שר האנרגיה, אלי כהן / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט
משרד האנרגיה פרסם תזכיר חוק שיאפשר לרשויות לבטל את תאגידי המים. על־פי משרד האנרגיה, "המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב". אך גורמי מקצוע, ובכללם רשות המים, מעדיפים את המצב הנוכחי וחוששים מההשלכות של החזרת סמכות זו לרשויות המקומיות.
● מעל מיליארד שקל בהיטלי גז חלוטים הגיעו לקרן העושר
● ההנחות יגדלו? רשות החשמל מרחיבה את רפורמת האספקה
● המאבק על 40 מיליון השקלים שתוקע את שיקום קיבוץ ניר עוז
החל מ-2004 החל תהליך התיאגוּד של מחלקות המים של הרשויות המקומיות לכדי תאגידי מים נפרדים השומרים על "משק סגור", בו כל ההכנסות מהמים מושקעות בשדרוג התשתיות ארוכות־הטווח של משק המים המקומי. דבר זה הוביל לחיסכון דרמטי במים, ולתעריפי מים מהנמוכים ביותר ב-OECD, למרות המיקום הגיאוגרפי של ישראל, הכולל גם שטחי מדבר נרחבים.
אך על־פי משרד האנרגיה, יש בתאגידי המים גם חסרונות ניכרים: הם מביאים לכפל משרות בעירייה ובתאגיד המים כאחד, והן יוצרות הפרדה בין סמכות לאחריות, כאשר ראש העיר נשפט בקלפי על ביצועי משק המים, בזמן שהסמכות לטיפול בו נמצא אצל תאגיד המים. על־פי משרד האנרגיה, למרות היתרונות הגדולים שהביאו איתם תאגידי המים בזמנו, אלו פחות רלוונטיים כיום ברשויות איתנות ואחראיות. משרד האנרגיה שואף לאפשר לרשויות שעומדות בקריטריונים לבטל את תאגידי המים שלהן - ולחזור למחלקות מים פנימיות בעיריה. הקריטריונים הנדרשים הם יציבות פיננסית של הרשות, פחת גבייה שעומד בקריטריונים שייקבעו בהמשך, והמשך ניהול "המשק הסגור" שיצרו תאגידי המים. כדי לוודא את ההפרדה, יוקמו חשבונות בנק יעודיים לצורכי משק המים העירוני.
אך רשות המים, הגוף הרגולטורי המקצועי האמון על הנושא, מתנגדת לרפורמה. היא חוששת מפיצול תאגידי מים גדולים המשמשים רשויות רבות למחלקות מים בזבזניות יותר בכל רשות בנפרד, ומזליגת כספי המים של התושבים לשימושים אחרים של העירייה - גם אם הם ינוהלו בחשבון בנק נפרד. בנוסף, הם חוששים מהידרדרות של ההישגים שהביאו תאגידי המים בהורדת הפחת, ששווה ערך ל-3%-4% בחשבון המים, בהגדלת צריכת המים של הרשות המקומית עצמה (בגינון, בניקיון ובהשקייה, למשל), וכן מחוסר היעילות והבעיות בממשל תאגידי שאופייניים לרשויות המקומיות. למעשה, ההחלטה של משרד האנרגיה מקודמת למרות התנגדות הרשות.
יוג'ין קנדל: "הפגיעה המשמעותית ביותר תתברר רק בעוד עשור"
גם יוג'ין קנדל, פרופ' אמריטוס לכלכלה ולשעבר יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרסם חוות דעת המתנגדת למהלך. לדבריו, "ביטול תאגידים ייקר את מחיר המים ויוריד את האיכות והאמינות של אספקת המים בשנים הקרובות, אך הפגיעה המשמעותית ביותר מהמהלך של ביטול התיאגוד בצרכני המים, ברשויות המקומיות ובמשלמי המסים, תתברר רק בעוד עשור, ותהיה בבחינת בכיה לדורות". זאת, משום שההשקעות במשק המים הן ארוכות־טווח מאוד, והתוצאות מהן מתבררות רק שנים רבות לאחר מעשה.
לכן, לדברי קנדל, הדרג הנבחר עלול "להתמקד בהישגים מיידיים שיגרמו לציבור בוחריו לרצות אותו שוב", מה שמביא אותו "להתמודד עם בעיות קצרות־טווח ולא להתעסק בבעיות אסטרטגיות, עד שהן הופכות לאקוטיות ולהרבה יותר קשות ויקרות לפתרון". קנדל גם מצביע על כך שאמפירית, המעבר לתאגידי מים הכפיל ואף שילש את ההשקעה בתשתיות ברשויות המקומיות, והתהליך כולו הביא לצמצום דרמטי של פחת המים, כלומר, בזבוז המים המשקי: מ-14.5% ב-2011, ל-8% בלבד ב-2021.
בנוסף, רשות המים מצביעה על כך שפירוק תאגידי המים יביא לפירוקם של תאגידים רב־רשותיים יעילים, כמו "פלג הגליל", המתאגד 13 רשויות מקומיות, בממוצע של 3.4 עובדים לרשות. דבר זה "יוביל להקמת מחלקות מים וביוב בכל אחת ואחת מן הרשויות החברות בו, דבר שיוביל בהכרח לגידול במספר העובדים העוסקים בתחום המים והביוב ברשויות ולגידול בעלויות השכר". במקום זאת, מציעים ברשות המים אמצעים אחרים לחיסכון בתעריפי המים: הפחתת תעריפי הארנונה על מתקני תשתית מים, ואיחוד נוסף של תאגידים כך שישרתו מספר רב של רשויות, ובכך יפחיתו את העלות התפעולית העודפת.
אך על־פי משרד האנרגיה, המהלך דווקא ייעל את המשק, על־ידי "איגום משאבים, ובכלל זה שימוש במערכות הרשויות המקומיות, צמצום מבנה כוח האדם, ויצירת תיאום מיטבי בפעולות הרשות ומשק המים". המשרד מציין כי "התאגידים מעסיקים כיום 56 מנכ"לים, מאות דירקטורים, עשרות יושבי ראש דירקטוריונים ועשרות סמנכ"לים, ועל בסיס החוק הקיים כיום המספר אף צפוי לגדול. התיקון שייאפשר את ביטול התאגידים, יבטל את המשרות המיותרות ויחסוך כסף רב".