גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חשיפת גלובס: בבנקים מקדמים תיקון לחוק שכר הבכירים ולהעלאת שכר המנכ"לים

בבנקים מחפשים דרכים להעלות את שכר המנכ"לים שעומד כיום על כ־4 מיליון שקל בשנה בממוצע, ואף פנו למשרד האוצר ולרגולטור הממונה בבנק ישראל ● במערכת הבנקאית טוענים כי החוק להגבלת שכר הבכירים משנת 2016 יוצר פער לא סביר מול שאר המגזר העסקי ● גורם בשוק: מדובר במהלך מנותק, במיוחד כשהוא מגיע בתקופת מלחמה

ידין ענתבי, אבי לוי, משה לארי, אלי כהן, חנן פרידמן / צילום: יונתן בלום, ישראל הדרי, אייל טואג, באדיבות מזרחי-טפחות, אורן דאי
ידין ענתבי, אבי לוי, משה לארי, אלי כהן, חנן פרידמן / צילום: יונתן בלום, ישראל הדרי, אייל טואג, באדיבות מזרחי-טפחות, אורן דאי

מנכ"לי חמשת הבנקים הגדולים בישראל מרוויחים שכר טוב, אפילו מצוין, כ־4 מיליון שקל בשנה (במונחי עלות). אבל הם רוצים יותר. אפשר להבין אותם כאשר הם מסתכלים ימינה ושמאלה ורואים כיצד רוב מנהלי החברות הגדולות שנסחרות לצידם בבורסה בת"א מרוויחים הרבה יותר מהם - לעיתים יותר מ־10 מיליון שקל בשנה. הסיבה לפער בתגמולים נעוצה בחוק להגבלת שכר הבכירים בתאגידים פיננסיים (גם חברות הביטוח) שאושר בכנסת לפני כמעט עשור, ללא מתנגדים. קודם לאותם ימים הרוויחו מנכ"לי הבנקים הגדולים (לאומי ופועלים) שכר כפול מזה שלו הם זוכים כיום.

מכה לישראליות בוול סטריט: רשות ני"ע בארה"ב שוקלת לבטל הקלות שחלות עליהן
"צומחות יותר מהמשק": סקירה מקיפה קובעת כי יש עדיין אפסייד במניות ה-IT

על רקע זה, פועלים הבנקים כבר תקופה כדי לגבש מהלך שיאפשר את העלאת תקרת השכר הנוכחית של המנכ"לים, בנימוק ששכרם אינו משקף את גודל האחריות המוטלת עליהם ואת הביצועים העסקיים. ככל הידוע אף בוצעה פנייה בנושא לרגולטור הממונה עליהם, הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, וכן למשרד האוצר. מהלך כזה, אם ייצא לפועל, יצטרך לעבור דרך הכנסת שכן הוא נדרש לשינוי חקיקה, אך סיכוייו לקרום עור וגידים באקלים הציבורי הנוכחי קלושים.

בכיר במערכת הבנקאית אומר לגלובס כי "החוק יצר פער בלתי מתקבל על הדעת בין גובה התגמול במערכת הפיננסית ביחס לשאר המגזר העסקי. מדיניות תגמול, ראוי שתתבסס על פרמטרים מקצועיים ותוצאות כמו בכל שוק חופשי". גורם אחר במערכת הפיננסית שמכיר את הפרטים טוען כי "זה ממש לא הזמן לקדם העלאות שכר לבכירים בבנקים ובחברות הביטוח, כשמדינת ישראל נמצאת בעיצומה של מלחמה ארוכה ויוקר המחיה הגבוה פוגע קודם כל בציבור הרחב".

נדחקו מצמרת שיאני השכר בבורסה

על פי חוק שכר הבכירים, שכרם של מנהלי התאגידים הפיננסיים מוגבל לעד פי 35 מאשר העובד עם השכר הנמוך ביותר בחברה. בנוסף, הוגדרה בעבר תקרה של 2.5 מיליון שקל לצורכי מס, אשר כל חריגה ממנה תחייב את החברה במס עודף של 17% מס רווח ו־25% מס חברות. בפועל, מנכ"לי הבנקים מרוויחים יותר מכך, בין היתר בזכות רכיבי אופציות (ששוות הרבה יותר בשנה האחרונה, בזכות הזינוק במניות הבנקים) והצמדות למדד המחירים לצרכן. בבנק ישראל ציינו אשתקד כי חוק שכר הבכירים בפיננסים הוא חוק "ייחודי ומרחיק לכת ביחס לרגולציות מקבילות שנחקקו בעולם, מכיוון שהוא החוק היחיד הקובע תקרה מחייבת על סך התגמול של מנהלים בחברות שאינן בבעלות המדינה".

כך, מנכ"לי הבנקים לא נמצאים כיום ברשימת 100 הבכירים בעלי השכר הגבוה בחברות הציבוריות בישראל, למרות שמדובר בחברות הכי גדולות ורווחיות במשק. הבנקאי שהרוויח את הסכום הגבוה ביותר אשתקד הוא משה לארי, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, עם שכר בעלות כוללת של 4.8 מיליון שקל שמיקם אותו סביב המקום ה־150. עלות השכר הממוצעת של חמשת מנהלי הבנקים הגדולים (4.2 מיליון שקל בשנה) ממקמת אותם בשיפולי המאה השנייה של השיאנים בבורסה.

בין התוצאות התמוהות של חוק שכר הבכירים היא העובדה שמנהלי חברות בנות של הבנקים מרוויחים יותר מהמנכ"לים שמעליהם. כך למשל רון בן חיים, מנכ"ל החברה הבת של בנק לאומי, לאומי פרטנרס, שעוסקת בהשקעות ריאליות, הרוויח בשנה שעברה שכר בעלות של 5.7 מיליון שקל. זאת לעומת שכר בעלות של 4.4 מיליון שקל "בלבד" שקיבל חנן פרידמן, מנכ"ל הבנק הגדול בישראל במונחי שווי שוק.

אנומליה דומה ניתן למצוא בחברה המובילה בענף הביטוח, הפניקס. במקרה הזה איציק עוז, יו"ר ומנכ"ל החברה הבת הפניקס סוכנויות ביטוח, נהנה בשנת 2024 משכר בעלות של 16.1 מיליון שקל, ורן גבעון מנכ"ל גבעון סוכנויות, חברה בת נוספת של הפניקס, נהנה משכר בעלות של 14.1 מיליון שקל, זאת בעוד אייל בן סימון, מנכ"ל חברת הביטוח שמעל השניים, קיבל שכר בעלות של 4.2 מיליון שקל.

תוצאות שיא ואחריות רבה על הכתפיים

ברקע הניסיון של הבנקים להגדיל את שכר המנכ"לים עומדות גם תוצאות שיא שהם רושמים בשנים האחרונות והנסיקה במניותיהם (כך גם בחברות הביטוח). נכון להיום, בנק לאומי הוא הפירמה הגדולה ביותר בבורסה בת"א עם שווי שיא של יותר מ־94 מיליארד שקל, ואחריו מגיע בנק הפועלים הנסחר לפי שווי של כ־85 מיליארד שקל. בעשירייה הראשונה נמצאים גם בנק מזרחי עם שווי של 58.5 מיליארד שקל ובנק דיסקונט הנסחר לפי 42 מיליארד שקל.

גורם בענף הפיננסים מציין כי "לא רק שמדובר בחברות הכי גדולות במשק, אלא גם אלה שסיפקו את הערך הגדול ביותר למשקיעים בשנה האחרונה". כך מדד מניות חברות הביטוח זינק ב־176% תוך שנה, כאשר חלק מהחברות הכלולות בו אף סיפקו תשואה שנתית של מעל 200%. גם מדד הבנקים הפליא בביצועים עם קפיצה של 88% (לעומת עלייה של 52% במדד הדגל ת"א 125).

את העוצמה של הבנקים ניתן לזהות גם ברווחים העצומים שהם מייצרים מדי שנה ואת התחזיות החזקות שלהם קדימה. כך, חמשת הבנקים הגדולים בישראל רשמו בשנת 2024 רווח נקי מפלצתי של כמעט 30 מיליארד שקל. בנק לאומי לבדו הרוויח בשנה האחרונה כמעט 10 מיליארד שקל, זינוק של 40% ביחס לשנה שלפניה, ובנק הפועלים הרוויח 7.63 מיליארד שקל, עלייה של קרוב ל־4% מול התקופה המקבילה.

אלא שבשוק לא כולם חושבים שההצלחה של הבנקים היא בזכות יכולות ניהול יוצאות דופן של המנכ"לים, ומייחסים את רווחי העתק בעיקר לריבית הגבוהה במשק, שבאה לידי ביטוי במרווחי אשראי גבוהים מאוד (הפער בין הריבית שהבנקים נותנים לציבור בחסכונות לבין הריבית שהם גובים על ההלוואות) וברגולציה של בנק ישראל שמתעדף שנים רבות את היציבות במערכת הבנקאית על פני קידום תחרות.

הביצועים לא נפגעו כתוצאה ממגבלות השכר

לחקיקת הגבלת שכר הבכירים בפיננסים קדמה המחאה החברתית כנגד יוקר המחיה בישראל. השילוב בין תסיסה ציבורית מחד והתנפחות שכר מנכ"לי הבנקים וחברות הביטוח מאידך, הפכה קרקע פוריה לקידום חקיקה שתגביל את שכרם. את החוק יזמה ח"כ שלי יחימוביץ (מפלגת העבודה) והוא קודם בהמשך ע"י שרי האוצר יאיר לפיד ומשה כחלון, שבקדנציה שלו אושר החוק.

בכירי הבנקים הזהירו באותה עת כי הגבלת התגמול תוביל לפגיעה באיכות המנהלים ובתוצאות העסקיות. עם זאת, בקיץ שעבר פרסם בנק ישראל ממצאי מחקר שקבע כי הגבלת שכר הבכירים לא פגעה בביצועיהם של הבנקים או גרמה לשינוי בסיכונים שלקחו מאז. המחקר מצא כי הירידה המשמעותית בתגמול "לא לוותה בירידה בביצועי הגופים".

ועדיין, בכיר במערכת הבנקאית אמר לגלובס לאחרונה כי "החוק הזה הוא עיוות גדול שמהווה סיכון לכלכלה הישראלית. ברגע שאתה חוסם שכר בסקטור מסוים ומתיר לסקטורים אחרים לעשות ככל העולה על רוחם, בסוף תהיה זליגה של מנהלים אליהם".

בבנק ישראל לא התייחסו לפניית גלובס בנושא. מהבנקים לא נמסרה תגובה.

ממשרד האוצר נמסר: "הפנייה התקבלה. טענות דומות הוצגו בפני חברי הצוות לבחינת האמצעים להגברת התחרות בשירותים הבנקאיים למגזר הקמעונאי. הצוות ישקול את כלל הטיעונים שהוצגו בפניו בשלב שמיעת התייחסויות הציבור ויגיש את המלצותיו הסופיות".

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר