החוקר שמסביר: זה מה שישראל צריכה לעשות כדי למנף את הניצחון מול איראן

ד"ר יואל גוז'נסקי, אתה מומחה למדינות המפרץ ולאיראן. בוא ננסה למתוח קו בין שתי הזירות האלה. לאור הפסקת האש מתברר שטראמפ לקח סיכון מחושב כשהצטרף למערכה?
"לפני שאדבר על הסיכון המחושב, אחדד שלא דובר בכניסה של ממש למלחמה, במובן הזה שהאמריקאים תקפו באופן נקודתי בלבד שלושה מתקני גרעין וחתרו לכך שזה יהיה הסוף. הם יכלו לתקוף גם מקומות אחרים, ובחרו שלא לעשות זאת.

● הצוללת | ״מלחמת המפרץ כפול 10״: מומחית הגרעין שבטוחה - זה יהיה התרחיש הכי מסוכן לישראל
● הצוללת | איך להשקיע כמו וורן באפט?
● הצוללת | "כולם מצטטים את באפט. מעטים באמת מיישמים את פילוסופיית ההשקעות שלו"

"בנאום שנשא טראמפ אחרי המתקפה הוא העביר מסר ברור לאיראנים: אל תגיבו, כי אם תגיבו, תפגשו את כל העוצמה האמריקאית".

זה ה-Don't של טראמפ.
"זה ה־Don't של טראמפ. הוא לא רצה לתקוף והוא רצה מאוד הסכם כדי לסגור את הסיפור, ולכן החתירה כפי שראינו להפסקת אש. האיראנים גאוותנים ועקשנים, והפסקת האש שומרת על כבודם ככל האפשר במובן זה שירתה עוד שישה מטחים בדקה התשעים, שגבו קורבנות. במאזן הסופי ישראל רשמה הישגים מרשימים ואיראן יצאה כשידה על התחתונה".

המבחן יהיה בימים ובשבועות הקרובים.
"כן, נצטרך לראות שהפסקת האש נמשכת, שאפשר לחתור להסכם גרעין מחודש ושישראל יכולה למנף את ההסכם הצבאי להסכם מדיני כלל־אזורי שיכלול הסדרה עם מדינות נוספות, ובראשן סעודיה.

"ישראל צריכה להביא בחשבון שמהלך כזה ידרוש ממנה ויתורים מדיניים בהקשר הפלסטיני וחתירה לסיום המלחמה בעזה. היא יוצאת מהמלחמה כשהיא הכוח המשמעותי ביותר באזור. השאלה היא איך היא תנצל את העובדה הזאת לקטוף הישגים. אגב, לא כל מדינות ערב באזור שמחות שישראל יצאה כה חזקה מהמלחמה. אולי תתפתח למולה גישה של חשש ורתיעה".

אני חוזרת לסיכונים שארה"ב נטלה כאן. בכל זאת, ביום שני ראינו תקיפה איראנית לעבר בסיס אל־עודייד האמריקאי בקטאר. איך אתה מנתח אותה?
"איראן הודיעה מראש שהיא תתקוף והטילים נפלו ברובם בשטחים פתוחים. היא עשתה מהלך דומה אחרי שהאמריקאים חיסלו את קאסם סולימאני בשנת 2020, כאשר ירתה טילים לעבר בסיסים אמריקאיים בעיראק. היא עשתה זאת כדי לשמור על כבודה, זה סוג של הצגה, שום דבר רציני".

אחד החששות היו מפני פגיעה של איראן במצרי הורמוז. כחמישית מתצרוכת הנפט העולמית עוברת דרכם. כיצד האיראנים יכלו לעשות זאת?
"הם יכלו להניח מוקשים ימיים והם יכולים לפגוע בכלי שיט עם ספינות מהירות. ארה"ב מצדה יכולה להטביע את חיל הים האיראני בתוך שעות. אגב, היא עשתה את זה בעבר, בשנות השמונים, בסוף מלחמת איראן־עיראק.

"איראן פגעה אז במכליות נפט שרבות מהן היו בבעלות כווית וסעודיה. האמריקאים, במבצע שנקרא Praying Mantis, פגעו בהם בחזרה. הם הטביעו כמעט את כל חיל הים האיראני במפרץ. האיראנים מודעים לעוצמה האמריקאית".

הפתח לשינוי אזורי

עד כמה מלחמת ישראל־איראן הייתה בגדר בעיה עבור מדינות המפרץ? סעודיה, כווית, בחריין, קטאר, איחוד האמירויות ועומאן.
"כביכול, המדינות האלה צופות מהיציע בהחלפת המהלומות בין ישראל לאיראן, אך לפעמים גם מי שיושב ביציע עלול להיפגע. גיאוגרפית, המדינות הללו קרובות מאוד לאיראן, מרחק 200-100 ק"מ משטחה ולא 1,500 או 2,000 ק"מ כמונו".

באילו מישורים הן היו עלולות להיפגע?
"את הנזק הטמון בפגיעה במצרי הורמוז כבר הזכרנו. גם פגיעה בבסיסים אמריקאיים בתוך שטחן של מדינות המפרץ היא פגיעה במדינות המפרץ, שכן הטילים האיראניים אינם תמיד מדויקים.

"המדרגה השלישית היא פגיעה ממש במדינות המפרץ עצמן, בכל מיני מתקנים אסטרטגיים שלהן - אם אלה מתקני גז ונפט, הפקה, זיקוק, שינוע והנמלים במפרץ. כל הצד המערבי של המפרץ משופע במתקנים חשובים מאוד למדינות האלה, שהם בעצם מטרה הרבה יותר קלה לאיראן. כשאני משוחח עם קולגות במפרץ, הם אומרים את זה: אין לנו את מערכות ההגנה מפני טילים שיש לכם ואין לנו חיל אוויר חזק מאוד.

"לסעודים, אגב, יש גם הזדמנות בחולשתה של איראן".

איזו?
"יכול להיות שהסעודים ינסו לשנס מותניים כדי להגדיל את עוצמתם. הם לא חזקים כמו איראן בהיבטים הצבאיים, אבל יש להם משאבים כספיים רבים, והם יכולים לנצל אותם כדי לקנות תמיכה ברחבי המזרח התיכון ולקרב אליהם מדינות וארגונים שונים, כדי לפעול נגד איראן, כמו סוריה לבנון וגם עיראק.

"כמו בטבע, כשבעל חיים נחלש כל העדר תוקף אותו, יכול להיות שגם בהקשר של איראן זו תהיה הזדמנות לשאר האזור להתחזק ולהתעצם מולה באופנים חדשים שהם לא עשו עד עכשיו, כי חששו ממנה. איראן נראית כעת כנמר של נייר. היא הראתה שהיא לא מסוגלת לנצח במלחמה קונבנציונלית כצד לוחם, ולכן ייתכן שתנסה להמשיך להילחם בדרכים המוכרות לנו מהעבר: סייבר והפעלת פרוקסיז".

בין מדינות המפרץ לאיראן לא היו שיתופי פעולה כלכליים כי כולן יצואניות נפט. לסין ולרוסיה יש אינטרסים כלכליים באיראן. מה הפוזיציה שלהן במערכה הזאת?
"שתיהן לא אהבו את התקיפה באיראן, לא את שלנו ובטח לא של האמריקאים. האיראנים סייעו עד כה לרוסים במלחמה באוקראינה, גם במל"טים וגם בתקיפות.

"בסין הסיפור מורכב יותר. כל ניצחון אמריקאי הוא בבחינת משחק סכום אפס. הוא לא טוב לסינים בשל התחרות האסטרטגית בינם לבין ארה"ב. אבל באופן יותר ספציפי, חשובה להם מאוד היציבות במפרץ, משום שסין מקבלת את רוב הנפט שלה משם; גם מאיראן אבל בעיקר מסעודיה, איחוד האמירויות, כווית וקטאר. כך שלרוסיה וסין אין אינטרס בהסלמה".

האם הפסקת האש באיראן תוביל את טראמפ לפרס נובל לשלום?

עד כמה משמעותית הייתה תרומת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לכך שמלחמת ישראל־איראן, שאותה כבר כינה "מלחמת 12 הימים", תהיה קצרה ותכליתית? כמו כן, איך יוביל מכאן את דרכו לפרס נובל לשלום? ד"ר קובי ברדה, מומחה לפוליטיקה אמריקאית וגיאו־אסטרטגיה מהמכון הטכנולוגי חולון (HIT), סבור כי טראמפ שלח מפציצי B2 לאיראן כדי להביא לסיום המלחמה. "ההנחה שלי היא שטראמפ הפעיל לחצים על ישראל לסיים את האירוע. כשהוא נכנס למלחמה, הוא חתר לכך שתסתיים בתוך שעות. טראמפ לחם גם 'בבית', בתוך המפלגה, על הנרטיב של המלחמה".

ברדה מכוון לכך שפלג MAGA במפלגה הרפובליקנית קרא תיגר על מנהיגות טראמפ מאז פרוץ המלחמה, באומרו שארה"ב צריכה להתקדם במה שקורה בבית, ולא במלחמות של אחרים. לדברי ברדה, "היה לו חשוב להראות לעולם ובעיקר לבייס שהדרך שלו, שאותה הוא מכנה 'שלום דרך כוח' אכן עובדת. הוא רצה, והצליח, להעביר את המסר שלפיו: 'רק אני מסוגל להחזיר את ההרתעה של אמריקה למזרח התיכון'. הוא עמד מול שורת לחצים שפעלו כמלקחיים: מצד אחד, לממש את הבטחתו לכך שלא תהיה איראן גרעינית ולהוכיח למקטרגיו שהוא לא 'משתפן ברגע האחרון'. מצד שני, הוא גם רצה להוכיח לבייס שהוא לא מכניס את ארה"ב למלחמות מיותרות, בבחינת, 'אני יודע מתי לצאת מהקזינו'".

איך טראמפ יחצוב כעת את הדרך אל נורמליזציה עם סעודיה ופרס נובל?
"טראמפ כבר הוגש כמועמד לנובל, אז הוא עשוי לקבל את הפרס עוד השנה על חיסול תוכנית הגרעין האיראנית ושחרור החטופים הישראלים. מה יקרה כעת? אני מעריך שהוא יחתור לכך שנתניהו יביא את המלחמה בעזה לכדי סיום, כולל החזרת חטופים. הוא נתן לנתניהו את הבוננזה שלו עם איראן, אבל עכשיו יבקש ממנו: 'תשלם'. אם תסתיים המלחמה מול חמאס, אפשר יהיה להתקדם לנורמליזציה. אגב, גם אם פרס נובל לא יסתדר לטראמפ, כבר יש לו גיבוי. בקונגרס מונחות שתי הצעות חוק שנועדו לחקוק את מורשתו לדורות. האחת היא חציבת דמותו בהר ראשמור, לצד פניהם של עוד ארבעה נשיאים אמריקאיים. השנייה, שהוגשה השבוע, היא להנפיק שטר חדש של 250 דולר עם דמותו של טראמפ".