טנק שווייצרי. הניטרליות משאירה את התעשייה הביטחונית מאחור / צילום: Reuters, DENIS BALIBOUSE
שווייץ מתגאה מאוד בניטרליות שלה, שנמשכת ברציפות מאז 1515 ושעוגנה בהסכמים בינלאומיים בתחילת המאה ה־19. אחרי הכל, היא הבסיס לשגשוג הכלכלי שלה, למערכת בנקאות אמינה, להתחמקות עקבית ממלחמות אזוריות המוחקות עושר באופן שיטתי וליציבות פוליטית ועסקית. גם אחרי מלחמת העולם השנייה, המדיניות השווייצרית הייתה לא לבחור צד בכל מקרה של עימות בינלאומי, כדי למקסם את האפשרויות העסקיות והמסחריות. העושר ההיסטורי והמצטבר של המדינה מתבטא בין היתר בכך שיחס החוב־תוצר שלה, למשל, עומד על 17% בלבד, לפי נתוני קרן המטבע הבינלאומית.
● כותרות העיתונים | בארה"ב מתפעלים מישראל וטוענים - זה ההישג הגדול שלה באיראן
● רוסיה שיגרה על אוקראינה 728 כטב"מים במכה. כך איראן עזרה לה
אבל המלחמה שפרצה באוקראינה לפני יותר משלוש שנים, והליך ההתעצמות הצבאי המואץ שעובר על אירופה בימים אלה, גורמים למדינה לשקול לחשב מסלול מחדש. פינלנד ושבדיה, שתי מדינות שגם הן התהדרו בניטרליות מסיבות שונות למשך תקופות ממושכות, שמו לה קץ בצל האיום הרוסי, והצטרפו אחת אחרי השנייה לברית נאט"ו. איסלנד עושה קולות של הצטרפות לברית הגנה אירופית ואוסטריה מעמיקה את האינטגרציה שלה באיחוד האירופי. האם מתקרבים הימים שבהם גם שווייץ תצטרך לבחור צד?
גלי ההדף מפברואר 2022
נקודת המפנה שהעלתה את הסוגיה על סדר היום של המדינה היתה הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022. בלחץ מערבי ובשל דעת הקהל במדינה, החליטה שווייץ לעשות צעד גדול הרחק ממדיניות ניטרלית, ואימצה בזו אחר זו את הסנקציות האירופיות־מערביות שהוטלו על רוסיה. הקפאת חשבונות של אוליגרכים, החרמת נכסים, הקפאת רזרבות מט"ח רוסיות, איסורי כניסה לבכירים ולמקורבים לשלטון, איסור סחר ואמברגו נשק, כל אלו עברו בחודשים הראשונים למלחמה באופן חסר־תקדים, על רקע ההלם האירופי מהאגרסיביות הרוסית. 16 סבבי סנקציות הטיל האיחוד האירופי על רוסיה, את כולם אימצה גם שווייץ.
גלי ההדף שיצרה המלחמה באוקראינה הם גם אלה שכעת עשויים לשים קיץ ליותר מ־500 שנה של ניטרליות שווייצרית. בין השיקולים המרכזיים הנכנסים, כמו תמיד, למכלול השווייצרי היא סוגיית הכסף. או ליתר הדיוק: החשש מאובדן מסיבי של הכנסות ואפשרות צמיחה כלכלית אם שווייץ תישאר מחוץ למרוץ החימוש שעובר כעת על אירופה.
היבשת נמצאת כעת בעיצומו של תהליך מהיר של בנייה מחדש של עוצמה צבאית שהוזנחה במשך עשורים. לצד תקציבי הביטחון הלאומיים, שיתנפחו ל־3% מהתמ"ג כבר בשנתיים הקרובות וצפויים לעמוד על 5% בעוד כעשור, גם האיחוד האירופי ששווייץ אינה חברה בו מתכנן השקעות עתק בתחום. קרן התחמשות בשווי התחלתי של 150 מיליארד אירו תאפשר רכש צבאי ממדינות האיחוד, על ידי מדינות האיחוד. שוויה עשוי לזנק לחצי טריליון אירו. השווייצרים, המקורבים לאיחוד בהיותם חלק מאיגוד הסחר החופשי האירופי, רואים כיצד בשם הניטרליות הם עשויים לאבד את הגישה לשוק החדש והאדיר הזה.
כבר כעת יש סימנים לכך. הסיבה העיקרית לכך היא שהחוקים השווייצרים מונעים מחברות מקומיות לייצא לכל אזור או מדינה שבהם יש מלחמה, וגם מונעים ממדינות שרכשו נשק שווייצרי לייצא־מחדש נשק לאזורי קרב (Re-Export). חלק גדול מהרכש הביטחוני האירופי כעת מיועד גם לשליחת תותחים, טנקים ואפילו מטוסים לאוקראינה, ובוודאי שמערכות נשק קל. השווייצרים מבהירים מראש כי הדבר אסור כשמדובר בנשק שלהם. האפשרות של הפרלמנט להחריג מדינות מכך בוטלה סופית ב־2021. התוצאה היא שהיצוא הביטחוני השווייצרי ירד ב־30% בתוך שנתיים בלבד, מ־2022 ל־2024, ונמצא כעת בשיא שלילי של שש שנים. היכן שמדינות אחרות משגשגות, השווייצרים מוצאים את עצמם בצד המפסיד. חלק מיצרני התחמושת השווייצרים, לפי הדיווחים, עוברים לפורטוגל או לגרמניה.
"למרות השקעות אירופיות של מיליארדי אירו באירופה בשנים הקרובות, שווייץ צפויה לראות מדינות באירופה מחריגות מוצרים ורכיבים שווייצרים מתוכניות הרכש והאספקה שלהן", הזהיר מנהל איגוד החברות במגזר הביטחוני במדינה.
סיבה כלכלית נוספת היא שהניטרליות המפורסמת כבר "אינה שווה" לשווייץ את מה שהייתה שווה. אם בעבר מדינות החזיקו את הזהב שלהן במדינה, אוליגרכים לא היססו לשים מיליארדים בבנקים וגם ראשי מדינות מושחתים מאפריקה ועד אסיה ביקרו תדיר במדינה כדי לטפל בחשבונות החשאיים שלהם, שינוי החוקים במדינה כדי להיאבק בהלבנת הון - בלחץ מסיבי של ארה"ב ומדינות נוספות - הפיג את הקסם של מערכת הבנקאות השווייצרית. בין אם מבצעי לכידת עריקי מס מצד גרמניה (שרכשה בכמה הזדמנויות מאגרי נתונים בעשרות מיליוני אירו מעובדים "סוררים") או מאמץ אמריקאי ארוך טווח לשתף מידע, הפכו את המערכת לסודית פחות, למושכת פחות, ולכן לפחות תלויה בניטרליות.
בימין הקיצוני מתנגדים
איך הדבר מתבטא במדינה? סוגיית הניטרליות הייתה במרכז סדר היום ב-3 השנים האחרונות. אחרי פברואר 2022, החליטה הממשלה להגביר את התרגילים המשותפים של צבא שווייץ עם נאט"ו, ולקדם "תיאום צבאי" בין הצבא הלאומי שלה לברית הטרנס־אטלנטית. הממשלה אמרה כי לא מדובר בזניחת הניטרליות, אלא בצעדים טקסיים בלבד. ביולי האחרון, קבוצת מומחים שהממשלה מינתה כדי לבחון את הנושא הטילו פצצה פוליטית כשכתבו במסמך מסכם כי ייתכן שעל שווייץ "לשקול מחדש" את הניטרליות שלה בשל המלחמה ומה שנראה כמו היפרמות הסדר העולמי למאבק בין גושי.
הגישה הזו הובילה לתגובת נגד מצד הימין הקיצוני במדינה, שהוא פרו־רוסי כמו מפלגות ימין פופוליסטיות במדינות אחרות במערב אירופה. האופוזיציה הזו טוענת כי הסנקציות על רוסיה והתרגילים עם נאט"ו הם למעשה הפרה של עיקרון הניטרליות, והיא יזמה ניסיון לקיים משאל עם שיעגן "ניטרליות קשוחה" בחוקה השווייצרית בצורה מעמיקה יותר.
לפני כשלושה שבועות דחתה הממשלה השווייצרית את היוזמה, אך ההחלטה לא סותמת על הגולל על הדיון בנושא. ייתכן כי הממשלה תציג הצעת חוק נגדית כדי "לנסח מחדש" מה המשמעות של ניטרליות שווייצרית בעידן הנוכחי, בהתייחס לסנקציות, שיתופי פעולה צבאיים ועוד. במקביל, ישנן קריאות לגבש הסכם הגנה עם האיחוד האירופי שיאפשר למדינה גישה לקרן ההתחמשות המדוברת, ויאפשר לחברות שווייצריות לקחת חלק בתעשייה הביטחונית הפנים־אירופית שהולכת ונבנית כעת. או לפחות להחזיר לממשלה את האפשרות להחריג מדינות מחוקי היצוא מחדש ההדוקים שלה, כדי לאפשר תמיכה באוקראינה. "שווייץ לא אוהבת להתערב במלחמות", סיכם זאת אתר פוליטיקו האירופי, "אבל היא אוהבת לעשות כסף".