גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משנים מהיסוד את המציאות הצרכנית: כך תשפיעו על הדור ששולט בכוח קנייה של מאות מיליארדי דולרים

בני דור ה-Z אינם מסתפקים בצריכת מוצרים, אלא רואים עצמם שותפים ליצירת ערך ומעוניינים להשפיע ● המפתח להצלחה בעידן החדש אינו טמון בעוד קמפיין גלובלי מבריק, אלא באימוץ אסטרטגיה עמוקה ומתמשכת וביכולת לדבר ולהתחבר באופן מקומי ואותנטי ● כך תעשו את זה נכון

הפקולטה לניהול. כך תשפיעו על הדור ששולט בכוח קנייה של מאות מיליארדי דולרים / צילום: Shutterstock
הפקולטה לניהול. כך תשפיעו על הדור ששולט בכוח קנייה של מאות מיליארדי דולרים / צילום: Shutterstock

​דור ה-Z, ילידי 1997 עד 2012, הפך בשנים האחרונות מכוח בלתי נראה לדור שמגדיר מחדש את כללי המשחק הצרכני. הם מונים כ-2.5 מיליארד בני אדם,כ-32% מאוכלוסיית העולם, וצפויים להחזיק בכוח קנייה של יותר מ-12 טריליון דולר עד 2030. אבל מעבר לכוח קנייה מתפרץ, בני דור ה-Z מכתיבים טרנדים גלובליים, מפעילים לחץ חברתי על מותגים ומשנים מהיסוד את האופן בו צרכנים תופסים נאמנות, אמון ואותנטיות.

המחקר שקובע: התנדבות היא סירת הצלה קולקטיבית להתמודדות עם המצב במדינה
70% מיוזמות השינוי הארגוני נכשלות. כך החברה שלכם תוכל לעשות את זה נכון
מחקר חדש מגלה: מנהלים שמפגינים חוסן משפרים את בריאות העובדים

לפי ניתוח של Exploding Topics משנת 2024, 58% מהדור דיווחו כי רכשו מוצר לאחר שראו אותו בפלטפורמות כמו טיקטוק או אינסטגרם, מה שמעיד על שינוי עמוק במודל ההשפעה המסורתי. אך חשוב מכך: 75% מהם טוענים שהם יעדיפו מותג שמתאים לערכים האישיים שלהם - גם אם הוא יקר יותר.

מחקר של Dewalska-Opitek משנת 2023 מצא כי בני הדור אינם מסתפקים בצריכת מוצרים, אלא מצפים למערכת יחסים דו-כיוונית עם מותגים, רואים עצמם שותפים ליצירת הערך, ומעוניינים להשפיע בפועל על מוצרים. הם רוצים לא רק לרכוש - אלא להשתתף, להשפיע ולעצב את הזהות של המותג עצמו.

הדור הזה חי בשתי ספירות מקבילות: הם אזרחי העולם הדיגיטלי, ובו בזמן מחוברים עמוקות לתרבות, לשפה ולקהילה המקומית שלהם. הם רוצים מותגים שמבינים ומכבדים את שני העולמות האלו - שהולכים בהצלחה על החבל הדק בין הגלובלי ללוקאלי, באופן שמחזק את תפיסת האותנטיות שלו.

מכאן, שהמפתח להצלחה בעידן החדש אינו טמון בעוד קמפיין גלובלי מבריק אלא באימוץ אסטרטגיה עמוקה ומתמשכת של גלוקאליזציה - היכולת לחשוב גלובלי, אך לפעול, לדבר ולהתחבר באופן מקומי ואותנטי. זהו האתגר המרכזי, אך גם ההזדמנות הגדולה, עבור מותגים השואפים לצמיחה בת קיימא.

לדבר ישראלית, לא עברית

גלוקאליזציה אפקטיבית אינה מסתכמת בתרגום אתר אינטרנט או התאמת גודל אריזה. היא דורשת תכנון אסטרטגי, המבוסס על ארבעה עמודי תווך:

1. תרבות - המפתח הוא לעבור מ"תרגום" ל-"טרנס-יצירה". כלומר, ממש להבין את הקודים התרבותיים, הניואנסים, ההומור, האסתטיקה והערכים המקומיים. לא לדבר עברית, אלא ישראלית. מותגים נדרשים לשאול לא רק "מה אנחנו אומרים", אלא "איך זה נשמע" בתוך ההקשר המקומי.

2. קהילה - דור ה-Z מעריך קהילתיות, אותנטיות ותחושת שייכות. מותגים מצליחים אינם פונים ל"שוק" אלא יוצרים שיח עם תתי-קהילות ועם סצנות תרבות מקומיות. החשיבה הקהילתית אינה טקטיקה - היא אסטרטגיה: היא כוללת שיתוף-פעולה עם יוצרים מקומיים, מעורבות ביוזמות חברתיות, והקשבה פעילה לשיח המתנהל במרחבים המקומיים.

3. יצירה משותפת - בני דור ה-Z רואים עצמם לא כ"צרכנים" אלא כשותפים. אחוז גבוה מבני הדור מביעים נכונות לקחת חלק בעיצוב מוצרים, מתן משוב ושיתוף-פעולה עם מותגים. פתיחת ערוצים להשתתפות פעילה היא לא רק דרך לבניית נאמנות, אלא מרכיב מרכזי בזהות המותג.

4. איזון - החיבור המקומי חשוב, אך לא במחיר של אובדן ערכים גלובליים. הצרכנים מזהים במהירות מותג שמוותר על זהותו לטובת התאמה מאולצת. הצלחה גלוקאלית נולדת מתוך זהות מותגית ברורה ועמוקה - שעל גביה נבנות שכבות תרבותיות מקומיות, רלוונטיות ואותנטיות. דווקא דרך ההקפדה על הזהות, נוצר חופש אמיתי לפרשנות תרבותית.

לא רק קמפיין לפני חג

מעבר ללמידה מהצלחות, חיוני שמנהלים יהיו מודעים למלכודות הנפוצות שמותגים רבים נופלים בהן בניסיון להתחבר לדור ה-Z. המקרה של טסלה למשל מדגים כיצד אמון טכנולוגי אינו מספיק, וכי התנהלות מנהיגותית או חוסר שקיפות בנושאים ערכיים עלולים לשחוק את האמון בקרב דור ה-Z. אז ממה כדאי להימנע?

1. עיסוק שטחי וציני: אימוץ טרנדים חברתיים או תרבותיים מקומיים באופן שטחי, רק לקראת חג מסוים או אירוע ציבורי, מבלי להפגין מחויבות אמיתית וארוכת-טווח. דור ה-Z מריח חוסר כנות מקילומטרים ויגיב בזלזול או בחרם.

2. התעלמות מהמגוון העצום: התייחסות לדור ה-Z כמקשה אחת, תוך התעלמות מהשונות התרבותית, האתנית, הסוציו-אקונומית וערכית העצומה הקיימת בתוך כל שוק מקומי, ובין שווקים שונים.

3. חוסר עקביות מסוכן: העברת מסרים סותרים בין פלטפורמות שונות, בין קמפיינים גלובליים ומקומיים, או בין הצהרות ערכיות לפעולות תאגידיות בפועל. חוסר עקביות הוא קוטל אמון מיידי.

4. תגובה איטית או לא כנה למשברים: ניסיון להסתיר טעויות, להמעיט בחומרתן, להאשים אחרים או לפרסם התנצלויות תאגידיות מעורפלות ומתגוננות. שקיפות, מהירות ולקיחת אחריות מלאה הן הדרך ללב הדור.

נגה גור-אריה גולן / צילום: דפנה בן נון

לסיכום, מותגים גלובליים בעולם של דור ה-Z לא נמדדים ברגע - אלא בקצב. לא בתוצאה - אלא ביכולת להשתתף בשיחה אמיתית. המותגים שידעו לאזן בין גמישות תרבותית לבין זהות ברורה - הם אלו שישרדו את הרעש ויישארו רלוונטיים, לאורך זמן.

עוד כתבות

דונלד טראמפ ואילון מאסק / איור: Shutterstock

יחסי טראמפ-מאסק: האם יבוטלו החוזים בין SpaceX לממשל האמריקאי?

המתיחות בין טראמפ למאסק איימה על הסכמים בשווי מיליארדי דולרים בין SpaceX לממשל האמריקאי ● בממשל בחנו לאחרונה את ביטול החוזים של החברה, אך יועציו של טראמפ קבעו כי רובם חיוניים, כך עפ"י דיווח בוול סטריט ג'ורנל

האם קלוד יהיה זה שיחלץ את אמריקה מבור החוב והגירעונות / צילום: Shutterstock

אמריקה יכולה לחלום שה-AI יציל אותה מהחובות

בהינתן קצב הצמיחה היום, המשק האמריקאי יגיע לכדי פשיטת רגל מוחלטת בתוך עשור או שניים לכל היותר ● אך אם הוא יוכל בשני העשורים הבאים לשחזר את הגידול בתל"ג שהתרחש בשתי המאות שעברו, הוא יתאושש ● ואיך הוא יעשה זאת? התפתחות הבינה המלאכותית לכלי שיודע לקבל החלטות וגם לבצע עצמאית, עשויה לטרוף את הקלפים

תחנת הכוח OPC בחדרה / צילום: באדיבות החברה, שלומי אמסלם

מי תישאר בחוץ? המרוץ להקמת תחנות כוח מוגבל על ידי הממשלה ורשות החשמל

לאחר שפסלה אותן בעבר, הממשלה תדון מחדש בהקמת תחנות הכוח OPC וריינדיר ● ואולם, מכסה שקבעה רשות החשמל מאפשרת להקים רק אחת מהן, בשל העלות הגבוהה למדינה ● מנגד, יש מי שטוען: התחרות שצפויה להיווצר עם כניסתן לשוק תחסוך לציבור הרבה יותר

באר שבע. תושבי הדרום ימשיכו למדוד מרחק מגוש דן / צילום: Shutterstock

שקיעתה של באר שבע: מה נשאר מההבטחה לחצי מיליון תושבים בעוד שנה וחצי

בעוד אופקים בתנופת בנייה ובמדד היתרי הבנייה מתחילת 2024 היא במקום השלישי בארץ, באר שבע ויתרה דה פקטו על מעמדה כמטרופולין האזורית ● לפני עשור הבטיחו בבירת הנגב "עיר של חצי מיליון איש עד 2027". זה כבר לא יקרה

אורי ברזילי / צילום: ניר סלקמן

בלי תואר ראשון, הצעיר שקיבל תפקיד יוקרתי בהייטק

"פעמיים התגייסתי ל-669 ונאלצתי לעצור את המסלול כי נפצעתי. בפעם השנייה כבר ירד לי הפרופיל, אז הועברתי ליחידה הטכנולוגית של סיירת מטכ"ל. לא היה קל לוותר על חלום הלוחם" ● שיחה קצרה עם אורי ברזילי, שותף בקרן Team8

מאמצי השיקום של מכון ויצמן / צילום: כפיר זיו

מחצית מהבניינים נפגעו. הנזקים מגיעים ל-2 מיליארד שקל: מכון ויצמן מנסה לקום מההריסות

חודש אחרי שנהרסו 52 מעבדות וניזוקו 60 מבנים במכון ויצמן, גלובס עוקב אחרי מאמצי השיקום שלו ● אנשי המכון מספרים על דגימות נדירות שאבדו ועל הקושי של המדינה להתמודד עם נזק ייחודי למוסד מדעי, אבל גם על אלתורים יצירתיים של חוקרים ורוח אופטימית ● בדרך לגיוס הכספים הנחוצים לשיקום, המכון משנה גם את תדמיתו המסוגרת

איימן עודה / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

אלימות קשה נגד ח"כ איימן עודה: שמשת רכבו נופצה לחלוטין, 3 נעצרו

בלילה חיל האוויר יירט טיל אחד ששוגר מתימן ● טום בראק, שליח טראמפ לענייני סוריה: ישראל וסוריה הסכימו להפסקת אש ● טראמפ בבית הלבן: "מקווה להשיג עסקת חטופים במהירות" נשיא סוריה אחמד א-שרע מאשים: "ההתערבות הישראלית החזירה את המתיחות" ● 50 חטופים - 652 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

איזה אי יווני הוא הקרוב ביותר לישראל?

מה השם העברי לטיסות לואו קוסט, כיצד נקרא המטבע של אוקראינה, ובמה עוסקים אורניתולוגים? ● הטריוויה השבועית

צילום מסך מהאינסטגרם

הרומן שנתפס בעדשת המצלמה ואיך עברנו מרכילות לשמחה לאיד

הסרטון שבו נצפו מנכ״ל חברת הייטק אמריקאית מחבק את סמנכ״לית משאבי האנוש בהופעה של קולדפליי לא מפסיק לספק כותרות ● האם הרכילות לבדה הפכה אותו לכה ויראלי? הצצה לכמה מהדיונים הסוערים ברשת

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר כרמית ולנסי / צילום: חן גלילי

המומחית שמנתחת: זה הלקח שאפשר ללמוד מהאירועים בסוריה

שיחה עם ד"ר כרמית ולנסי, ראש תחום סוריה ב-INSS ● על ההסלמה האחרונה בסוריה, הרציונל שמאחורי עמדותיו של נשיא סוריה החדש, מסלול החיים הלא צפוי שלו וכוונותיו לגבי מדינתו ולגבי ישראל ● האזינו

תקיפת חיל האוויר בטהרן. הפגיעה ביכולות הגרעין האיראניות קריטית גם לביטחון אירופה / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

ישראל עשתה לאירופה את העבודה המלוכלכת. עכשיו הגיע הזמן לשלם

מהמערכה מול איראן כלכלת ישראל יוצאת חבולה, עם חובות, אינפלציה וריבית גבוהים, בעוד אירופה נהנית מההגנה אך לא נושאת בעול ● ישראל צריכה להציב דרישה ברורה לאיחוד האירופי: להשתתף בעלויות המלחמה, ויותר מזה - בעלויות הביטחון השוטף

''ישראל לא ירתה לעבר המפרץ אפילו קליע. איראן כן''. איימן דין על רקע טהרן / צילום: Shutterstock

האזהרה של האיש שהיה סוכן כפול: "אל תתנו למפלצות גרועות יותר לזחול החוצה"

אחרי שנים רבות בארגון הטרור, איימן דין החל לפקפק באידיאולוגיה הג'יהאדיסטית והפך לסוכן כפול בשירות MI6 ● הוא מבקר בחריפות את חמאס והברית שלו עם איראן ומבהיר שגם עבור מדינות המפרץ - משטר האייתוללות הוא האויב המרכזי ● למרות אירועי השבוע האחרון, הוא מזהה הזדמנות נדירה בסוריה תחת אחמד א־שרע, ומפציר בישראל: "אל תתנו למפלצות גרועות יותר לזחול החוצה"

קאדילק ליריק / צילום: יח''צ

הרכב שמציג ביצועים מרשימים, תא נוסעים מרווח ומחיר יקר מאוד

קאדילק הוא מותג שמקושר למנועי בנזין גדולים, אבל הקרוס–אובר החשמלי הראשון שלו בישראל עומד בכבוד במטלה ● הביצועים מרשימים ותא הנוסעים מרווח ונוח. המחיר, מצד שני, הוא אתגר לא פשוט

מנהטן / צילום: Shutterstock

ברקע משבר משרדי ההייטק בניו יורק, מנורה מבטחים מצטרפת לקרן חוב של מיליארד דולר

בין המשקיעים המרכזיים בקרן חוב חדשה של SL Green, בעלת הנדל"ן המסחרי הגדולה ביותר במנהטן, נמצאת גם מנורה מבטחים הישראלית ● הקרן הוקמה בתחילת 2024 ומכוונת לרכישת חוב נדל"ני בנכסים מסחריים שנקלעו לקשיים, בעיקר בשוק המשרדים והקמעונאות של ניו יורק

היצירה ''נארי'' בבית גוברין / צילום: דניאל אסולין

תאווה לעיניים ולפה: שלוש תערוכות מרהיבות ומסעדה טובה לצידן

מיצג של עידן רייכל בבית גוברין, קרמיקה בעכו העתיקה, תערוכה שוברת מוסכמות בירושלים וגם בקלאווה טלה, ריזוטו שרימפס מופלא וכנאפה אגדית ● שלושה מוקדים של אמנות ואוכל טוב לימי הקיץ ● חגית אברון תופרת יום

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

שבוע המסחר בת"א צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● שורת חברות בארה"ב יפרסמו דוחות בשבוע הקרוב, ביניהן אלפאבית, טסלה ואינטל ● השקל המשיך להתחזק ביחס לאירו, אך דווקא נחלש קלות ביחס לדולר ● הפניקס מציינים כי הסיכוי להפחתת ריבית בספטמבר פוחת ● מנכ"ל מגדל ניהול תיקי השקעות אומר כי "לא מן הנמנע שישראל עומדת כעת בפני תור זהב כלכלי" ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר בבורסה 

ראשי קרן אלומה, מימין: אורי יוגב, מולי רבינא ויאיר הירש / צילום: נוי נפתלי

אורי יוגב מציג: כל הדרך ממסדרונות האוצר לאקזיט בתחום מפתיע

לאחר שחתמה על מזכר הבנות למכירת החברה הבולטת בפורטפוליו שלה, קרן אלומה נערכת לבצע השקעות חדשות בתחומי התקשורת, אנרגיה והסביבה ● בכירי הקרן מסבירים מדוע להערכתם תחום התשתיות ימשיך לצמוח, למה ישראל היא המקום המתאים לחיבור התקשורת בין אירופה ואסיה, ומה הכביד על מחיר המניה מאז ההנפקה

נטפליקס / צילום: Shutterstock

נטפליקס עקפה את הציפיות לרבעון; מעלה את תחזית ההכנסות ל-2025

הכנסות נטפליקס ברבעון השני של 2025 עמדו על 11.08 מיליארד דולר ● החברה הרוויחה 7.19 דולר למניה ● הגידול במספר המנויים, העלאות המחירים והצמיחה בעסקי הפרסום שלו היו הגורמים העיקריים לעלייה בהכנסות הרבעון

עסקאות השבוע / צילום: מורן לוי

עם פוטנציאל להתחדשות: כמה שילמו משקיעים על דירת 3 חדרים באור יהודה?

בדרום אור יהודה, נמכרה דירת 3 חדרים בשטח של 50 מ"ר, בקומה רביעית בבניין ללא מעלית תמורת 1.6 מיליון שקל ● בשכונות הדרומיות של אור יהודה מקודמת תוכנית פינוי־בינוי ● הקונים הם זוג צעיר שרכש את הדירה להשקעה ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

טאן. לא הצליח לשכנע את גלסינגר (למטה) לבצע חריש עמוק יותר בתרבות הארגונית / צילום: Reuters, Andrej Sokolow/dpa via Reuters Connect

מה עומד מאחורי שקיעתה של המעסיקה הגדולה בהייטק הישראלי

אינטל החלה החודש בצמצום מערך הייצור, זה שעד כה היה שמור לחלוטין, וגם העובדים בארץ משלמים את המחיר ● המפעל בקריית גת צפוי לפטר מאות מהם, בשעה שהמתחרה אנבידיה הולכת לתפוס את המקום כמעסיקה הגדולה בהייטק הישראלי ● בינתיים יש מי שבטוח שהמדינה השקיעה בפרויקט הזה הרבה יותר מדי: "סבסוד מפעלים בלי אסטרטגיה הוא טעות"