שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה היום (א') לאשר את תמיכת הממשלה בהצעת החוק המאפשרת לה לפטר את ממלאי התפקידים הבכירים בשירות המדינה ב-100 הימים הראשונים לכהונתה. זאת, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שהתנגדה להצעת החוק.
● בג"ץ אישר לזמן את היועמ"שית לשימוע לפני פיטורים
● הממשלה והיועמ"שית סיכמו: נתניהו ימנה את זיני לראש השב"כ תוך חודשיים
לפי הצעת החוק של ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית), ממשלה חדשה תוכל לפטר במהלך 100 הימים הראשונים לכהונתה את נושאי המשרה הבכירים בשירות המדינה. אלה כוללים את היועמ"ש, הרמטכ"ל, ראש השב"כ, ראש המוסד, מפכ"ל המשטרה, נציב שירות בתי הסוהר, ראש אגף התקציבים במשרד האוצר ודירקטורים בחברות ממשלתיות.
סיום התפקיד של בכירים אלה יחול לפי החלטת הממשלה אם מילאו כבר שני שלישים מתקופת כהונתם, אך הממשלה תהיה רשאית לפטרם גם אם כיהנו פחות מתקופה זו, בכפוף למתן זכות שימוע בפני ועדת שרים ובאישור הכנסת.
המשנה ליועמ"שית: "פוליטיזציה מוחלטת"
היועמ"שית כאמור התנגדה להצעת החוק זו. בחוות-דעת שחיבר המשנה ליועמ"שית, ד"ר גיל לימון, נכתב כי הצעת החוק תוביל לפוליטיזציה מוחלטת של התפקידים הבכירים ביותר בשירות הציבורי ובמערכות הביטחון. "מדובר בפגיעה קשה ביכולת של ראשי המערכות, כולל מערכות הביטחון, להציג תמונת אמת והערכות מקצועיות אובייקטיביות בלא מורא וכן במקצועיות של ראשי המערכות הבכירות וחוות-דעתם", כותב לימון.
המשנה ליועמ"שית מוסיף ומתריע כי לפי הצעת החוק, "השירות הציבורי יהפוך לשירות מפלגתי ולשירות אישי של השלטון". לדבריו, "מדובר בפוליטיזציה מוחלטת של מערכות אכיפת החוק, הביטחון, המינהל הציבורי והכלכלה ופגיעה עמוקה ביסודות המשטריים הדמוקרטיים הגרעיניים של המדינה".
בסיכום חוות-הדעת נכתב כי "הצעת החוק מבקשת לשנות סדרי בראשית ולבטל באבחה אחת את מקצועיותו של השירות הציבורי, עצמאותו, לרבות יכולתו להציג בפני הדרג הפוליטי עובדות ועמדות מקצועיות גם שאלה אינן לרוחו, ואת ממלכתיותו. זאת, מבלי להניח תשתית עובדתית או נורמטיבית מינימלית לשינויים מרחיקי הלכת המוצעים בה".
השרים ידונו גם בפיצול תפקיד היועמ"ש
ועדת השרים לענייני חקיקה, בראשותו של שר המשפטים יריב לוין, תדון היום גם בהצעת החוק של יו"ר ועדת החוקה בכנסת, ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), ולפיה תפקיד היועץ המשפטי לממשלה יפוצל.
לפי ההצעה, התפקיד יפוצל לשלושה: היועץ המשפטי לממשלה, שיופקד על הליווי המשפטי של הממשלה ו"יסייע לה להגשים את מדיניותה במסגרת החוק"; התובע הכללי, שינהל את ההליכים הפליליים בישראל; ומייצג המדינה בערכאות, שיהיה אחראי על ייצוג המדינה בהליכים אזרחיים ומינהליים המתנהלים בבתי המשפט.
לפי דברי ההסבר להצעת החוק, תפקיד היועמ"ש "מחייב עבודה צמודה עם שרי הממשלה ויצירת יחסי אמון עימם. במקביל, בתפקידו כראש התביעה הכללית, עליו לקבל החלטות על חקירה והעמדה לדין של מי שחשודים שביצעו עבירות פליליות, לרבות אותם שרים ונבחרי ציבור - דבר היוצר ניגוד עניינים מובנה".
הצעת חוק נוספת: ביטול הוועדות המקצועיות למינוי בכירים
הצעת חוק נוספת שצפויה לעלות היום בוועדת השרים לענייני חקיקה נועדה לבטל בפועל את הוועדות המקצועיות למינוי בכירים בשירות המדינה, ובראשן ועדת גרוניס בראשותו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס.
לפי הצעתו של ח"כ אושר שקלים (הליכוד), הממשלה תהיה רשאית להחליט על מינוי ראש השב"כ, הרמטכ"ל, המפכ"ל, ראש המוסד, נציב שב"ס, נגיד בנק ישראל והמשנה לנגיד ללא אישורה של ועדת גרוניס.
הדיון בהצעת החוק יתקיים במקביל לדיון הצפוי להתקיים היום בדלתיים סגורות בבג"ץ, ובו אמורים נציגי היועמ"שית וראש הממשלה לעדכן לגבי המגעים שהם מנהלים למינוי ראש השב"כ הבא. זאת, לנוכח התעקשותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו למנות לתפקיד את האלוף דוד זיני בניגוד לחוות-דעת היועמ"שית, שאסרה עליו לעשות כן משום שהוא בניגוד עניינים לנוכח מעורבות השב"כ בחקירת יועציו בפרשות ההדלפה של המסמכים המסווגים והקשרים עם קטאר.