היועמ"שית: צפויות פעולות חקירה משמעותיות בקטארגייט, התנהלות נתניהו במינוי זיני "פגומה מן היסוד"

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, קבע הבוקר (ד') כי בג"ץ ידון בעתירה המבקשת לאפשר לראש הממשלה בנימין נתניהו למנות את האלוף דוד זיני לראש השב"כ ביום שלישי הבא (1 ביולי) בשעה 10:00. הדיון יתייחס גם לעתירה שהגישו השבוע משפחות נרצחים וחטופים, ביחד עם בכירים לשעבר במערכת הבטחון ובאקדמיה, בדרישה למנות את ראש השב"כ הבא באמצעות ועדה מקצועית ובלתי תלויה.

הרכב השופטים שידון בעתירות כולל את הנשיא עמית, המזוהה עם הקו הליברלי בעליון, ולצדו השופטים אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ, המזוהים עם הקו השמרני. בעקבות החלטת נתניהו לפטר את רונן בר מראשות השב"כ, כנפי-שטייניץ הקפיאה את הפיטורים, אך בה-בעת התירה לראש הממשלה לראיין מועמדים להחלפתו.

● מהדחת היועמ"שית ועד הרפורמה בתקשורת: העימותים במערכת המשפט מתחדשים
● היועמ"שית על הגבלת תקציב לשכת עורכי הדין: חוק פוליטי שיפגע בעצמאותה
● נתניהו לבג"ץ: יש לאפשר לי למנות את האלוף דוד זיני לראש השב"כ

היועמ"שית: פעולות חקירה משמעותיות בקטארגייט

בתוך כך, בעמדה שהגישה אמש (ג') לבג"ץ, עדכנה היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, כי בשבועות הקרובים צפויות פעולות חקירה משמעותיות בפרשת הקשר שבין יועצי ראש הממשלה לבין קטאר (קטארגייט).

בפרקליטות מבקשים להעביר לשופטים במעטפה סגורה דוח סודי לגבי סטטוס החקירות בפרשה זו ובפרשת הדלפת המסמכים המסווגים, וזאת במסגרת הדיון בניגודי העניינים של ראש הממשלה נתניהו במינוי האלוף דוד זיני לראש השב"כ. הסיבה לכך שבפרקליטות מבקשים לשתף את השופטים במידע במעמד צד אחד, נוגעת לחשש מפני שיבוש החקירה.

מהעמדה שהגישה היועמ"שית לבג"ץ עולה כי בחקירה הנוגעת להדלפת המסמכים המסווגים על-ידי מקורבי נתניהו, ואשר נועדה לכאורה לחזק את הקו הפוליטי של ראש הממשלה נגד עסקת חטופים, התחזקו החשדות נגד יועצו של ראש הממשלה, יונתן אוריך, ובקרוב צפויה החלטה האם להגיש נגדו כתב אישום. בחקירת קטארגייט, פעולות החקירה שבוצעו חיזקו את החשדות נגד אוריך, אלי פלדשטיין ושרוליק איינהורן, ובקרוב צפויות כאמור פעולות חקירה משמעותיות נוספות.

"נתניהו עודנו בניגוד עניינים"

עמדת היועמ"שית הוגשה באמצעות מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, עו"ד ענר הלמן, במסגרת עתירה המבקשת לאפשר לנתניהו למנות את ראש השב"כ הבא. זאת, לאחר שהיועמ"שית פרסמה חוות-דעת האוסרת לו לעשות כן לנוכח ניגודי העניינים שבהם הוא מצוי סביב מעורבות השב"כ בחקירות יועציו ובהשפעה על מתכונת הדיונים במשפטו הפלילי. בהרב-מיארה מבהירה כי לעמדתה, על בג"ץ לדחות את העתירה, שכן נתניהו עודנו בניגוד עניינים, כפי שקבע גם בג"ץ בפסק הדין לגבי הליך פיטוריו של רונן בר מראשות השב"כ.

"הליך הפסקת כהונתו של ראש השב"כ היוצא וההליך למינוי ראש שב"כ חדש במקומו מהווים אירוע רציף אחד של החלפת ראש שב"כ ומינוי אחר תחתיו, אשר לא ניתן להפריד באופן מלאכותי בין חלקיו לעניין ניגוד העניינים שבו מצוי ראש הממשלה", נכתב בעמדה.

העניין האישי של נתניהו, קובעת היועמ"שית, נוגע גם ל"התבטאויותיו המפורשות הקושרות בין החקירות לבין עתידו הפוליטי, ואשר מנסות לייצר גרסה עובדתית המטיבה עם מקורביו ביחס לאירועים הנחקרים, שעה שהוא יודע כי הנושא מצוי בחקירה פלילית".

ניגוד העניינים של נתניהו נובע גם ממעורבות ראש השב"כ במתן חוות-דעת לגבי האפשרות שראש הממשלה יוכל להעיד במשפטו הפלילי. היועמ"שית מזכירה את התצהיר שהגיש רונן בר, ובו כתב כי נתניהו ניסה להשפיע על חוות-הדעת שלו בנושא כדי להימנע ממתן העדות. בפרקליטות מדגישים כי ההקפדה על מניעת ניגוד עניינים חשובה "לא פחות, אם לא יותר, גם בעתות חירום".

"גושפנקה לפגיעה בחקירות"

היועמ"שית דוחה, שוב, את הודעת נתניהו כי מועמדו לראשות השב"כ, האלוף זיני, יימנע מלעסוק בחקירות יועצי ראש הממשלה. "אין זה ממקומו של ראש הממשלה - כגורם המצוי בניגוד עניינים - לקבוע את זהות הגורם המופקד על חקירת מקורביו. יתרה מכך, קבלת עמדה זו מהווה למעשה גושפנקה לפגיעה בחקירות לגופן", נקבע בעמדה.

בהרב-מיארה מדגישה בהקשר זה: "הניסיון בניהולן של החקירות מאז תחילתן מלמד כי ישנה חשיבות רבה בכך שראש השירות עצמו - הגורם הבכיר ביותר בארגון - יוביל את הטיפול בהן בשירות ויידרש להן, וזאת נוכח ההתנגדות הפוליטית העזה לניהולן, לרבות בהתבטאויות של ראש הממשלה עצמו ולרגישות יוצאת הדופן שמאפיינת אותן, ובתוך כך לצורך ליתן גיבוי מיטבי לאנשי השירות העוסקים בחקירות במידת הצורך, לשם מילוי תפקידם ללא מורא ולמניעת אפקט 'מצנן' על פעולותיהם".

על רקע זה, היועמ"שית שבה וקובעת כי יש לאמץ את המתווה שגיבש הייעוץ המשפטי למינוי ראש השב"כ בעקבות פסק הדין של בג"ץ בעניין רונן בר. לפי המתווה, נתניהו יעביר את סמכות המינוי לידי אחד משרי הממשלה, וזה יוביל את התהליך בליווי הייעוץ המשפטי לממשלה. ההמלצה לגבי המועמד שייבחר תובא לאישור הממשלה.

היועמ"שית מדגישה כי "ערובות אלה מתחייבות לנוכח התנהלותו של ראש הממשלה, אשר הייתה פגומה מן היסוד עת שהציע את המועמד מטעמו (זיני - ע"ג)". יישום המתווה יאפשר, לעמדתה, למנות ראש שב"כ חדש תוך 24 שעות.