג ודרור מרמור, בשיחה עם פרופ' מרים שוורץ–זיו / צילום: מיכל רביבו

פרופ' מרים שוורץ־זיו, בין שלל עיסוקייך את חוקרת גם את תחום הנדל"ן, בדגש על הבורסה. איך מלחמת ישראל־איראן השפיעה על השוק הישראלי? מצד אחד, יהיו כנראה רבים שיחפשו עכשיו מגורים בשכירות. מצד שני, ב-2025 ניכרת ירידה בהיקף מכירת הדירות. יש קשר להגבלות שהטיל בנק ישראל על מבצעי הקבלנים מסוג 20/80.
"אכן, יש הרבה מאוד פקטורים שמושכים לכיוונים שונים. בצד ההיצע של דירות למכירה, יש כרגע כ-80 אלף דירות שמחכות על המדף שיבואו ויקנו אותן. אבל רואים עלייה מתמשכת בהיצע הדירות וגם בזמן שנדרש כדי למכור אותן. אם בעבר מדובר היה בכשנה עד למכירה, היום מדובר בכמעט שנתיים. אמנם יש מאות רבות של בתים שנפגעו ואפילו נהרסו במלחמה וכרגע אי אפשר לגור בהם. עדיין, נראה שבתחום הדירות למכירה, ההיצע אפילו עולה על הביקוש וכבר רואים ירידות מחירים קלות".

הצוללת | החוקר שמסביר: זה מה שישראל צריכה לעשות כדי למנף את הניצחון מול איראן
הצוללת | "מלחמת המפרץ כפול 10": מומחית הגרעין שבטוחה - זה יהיה התרחיש הכי מסוכן לישראל

נתוני הלמ"ס עוד לא מבשרים על ירידות מסוג זה. מדד מחירי הדירות מציג בכל זאת עלייה של 5% מתחילת 2025.
"ראיתי אינדיקציות לירידות מחירים קלות, כולל בתל אביב. מה עוד, שאם היינו מגלמים את שווי ההטבה הפיננסית של מבצעי 80/20 למיניהם בתוך מחירי הדירות, הרי שמחיר הדירה היה נמוך יותר מזה שמדווח. זאת אומרת, דירה שמדווחת כמיליון שקל היום כאשר רק 20% ממנה משולמים היום, היא למעשה דירה שנמכרת בסכום נמוך יותר. אם היינו עושים 'היוון', מתוך הנחה שכסף בעתיד שווה פחות מכסף היום, המחיר המתקבל היה נמוך יותר".

אז את מצטרפת לביקורת על למ"ס שלא מבצעת כך את החישובים שלה?
"חישוב כזה הוא אפשרי ואפשר לבצע אותו בלמ"ס או במסגרת הדוחות הממשלתיים. יש מקום לעשות איזשהו חישוב, גם אם הוא לא מושלם, שמגלם את ההטבה בתוך המחיר. תראו, ראינו ירידה של 15% במספר הדירות שנמכרו באפריל השנה בהשוואה לאפריל 2024, לפי סקירת הכלכלן הראשי במשרד האוצר (דוחות שאותם כוחבת סגניתו, גלית בן נאים, ה"ו, ד"מ). בדירות חדשות הירידה היא של 28%. אנחנו נמצאים בנקודה שבה אנשים חושבים פעמיים לפני שהם קונים דירה".

בואי נפריד בין שוק השכירות לבין שוק הדירות למכירה. אלה שווקים שצפויים כנראה להתנהל באופן שונה בתקופה הקרובה. באופן טבעי, יש הסתערות על דירות עם ממ"ד בשוק השכירות.
"כן. מתווכים מדווחים על כך שאנשים מתנפלים על דירות עם ממ"ד. בתקופות של חוסר ודאות ביטחוני קשה יותר לאנשים לקבל החלטות לטווח ארוך, ולכן הם יעדיפו לשכור דירה מאשר לקנות. וזאת למרות ששהחכמים מבינינו, יקנו בדיוק עכשיו דירה כי המחיר הוא כנראה בתחתית.

"האם דווקא בשוק השכירות נראה זינוק במחירים? אני לא חושבת שהמחירים יזנקו אבל הם עשויים לעלות קלות, בדיוק כפי שמחירי הדירות ירדו קלות. לאורך זמן, המגמה כנראה תחזור להיות זו שהכרנו עד היום, והיא שמחירי הדירות עולים פחות או יותר באופן לינארי. את זה אני אומרת תחת הסייג שלא תתרחש כאן הצפה של פרויקטי פינוי־בינוי. אלה עלולים להגדיל דרמטית את ההיצע בקצב מהיר יותר מקצב גידול האוכלוסייה".

בנק ישראל כנראה יוריד את הריבית בקרוב, דבר שעשוי להוביל להתעוררות מחודשת של שוק הנדל"ן.
"העליות החדות של יותר מ־50% בשנה האחרונה במדדים המובילים בבורסה, כמו ת"א־125 ומדד הנדל"ן, כנראה מגלמות גם את הציפייה הזאת. הציפייה הבסיסית ביותר שהן משקפות, מנקודת מבטם של המשקיעים, היא שבסופו של דבר יהיה כאן בסדר".

"להכניס משקיעי נדל"ן בינלאומיים"

הבורסה הישראלית נשענת במידה משמעותית על חברות נדל"ן, מה שמעמיד אותה בסיכון. מה המצב במדינות אחרות?
אכן, רבע משווי כלל החברות הציבוריות שנסחרות רק בארץ הן חברות נדל"ן. זאת אומרת, החשיפה של הכלכלה הישראלית לנדל"ן היא דרמטית. בדקתי את הנתון הזה בהשוואה ל־27 מדינות, ובממוצע שווי חברות הנדל"ן מסך החברות הנסחרות עומד על 4.8% והחציון על 2.9%. לא ניתן כמעט לשנות את התמהיל כי הכניסה לבורסה היא בבחינת 'מי שבא, ברוך הבא'".

בואי נזקק את מה שמטריד בכך.
"מה שמטריד אותי נוגע לגופים שמעניקים אשראי לחברות הנדל"ן - בנקים וגופים פיננסיים. זה לא בריא בעיניי ש־40% מהאשראי העסקי שמעמידים בנקים מונחים בסקטור אחד, שהוא נדל"ן. אני למשל יושבת בוועדת ההשקעות של חברת הגמל 'העתיד' (קופת תגמולים לעובדי האוניברסיטה העברית ובתי החולים הדסה ושערי צדק, ה"ו, ד"מ) ושם יש תקרה של 15% להשקעה בסקטור מסוים, בהתאם להנחיות של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. אני לא יכולה להשקיע 40% מהתיק בנדל"ן".

תרחיש קיצון אם כך הוא מין אפקט דומינו שבו נראה מפולת של מחירים שבסוף תשתרשר לפנסיות של כולנו?
"זה תרחיש קיים אבל הסיכוי לו הוא נמוך. הסכנה תתחיל בכך שמחירי הדירות יירדו והקבלנים לא יצליחו למכור את הדירות בהתאם למחירים שלהם ציפו. הקבלנים לא יצליחו להחזיר לבנק את ההלוואות שנטלו ובעקבות כך הבנקים יצטרכו להפריש כספים לחובות מסופקים או למחוק הלוואות.

"בגזרת הבורסה, ציפיות המשקיעים לגבי תזרים המזומנים שצפוי להתקבל מחברות הנדל"ן הציבוריות יפחתו, ובהתאם גם המניות יירדו. הלוואות הקבלנים שלא נפרעו יובילו לכך שגם מחירי מניות הבנקים יירדו מה שיגרור ירידה גם במדד ת"א־125. יש עוד חברות פיננסיות שחשופות במידה משמעותית לנדל"ן, כמו חברות ביטוח. זה תרחיש שיכול לקרות, ואף באופן חלקי, ולכן צריך לפעול לגידור סיכונים".

מה הפתרון?
"בעיניי, הדרך האופטימלית היא להכניס לכאן גורמי מימון בינלאומיים כמשקיעי נדל"ן, כדי להקטין את הסיכון. זה נראה לנו מובן מאליו שחברות הייטק הולכות ומנפיקות את עצמן בבורסה האמריקאית. צריך לחשוב איך סקטורים נוספים יכולים להשיג מימון שלא מגיע מהארץ. חברות נדל"ן בסדר הגודל של מליסרון יכולות לגייס כסף בחו"ל, אבל אפילו להן זה לא תמיד קל. כדאי לחשוב על פתרונות נוספים שתכליתם להנגיש לכלל חברוח הנדל"ן כסף זר, כך שמקורות המימון לסקטור הנדל"ן יהיו מגוונים יותר, והחשיפה של המשקיעים בישראל לסקטור הנדל"ן תרד".

לו היית בכס הרגולטור או בממשלה, מה היית עושה?
"הייתי מנסה להביא לכאן קרנות זרות שמתמחות בתחום הנדל"ן. אני מקיימת למשל שיחות עם מנהלי קרנות פנסיה גדולות מאירופה כחלק מקבוצת נדל"ן שאני משתייכת אליה בשם IREF. מהשיחות האלה עלה שיש קרנות שהיו רוצות לבוא ולהשקיע בישראל, אבל יש דברים שמפריעים להן".

מה מפריע?
"ישנה למשל בעיה בתחום הנגשת המידע למשקיעים זרים. שחקני נדל"ן מסוימים לא עושים מאמץ לפרסם מידע למשקיעים. גם כאשר המידע קיים, הוא בדרך כלל כתוב רק בעברית".

"האזרחים צריכים להאמין שהכלכלה תהיה במצב טוב"

נושא אחר לחלוטין שמטריד אותך הוא בריחת מוחות. נראה שזו החלה עוד לפני המלחמה כי לפי למ"ס ב־2024 מאזן ההגירה השלילי לישראל, עוזבים פחות נכנסים, היה 60 אלף איש - כפול בהשוואה לשנים קודמות. מה את רואה סביבך?
"אתן דוגמה מתחום העיסוק שלי, שהוא מימון. למיטב ידיעתי, בעשור האחרון חזרו לארץ רק שלושה חוקרים ישראלים, מתוך כ־20 חוקרים שפועלים בתחום באוניברסיטאות מובילות בחו"ל. חברה שלי, שמתגוררת באוהיו, מספרת שבשנה האחרונה הגיעו לשכונה שלה עשרה רופאים ישראלים, שעשו רילוקיישן. זה המון. לאנשי אקדמיה, רפואה והייטק קל יחסית לעזוב את ישראל, כי הם עובדים במקצוע בינלאומי והשכר שלהם יכול להיות גבוה פי כמה וכמה בחו"ל. אנחנו צריכים לדאוג לכך שיהיה פה טוב כדי שיותר אנשים מהקבוצה הזו ירצו להישאר".

כשאת אומרת "יהיה פה טוב", מה זה אומר?
"דיברנו קודם לכן על כך שמחירי המניות מגלמים את ציפיות המשקיעים. אותו הדבר נכון גם לגבי האזרחים במדינה. הם צריכים להאמין שהכלכלה תהיה במצב טוב, שיהיו אופטימיים לגביה, שיגידו: 'המדינה הולכת לכיוון טוב ונוקטת בצעדים כלכליים אחראיים שיצעידו אותה קדימה'".

עוד כתבות

בלי נופים, טיולים ואטרקציות: ברוכים הבאים לחופשות השינה / צילום: Shutterstock

עם 16 שעות שינה ובלי אטרקציות: הכירו את טרנד החופשות החדש

סוכריות גומי עם שמן קנאביס, כריות שזוכרות את מבנה הראש וגם מיטות שמנתחות את איכות השינה ● קבוצה הולכת וגדלה של נופשים חיפשה פתרון לעייפות - ופיתחה טרנד שהיא מכנה sleepcation ● תעשיית האירוח מציעה ועוד ועוד שדרוגים, אבל מומחים מזהירים: "זה אינו פתרון משמעותי לחוסר"

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● תרחיש של פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

פיצוצים וענני עשן: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור ונתב״ג מושבת לפחות עד יום שני, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, ארה״ב ואסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך יראה מבצע החילוץ ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המרחב האווירי נסגר: מה לעשות אם יש לכם טיסה בקרוב?

בעקבות מתקפת המנע באיראן המרחב האווירי של ישראל נסגר ל-48 שעות ● נעצרו המראות ונחיתות ● נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל מתבקשים ליצור קשר עם חברות התעופה שלהם

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו בשעות האחרונות על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

אנשים מנסים לתפוס מחסה בעקבות פיצוץ, טהרן הבוקר. ניו יורק טיימס מדגיש כי התקיפה התבצעה בשעת העומס / צילום: Reuters

דיווחים על מבצע שתוכנן חודשים ופינוי חמינאי: כך מתפתח הסיקור העולמי

כלי תקשורת מובילים בארה"ב מדווחים על תקיפות אמריקאיות ישירות, ועל ריכוז כוחות חסר תקדים באזור, הגדול מאז 2003 ● באירופה שונה המסגור הראשוני כדי לכלול את וושינגטון כשותפה מלאה למהלך, וכן דווח כי המנהיג העליון חמינאי הובל למקום בטוח מחוץ לבירה ● הניו יורק טיימס מציין כי התקיפות התרחשו בשעה שמיליונים בדרכם למקומות עבודה ולבתי ספר, וב-CNN מתמקדים גם בהשלכות הכלכליות