עומס תנועה בנתיבי איילון / צילום: איל יצהר
שבע קבוצות שמורכבות מחברות בולטות בענף התשתיות הגישו את מועמדותן לשלב הראשון במכרז על הפעלת אגרות הגודש בגוש דן. בחודש פברואר האחרון פרסם החשב הכללי יהלי רוטנברג את המכרז, שיכלול את התכנון, ההקמה, ההפעלה והתחזוקה של פרויקט הגודש שאמור לצאת לדרך בשנת 2027.
● פרשנות | החזון ל־300 מיליון נוסעים לא יתממש אם רכבת ישראל תמשיך לנהל את עצמה
● האגף שמופקד על 20 מיליארד שקל בשנה במשרד התחבורה התרוקן מקצועית
למעשה המכרז כולל את הקמת שערי החיוב בכניסות למטרופולין, הבטחת פעילות מערכת גבייה, תחזוקת התשתיות והמערכות, הפעלת מוקד שירות לקוחות וכל אלו למשך 22 שנה כשהגשת ההצעות תנעל בחודש ספטמבר הקרוב. בינתיים כבר שבע קבוצות ניגשו לשלב המיון המוקדם, לבדיקת עמידה בתנאי הסף לצורך הגשת ההצעות הכספיות, כשהמכרז מוערך במאות מיליוני שקלים לתקופת הזיכיון.
הקבוצה הראשונה כוללת את דניה סיבוס, אפריקה לישראל ומילגם; השנייה את חברת שפיר הנדסה וקרן ג'נריישן; השלישית היא חברת אלקטרה; הרביעית מורכבת ממתע"ן עבודות עפר, Nayax ltd ו־Ice tech technologies; החמישית כוללת את אורון, אפקון ו־Egis; השישית את שיכון ובינוי וחברת אגד; והקבוצה השביעית היא של דן ו־Skytoll a.s.
כזכור, הרפורמה להחלת מס הגודש עברה בחוק ההסדרים של הממשלה הקודמת ב־2021. לאחר מינויה של מירי רגב לשרת התחבורה בתחילת 2023, היא הקפיאה את המכרז שהוציא משרדה בהתאם לחוק חברת נתיבי איילון הממשלתית, ומאז נקלעה לעימות מתמשך ומתוקשר מול משרד האוצר על החלת הרפורמה.
אלא שבחודשים האחרונים מסתמנת רגיעה בין הצדדים. השרה רגב תקבל, כך על-פי גורמים בענף, חבילת פיצויים מרשימה שכוללת מימון ותקצוב פרויקט הרכבת לקריית שמונה וכן פרויקטים נוספים. ואולם, גורמים בממשלה טוענים שהעסקה מול רגב לא נחתמה וזאת משום שהקמת הרכבת תשיא פירות בעוד שנים ארוכות בעוד שאגרת הגודש תכנס לתוקף כבר בקרוב, ואילו רגב מחפשת הישגים מיידיים ש"ימתיקו" את החלת הרפורמה, וספק אם יש כאלו.
התעריפים יעודכנו
פרסום מכרז אגרות הגודש הוא עוד אבן-דרך מרכזית בדרך להטמעת מס הגודש בישראל, שיניב לקופת המדינה 1.3 מיליארד שקל מדי שנה, אשר יממנו פרויקטים של תחבורה ציבורית וכן את המטרו. ככל הנראה, באוצר הציעו לרגב לממן את הרכבת לקריית שמונה מאותם תקבולים של אגרות הגודש.
במסגרת החוק, נקבעו שלוש טבעות בגוש דן - פנימית, אמצעית וחיצונית, כשאגרת הגודש תחול על מעבר ביניהן בין השעות 6:30-10:00. כשכיוון הנסיעה הוא למוקד הגודש, התשלום בטבעות האמצעית והפנימית יעמוד על 10 שקלים (כל אחת), ואילו בטבעת החיצונית התשלום יעמוד על 5 שקלים. בשעות 15:00-19:00 התעריף בטבעות האמצעית והפנימית לשני הכיוונים יעמוד על 5 שקלים, ועל 2.5 שקלים בטבעת החיצונית.
כן צוין כי בעתיד רשות המסים תעדכן את התעריפים לאור בדיקה של מהירות הנסיעה לפי מפתח מסוים, כאשר האחריות לקביעת מדדי המהירות תהיה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. השימוש בפרמטר המהירות נועד לבחון את יעילות מס הגודש בהקטנת העומסים.
במהלך הדיונים על הצעת החוק בוועדת הכספים של הכנסת הוחלט לפטור ממס הגודש אופנועים ורכבי חירום והצלה. אחרי ויכוחים רבים בנוגע למוניות הוחלט כי הן ישלמו 50% מהתעריף, ונהגי משאיות, כך הוחלט, ישלמו תעריף כפול.
לוח זמנים צפוף
בכל אופן, ההתעניינות שמביע המגזר הפרטי ברפורמה הממשלתית יכולה להעיד על רמת אמון גבוה בביצועו שכן היערכות למכרז כזה בפני עצמה כרוכה בעלויות לא מבוטלות.
בהמשך ההליך הקבוצות ימויינו על פי תנאי הסף שהוגדרו במכרז, ואז ייקבע פרק זמן קצר להגשת ההצעות הכספיות שיינעלו כאמור בחודש ספטמבר. אנשי החשכ"ל יצטרכו להחליט במהירות בדבר הזוכים כדי לאפשר את פרק הזמן הדרוש להקמת המיזם. בתוך כך, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' חתם על הצו שלפיו ייקבע היכן יוקמו אותם השערים בדיוק בהתאם לטבעות הגודש שנקבעו בחוק.
אגרות הגודש נהוגות במספר מדינות בעולם ובהן סינגפור, שבדיה ובריטניה והחל מתחילת השנה גם בניו יורק, שם כבר דווח על עלייה משמעותית במהירות הנסיעה במטרופולין וכן על עלייה במשתמשי התחבורה הציבורית.