ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה היום (א') להאריך בחצי שנה, עד ל-31 בינואר 2026, את הוראת השעה המקפיאה ב-4 חודשים את ההליכים את התביעות שנושים רשאים להגיש נגד חייבים. זאת, לצורך גיבוש הסדר חוב מוסכם בין הצדדים במהלך התקופה.
● בג"ץ אישר לזמן את היועמ"שית לשימוע לפני פיטורים
● האם שכנה שהחליפה דוד אחראית לנזילות מהגג בבניין?
כחלק מהוראת השעה, חייב שייהנה מעיכוב הליכים יוכל להמשיך ולנהל את ענייניו הכספיים בעצמו, ללא מינוי נאמן. לצד זאת, לחייב ימונה "מנהל הסדר", שתפקידו יהיה לסייע לחייב בגיבוש ההסדר עם הנושים ולפקח כי החייב עומד במגבלות שהוטלו עליו במסגרת עיכוב ההליכים.
נכון להיום החוק כולל שני מסלולים מרכזיים עבור מי שנקלעו לקשיים: הראשון הוא מסלול חדלות פירעון, אשר במסגרתו ניתן צו לפתיחת הליכים והשליטה בנכסי החייב עוברת לנאמן חיצוני. הנאמן מגבש תוכנית לשיקומו הכלכלי של החייב ולפירעון חובותיו לנושים. אם החייב הוא תאגיד, ההנהלה שלו מוחלפת בנאמן.
המסלול השני הוא הסדר חוב, לרוב ללא נאמן, אשר נועד לאפשר הגעה להסכמות עם הנושים על תנאי הפירעון של החוב. בעקבות הקורונה התווספה אפשרות זמנית לעיכוב הליכים במסגרת הסדר החוב, וזו הוארכה כעת ב-6 חודשים נוספים.
הוועדה צפויה להפוך את הוראת השעה לחוק קבוע
במקביל, ועדת החוקה צפויה להמשיך ולדון בהפיכתה של הוראת השעה לחוק קבוע במסגרת תיקון מספר 9 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
לפי התיקון, שעבר בקריאה ראשונה בכנסת בדצמבר 2024, יחידים ותאגידים שנקלעו לקשיים כלכליים יוכלו דרך קבע לקבל צו מבית המשפט לעיכוב ההליכים שיוזמים נגדם נושים כדי לנהל בתקופה זו משא-ומתן על גיבוש הסדר חוב. זאת, בתנאי שלהסדר המוצע יש סיכויים טובים לקבל את הסכמת הנושים.
תיקון 9 קובע תנאי נוסף לחייבים יחידים, ולפיו לא בוצע עיכוב הליכים בשנה הקודמת. לגבי תאגידים קובע התיקון כי עליהם לתפקד כעסק פעיל כחלק מהסדר החוב. החייב אף יידרש להוכיח כי אין לו חובות לעובדים, או שביכולתו לפרוע אותם במלואם, ותאגידים יידרשו להראות כי יש להם די מקורות מימון.
עוד קובע תיקון 9 כי עיכוב ההליכים יוגבל ל-45 ימים. במקרים מסוימים ניתן יהיה לקבל חודש נוסף, וכל הארכה מעבר לכך תתאפשר רק בהסכמת רוב הנושים ולתקופה מרבית של חודש ימים. בית המשפט יוכל להתערב לטובת נושה שנפגע באופן מהותי, וימונה מנהל הסדר, שידווח לבית המשפט.
