גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החזון ל־300 מיליון נוסעים לא יתממש אם רכבת ישראל תמשיך לנהל את עצמה

בענף התחבורה גוברות ההערכות כי מנכ"ל הרכבת יצטרף בקרוב לשושלת קודמיו אשר לא הצליחו לסיים את כהונתם בחברה הממשלתית ● כשאותו הגוף אחראי גם על תפעול יומיומי וגם על בניית תשתיות בעשרות מיליארדי שקלים - הכישלון לא מפתיע, וכולנו סובלים ממנו

משה (שיקו) זאנה, מנכ''ל רכבת ישראל, בכנס התשתיות של גלובס / צילום: שלומי יוסף
משה (שיקו) זאנה, מנכ''ל רכבת ישראל, בכנס התשתיות של גלובס / צילום: שלומי יוסף

פחות משנתיים עברו מאז מונה משה (שיקו) זנה למנכ"ל רכבת ישראל, בתום מאבק איתנים בין קודמו בתפקיד לבין הדירקטוריון ואנשיה של שרת התחבורה מירי רגב. בענף תוהים כעת האם חופשת הקיץ שלו תתארך ותהפוך לפרישה מוקדמת, על רקע מתחים בינו לבין משרד האוצר. למעשה, בשנים האחרונות אף מנהל של רכבת ישראל, חברת התחבורה הממשלתית הגדולה בישראל, לא הצליח לסיים קדנציה, כל אחד מסיבותיו - חלקם כשלו, חלקם הוכשלו בכוונת מכוון. עובדה זו מעלה את האפשרות שהבעיה היא כנראה לא רק פרסונלית, אלא ארגונית: את הפעלת הרכבת הגיע הזמן להפריט.

האם ישראל מוכנה למהפכת הרכבים החשמליים?
בלעדי | ההפרטה תשוב לשולחן? חילופי מהלומות בין נמל אשדוד לרשות החברות

לעבור למודל האירופי

שוו בנפשכם שמנכ"ל משרד התחבורה היה אחראי על ארגון לוחות הזמנים של האוטובוסים ושיבוץ הנהגים, על סוגיות מול וועדי העובדים, ובתוך כך גם על סלילת נת"צים ובניית מסופים. זה כנראה היה מסתיים בפיאסקו - אחד גדול בהרבה מהמצב של התחבורה הציבורית כיום כאשר משרד התחבורה הוא "רק" הרגולטור של ענף האוטובוסים, שמופעלים על ידי חברות פרטיות באמצעות מכרזים.

אלא שזה בדיוק המודל של רכבת ישראל: ניהול 4,000 עובדים, ועד חזק ובלתי מרוסן שגם בהסתדרות מתקשים להתמודד איתו, ואחריות עצומה לספק רמת שירות נאותה לציבור הנוסעים לצד פיתוח תשתיות בהיקפים של עשרות מליארדי שקלים. המנכ"ל נדרש לדאוג לקבלנים בשטח ולצרכים התפעוליים; לנווט בין הוועד לדירקטוריון ולמשרד האוצר, ובתוכו בין אגף החשב הכללי לאגף התקציבים; ומעל כל זה להתמודד מול משרד תחבורה פוליטי.

מדובר באירוע גדול מדי כדי להיות מנוהל תחת אותו הכובע, שכולל פעמים רבות גם אינטרסים מנוגדים. בשוק סבורים שכדי לעמוד בזה נדרש "קילר" אמיתי, ועובדה שמנכ"לים טובים לאורך ההיסטוריה של הרכבת צלחו את המשימה בכבוד. אלא שהציפיות רק גדלות: הרכבת אמורה לשלש את מספר נוסעיה בעשורים הקרובים ולהתפתח דרמטית ברחבי הארץ על ידי תוספת מסילות בהיקף של 50 מיליארד שקלים לפחות.

ולכן, עם כל הרצון הטוב והכישורים של המנכ"לים - זה פשוט לא מספיק, ואולי כדאי ללכת בעקבות המודל שנהוג במדינות אירופה: החברה הממשלתית היא האחראית על פיתוח התשתיות ומהווה רגולטור של הפעלת הרכבות. כך, במדינות אלו חלק מקווי הרכבת ממוכרזים לחברות פרטיות וחלק מהקווים מופעלים גם על ידי המדינה.

כיום בישראל, כל מנכ"ל של הרכבת סוחב את הארגון לכיוון אחר, כאשר פיתוח תשתיות לרוב בא על חשבון הפעלה סדירה. שני התחומים דורשים קשב ניהולי בלתי נגמר, ובמצב הקיים - כל צד נפגע. הפרדה בין הפעלה לפיתוח יכולה לא רק לשפר את השירות, אלא גם להסיר חסמים ניהוליים ולקצץ את כוחם של הוועדים, בדומה לרפורמה שנעשתה בנמלי הים, אז התשתית אמנם נותרה בידי המדינה אבל הפעלת הנמלים עברה לידיים פרטיות.

דוגמה טובה למודל כזה היא הפעלת הרכבות הקלות: מנכ"ל נת"ע למשל, החברה שאחראית על הקמת רשת הרכבות הקלות בגוש דן, לא אמון על שיבוץ נהגים וגיוס מאבטחים לצד הקמת פרויקטי ענק בעשרות מליארדי שקלים. הפעלת הרכבות עברה מכרז שבו זכתה חברת בת של אגד, והיא זו שאחראית לכל אלו. גם בירושלים צוות תכנית אב לתחבורה אחראי על הקמת התשתיות של הקווים, ואילו חברה המורכבת משפיר הנדסה וכאף הספרדית הן המפעילות של הרכבות.

עבודות ההקמה של תחנת רכבת מעוין שורק. רוב פרויקטי התשתית מתעכבים / צילום: דוברות רכבת ישראל

אף פרויקט לא בזמנים

מספר הנוסעים ברכבת דווקא ירד בשנים האחרונות ולא שב לרמתו טרם מגפת הקורונה, בניגוד לאוטובוסים שהתאוששו, וזאת למרות שנפתח מאז הקו המבוקש לירושלים. למעשה, רק כ־3% מהישראלים עושים את דרכם לעבודה באמצעות הרכבת, נתון נמוך משמעותית במדינות רבות בעולם.

שינוי מבני כמו הפרטה יבטיח רמת שירות גבוהה יותר. כיום, קיבולת הרכבות במסילות הקיימות מנוצלת בחסר. אם הרכבת מודדת את עצמה לפי רמת הדיוק בהגעה לתחנה (90%־95% דיוק), יש לה אינטרס לרווח את תנועת הרכבות ו"לדחוף" פחות רכבות על כל מסילה. ניצול המסילה באופן שמרני כזה מוריד את התדירות של הרכבות, כך שהוא משפר את השירות רק למראית העין כי הנוסעים אמנם זוכים לאמינות אך לפחות רכבות זמינות. אם חברת הרכבת הייתה רגולטור, לא של עצמה, אלא של גוף אחר - מפת האינטרסים הייתה משתנה ובעקבותיה גם אופן ההפעלה.

בינתיים, בנוסף לבעיות השירות הרכבת מתמודדת עם עיכובים ופערים בכל פרויקטי התשתית שלה: המעבר לרשת המונעת באמצעות חשמל נדחתה משנת 2024 ל־2027 וככל הנראה ימשיך להידחות בשנים נוספות; הרכבת עדיין לא התחילה לממש את תוכנית החומש שתוקצבה ב־46 מיליארד שקלים בשנת 2022, ולמרות שהיא עדיין עובדת על תוכנית החומש שקדמה לה היא כבר דורשת דיונים על תוכנית חומש נוספת; השלמת העבודות על התקנת מערכת איתות חדשה שתאפשר דחיסת יותר רכבות בכל מסילה מתעכבת זה שנים, והתוכנית האסטרטגית להגיע ל־300 מיליון נוסעים בשנת 2040 תאלץ להידחות בשנים ארוכות.

לא פתרון קסם

הפרטה היא לא מילת קסם שפותרת הכל, לעתים היא לא מתמודדת נכון עם כשלי שוק וזורקת את האחריות על גופים עסקיים שהאינטרס שלהם שונה מהאינטרס הציבורי. גם החלשת וועדים היא לא אסטרטגיה בפני עצמה, שכן חברה שעובדיה מרוצים וחזקים עובדת טוב יותר.

למעשה, גם שינוי ארגוני כזה לא יספיק כדי לתקן את כל תחלואיי הרכבת שמדי כמה שנים מתפוצצים וקוראים את משרדי הממשלה לחשיבה מחודשת. אך הוא יכול להוות קרקע לדיון מהותי על תפקידה ועל הפער בין השירות שיכול לתת גוף ממשלתי גדול ומגושם לעומת חברת תחבורה פרטית שזו התמחותה המקצועית. הבעיה היא, שכדי להניע רפורמה כזו במשרדי הממשלה יצטרכו להסיר את הכפפות ולהיאבק בגורמי לחץ פוליטיים משמעותיים, ובהם אחד הוועדים האחרונים החזקים ביותר בשירות הציבורי. ספק אם יש היום מי שיעשה את זה.

עוד כתבות

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי מחר במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

אילוסטרציה: כפיר סיון

החנות נפגעה מטיל, הבעלים שרק סיים מילואים ראה מרחוק איך בוזזים אותה

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● תשעה הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת