גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המנוע מאחורי השיא של הביטקוין, והאנליסט שמעריך: מי יהיה המטבע החם הבא?

המטבע הקריפטוגרפי חצה לראשונה את רף ה-120 אלף דולר, לאחר שטיפס ב-30% מתחילת השנה ● מאחורי הזינוק עומדות קרנות הסל שהושקו בשנה שעברה והיו גורם מרכזי בשינוי מעמדו בשוק ● "עוד ועוד גופים ומשקיעים פיננסיים משתמשים בתעודות סל כמכשיר השקעה", אומרים מומחים ● וגם: האם את'ריום הוא הכוכב הבא של התעשייה?

ביטקוין / אילוסטרציה: Shutterstock
ביטקוין / אילוסטרציה: Shutterstock

שורה של ציוני דרך היסטוריים נרשמו בפתח השבוע הנוכחי בביטקוין, עת עקף המטבע הדיגיטלי לראשונה את רף ה-120 אלף דולר. בכך הוא עבר את שווי השוק של ענקית הטכנולוגיה אמזון, וכעת נמצאות מעליו רק ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, אפל ומיקרסופט.

יואב קרני, פרשנות | קולות מימין מציעים ל"איש המכסים" להירגע, ואלו לא כל צרות טראמפ
רשימת השורטים של ג'יי.פי מורגן כוללת גם ישראלית אחת

מאחורי העלייה האחרונה במחיר המטבע הדיגיטלי עומד הצפי לפתיחה של דיונים בקונגרס האמריקאי, שבו צפויים המחוקקים לדון, וייתכן שאף להצביע, על שורה של חוקים הנוגעים להסדרה של התחום.

"מדובר בצעדים חשובים ומהותיים שנוגעים בהמון מרכיבים קריטיים לתעשייה, כמו נושא ההסדרה הרגולטורית, כך שהאופטימיות לקראת החקיקה שמתקרבת אלינו היא בהחלט אחד הגורמים שתומכים בעליות בשוק", כך מעריך יוסי ברנע, מנכ"ל חברת טקטונה, הפועלת בתחום הבלוקצ'יין והנכסים הדיגיטליים.

בחודש האחרון עלה הביטקוין ביותר מ-6%. בשנה האחרונה הוא השלים זינוק של מעל 100%, שמאחוריו עמדה בעיקר בחירתו של דונלד טראמפ לכהונה שנייה לנשיאות ארה"ב, וההנחה כי הוא צפוי לקדם חקיקה שתתמוך במטבעות הדיגיטליים והסדרתם. על רקע כך חצה המטבע את רף ה-100 אלף דולר.

אלא שבחודשים האחרונים, המדיניות הפוליטית והכלכלית של טראמפ, ובראשה תוכנית המכסים שטלטלה את השווקים ברחבי העולם, ציננו את האופטימיות של המשקיעים.

ואולם, מאוחר יותר, בזמן שנכסים אחרים כמו מניות חזרו לרשום שיאים, חידש גם הביטקוין את דרכו כלפי מעלה.

בכך עבר המטבע הדיגיטלי בעיני רבים מעין "מבחן בגרות", שכן אם בעבר הוא נחשב כנכס מפלט בתקופה של ירידות שערים בנכסים המסורתיים, הרי שבתקופה האחרונה הוא הוכיח שהוא הפך לנכס שקשור יותר ויותר למערכת הפיננסית המסורתית.

כך, אף שבעבר הביטקוין נטה לעלות בזמן שהדולר נחלש, בחודשים האחרונים הקורלציה בין שני המטבעות התנתקה, והביטקוין סירב להגיב לירידה המתמשכת בשנה האחרונה בערכו של הדולר מול המטבעות המובילים, כפי שאולי ציפו המשקיעים שיקרה.

הגורם המניע שהכניס משקיעים רבים לתוך השוק והקפיץ את המטבע

מאחורי השינוי הזה עומדות בראש ובראשונה קרנות הסל (ETF) שהושקו בתחילת השנה שעברה. השקת הקרנות, העוקבות אחר הביטקוין, הביאה לא רק לגידול בהשקעות בו, אלא גם לכניסת משקיעים רבים שעד כה הדירו את רגליהם מנכסים כ אלו, בין שבשל התדמית השלילית ובין שבשל הקשיים הטכניים שהם מציבים, כמו הצורך בארנק דיגיטלי.

"הביטקוין עובר תהליך שכולל כניסת משקיעים פיננסיים, מעבר למשקיעים המנוסים שהחזיקו עד כה את המטבע עצמו בארנקים", מסביר אייל חיים, סמנכ"ל איילון קרנות נאמנות, המחזיקה בקרן מנוהלת על הביטקוין. "לאט לאט עוד ועוד גופים ומשקיעים פיננסיים מצטרפים להשקעה ומשתמשים בתעודות סל כמכשיר שמספק עבורם הגנה מפני אינפלציה וסיכונים אחרים".

לדברי יוסי ברנע מטקטונה, "ככל שהביקושים למטבע גדלים, ומגיעים מגופים מוסדיים ולא רק משחקנים ספקולטיביים, השוק מקבל עומק. המשמעות ארוכת-הטווח היא ירידה בסיכון ובתנודתיות של הנכס, שמייצרת תשואה עקבית. הוא הופך לנכס שיש מאחוריו ביקוש אורגני, ולא משהו שנתפס כתרמית כפי שהיה עד לפני מספר שנים".

בסוף השבוע האחרון הגיעו קרנות הסל על הביטקוין בארה"ב לשיא נכסים של יותר מ-158 מיליארד דולר, הרמה הגבוהה ביותר מאז שהקרנות הושקו.

דוגמה בולטת לשינויים בהרגלי המשקיעים, מגיעה מהקרן המחקה הגדולה ביותר על המטבע, המנוהלת על ידי מנהלת הנכסים הגדולה בעולם, בלאקרוק. בתחילת השבוע חצתה הקרן (ETF iShares Bitcoin Trust, סימול: IBIT), את רף 80 מיליארד הדולר בנכסים מנוהלים. היא עשתה את זה בקצת יותר משנה, במה שהפך אותה לקרן הסל שרושמת את ציון הדרך הזה בזמן הקצר ביותר. לצורך השוואה, לקרן הסל על הזהב לקח פי חמישה זמן להגיע לרמות שאליהן הגיעה התעודה של בלאקרוק על הביטקוין.

אם לא די בכך הרי שהקרן המחקה של בלאקרוק על המטבע הפופולרי, הניבה לה הכנסות גדולות יותר מאשר הקרן שלה העוקבת אחר מדד הדגל האמריקאי S&P 500.

היחלשות הדולר והאפקט על הישראלים

בזמן שמעבר לים תעודות הסל על הביטקוין שוברות שיאים, בארץ התחום טרם צבר תאוצה. בסוף השנה שעברה, לאחר שזכו לאישור מצד רשות ניירות ערך, השיקו חמישה גופים (אי.בי.אי, מיטב, מור, מגדל וקסם) קרנות מחקות על המטבע הדיגיטלי, לצד קרן מנוהלת שהושקה על ידי איילון קרנות נאמנות. אלו הציעו למשקיע הישראלי להשקיע במוצר העוקב אחר הביטקוין, שאותו ניתן לרכוש בשקלים.

אלא שנכון להיום, למרות הזינוק החד במחיר המטבע מנהלות הקרנות סכומים נמוכים יחסית, של 188 מיליון שקל. מאחורי הנתונים הנמוכים עומדות מספר סיבות, שהבולטת שבהן היא שבניגוד למה שקורה בארה"ב, שם רוב המשקיעים בקרנות הם גופים פיננסיים, בארץ מי שמשקיע בקרנות הם בעיקר משקיעים פרטיים. "להערכתנו, כמו בחו"ל הגופים המוסדיים צפויים כבר בקרוב להתחיל להשקיע בביטקוין", אומר ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות.

גורם נוסף הוא, שבדומה לקרנות אחרות שעוקבות אחר נכסים בחו"ל, גם אלו על הביטקוין סבלו מהתחזקות השקל מול הדולר, ששחקה את התשואות. כך, בעוד שהמטבע רשם זינוק של 30% מתחילת השנה, הקרנות הישראליות הסבו לחוסכים תשואה של כ-10% בלבד. עם זאת, לדברי כגן, "הביטקוין זו השקעה ארוכת-טווח למי שמאמין בתחום, ולכן המטבע פחות צריך להוות מרכיב בהחלטה. מה גם שאפשר להסתכל עליו כחלק מהחשיפה של התיק לדולר".

האנליסט שמהמר: את'ריום הוא הבא שיזנק

מטבע בולט נוסף בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים, שזוכה לתנופה הודות לכניסתם של שחקנים חדשים להשקעה בתחום, הוא האת'ריום, המטבע הדיגיטלי השני בגודלו בשוק, שקרנות מחקות עליו הושקו לפני כשנה (חודשים ספורים אחרי השקת הקרנות על הביטקוין).

בזמן שקרנות הסל של ביטקוין נהנו בשבוע החולף מזרימה של 2.72 מיליארד דולר, קרנות הסל של האת'ריום נהנו גם הן מזרימה משמעותית של כספים, בהיקף של 908 מיליון דולר.

בדומה לביטקוין, גם האת'ריום עובר בתקופה האחרונה תהליך של התמסדות.

כך למשל, בשבוע שעבר הודיע המשקיע הפופולרי טום לי, מייסד שותף ושותף מנהל בקרן Fundstrat, כי הוא צפוי לעמוד בראשה של חברת כריית ביטקוין זעירה, אשר אותה הוא מתכוון להפוך לחברה המשקיעה באת'ריום.

לי צפוי לעשות את זה במודל של "חברות אוצר" (Treasury company), אשר מתייחדות בכך שהן מחזיקות בנכס דיגיטלי, לרוב ביטקוין, כנכס העיקרי במאזניהן.

עוד כתבות

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?