הממשלה והיועמ"שית סיכמו: נתניהו ימנה את זיני לראש השב"כ תוך חודשיים

בג"ץ הודיע היום (א') כי הממשלה והיועמ"שית גלי בהרב-מיארה הגיעו להסכמות לגבי מינוי ראש השב"כ. לפי ההסכמות, ראש הממשלה בנימין נתניהו יביא את מועמדו לראשות השב"כ בפני ועדת גרוניס למינוי בכירים תוך חודשיים - ב-11 בספטמבר. ועדת גרוניס תפרסם לציבור את כוונתה לדון במועמדות, ותעמיד לרשותו 5 ימים להגיב למועמדות. עד אז, סגן ראש השב"כ ש' ימשיך לכהן כממלא-מקום ראש השירות.

● פרשנות | בג"ץ מינוי ראש השב"כ: נתניהו השיג את מבוקשו, והפיל עדיין בחדר
● בג"ץ אישר לזמן את היועמ"שית לשימוע לפני פיטורים
● למרות התנגדות היועמ"שית: ועדת השרים אישרה חוק שיאפשר הדחת בכירים בשירות הציבורי

עוד סוכם כי ראש השב"כ הבא לא יעסוק בחקירות הנוגעות ליועצי נתניהו בפרשת הדלפת המסמכים המסווגים לעיתון "בילד" הגרמני ובפרשת הקשרים עם קטאר (קטארגייט). זאת, עד למועד שבו הייעוץ המשפטי לממשלה יערוך לראש השב"כ הסכם ניגוד עניינים.

ההסכמות צפויות לאפשר את מינוי מועמדו של נתניהו, האלוף דוד זיני, לראש השב"כ בעוד כחודשיים. למרות ששופטי בג"ץ לא התייחסו לכך בהחלטתם, מאחורי הקביעה כי המינוי יתאפשר תוך כחודשיים עומדת, ככל הנראה, ההערכה בקרב הייעוץ המשפטי וגורמי החקירה כי בתקופה זו ניתן יהיה לסכם את החקירות הפליליות בפרשות שבהן חשודים יועצי ראש הממשלה.

שופטי בג"ץ - נשיא העליון יצחק עמית והשופטים אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ - איפשרו לעותרים להודיע עד מחר (ב') אחר-הצהריים האם הם מסתפקים בהסכמות או עומדים על העתירות שהגישו.

העתירות שהוגשו

העתירות הוגשו בעקבות החלטת נתניהו למנות את זיני לתפקיד בניגוד לחוות-דעתה של היועמ"שית בהרב-מיארה, שאסרה עליו לעשות כן לנוכח ניגוד העניינים שבו הוא מצוי בעקבות מעורבות השב"כ בחקירת יועציו. בג"ץ עמד אף הוא על ניגוד העניינים בפסק הדין שקבע כי פיטוריו של רונן בר מראשות השב"כ נעשו בניגוד לדין.

לבג"ץ הוגשו שתי עתירות בנושא. העתירה הראשונה הוגשה על-ידי משפחות נרצחים וחטופים התומכים בעמדת נתניהו, אשר ביקשו מבג"ץ לקבוע כי אין תוקף לחוות-הדעת של היועמ"שית, וכי ראש הממשלה רשאי למנות את ראש השב"כ. העתירה השנייה הוגשה על-ידי משפחות נרצחים וחטופים, ביחד עם בכירים לשעבר במערכת הביטחון ומרצים באקדמיה, הסבורים כי איתור המועמדים לראשות השב"כ צריך להתבצע באמצעות ועדה מקצועית ובלתי תלויה, שתנטרל את ניגודי העניינים של נתניהו.

בתום הדיון שנערך בעתירות בבג"ץ הודיעו הצדדים כי הם פועלים להגיע להסכמות לגבי המינוי. השופטים ציינו בעקבות זאת כי הם "מקווים שיתייתר הצורך להכריע בעתירות". במהלך הדיון התייחס עמית לחקירות נגד יועצי נתניהו ואמר: "אנחנו מדברים על חקירה רגישה המתייחסת לאנשים קרובים ב'קודש-הקודשים' של לשכת ראש הממשלה. יש טענה, והלוואי שתתבדה, לגבי חדירה של גורם זר - לא משנה כרגע אם זו ממשלת שווייץ או ממשלה אחרת - ל'קודש-הקודשים'. זה כבר בעייתי".

עמית הוסיף: "ראש הממשלה טוען שמדובר במסע ציד נגדו אישית. אם זה לא ניגוד עניינים, אני לא יודע מה זה ניגוד עניינים. לא רק שראש הממשלה קשר את עצמו, אלא הוא אמר לחוקרים מה צריכה להיות התוצאה - שלא יהיה כלום. וזה בעייתי".

המחלוקת בין שופטי העליון

בדיון התגלתה מחלוקת בין עמית לבין השופטים אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ. השניים מתחו ביקורת על חוות-הדעת של היועמ"שית, שאסרה על נתניהו לעסוק במינוי ראש השב"כ לנוכח ניגוד העניינים שבו הוא מצוי בעקבות חקירות יועציו. חוות-הדעת התבססה על פסק דינו של בג"ץ, אשר קבע במאי האחרון כי הליך הדחתו של רונן בר מראשות השב"כ נעשה בניגוד לדין, וכי נתניהו היה מצוי במהלכו בניגוד עניינים.

שטיין ציין כי נתניהו יכול היה לעיין בחוק ולראות כי הסמכות שלו למנות את ראש השב"כ היא "הדרך שאין בלתה" למינוי. כנפי-שטייניץ אמרה: "אני לא רואה שנבחנו חלופות, ואין התייחסות לתכליות של החוק לפיו ראש הממשלה הוא האדם המתאים למנות את ראש השב"כ, כי הוא מכיר את אופי השירות ואת הצרכים. לכל השיקולים האלה אין ביטוי בחוות-הדעת".

עמדת היועמ"שית

לפי חוות-דעתה של היועמ"שית, ניתן למנות את ראש השב"כ על-ידי העברת הסמכות לאחד משרי הממשלה וליווי התהליך מראשיתו על-ידי הייעוץ המשפטי. "ערובות אלה מתחייבות לנוכח התנהלותו של ראש הממשלה אשר הייתה פגומה מן היסוד עת שהציע את המועמד מטעמו (זיני - ע"ג)", כתבה בהרב-מיארה לבג"ץ. יישום המתווה שגיבש הייעוץ המשפטי יאפשר, לעמדתה, למנות ראש שב"כ חדש תוך 24 שעות.

בניגוד לחוות-דעתה של היועמ"שית, נתניהו הודיע במאי האחרון על כוונתו למנות את האלוף דוד זיני למחליפו של רונן בר כראש השב"כ. עם פרישתו של רונן בר ב-15 ביוני, מונה סגנו ש' לממלא-מקומו לתקופה של 30 יום, באישור היועמ"שית.

בתגובה שהגישה לבג"ץ הדגישה היועמ"שית כי העניין האישי של נתניהו במינוי נוגע גם ל"התבטאויותיו המפורשות הקושרות בין החקירות לבין עתידו הפוליטי, ואשר מנסות לייצר גרסה עובדתית המטיבה עם מקורביו ביחס לאירועים הנחקרים, שעה שהוא יודע כי הנושא מצוי בחקירה פלילית".

עוד הזכירה היועמ"שית את התצהיר שהגיש רונן בר לבג"ץ בעקבות החלטת הממשלה להדיחו, ובו כתב כי נתניהו ניסה להשפיע על חוות-הדעת שסיפק כראש השב"כ בעניין עדותו של נתניהו במשפטו הפלילי. זאת, במטרה להימנע ממתן העדות. היועמ"שית הדגישה כי ההקפדה על מניעת ניגוד עניינים חשובה "לא פחות, אם לא יותר, גם בעתות חירום".