מרכז אנבידיה במבוא כרמל / צילום: אסף גלעד
מודעה בעיתון שפרסמה חברת אנבידיה בתחילת השבוע - שקראה לראשי ערים ומועצות להגיש לה הצעות לרכישת עד 120 דונם של קרקע - התבררה כאחד מהמהלכים הדרמטיים הצפויים בהייטק הישראלי: אם יתגשמו כוונותיה של אנבידיה להקים מרכז פיתוח בשטח בנוי של כ־180 אלף מ"ר, פירוש הדבר הוא שהחברה לא רק מתחייבת להגדיל את פעילותה בישראל, אלא להפוך לאחת המעסיקות הגדולות במשק ואולי אף לשנות את אופי התעשייה מקצה לקצה בתוך תקופה של כחמש שנים.
● אנבידיה שוב עושה היסטוריה: החברה הראשונה שהגיעה לשווי של 4 טריליון דולר
● אינטל הצמאה למזומנים מוכרת מניות מובילאיי, אך בינתיים נשארת בשליטה
גודלו של המרכז מעיד על כוונתה של אנבידיה לגייס כ־5,000 עובדים בטווח הארוך, בתלות בכך שהחברה תמשיך לצמוח ולהישאר שחקנית כמעט יחידה בעיבוד בינה מלאכותית ולא תחווה טלטלות גדולות.
כיצד תשנה אנבידיה את פניו של ההייטק הישראלי, האם היא תצליח לגייס את כוח האדם הרצוי לה, והאם תסגור ישראל את הפער שפתחה משאר העולם בתחום ה־AI? נעזרנו במומחים על מנת לשער איזה כיוון יתפוס ההייטק הישראלי לקראת 2030.
1 הפנים לצפון
אנבידיה מעסיקה כיום 5,000 עובדים על פני 100 אלף מ"ר המפוזרים בין יקנעם לתל אביב ואתרים קטנים יותר כמו תל חי וב"ש. התוספת החדשה עשויה להכפיל את מספר העובדים ולשלש את השטח הבנוי של אנבידיה בתוך כחמש שנים. הישג זה יעמיד את אנבידיה כמעסיקה הפרטית הזרה הגדולה בישראל, וכחברת ההייטק הגדולה הפעילה בישראל - לצד התעשיות הביטחוניות שממשיכות לצמוח ככל שהמצב הגיאופוליטי העולמי מסתבך.
לפי ההערכה, תוספת של 5,000 עובדים למרכז הקיים של אנבידיה ביקנעם - שיתמקמו לפי כנראה במבוא כרמל שבאזור רמות מנשה הסמוכה - תקבע את אזור יקנעם רבתי כמרכז תעסוקתי וצומת דרכים מרכזית. היא תעשה לאזור את מה שעשתה מת"ם לחיפה. אינטל התמקמה באזור כבר ב־1974 ועברה לדרום העיר בסמוך על מנת להימצא בסמוך למתקנים של חברת אלרון. שתי החברות, אמנם, נהנו מקרבה יחסית לטכניון, אך ברבות השנים התמקמו סביב אינטל חברות מתחרות שביקשו לגייס ממנה עובדים, ובראשם קוואלקום שהקימה מבנה בצמוד לו בסוף שנות התשעים.
כיום סובבות את אינטל במת"ם חיפה מספר חברות שבבים שמעסיקות לא מעט מהנדסי חשמל לשעבר בחברה, ובהם אפל, אמזון ואפילו מיקרוספט. "מעבר לעובדה שפארקי תעשייה צומחים מושכים איתם אוכלוסייה שרוצה לגור בקרבת מקום על כל ההשלכות החיוביות למרקם החברתי, מתחילות להגיע גם החברות שנוח להן לראיין אנשים כדי שיעברו מבניין אחד לאחר", אומר דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא בכיר באינטל העולמית - שניהל את מרכז הפיתוח של אינטל בחיפה. בנוסף, בניית מסילת הרכבת המזרחית תחבר את האזור, שכבר היום נמצא בקרבת כביש 6 גם לקו הרכבת ועשויה ליצור "מטרופולין" שירכז עובדים מהצפון, השרון והמרכז.

2 תחומים מרכזיים
האם הבחירה של אנבידיה להתרחב בצפון תכתיב דווקא התרחבות בתחומים בהם מתמחה הסניף שלה ביקנעם - מעבדי תקשורת ומעבדי ליבה. אלו חשובים לאנבידיה, אך נמצאים בשולי העשייה שלה. חיים סדגר, לשעבר בכיר באינטל ושותף בקרן סקויה ישראל וכיום שותף מייסד ב־S Capital אומר כי אין בהכרח קשר בין הדברים ומביא כדוגמה את אינטל. "אינטל ישראל החלה מפעילות שולית, מעבד מתמטי, בקר תקשורת, ולקח זמן עד שהפכה לשותפה ואפילו הובילה מעבדי ליבה מרכזיים כמו הפנטיום.
"מיכאל קגן, היום סמנכ"ל הטכנולוגיות באנבידיה, הקים בעברו באינטל יחידה של מעבדי ליבה. כלומר מדובר ביזם שמרגיש עצמו חפשי לפתח מוצרים חדשים שאינם חלק מהפורטפוליו הקבוע של החברה. על אותו המשקל, אפשר להניח שבמרכז הפיתוח הישראלי יגיעו במוקדם או במאוחר גם לתחום מרכזי של אנבידיה - פיתוח מעבדים גרפיים. כשקיים מרכז גדול, יש גם נדידת טכנולוגיה לתחומים שכאלה".
זאת ועוד, ניתן להניח גם כי אנבידיה תתרחב לכיוונים נוספים בהם היא פועלת כבר בישראל, בהם פיתוח מודלי בינה מלאכותית לסוכני AI, וכן פיתוח של מערכות אוטונומיות לרכב ולרובוטיקה - ענף שבו משקיעה החברה .
3 ומה עם המס
לכאורה, התרחבות לצפון מספקת לאנבידיה הטבה שתאפשר לה לשלם מס חברות מופחת של 6%־7.5% כנהוג באזורי תעשייה לפיתוח. עם זאת, ישראל צפויה להשוות את מס החברות באזור כבר בשנה הבאה ל־15%, ועל כן, אומרת עו"ד (רו"ח) רחלי גוז-לביא, שותפה מנהלת ושותפת מסים בכירה במשרד עמית־פולק־מטלון כי המדינה תצטרך לפצות את אנבידיה באמצעות מתן הטבות אחרות בשל הערך המוסף הגדול שינבע מהרחבת הפעילות בישראל.
"בנק ישראל המליץ להיערך לעידן שבו מס החברות המינימלי יתעדכן ל־15% באמצעות מתן הטבות אטרקטיביות חדשות ומגוונות שיטיבו, בין היתר, עם אנבידיה. ההטבות האמורות יכולות לכלול תמריצים המתאימים לרפורמת המס הגלובלית שהמדינה תממן כמו זיכויי מס שהופכים למענקים, הקלות רגולטוריות, השקעה בכוח אדם, השקעה בתשתיות מתקדמות, מתן פטור מארנונה (שימומן על ידי המדינה) ועוד. לצד זאת, הטבות מס דוגמת גלגול הפסדים קדימה או פחת מואץ יוכלו להישאר בתוקף, אך ידרשו לבחינה מחודשת בהמשך".
4 מהיכן יגיעו עובדים
מאין תגייס אנבידיה כ־5,000 עובדים, מהאיכותיים בישראל, לטובת הקמפוס החדש שלה, והאם ענף ההייטק התחרותי ממילא יוכל לספק לה זאת? גם אם אינטל - מקור מרכזי לאספקת עובדים לאנבידיה - תמשיך להתכווץ, הרבה מהם לא יתאימו לאנבידיה, שמחפשת גם אנשי תוכנה ואלגוריתמים מהטובים שיש.
סדגר אומר כי "מספר כה גדול של עובדים לוקח שנים לגייס ואנבידיה תמלא אותו בקצב הנכון עם האנשים הנכונים. לבוגרים שיוצאים לשוק קשה מאוד למצוא עבודה בסטארט־אפים שקולטים רק עובדים מנוסים - וכך אנבידיה - כפי שהייתה אינטל בעבר - תוכל להפוך חברה מרכזית שקולטת בוגרי אוניברסיטה ומכשירה אותם לעצמה ולאחר מכן, לטובת התעשייה".
דני בירן, עמית מדיניות בכיר במכון המחקר RISE של יוג'ין קנדל, צופה כי במוקדם או במאוחר, הגיוסים של אנבידיה יבואו על חשבון חברות קטנות וחלשות מהן היא תיקח עובדים שאין לה יכולת להכשיר מאפס, כתלות בכיוונים שאליהן היא תרצה להתפתח - למשל בתחומי רפואה או הביולוגיה".
על פי המל"ג ומכון אהרן, עולה כי היכולת של האקדמיה בישראל להפיק בוגרי תואר ראשון במקצועות הטק תעלה מדי שנה, אך בשיעור נמוך יותר מבעבר. על פי ההערכה מ־7,600 בוגרים בשנה ב־2023, התחזית היא לכ־9,000 בוגרים ב־2028, כלומר תוספת של כ־1,400 איש בלבד בחמש שנים לכלל התעשייה.
5 ידע לכל התעשייה
"כשהיה ביקוש עצום לעובדים בהייטק הישראלי בשנות הבועה, היו קולות שאמרו כי תם עידן החברות הרב לאומיות, לא צריך להביא אותן לארץ כי הן גוזלות הון אנושי מחברות ישראליות ומעלות את השכר", אומר פרלמוטר. "אני טענתי אז וגם היום שבאקוסיסטם בריא צריך לדעת גם להחזיק חברות גדולות, ולחברות הרב לאומיות יש מספר תפקידים: הן מעסיקות גדולות וזה טוב למשק, הן מביאות ידע ייחודי ולעיתים גם ידע חדש שלא קיים כאן.
אנבידיה מביאה לישראל יכולות של בינה מלאכותית שלא ניתן למצוא באקדמיה אלא רק בחברות מסחריות - ידע שהוא קריטי להייטק הישראלי, שעובר לאחר מכן גם לתעשייה כולה. חברות כמו מלאנוקס שהביאה לכאן את אנבידיה ואנפורנה שהביא לפה את אמזון - הוקמו על ידי עובדים שעבדו בעברם בחברה גדולה כמו אינטל".