אבי שמחון / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות
יועצו הכלכלי של ראש הממשלה, פרופ' אבי שמחון, מקדם מסלול מהיר לאישור בניית חוות שרתים כדי להקל על יזמים ישראלים וזרים בתחום ולמשוך חברות זרות שרגילות לתהליכים קצרים יותר בהקמת מתקנים שכאלה. זאת, מתוך רצון לסייע בהקמת תשתיות בינה מלאכותית, במצב שבו תוכנית ממשלתית בתחום עדיין לא יצאה לפועל במלואה. חוות השרתים החדשות מותאמות לעיבוד AI ובנייתן בישראל תאיץ את היכולת של חברות ישראליות, האקדמיה ומערכת הביטחון המקומית לבצע יותר פעולות מבוססות בינה מלאכותית במתקנים קרובים ובבעלות ישראלית.
● אנבידיה שוב עושה היסטוריה: החברה הראשונה שהגיעה לשווי של 4 טריליון דולר
● כהונה קצרה, הרבה טלטלות: לינדה יאקרינו פורשת מתפקיד מנכ"לית X
בכנס של איגוד חוות השרתים הישראלי IDCA ופירמת מיתר שעסק בנושא, הצהיר שמחון כי הוא מאמין שיצליח להכניס את חוות השרתים לחוק התשתיות הלאומיות במעמד שדומה למשל לבית חולים. "זה מאפשר מסלול רישוי שהוא נוראי פחות ממה שקיים", אמר שמחון לעו"ד ירון קופפר, שאחראי על תחום חוות השרתים בפירמת מיתר. "נכלל בזה גם מסלול ות"ל, שגם הוא איננו תענוג גדול. אני יכול להבטיח שאעשה מאמץ כדי שזה יקרה - אבל לא להבטיח שההחלטה תתקבל".
תהליכי אישור בנייה של חוות שרתים בישראל עשויים לקחת מספר שנים, וכל קיצור שלהם עשוי לקדם את התחרותיות של ישראל בתחום. בטקסס, לדוגמא, תהליך האישור לוקח חודשים בודדים בלבד, וגורמים בענף אומרים כי אפילו קיצור למשך של פחות משנה עשוי לסייע.
"עדיין אין הבנה עד הסוף בעניין הזה"
שמחון הציג את הרעיון, אך באותה נשימה גם הביע הסתייגות מיכולתו להביא אותו לאישור הממשלה. "הרי מה זה ממשלה? מפלצת בירוקרטית שכוללת רכיבים רבים. האם היא מבינה לגמרי את החשיבות של חוות השרתים למדינה? ממש לא - שאיש לא יטעה - אבל לפחות יהיו כאלה שינסו לעזור להם, אני מתחייב לנסות אבל לא להצליח. יש כאן אנומליה מסוימת: חברות ההייטק שמשתמשות בחוות השרתים חוסות תחת חוק עידוד השקעות הון שממוקד בייצוא - אבל חוות השרתים שלהם לא מייצאות, אלא ממוקמות כאן לשימוש מקומי".
שמחון הודה כי השקעה הממשלתית האחרונה בנושא הבינה המלאכותית - 50 מיליון דולר לצורך הקמת מחשב על - איננה מספיקה והביע תקווה כי ועדת נגל שמינה ראש הממשלה לבניית תוכנית לבינה מלאכותית תפרסם את מסקנותיה עד סוף החודש. "הנושא נמצא בסדר עדיפות גבוה, אבל אני מרגיש שעדיין אין הבנה עד הסוף בעניין הזה". זאת, למרות שמבקר המדינה ביקר את האופן שבו מנוהלת תוכנית הבינה המלאכותית הממשלתית - ממשלות נתניהו לדורותיהן מנסות מאז 2018 לגבש תוכנית בינה מלאכותית לאומית אחידה.
"לא ממתינים להשקעות, אנחנו מאמינים בהייטק הישראלי"
מנהל אזור אנבידיה ישראל, נתי אמסטרדם, הגיב לראשונה מטעם החברה על הקמת קמפוס הענק בסמיכות ליקנעם בצפון - שהחברה מתכננת להשקיע בו לפי ההערכה 2 מיליארד שקל: "פגשתי את ג'נסן (הואנג, מנכ"ל החברה - א"ג) בפריז לפני חודשיים, על החולצה שלי היה כתוב 'Commited' - מחויב, והוא הסכים איתי שהוא גם מחויב לישראל - אנחנו לא ממתינים להשקעות, אנחנו מאמינים בהייטק הישראלי, מאמינים בחוקרים ובעובדים כאן. השקענו במחשבי על בישראל ועכשיו אנחנו משקיעים בקמפוס חדש ומדהים. מה שיקום פה יהיה מגנט לחדשנות והוא יסייע רבות לתעשייה כאן. כמות ראשי הערים שהתקשרו לדבר איתי מאילת ועד קרית שמונה היתה גדולה". את הדברים אמר אמסטרדם בפאנל בהנחיית סיוון כהן-סבן, מנכ"לית AI Institute.
אל"מ (במיל') ראיין גיטי, מי שחבר בוועדת נגל לניסוח תוכנית בינה מלאכותית ממשלתית ומזכיר הוועדה לתקצוב ובניית כוח צבאי, התייחס ליוזמה המחודשת של הממשלה לנסח מדיניות AI, אחרי שתוכניות רבות ואחרות לא יצאו אל הפועל במלואן. "לצערי המדינה משחקת כדורגל בדקה ה-91. יש הבנה למעלה ברמת ראש הממשלה והשרים, אבל זה לא כל כך מחלחל למקבלי ההחלטות. צריך אסטרטגיה ואנחנו נמצאים כרגע בנקודה להכריע - ואם לא נהיה שם, כבר נגיע לדקה ה-95 ול'שלב הפנדלים'. יש לנו טאלנטים מדהימים בסייבר, אבל כדי לבלוט בתחום הבינה המלאכותית צרך חוקרים - דוקטורנטים ומאסטרנטים. הבעיה היא שלישראל אין יכולת לייצור אותם במאסות - ולא להביאם לארץ. פילנתרופיה היא דבר נחמד פה אבל אי אפשר להיות תלויים בגחמות - הממשלה צריכה לתמוך ולהאיץ את זה. חייבים שינוי רדיקלי באופן שבו המדינה מסתכלת על התחום ועל החסמים המרכזיים - טאלנטים ותשתיות מחשוב". לפי גיטי, ועדת נגל תחשוף את עיקרי התוכנית שלה עד סוף החודש.
"המחקר בתחום מתחיל לצבור פער משאר המדינות המפותחות"
בניגוד אליו, תמך ראש רשות החדשנות לשעבר ומנכ"ל סטארט-אפ ניישן אבי חסון בהזרמת מיליונים ממקורות פילנתרופיים לתמיכה בתשתיות AI לאומיות. הוא מתנגד להקמת מטה חדש לבינה מלאכותית כפי שמתכנן לבצע ראש הממשלה - זאת בזמן שגופים אחרים, כמו רשות החדשנות ומשרד המדע, עוסקים בנושא כבר כיום. "יש מספיק גופים קיימים שאפשר לצייד אותם בסמכויות ומשאבים, וככל שמוסיפים יותר יחידות ממשלתיות התועלת הולכת ופוחתת. לטעמי, יש מקור כסף מאוד גדול שנוצר לטובתנו באירוע הזה, והוא ההון הפילנתרופי - והוא כבר לא מגיע רק מארה"ב, אבל הממשלה צריכה לנהל את האירוע הזה. תוספת של מיליארדי שקלים בכסף ממשלתי לעשרות מיליוני שקלים שיגיעו ממקורות אחרים - זה מה שנדרש כאן".
ישי פרנקל, מנכ"ל האוניברסיטה העברית, הוא קול בולט של האקדמיה בארץ להשקעה במחשבי על שיסייעו לחוקרים להוציא לפועל מחקרים שעד כה הם מבצעים מחוץ למדינה ובתקציבי עתק. "כשאנחנו פונים לאוניברסיטאות זרות בסינגפור, ארה"ב ואירופה - לא עונים לנו לטלפון. המחקר האקדמי בתחום הבינה המלאכותית בישראל מתחיל לצבור פער משאר המדינות המפותחות. אם ישראל בעבר היתה בקבוצה המובילה, כיום היא כבר בדרג השני או השלישי. רואים את זה בבירור בכנס העולמי המוביל בתחום המחשוב, ששם מספר ההגשות של חוקרים ישראלים הולך ומצטמצם.
"צריך להבין שבניגוד לתחומים אחרים כמו סייבר, למשל, אם אין תשתית, אי אפשר להצליח במהפכת ה-AI. אנחנו מדברים עם ועדת נגל על תקציבים - מדברים איתנו על חצי מיליארד דולר אבל הפער בינינו לבין מדינות בינוניות באירופה או בארה"ב הוא לפחות פי עשר לטובתן. מדינות כמו בולגריה, הולנד, אסטוניה מקצות בין חצי מיליארד למיליארד יורו לתחום כל אחת".