מאות מהגרים שהגיעו ליוון דרך לוב, השבוע / צילום: ap, nicolas koutsokostas
בשבוע האחרון נפרסו מחדש שוטרים פולנים לאורך הגבול עם גרמניה. מה שהיה עד לאחרונה גבול בלתי־מורגש, כזה שעוברים בנסיעה מהירה על פני סככות נטושות ועמדות בידוק ריקות, הפך שוב לקו הפרדה מוחשי בין שתי המדינות. הפולנים בודקים את התנועה הנכנסת מגרמניה, מחפשים מהגרים לא־חוקיים או מבקשי מקלט ויוצרים פקקים בכניסה למדינה. מי שעובדים בגרמניה מתלוננים על בזבוז הזמן בנסיעות, ומה שהיה אחד מהישגיו הגדולים ביותר של האיחוד האירופי - הסכם שנגן לתנועה חופשית בין המדינות - הולך ונעלם.
● יואב קרני, פרשנות | האנטישמיות גואה: בריטניה מנרמלת, בארה"ב חוזר דימוי "הבוגד היהודי"
● עד חמש שנות מאסר: אירלנד בדרך לאסור סחר עם התנחלויות
● כותרות העיתונים בעולם | WSJ: כך השתפרו האיראנים בשיעורי פגיעת הטילים בישראל
הצבת הכוחות הפולנים בגבול נעשתה בתגובה לכך שהגרמנים השיתו מחדש בדיקות מקיפות בצד שלהם. בתחילה זה נעשה כ"צעד חירום" בגלל משחקי האירו לשנת 2024, לאחר מכן הצעד הוארך על רקע החשש מכניסת פליטים ומבקשי מקלט למדינה שדעת הקהל בה פנתה נגדם. הנוכחות המשטרתית אפילו עובתה משמעותית מאז שהקואליציה הנוכחית עלתה לשלטון, באפריל האחרון. יחד, שני הצעדים, לצד התפתחויות אחרות ביבשת בשבועות האחרונים, משקפים את העובדה כי מדיניות הפליטים של האיחוד האירופי קורסת, וכל מדינה פועלת כעת לפי ראות עיניה.

שינוי כיוון חד בגרמניה
מדיניות הפליטים מבוססת בעיקר על אמנה בנושא מ־1951, הקובעת זכות להגנה בזמן הגשת בקשת מקלט. בתוך האיחוד, ישנן פרשנויות שונות לגבי האמנה הזו. הונגריה וסלובקיה, למשל, סירבו לקבל לשטחן אפילו פליט אחד, למעט מאוקראינה. חלק מהמדינות העניקו למבקשי המקלט זכות עבודה. באחרות, הם עובדים בשחור. יש מדינות בהן יש למבקשי המקלט תנאים סוציאליים בזמן שבקשתם נדונה, בחלקן הם מקבלים אותם אפילו אם נדחו.
החוקים הללו, בליווי נתיבי הברחה המשתנים תדיר מול גבולות האיחוד, יצרו תנועה משמעותית של מבקשי מקלט מאסיה, אפריקה והמזרח התיכון בעשורים האחרונים. שלושה מיליון מבקשי מקלט ומהגרים נכנסו לאיחוד האירופי באופן לא חוקי מאז 2015, לפי נתוני "פרונטקס". חלק קטן מהם קיבלו אישור מקלט, וחלק אחר נשאר בסטטוס של תושב לא־חוקי.
ניסיונות להתאים את המדיניות למצב הנוכחי נכשלו שוב ושוב בבריסל בעקבות חילוקי דעות בין המדינות. על הדרך, ההגירה הפכה לנושא מפלג בחברות האירופיות, והובילה לעיצוב מחדש של המפה הפוליטית ביבשת, עם עליית כוחן של מפלגות ימין המתנגדות לה. בעידן שבו החובות עולים והצמיחה מדשדשת, הסוגיה הפכה גם לנטל כלכלי.
כעת, נראה כי רוח הזמן היא שכל מדינה פועלת לפי האינטרסים שלה, והניסיון למדיניות סדורה שאפילו "תחלק מחדש" את הפליטים, כשל. גרמניה רשמה את שינוי הכיוון החד ביותר. מהמדיניות של הגבולות הפתוחים של לפני כעשור, למדיניות המנסה לשדר כעת למהגרים אפשריים סיגנל לפיו החגיגה נגמרה. הממשלה הגרמנית החדשה, המובלת על ידי השמרנים, מגרשת על הגבול מבקשי מקלט הרשומים במדינות אחרות. היא אפילו יצרה קשר באופן לא רשמי עם הטליבאן בניסיון לארגן טיסות החזרה של אפגנים שבקשותיהם נדחו.
לפי הנתונים האחרונים מגרמניה, מספר מבקשי בקשות מקלט אכן ירד השנה. בשלוש מדינות מחוז מובילות, לראשונה מספר מבקשי המקלט שעזבו את המדינה - מרצונם או בגירוש - גדול ממספר המהגרים שהגישו בקשת מקלט חדשה. בברלין, יעד מרכזי להגירה לאירופה, הוגשו "רק" 4,300 בקשות בארבעת החודשים הראשונים של השנה, לעומת עזיבה של 7,875 מהגרים לא־חוקיים, כולל מבקשי מקלט. הממשלה מנמקת את המהלך גם בעלות הטיפול הגבוהה במבקשי מקלט ומהגרים במדינה, שהאמירה ל־29.7 מיליארד אירו בשנה האחרונה.
תגובת שרשרת
גם ביוון, המתמודדת עם ההגירה המגיעה מטורקיה בשיט קצר יחסית לאיים וכן במסע מסוכן בסירות מחופי צפון אפריקה המכוונות לכרתים, החליטה הממשלה על שינוי מדיניות. יוון היא ה"פרוזדור" שדרכו עוברים חלק מגדול ממבקשי המקלט לגרמניה. במידה רבה, הצעד הגרמני של סגירה הרמטית יותר של הגבולות יוצר תגובת שרשרת, שבמסגרתה מדינות המעבר חוששות "להיתקע" עם הפליטים. לכן הצעד הפולני. גם היוונים לא רוצים למצוא את עצמם במצב זה, ולכן הם מחמירים את החוקים.
הפרלמנט היווני, למשל, אישר בשבוע שעבר תקנת חירום המונעת הגשת בקשות מקלט למשך שלושה חודשים. בנוסף, חוק חדש שהעבירה הממשלה בחודש שעבר קובע כי מי שבקשתו למקלט נדחתה יכול למצוא את עצמו בכלא לשנתיים אם לא יעזוב את המדינה. יוון גם שללה את האפשרות לקבלת אזרחות יוונית למבקשי מקלט השוהים במדינה זמן ארוך, מתוך שאיפה להשיב אותם למדינות המקור. היא גם שלחה ספינות לחופי לוב בניסיון למנוע מסירות מבריחים שעליהם מבקשי מקלט ומהגרים להגיע לשטחה. ראש הממשלה קיריאקוס מיצוטאקיס אמר בפרלמנט כי "אנחנו שולחים מסר ברור: המסלול ליוון נסגר".
כ־56 אלף מבקשי מקלט נרשמו ביוון בשנה שעברה, ומספרם של מי שלא נרשמו ועברו הלאה לאירופה כנראה גבוה הרבה יותר. בימים אלה, לפי הדיווחים, מגיעים מאות מבקשי מקלט לחופי כרתים ואיים יוונים אחרים כמעט מדי יום.
על דבר אחד יש הסכמה
במדינה נוספת הנמצאת בגבולותיו החיצוניים של האיחוד, ספרד, הסוגיה הגיעה לידי קטטות רחוב בימים האחרונים. המדינה עומדת בפני הגירה לא חוקית רבה, בעיקר באמצעות השיט הקצר מחופי מרוקו לדרום המדינה. למעט מרוקאים, שנשלחים חזרה אחרי שלושה ימים (חוץ מקטינים) בשל הסכם בילטרלי, הרי שאפריקאים רבים משתמשים בנתיב כדי להיכנס לספרד. הם משתלבים שם בכלכלה השחורה, בעבודה חקלאית ובעבודות בניין, אך עליית הכוח של מפלגת הימין הקיצוני "ווקס" מראה כי הסוגיה שנויה במחלוקת בקרב הציבור. בעיירה קטנה ליד מורסיה, הסתובבו ברחובות בלילות האחרונים פעילי ימין קיצוני ו"צדו" מהגרים צפון-אפריקאים, אחרי שהאשימו אותם בהתקפה על גבר מבוגר. שתי הקבוצות התעמתו ברחובות העיירה.
עד כה, העמדה של הנציבות האירופית הייתה כי החוקים הקיימים אמנם אינם מושלמים, אך הם דורשים ציות. כעת, כאשר גרמניה החלה לפעול עצמאית, עמדה זו נחלשה משמעותית. על דבר אחר מסכימות כעת רוב מדינות אירופה: דרוש שינוי מהותי במדיניות קבלת הפליטים. השאלה אם יצליחו יחד להסכים על שינוי מתואם ו"הוגן" עדיין פתוחה.