גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוקרת שטוענת: "אנשים חושבים פעמיים לפני שהם קונים דירה"

שיחה עם פרופ' מרים שוורץ־זיו מהאוניברסיטה העברית ● על שוק הנדל"ן בישראל ועתידו ועל השפעות המלחמה עם איראן ● האזינו

הצוללת. הילה ויסברג ודרור מרמור, בשיחה עם פרופ' מרים שוורץ–זיו / צילום: מיכל רביבו
הצוללת. הילה ויסברג ודרור מרמור, בשיחה עם פרופ' מרים שוורץ–זיו / צילום: מיכל רביבו

פרופ' מרים שוורץ־זיו, בין שלל עיסוקייך את חוקרת גם את תחום הנדל"ן, בדגש על הבורסה. איך מלחמת ישראל־איראן השפיעה על השוק הישראלי? מצד אחד, יהיו כנראה רבים שיחפשו עכשיו מגורים בשכירות. מצד שני, ב-2025 ניכרת ירידה בהיקף מכירת הדירות. יש קשר להגבלות שהטיל בנק ישראל על מבצעי הקבלנים מסוג 20/80.
"אכן, יש הרבה מאוד פקטורים שמושכים לכיוונים שונים. בצד ההיצע של דירות למכירה, יש כרגע כ-80 אלף דירות שמחכות על המדף שיבואו ויקנו אותן. אבל רואים עלייה מתמשכת בהיצע הדירות וגם בזמן שנדרש כדי למכור אותן. אם בעבר מדובר היה בכשנה עד למכירה, היום מדובר בכמעט שנתיים. אמנם יש מאות רבות של בתים שנפגעו ואפילו נהרסו במלחמה וכרגע אי אפשר לגור בהם. עדיין, נראה שבתחום הדירות למכירה, ההיצע אפילו עולה על הביקוש וכבר רואים ירידות מחירים קלות".

הצוללת | החוקר שמסביר: זה מה שישראל צריכה לעשות כדי למנף את הניצחון מול איראן
הצוללת | "מלחמת המפרץ כפול 10": מומחית הגרעין שבטוחה - זה יהיה התרחיש הכי מסוכן לישראל

נתוני הלמ"ס עוד לא מבשרים על ירידות מסוג זה. מדד מחירי הדירות מציג בכל זאת עלייה של 5% מתחילת 2025.
"ראיתי אינדיקציות לירידות מחירים קלות, כולל בתל אביב. מה עוד, שאם היינו מגלמים את שווי ההטבה הפיננסית של מבצעי 80/20 למיניהם בתוך מחירי הדירות, הרי שמחיר הדירה היה נמוך יותר מזה שמדווח. זאת אומרת, דירה שמדווחת כמיליון שקל היום כאשר רק 20% ממנה משולמים היום, היא למעשה דירה שנמכרת בסכום נמוך יותר. אם היינו עושים 'היוון', מתוך הנחה שכסף בעתיד שווה פחות מכסף היום, המחיר המתקבל היה נמוך יותר".

אז את מצטרפת לביקורת על למ"ס שלא מבצעת כך את החישובים שלה?
"חישוב כזה הוא אפשרי ואפשר לבצע אותו בלמ"ס או במסגרת הדוחות הממשלתיים. יש מקום לעשות איזשהו חישוב, גם אם הוא לא מושלם, שמגלם את ההטבה בתוך המחיר. תראו, ראינו ירידה של 15% במספר הדירות שנמכרו באפריל השנה בהשוואה לאפריל 2024, לפי סקירת הכלכלן הראשי במשרד האוצר (דוחות שאותם כוחבת סגניתו, גלית בן נאים, ה"ו, ד"מ). בדירות חדשות הירידה היא של 28%. אנחנו נמצאים בנקודה שבה אנשים חושבים פעמיים לפני שהם קונים דירה".

בואי נפריד בין שוק השכירות לבין שוק הדירות למכירה. אלה שווקים שצפויים כנראה להתנהל באופן שונה בתקופה הקרובה. באופן טבעי, יש הסתערות על דירות עם ממ"ד בשוק השכירות.
"כן. מתווכים מדווחים על כך שאנשים מתנפלים על דירות עם ממ"ד. בתקופות של חוסר ודאות ביטחוני קשה יותר לאנשים לקבל החלטות לטווח ארוך, ולכן הם יעדיפו לשכור דירה מאשר לקנות. וזאת למרות ששהחכמים מבינינו, יקנו בדיוק עכשיו דירה כי המחיר הוא כנראה בתחתית.

"האם דווקא בשוק השכירות נראה זינוק במחירים? אני לא חושבת שהמחירים יזנקו אבל הם עשויים לעלות קלות, בדיוק כפי שמחירי הדירות ירדו קלות. לאורך זמן, המגמה כנראה תחזור להיות זו שהכרנו עד היום, והיא שמחירי הדירות עולים פחות או יותר באופן לינארי. את זה אני אומרת תחת הסייג שלא תתרחש כאן הצפה של פרויקטי פינוי־בינוי. אלה עלולים להגדיל דרמטית את ההיצע בקצב מהיר יותר מקצב גידול האוכלוסייה".

בנק ישראל כנראה יוריד את הריבית בקרוב, דבר שעשוי להוביל להתעוררות מחודשת של שוק הנדל"ן.
"העליות החדות של יותר מ־50% בשנה האחרונה במדדים המובילים בבורסה, כמו ת"א־125 ומדד הנדל"ן, כנראה מגלמות גם את הציפייה הזאת. הציפייה הבסיסית ביותר שהן משקפות, מנקודת מבטם של המשקיעים, היא שבסופו של דבר יהיה כאן בסדר".

"להכניס משקיעי נדל"ן בינלאומיים"

הבורסה הישראלית נשענת במידה משמעותית על חברות נדל"ן, מה שמעמיד אותה בסיכון. מה המצב במדינות אחרות?
אכן, רבע משווי כלל החברות הציבוריות שנסחרות רק בארץ הן חברות נדל"ן. זאת אומרת, החשיפה של הכלכלה הישראלית לנדל"ן היא דרמטית. בדקתי את הנתון הזה בהשוואה ל־27 מדינות, ובממוצע שווי חברות הנדל"ן מסך החברות הנסחרות עומד על 4.8% והחציון על 2.9%. לא ניתן כמעט לשנות את התמהיל כי הכניסה לבורסה היא בבחינת 'מי שבא, ברוך הבא'".

בואי נזקק את מה שמטריד בכך.
"מה שמטריד אותי נוגע לגופים שמעניקים אשראי לחברות הנדל"ן - בנקים וגופים פיננסיים. זה לא בריא בעיניי ש־40% מהאשראי העסקי שמעמידים בנקים מונחים בסקטור אחד, שהוא נדל"ן. אני למשל יושבת בוועדת ההשקעות של חברת הגמל 'העתיד' (קופת תגמולים לעובדי האוניברסיטה העברית ובתי החולים הדסה ושערי צדק, ה"ו, ד"מ) ושם יש תקרה של 15% להשקעה בסקטור מסוים, בהתאם להנחיות של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. אני לא יכולה להשקיע 40% מהתיק בנדל"ן".

תרחיש קיצון אם כך הוא מין אפקט דומינו שבו נראה מפולת של מחירים שבסוף תשתרשר לפנסיות של כולנו?
"זה תרחיש קיים אבל הסיכוי לו הוא נמוך. הסכנה תתחיל בכך שמחירי הדירות יירדו והקבלנים לא יצליחו למכור את הדירות בהתאם למחירים שלהם ציפו. הקבלנים לא יצליחו להחזיר לבנק את ההלוואות שנטלו ובעקבות כך הבנקים יצטרכו להפריש כספים לחובות מסופקים או למחוק הלוואות.

"בגזרת הבורסה, ציפיות המשקיעים לגבי תזרים המזומנים שצפוי להתקבל מחברות הנדל"ן הציבוריות יפחתו, ובהתאם גם המניות יירדו. הלוואות הקבלנים שלא נפרעו יובילו לכך שגם מחירי מניות הבנקים יירדו מה שיגרור ירידה גם במדד ת"א־125. יש עוד חברות פיננסיות שחשופות במידה משמעותית לנדל"ן, כמו חברות ביטוח. זה תרחיש שיכול לקרות, ואף באופן חלקי, ולכן צריך לפעול לגידור סיכונים".

מה הפתרון?
"בעיניי, הדרך האופטימלית היא להכניס לכאן גורמי מימון בינלאומיים כמשקיעי נדל"ן, כדי להקטין את הסיכון. זה נראה לנו מובן מאליו שחברות הייטק הולכות ומנפיקות את עצמן בבורסה האמריקאית. צריך לחשוב איך סקטורים נוספים יכולים להשיג מימון שלא מגיע מהארץ. חברות נדל"ן בסדר הגודל של מליסרון יכולות לגייס כסף בחו"ל, אבל אפילו להן זה לא תמיד קל. כדאי לחשוב על פתרונות נוספים שתכליתם להנגיש לכלל חברוח הנדל"ן כסף זר, כך שמקורות המימון לסקטור הנדל"ן יהיו מגוונים יותר, והחשיפה של המשקיעים בישראל לסקטור הנדל"ן תרד".

לו היית בכס הרגולטור או בממשלה, מה היית עושה?
"הייתי מנסה להביא לכאן קרנות זרות שמתמחות בתחום הנדל"ן. אני מקיימת למשל שיחות עם מנהלי קרנות פנסיה גדולות מאירופה כחלק מקבוצת נדל"ן שאני משתייכת אליה בשם IREF. מהשיחות האלה עלה שיש קרנות שהיו רוצות לבוא ולהשקיע בישראל, אבל יש דברים שמפריעים להן".

מה מפריע?
"ישנה למשל בעיה בתחום הנגשת המידע למשקיעים זרים. שחקני נדל"ן מסוימים לא עושים מאמץ לפרסם מידע למשקיעים. גם כאשר המידע קיים, הוא בדרך כלל כתוב רק בעברית".

"האזרחים צריכים להאמין שהכלכלה תהיה במצב טוב"

נושא אחר לחלוטין שמטריד אותך הוא בריחת מוחות. נראה שזו החלה עוד לפני המלחמה כי לפי למ"ס ב־2024 מאזן ההגירה השלילי לישראל, עוזבים פחות נכנסים, היה 60 אלף איש - כפול בהשוואה לשנים קודמות. מה את רואה סביבך?
"אתן דוגמה מתחום העיסוק שלי, שהוא מימון. למיטב ידיעתי, בעשור האחרון חזרו לארץ רק שלושה חוקרים ישראלים, מתוך כ־20 חוקרים שפועלים בתחום באוניברסיטאות מובילות בחו"ל. חברה שלי, שמתגוררת באוהיו, מספרת שבשנה האחרונה הגיעו לשכונה שלה עשרה רופאים ישראלים, שעשו רילוקיישן. זה המון. לאנשי אקדמיה, רפואה והייטק קל יחסית לעזוב את ישראל, כי הם עובדים במקצוע בינלאומי והשכר שלהם יכול להיות גבוה פי כמה וכמה בחו"ל. אנחנו צריכים לדאוג לכך שיהיה פה טוב כדי שיותר אנשים מהקבוצה הזו ירצו להישאר".

כשאת אומרת "יהיה פה טוב", מה זה אומר?
"דיברנו קודם לכן על כך שמחירי המניות מגלמים את ציפיות המשקיעים. אותו הדבר נכון גם לגבי האזרחים במדינה. הם צריכים להאמין שהכלכלה תהיה במצב טוב, שיהיו אופטימיים לגביה, שיגידו: 'המדינה הולכת לכיוון טוב ונוקטת בצעדים כלכליים אחראיים שיצעידו אותה קדימה'".

עוד כתבות

מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג ומנכ''ל אינטל ליפ–בו טאן / צילום: אינטל

מה עומד מאחורי עסקת אינטל-אנבידיה, והמרוויחה הישראלית המפתיעה

קשה שלא לראות בהצהרת אנבידיה, לפיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל, מעין מס נוסף מבית היוצר של הנשיא טראמפ ● יותר מאשר תוכנו של שיתוף הפעולה, חשובה הזרמת ההון הגדולה לאינטל, שתאפשר לה להימנע מהמשך פיטורים ומכירה בחסר של נכסים ● גם חברות הפורטפוליו של אינטל ירוויחו מהמהלך, ובראשן מובילאיי הישראלית

אימי עירון ויעל גל / איור: גיל ג'יבלי

"לשים את העובד במרכז": מיתוג מעסיק הוא לא קוסמטיקה אלא כלי קריטי

גלובס ופלייטיקה משיקים את מדד מיתוג המעסיק 2025 ● שתיים מבין חברות הוועדה המייעצת, אימי עירון ויעל גל, שוחחו עם גלובס על המשמעות של מיתוג מעסיק לחברה, ואיך התחום צמח ב־13 השנים האחרונות

חדשות ההייטק / צילום: Shutterstock

איך חברה שגייסה פחות מ־5 מיליון דולר נמכרה ביותר ממיליארד דולר?

המדור של גלובס מציג מדי שבוע את כל החדשות המעניינות בענף ההייטק ● והפעם: אובר משקיעה מיליונים בחברת רחפנים ישראלית ● פריצת ענק בסיילספורס מאיימת על פאלו אלטו ● וגם: סקר חדש מגלה כמה האמריקאים מפחדים מבינה מלאכותית • חדשות ההייטק

אמיר ירון וג'רום פאוול / צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ישראל בדרך לפער ריביות היסטורי מול ארה"ב: כך זה ישפיע על המשק

בצל חוסר הוודאות הביטחונית ורמת האינפלציה, ישראל מתקשה להצטרף למגמה הגלובלית של הורדות הריבית - ועפ"י ההערכות, לאחר הורדת ריבית הפד אתמול, הפער ביחס לארה"ב צפוי להתרחב אף יותר בהמשך השנה ● ההשלכות עשויות להיות דרמטיות: מהשקל ועד לאג"ח ונוטלי המשכנתאות

כבד שומני | אילוסטרציה: shutterstock

חברת ביומד ישראלית שהוקמה ע"י יוצאי טבע נרכשת בעד 3.5 מיליארד דולר

תאגיד רוש ירכוש את חברת 89bio תמורת 2.4 מיליארד דולר מיידית, עם אופציה להכנסות נוספות עד סכום כולל לעסקה של 3.5 מיליארד דולר ● 89bio פועלת בשוק הענק של כבד שומני, אך רוש מתעניינת לא פחות במוצר של החברה לטיפול גם במחלות נוספות

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

מניות השבבים הובילו את וול סטריט לשיאים; מניית אינטל זינקה ב-23%

ארבעת המדדים המובילים, כולל ראסל 2000 קבעו שיאים ● אנבידיה תרכוש מניות אינטל בשווי 5 מיליארד דולר, היום הכי טוב של המניה מאז 1987 ● רוש רוכשת את 89bio בעסקה של עד 3.5 מיליארד דולר, הנרכשת מזנקת ב-90% ● מספר תביעות האבטלה הראשונות ירד בשבוע שעבר ל-231 אלף, לעומת 264 אלף בשבוע שעבר ● הדולר עלה בשוק המט"ח בעקבות סגירה של פוזיציות שורט על המטבע האמריקאי

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

המניה שמשקיע העל הימר עליה: 3 הזדמנויות ליום שאחרי הריבית

הורדת ריבית נחשבת לבשורה טובה לשווקים, אבל יש מי שירוויחו במיוחד ● ניר אורגד מבנק לאומי מסמן מניות עם פוטנציאל גדול לעליות אחרי השינוי המוניטרי בארה"ב. אחת מהן נהנתה רק לאחרונה מהשקעת ענק מביל אקמן ● נתון בשבוע

אילוסטרציה: Shutterstock

עלייה בהשמנה, בשימוש בתרופות נוגדות דיכאון וברעב אצל ילדים: דוח מדדי האיכות ברפואת קהילה

דוח מדדי האיכות ברפואת קהילה ל-2024: המצב הסוציו-אקונומי והשיוך המגזרי ממשיכים ליצור פערים גבוהים בבריאות הציבור ● הפערים מתבטאים בין היתר ברזון של הילדים בשכבות החלשות ובפערים באיזון הסוכרת ● הציבור נראה חרד יותר ומדוכא יותר

GAC AION V / צילום: יח''צ

הרכב הזה נכנס לאחד הפלחים התחרותיים בשוק. האם הוא משתלם?

לשחקן החדש ביותר (בינתיים) בפלח רכבי הקרוס-אובר החשמליים המשפחתיים, GAC AION V, יש עיצוב ייחודי, תא נוסעים מרווח ואיכותי והיחס הטוב ביותר בפלח בין טווח למחיר ● באגף הדינמי יש מקום לשיפור ● השבוע בענף הרכב

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

אחרי ספרד, גם יוון עלולה להימנע מעסקת נשק עם ישראל

טורקיה מתקדמת עם פיתוח מטוס הדור החמישי קאאן וצפויה להטיס אב־טיפוס ב־2026 ● הקרבות בעזה מאיימים על עסקה ביטחונית של מאות מיליונים עם יוון ● לוקהיד מרטין ו־BAE מפתחות מל"טים אוטונומיים שילוו מטוסי קרב ● וארה"ב חושפת פצצות ימיות חדשות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ששת הנופלים / צילום: דובר צה''ל

שני "הותר לפרסום", בהפרש של שעתיים: אלה ששת הנופלים - בפיגוע ובעזה

ערן, איתן, אומרי-חי ורון נהרגו לאחר שההאמר הצבאי שבו נסעו עלה על מטען ברפיח ● מאוחר יותר מחבל ירדני שהגיע חמוש למעבר אלנבי – רצח את יצחק ואורן ● מפקד הפלוגה מרפיח הניח אחריו אלמנה ושני ילדים, רון נפל ביום הולדתו ה-20 ● בנו של יצחק שמשרת במילואים שמע על הפיגוע במעבר הגבול וקפץ לזירה – שם גילה שאביו נרצח ● 48 חטופים - 714 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: Shutterstock, alexfan32

החברות שיבטחו את כל צי הרכב של המדינה

החשכ"ל הודיע כי WeSure ומגדל זכו במכרז לביטוח רכבי עובדי המדינה וגמלאיה לשנת 2026 ● שתי החברות יבטחו למעלה מ-70 אלף כלי רכב, בהיקף כספי מוערך של למעלה מ-350 מיליון שקל ● בעקבות המכרז, עובדי המדינה יזכו ברובם להוזלת הפרמיה בעת חידוש הפוליסה הקרוב

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת תל אביב ננעלה בעליות בהובלת מניות הטכנולוגיה

מדד ת"א 35 עלה ב-1.2% ● ירידות חדות בת"א נרשמו אתמול על רקע "נאום ספרטה" והתמרון בעזה, בהובלת מדדי הביטוח והפיננסים ● הפד הוריד אמש את הריבית בארה"ב לרמה של 4.25%, צופה שתי הורדות נוספות עד סוף השנה ● השקל נחלש מול הדולר ומחירי הנפט ירדו לאחר ימים רצופים של עליות ● וגם: האם הורדת הריבית עלולה דווקא להגדיל את הסיכון בשוק המניות?

פרויקט &EAST של רבוע כחול נדל''ן / צילום: רבוע כחול נדלן

כפי שנחשף בגלובס: Jfrog תשכור משרדים בעסקה של כ־650 מיליון שקל

עפ"י ההסכם עם רבוע כחול נדל"ן, חברת התוכנה תתפוס שטח של 15 אלף מ"ר בפרויקט, ותוכל להתרחב עד ל־20 אלף מ"ר • ההכנסות המוערכות לרבוע כחול נדל"ן בגין כל תקופת השכירות, כולל תקופות האופציה, הן כ־500 מיליון שקל

נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, שר המשפטים יריב לוין והיועמ''שית גלי בהרב-מיארה / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת, דוברות בתי המשפט

היועמ"שית מול לוין: לא לכבד צו שיפוטי - ריסוק הדמוקרטיה


בכירי מערכת המשפט, היועמ"שית גלי בהרב-מיארה ושר המשפטים יריב לוין התכנסו לטקס הפרישה של שופט העליון יוסף אלרון • אחרי פרישתו, 11 שופטים בלבד יכהנו בעליון ● לוין: "גיוון מערכת המשפט - המפתח להשבת האמון הציבורי" • נשיא העליון יצחק עמית על המתיחות עם אלרון: "לא סוד שהיו לנו חילוקי דעות" • אלרון בנאום הפרישה: "מוטרד מהכרסום באמון הציבור במערכת המשפט"

שליט קטאר, שייח' תמים בין חאמד אל ת'אני, מעניק לליאו מסי את הגלימה וגביע הניצחון במונדיאל. ''עובדת באופן שיטתי'' / צילום: ap, Martin Meissner

כסף קטארי וגינויים באירופה: האם ישראל תודח מהכדורגל העולמי?

שיטות הפעולה של קטאר כבר הנחיתו שם את המונדיאל ב־2022, והיחסים המסתבכים מול ישראל מעלים תהיות: האם ההשתתפות שלנו במפעלים ספורטיביים בסכנה ● יש מי שרואים בהרחקה של רוסיה איתות מדאיג, ומזהירים: "זו תהיה כמעט מכת מוות לכדורגל הישראלי"

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דוח פעילות קופות החולים: שלוש קופות הגיעו לאיזון תקציבי, ואחת לא

ממשרד הבריאות נמסר כי הגירעון של שירותי בריאות כללית בשנת 2024 הוא משמעותי ומחייב מתן מענה לטווח ארוך באופן שלא יפגע באיכות ובזמינות השירות למבוטחים ● ובכמה גדל סל הבריאות לפי הדוח?

בנייה / צילום: Shutterstock

200 אלף דירות בבנייה: קצב התחלות הבנייה וההיתרים בשיא, אבל סיום הפרויקטים מתעכב

נתוני הלמ"ס מלמדים על קצב התחלות בנייה גבוה במיוחד: ב-12 החודשים האחרונים עד ליוני האחרון החלו להקים 77 אלף דירות ● בירושלים ובת"א נוספו בשנים האחרונות דירות בהיקף של ערים גדולות ● עם זאת, ענף הבנייה בישראל תקוע בין נתונים מרשימים של התחלות - לבין מספר גדל והולך של דירות שמצויות בפיגורים במהלך בנייתן

החיסכון שלנו עבר לידיים של המוסדיים בעקבות רפורמת בכר / איור: Shutterstock

ממיליארד ל-100 מיליארד שקל: 20 השנים שבנו את השליטים החדשים של שוק ההון

לא סתם צבי סטפק ממיטב מכנה את רפורמת בכר "המפץ הגדול של שוק ההון". היא הפכה את חברות הביטוח ואת בתי ההשקעות למנהלים של טריליוני שקלים של הציבור בקופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות נאמנות ● הללו הפכו לקבוצה עם כוח עצום, ויש הטוענים שאף ריכוזית לא פחות מהבנקים ● אבל בשוק מסבירים: התחרות ללא ספק מגיעה גם לשם ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד 

100 אלף נכי צה''ל עד 2030 / צילום: Shutterstock

יש מיליון וחצי אנשים עם מוגבלות. איך משלבים אותם בקהילה?

שיעור התעסוקה של אנשים עם מוגבלות עומד על 26% בלבד, והממשלה ניסתה לשנות את זה ● בדרך היא נתקלה בחסמים ממשלתיים ופרלמנטריים, ורק מעט באמת התבצע ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחרי שילוב אנשים עם מוגבלות