גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המומחית שמנתחת: זה הלקח שאפשר ללמוד מהאירועים בסוריה

שיחה עם ד"ר כרמית ולנסי, ראש תחום סוריה ב-INSS ● על ההסלמה האחרונה בסוריה, הרציונל שמאחורי עמדותיו של נשיא סוריה החדש, מסלול החיים הלא צפוי שלו וכוונותיו לגבי מדינתו ולגבי ישראל ● האזינו

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר כרמית ולנסי / צילום: חן גלילי
הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר כרמית ולנסי / צילום: חן גלילי

עד לפני שבוע היה נראה שישראל צועדת לקראת חתימה על הסכם אי-לוחמה מול סוריה, שאף עשוי להוביל לנורמליזציה בעתיד - פריצת דרך דרמטית ביחסים בין המדינות. במילים אחרות, בשבועות האחרונים החלו לא מעט ישראלים לפנטז על "חומוס בדמשק". אך המהומות שפרצו השבוע בין הדרוזים לבדואים במחוז אל-סווידא בדרום המדינה, ובמסגרתן נהרגו מאות סורים, מרביתם דרוזים, מרחיקות את הצדדים מן האפשרות הזו לעת עתה.

ישראל התערבה בעימותים שפרצו באל-סווידא כדי לנסות ולהגן על הדרוזים, עד כדי תקיפות מסיביות בדמשק. לאור זאת, אמר ברביעי בערב נשיא סוריה מאז נפילת משטר אסד, אחמד א-שרע, כי ישראל "זורעת כאוס בסוריה". כוחותיו של א-שרע היו אמנם מעורבים בהרג הדרוזים, אך הוא עצמו ככל הנראה לא עודד את האירועים, שכן הוא חפץ ביציבות ורגיעה בסוריה. מה, אם כן, הם האינטרסים של א-שרע כנשיא ומה יעלה בגורל ההסכם הישראלי-סורי? שוחחנו על כך עם ד"ר כרמית ולנסי, חוקרת בכירה וראש תחום סוריה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).

"האירועים האחרונים מטלטלים את האפשרות להגיע להסכם בין ישראל לסוריה", אומרת ולנסי, "אבל יכול להיות שדווקא המקום הנמוך הזה, גל תקיפות שלא ראינו כמותו בחצי השנה האחרונה, יתמרץ את הצדדים להתכנס שוב למשא ומתן. זה לא יקרה מחר בבוקר, אבל א-שרע להערכתי לא סגר את הדלת על האפשרות להסכם. גם בישראל יש הסבורים שהלחימה תעמיד אותה בפוזיציה טובה יותר למשא ומתן".

הצוללת | החוקר שמסביר: זה מה שישראל צריכה לעשות כדי למנף את הניצחון מול איראן
הצוללת | מה יקרה למחירי הדירות בישראל?
הצוללת | החוקרת שטוענת: "אנשים חושבים פעמיים לפני שהם קונים דירה"

מהם הקולות שנשמעים מתוך סוריה לאור התקיפות הישראליות בדמשק בימים האחרונים?
"הסורים מאוד מאוכזבים מישראל. לתפיסתם היא לא הייתה כנה במהלכיה להגיע להסדרה וחתרה לערער על היציבות הסורית כדי לקדם את האינטרסים שלה".

מה דעתך לגבי התקיפות שהובילה ישראל בדמשק? המטרה הייתה להגן על אנשי העדה הדרוזית.
"בעיני זו הייתה החלטה פזיזה מאוד, שנבעה מלחץ מסיבי שהופעל מצד העדה הדרוזית בישראל ובסוריה להיכנס למערכה. היו לחצים אפילו לכך שישראל תיכנס קרקעית לסוריה. מערכת השיקולים של ישראל יותר מורכבת, שהרי כבר שנתיים אנחנו מצויים במערכה רב-זירתית. האם במקרה זה של סכסוך מקומי לא היה מספיק להסתפק בתקיפות סמליות? האם נכון לקחת את הסיכון שניקלע להסלמה?".

כוחות הביטחון של א-שרע היו מעורבים בטבח הדרוזים ובמעשי ההשפלה שנעשו לעדה. עד כמה הוא עצמו היה מעורב בכך?
"האם הייתה הנחיה מלמעלה? אני בספק. האם באמת נכון מבחינתו לסכן את כל מה שקיבל עד עכשיו מצד האמריקאים, כמו הסרת הסנקציות הכלכליות על סוריה, רק כדי 'לסגור חשבונות' עם המיעוט הדרוזי? הוא עצמו חרד לחייו ולשרידות משטרו, שהרי ישראל נתפסת כיום כשחקן אגרסיבי מאוד בזירה. האירוע כן מחדד את חוסר השליטה שיש לו באנשיו. אני מאתרת טעות מרכזית שביצע באירוע הזה".

מהי הטעות?
"א-שרע לא הפיק לקחים ממקרי אלימות קודמים, כמו הטבח בעדה העלווית שהתרחש במרץ. נשאלת השאלה מדוע לא נתן הנחיה לכוחות שלו להימנע מאלימות ולהימנע מגזירת השפמים וסרטוני השפלה לבני העדה".

איך האמריקאים רואים את ההסלמה האזורית של הימים האחרונים?
"הם מנסים להרגיע את הרוחות, כי האירוע הזה פועל מאוד לרעתם, שהרי המטרה של טראמפ הייתה להכשיר את א-שרע. המפתח להתקדמות במגעים בין ישראל לסוריה נמצא אצל האמריקאים. ארה"ב היא המתווכת שיודעת לדבר עם שני הצדדים".

הסרת הסנקציות היא פתח להתאוששות

אם וכאשר נגיע להסכם אי-לוחמה מול סוריה, מה ההסכם הזה יכלול?
"הסורים דורשים נסיגה ישראלית מהשטחים שתפסה בסוריה: אזור החיץ (רצועה שמפרידה בין ישראל לסוריה והייתה אזור מפורז - ה"ו) והחרמון הסורי. צה"ל שולט דה פקטו בשטח הזה מאז נפילת אסד, בדצמבר 2024. טרם פרצו המהומות באל-סווידא, התקיימו פגישות בין בכירים סורים לישראלים, כולל באזרבייג'ן. השיחות עסקו גם בשיתופי פעולה כלכליים, בדגש על העברות גז".

עד כמה להסרת הסנקציות האמריקאיות יש פוטנציאל לשפר את כלכלת סוריה?
"כבר עכשיו אנחנו רואות איך הסרת הסנקציות, אפילו אם היא רק זמנית (הסרה קבועה דורשת את אישור הקונגרס - ה"ו), מאפשרת הזרקה של השקעות חדשות בסוריה. מדובר בהרבה מאוד חוזים, בינתיים על הנייר - חוזים והסכמים בתחום של העברת גז וחשמל. אלה השקעות שצפויות להגיע בעיקר מצד מדינות המפרץ, כמו קטאר וסעודיה, וגם מצד טורקיה ואזרבייג'ן. בקרוב נתחיל לראות אפקט ראשוני של שחרור הסנקציות. הקונטקסט הרחב הוא שסוריה מצויה מאז 2019 במשבר כלכלי חריף, על רקע הנזקים והחורבן שמלחמת האזרחים בת 13 השנים הביאה עמה. לצד זאת, היו גם את משבר הקורונה ואסונות טבע. 90% מהאוכלוסייה חיה מתחת לקו העוני, ויש רק שלוש שעות חשמל ביום, אפילו בדמשק".

טראמפ וא-שרע, בריאד במאי. מילים חמות והסרת הסנקציות / צילום: ap, Saudi Royal Palace

היהפוך ג'יהאדיסט עורו?

מה הביוגרפיה של א-שרע, שהעביר כמה שנים באל-קאעידה, מלמדת אותנו לגבי מאפייניו כמנהיג ולגבי המטרות שלו בסוריה?
"משפחתו של א-שרע היא במקור מרמת הגולן, ומכאן הכינוי שנתן לעצמו בזמנו - אל-ג'ולאני. א-שרע נולד בריאד וכשהיה בן שש חזר עם משפחתו לסוריה, שם הם התגוררו בשכונת יוקרה בדמשק ואורח חייו עד גיל 20 לערך היה די חילוני. הניצוץ הג'יהאדיסטי חודר אליו בשנת 2003, אז התרחשה הפלישה האמריקאית לעיראק. הוא מאוד לא אוהב את הכיבוש האמריקאי הזר ואת המהלכים שלהם שם באותה תקופה, ולכן הוא מחליט לנסוע לעיראק ומצטף לג'יהאדיסטים של אל-קאעידה. הוא כוכב עולה בארגון ומתקדם בסולם הדרגות ולבסוף א-שרע חובר לאבו באכר אל-בגדאדי, לימים מנהיג דאעש ומקבל ממנו משימה. המשימה הייתה להקים את השלוחה של אל-קאעידה בסוריה, ששמה היה ג'בהת אל-נוסרה. זה קורה בשנת 2013".

כמה זמן הוא שורד שם?
"לא הרבה. תוך שנתיים-שלוש הוא כבר מבין שזו לא האידיאולוגיה, לא הגישה ולא המדיניות שהוא מתחבר אליה. הוא לא אוהב השאיפות הגלובליות של אל-קאעידה בהשראת בן לאדן ואומר: 'אין לי שום שאיפה להילחם במערב, בישראל או במדינות שכנות. המאבק שלנו נועד רק להפלת שלטון העריצות של אסד'. הוא מקים תנועה חדשה, צובר יותר ויותר כוח ומעמד ומשתלט על על מובלעת מורדים בצפון-מערב סוריה בשם אידליב. הוא מנהיג את המחוז, שבו מתגוררים כ-3 מיליון תושבים, במשך כשמונה שנים. א-שרע מקים שם ממשלת מעבר זמנית שנקראת 'ממשלת ההצלה'".

מה היו מאפייני ההנהגה שלו באידליב? אפשר בטח לגזור מכך מסקנות לגבי הצעדים שבהם ינקוט עכשיו.
"לחלוטין. בחודשים האחרונים זה בדיוק סוג המחקר שעבדנו עליו. מעניין מאוד לראות שאכן יש דפוסים חופפים בין שנותיו באידליב לבין מה שקורה היום בדמשק. אחת הטענות המרכזיות שלי היא שהפרגמטיזם שא-שרע מגלה מאז שתפס את השלטון אינם תוצר של שבעת החודשים האחרונים, אלא הם המשך המדיניות שיישם גם באידליב החל מ-2017".

תני דוגמאות.
"באידליב הוא הפנה קשב לאוכלוסייה המקומית; כלומר הוא שינה את המדיניות שלו בהתאם למה שזיהה כצרכים בשטח ותגובת האוכלוסייה. למשל, בשנים הראשונות באידליב היה נהוג להטיל עונשים אכזריים ברוח האסלאם שמכונים 'חודוד', כמו כריתת איברים וסקילה באבנים של כל מי שנתפס כבוגד. בשנת 2019 א-שרע קיבל החלטה לחדול מהעונשים האלה. בניתוח שלי, זה היה ביטוי ראשון להתמתנות שלו. כעבור שנה א-שרע עצר עוד ביטוי לאסלאם קיצוני בדמות 'משטרת הצניעות' שכפתה קודי לבוש אסלאמיים על האוכלוסיה".

מי שסבור שא-שרע הוא "ג'יהאדיסט בחליפה", יגיד שהוא מהתל בנו ושגם הטליבאן בזמנו הצהיר על מחויבות לשמירה על זכויות אדם.
"המעורבות שיש לסוריה כיום עם הקהילה הבינלאומית, יש לזה משמעות הרבה מעבר ללחיצות ידיים ותמונות ברשתות. יש לכך משמעות אמיתית. לא ראינו מעורבות כזו בימי הטליבאן ולכן גם לא היה אף אחד שישים להם רסן. מה גם, כפי שאמרתי קודם, שכאשר חוקרים את א-שרע והתנועה שהוביל לעומק, מגלים שזה הדפוס שאיפיין אותו לכל אורך העשור האחרון".

אם אסד רק רצה לשמר את שלטונו, וכל האמצעים בדרך לכך היו כשרים, מה א-שרע רוצה?
"אני לא אנסה לפרש את מה שא-שרע רוצה, אלא אתן כמה מהתבטאויותיו שראינו בחודשים האחרונים. הוא אומר שהסורים עייפים ממלחמות ושפיכות דמים ורוצים שקט ושלווה, כולל עם ישראל. הוא רוצה לבנות את סוריה החדשה. האם הוא יחזור לדפוסים אלסאמיים אחרי שסוריה תיוצב? כבר למדנו שהכל אפשרי במזרח התיכון. ניכר גם שא-שרע הוא שליט ריכוזי וסמכותני שעובד עם מקורבים ואנשי אמון, כולל אחיו. כך שזו לא דמוקרטיה ליברלית אבל יכול להיות שזה יהיה מספיק טוב בשביל סוריה".

אנחנו לא נהיה איראן

במהלך מלחמת 12 הימים א-שרע נמנע מלגנות את התקיפות הישראליות באיראן, וכן מטוסים ישראליים טסו בחופשיות במרחב האווירי הסורי. מה אנחנו מבינות מזה?
"אחד משני תסריטים אפשריים: או שא-שרע בעמדה חלשה מול ישראל ואינו יכול לעצור אותנו מלפעול נגד איראן, או - וזו אפשרות שנראית לי סבירה יותר - שהיה כאן שיתוף פעולה שקט וחשאי שבו הוא נתן אור ירוק תחת פני השטח לישראל לפעול בחופשיות מעל פני השטח. המטרה המשותפת היא החלשת איראן - איראן נתפסת כאויב מספר אחת של א-שרע. הסורים לא שוכחים ולא סולחים על מה שהאיראנים עשו להם במלחמת האזרחים, ומעבר למאבק הצבאי הם רואים באיראן שחקן שניסה להשתלט על הזהות הסורית, המדינה והמשאבים. איראן לא רק תמכה באסד, אלא עברה תהליך התבססות משמעותי - חדרה למערכות החינוך, לאקדמיה ולתחומים כלכליים וצבאיים. הסורים ראו בה גורם עוין שפלש לאדמותיהם ונכסיהם, ולכן במהלך הימים הראשונים המטרה המרכזית הייתה לסלק את הנוכחות האיראנית ושל חיזבאללה - ובזה הם טוענים שהצליחו ברובה".

ידוע שנשיא טורקיה ארדואן השתתף בשיחה בין טראמפ לא-שרע שהתקיימה בריאד במאי. איך א-שרע צפוי לתמרן בין האינטרס הטורקי, שרוצה את המשך ההשפעה בסוריה, לבין המגעים מול ישראל, שנמצאת בחיכוך מול סוריה?
"מהפרספקטיבה הישראלית, נוכח הירידה ברלוונטיות האיראנית בסוריה, חיפשנו אויב חדש ומצאנו אותו בטורקיה. הטורקים, שתמכו במורדים במשך שנים ועכשיו קוטפים את הפירות, מבקשים להעמיק את השפעתם בסוריה ולהתבסס צבאית - מה שעלול לפגוע בחופש הפעולה הישראלי. התיאום הישראלי-טורקי שנערך לאחרונה באזרבייג'ן וכינון מנגנון למניעת חיכוכים היה החלטה נכונה, שכן היינו נמצאים על מסלול התנגשות ישיר. א-שרע מצדו מפגין תחכום פוליטי. הוא לא רוצה להיות פרוקסי של טורקיה ולכן נמצא במעורבות עם כמה שחקנים.

"לא סתם הביקור הבינלאומי הראשון שלו היה בסעודיה. בכך הוא מאותת שהוא פונה אל העולם הסוני המתון, אבל גם יודע לעשות עסקים ושיתופי פעולה צבאיים וכלכליים עם טורקיה".

עוד כתבות

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

סדרת הדרמה ''הבת'' / צילום: אוהד רומנו

לראשונה: קשת מוכרת סדרת מקור לאפל טיוי

פלטפורמת הסטרימינג אפל טיוי רכשה לשידור את סדרת הדרמה "הבת" של קשת 12, בעסקה שהוגדרה מהגדולות שביצעה זרוע ההפצה של הקבוצה • דורון שליט יעמוד בראש השלוחה הישראלית של חברת התרופות באייר ● ומינויים חדשים בלי קופר וב-PTC ● אירועים ומינויים

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מקפה גן סיפור לפי שווי של כ־150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ’י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה של ברנרדו בלכוביץ’; העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות בענף המסעדנות

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע

העלמת הכנסות / אילוסטרציה: Shutterstock, Andre Boukreev

חשד: העלים 12 מיליון שקל מהכנסות משכירות

רשות המסים מנהלת חקירה נגד תושב ביתר עילית החשוד כי העלים הכנסות בסך 12 מיליון שקל מהשכרת דירות לחברות כוח-אדם ● בבדיקה צולבת בין דיווחיו של החשוד לרשויות המס לבין חשבונות הבנק שלו נמצאו הפקדות בסך מיליוני שקלים שלא דווחו

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט מתאוששת בהובלת מניות התוכנה; AMD מזנקת ב-9%

נאסד"ק עולה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי.מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD מזנקת בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות, בשוק עדיין מורגשת "רעידת האדמה"

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקנית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני", שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהראן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב". דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב", שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות עקב מכסי טראמפ; מניות התוכנה והבנקים נפלו

וול סטריט הגיבה לראשונה להעלאת המכסים הגלובליים של טראמפ מ-10% ל-15% ● ה-S&P 500 ירד בכ-1% ● מחירי המתכות היקרות עלו, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ירדו ● נובו נורדיסק צללה במעל 15%, לאחר שדיווחה על תוצאות מאכזבות בניסוי של זריקת הרזיה חדשה שלה ● הביטקוין ירד ונסחר סביב רף ה-64 אלף דולר