עד חמש שנות מאסר: אירלנד בדרך לאסור סחר עם התנחלויות

אירלנד מתכננת להפוך בקרוב למדינה הראשונה באיחוד האירופי שתאסור לפי חוק על יבוא מוצרי התנחלויות מישראל. הממשלה האירית מקדמת בעקביות את החוק השנוי-במחלוקת בשנה האחרונה, הוא כבר אושר על ידיה וכעת צפוי לעמוד להצבעה בפרלמנט האירי בקרוב. בניגוד ליוזמה קודמת, שנכשלה בשל התנגדות של הנציבות האירופית לצעד האירי מטעמים משפטיים, ייתכן כי המצב המשפטי החדש בנוגע להתנחלויות ודעת הקהל הביקורתית כלפי ישראל, יאפשרו לחוק להיכנס לתוקף. "אנחנו מקווים כי מדינות נוספות יבואו אחרי אירלנד", אמרה פעילה פרו-פלסטינית בדיון שהתקיים לקראת ההצבעה על החוק השבוע.

● החברה של ברק רוזן, אסי טוכמאייר ואדם נוימן מציגה: תשואה של אלפי אחוזים בשלוש שנים
● "ניסוי וטעייה": כך איראן הצליחה לחדור את ההגנה האווירית של ישראל

בעמדת מיעוט, נחושים "להעביר מסר"

היצוא הישראלי מההתנחלויות לאירלנד הוא זעום, ומסתכם ב-1.5 מיליון אירו בשנה. אך האירים - הפעילים ביתר שאת ביוזמות פרו-פלסטיניות במסגרת האיחוד האירופי מאז תחילת המלחמה בעזה - נחושים "להעביר מסר", לפי הממשלה הנוכחית. אירלנד מקדמת את השעיית הסכם האסוציאציה בין ישראל לבין האיחוד בנימוק שישראל אינה מחויבת יותר לסעיף 2 בו, העוסק בכיבוד זכויות אדם והחוק הבינלאומי. היא נמצאת בעמדת מיעוט באיחוד האירופי, ובפסגת שרי החוץ של האיחוד אתמול לא הצליחה לקדם אף אחת מהסנקציות שהוצגו כאפשרויות בפני המדינות החברות.

לכן, אירלנד מתכוונת לאשר בקרוב את החוק, האוסר על כל חברה או ארגון אירי לייבא סחורה מהתנחלויות. בפעם הקודמת שאירלנד ניסתה לחוקק חוק דומה, ב-2018, הנציבות האירופית פסלה את החקיקה בנימוק שהיא מנוגדת לחוקי האיחוד בנוגע לסחר. הפעם, האירים מתכוונים להשתמש בפסיקה של בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ), בנוגע לאי חוקיות של ההתנחלויות, כדי לנסות מחדש. לפי ההערכות, בשל שינוי המצב המשפטי ייתכן כי הנציבות לא תתנגד כעת לחוק, כפי שהוא צפוי להיות מאושר בקרוב.

החוק לא יחול על שירותים

החוק נקרא "חוק ההתנחלויות הישראליות (איסור על יבוא סחורה) לשנת 2025". הוא צפוי לאסור על יבוא סחורות שיוצרו באופן מלא או חלקי בהתנחלויות ישראליות מעבר לקו הירוק ובמזרח ירושלים. בפועל, מדובר בעיקר ביצוא חקלאי כמו תמרים, אבוקדו ומוצרי קוסמטיקה. מי שיעבור עליו, יהיה צפוי לעונש של עד חמש שנות מאסר, קנס של 125 אלף אירו, או שניהם. "אף מדינה אחרת באיחוד לא הציגה חוק כזה", התפאר ראש ממשלת אירלנד סיימון האריס, "די בודד כאן". בהתאם לייעוץ המשפטי שקיבלה הממשלה, הוא לא יהיה תקף על שירותים, כך שתאגידים שהבסיס האירופי שלהם באירלנד משיקולי מס לא יהיו כפופים לו. כך, למשל, החשש כי "איירביאנבי" תוכרח להסיר מודעות לנכסים בהתנחלויות, לא צפוי להתממש.

אך החוק עדיין מחריג את אירלנד ממדינות אחרות באיחוד האירופי. בימים האחרונים התקיים דיון ציבורי בפרלמנט לקראת הצבעה עתידית, שבה גורמים פרו-פלסטינים הפצירו בחבריו לאשר את החוק, וגורמים יהודים אמרו כי הוא שולח מסר לא נכון. מוריס כהן, ראש הקהילה היהודית באירלנד אמר כי החוק "מבודד כוחות מתונים ומחזק את הקיצונים". שר משפטים לשעבר במדינה, אלן שאטר, השווה אותו לחוק הנאצי להחרמת עסקים יהודים בשנות ה-30 בגרמניה.

גם שגריר ארה"ב בישראל מייק האקבי התייחס לחקיקה היום ברשת X. "האם האירים נפלו לחבית גינס ומציעים משהו כה טפשי עד כי הוא ייוחס לשכרות דיפלומטית?", כתב. "זה יפגע בערבים באותה מידה שיפגע בישראלים. אירלנד התפכחי!". האקבי התייחס לטיעון לפיו עובדים רבים בחקלאות ובייצור מעבר לקו הירוק הם פלסטינים. באירלנד הביעו חשש מהשלכות תגובה אמריקאית חריפה לצעד, בהתחשב בתלות של המדינה בעסקים אמריקאיים הפועלים בה כמקלט מס.

אירלנד גם הסיטה את ההשקעות הממשלתיות שלה מנכסים ישראלים אחרי תחילת המלחמה בעזה.