על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● המדינה המפתיעה ששולחת לישראל חלקים למטוסי F-35
● האיחוד האירופי נמנע מסנקציות על ישראל, אך "שומר את האופציות על השולחן"
1הוול סטריט ג'ורנל: "כך איראן מצאה פרצה בהגנה האווירית של ישראל"
שיעור הטילים האיראנים שחדרו את מערכות ההגנה האווירית של ישראל "הוכפל במהלך המלחמה שנמשכה 12 ימים", פורסם בוול סטריט ג'ורנל. באמצעות "ניסוי וטעייה" הצליחו האיראנים "לשנות טקטיקה ולמצוא פרצה במערכת ההגנה של ישראל", נכתב.
כעת "המלחמה האחרונה של ישראל עם איראן משמשת תמרור אזהרה למדינות עם מערכות הגנה מפני טילים מתקדמות ולכאלה ששואפות להקים מערכות כאלה". המלחמה מראה "שגם המערכות המתקדמות בעולם ניתנות לחדירה".
לפי מומחים להגנה מפני טילים, איראן "שינתה את התזמון ותבנית המתקפות והגדילה את הפיזור הגיאוגרפי של המטרות". ככל שהמלחמה נמשכה איראן ירתה פחות "אך שיעור ההצלחה שלה עלה".
"בחצי הראשון של הסכסוך, 8% מהטילים האיראניים חדרו את ההגנות הישראליות. בחצי השני של המלחמה, 16% חמקו ממיירטי ישראל", לפי נתונים מהמכון היהודי לביטחון לאומי של אמריקה (JINSA) שבוושינגטון.
התקיפות המוצלחות ביותר של איראן התרחשו ב-22 ביוני, "יומיים לפני תום המלחמה, אז 10 מתוך 27 טילים פגעו בישראל". רי סיקורל, סגן מנהל תחום מדיניות חוץ ב-JINSA, אמר לוול סטריט ג'ורנל כי הנתונים מצביעים על כך שאיראן "התאימה בהצלחה את ה'איך, מתי ומה' של השיגורים שלה".
רפאל כהן, מדען פוליטי בכיר בארגון ראנד שהוקם כיחידת חשיבה עבור הפנטגון, אמר לוול סטריט ג'ורנל כי "כל מערכת טילים, אפילו מתקדמת כמו של ישראל, תדלוף בסופו של דבר. המפתח לכל מערכת הגנה אווירית הוא פחות לנסות לבנות שכבה מושלמת אחת ויותר להסתמך על ההשפעה המצטברת של כמה שכבות".
צה"ל סירב להגיב על הנושא.
מתוך הוול סטריט ג'ורנל מאת צבי סמית ובנואה פוקון. לקריאת הכתבה המלאה.
2"תוצרת ארה"ב ונאט"ו": החות'ים מוכרים נשק ברשתות החברתיות
דוח חדש של גוף המחקר Tech Transparency Project חושף כי סוחרי נשק הקשורים למורדים החות'ים בתימן "משתמשים ב-X ובפלטפורמות של מטא לסחר בנשק", פורסם בגרדיאן. הסוחרים המשתייכים לארגון הטרור הפעילו במשך שנים חנויות נשק ברשתות החברתיות.
הדוח של הארגון שבסיסו בוושינגטון די.סי מצא כי "סוחרי נשק הקשורים לחות'ים מפעילים בגלוי חנויות נשק מסחריות במשך חודשים, ובמקרים מסוימים שנים, בשתי הפלטפורמות", נכתב.
בדוח נכתב כי "130 חשבונות X מבוססים בתימן ו-67 חשבונות עסקיים בווטסאפ הציעו למכירה רובי סער רבי-עוצמה, משגרי רימונים וציוד צבאי נוסף. רבים מהסוחרים מכרו נשק שנראה כתוצרת ארה"ב, חלקו עם סימון 'רכוש ממשלת ארה"ב', כמו גם נשק צבאי מערבי אחר עם חותמת 'נאט"ו'".
בדוח לא נכתב מי הם הלקוחות של סוחרי הנשק אך "בהתחשב במחיר הגבוה, כשחלק מהרובים נמכרים בעד 10 אלף דולר, סביר שהקונים הם לוחמים אחרים".
מטא ו-X אוסרות סחר בנשק בפלטפורמות שלהן אך "רבים מסוחרי הנשק היו מנויים ל-X premium והשתמשו בחשבונות וואטסאפ עסקיים", שירותים שלכאורה אמורים להיות תחת פיקוח.
יותר ממחצית מחשבונות ה-X ציינו את מיקומם כ"בירת תימן צנעא, הנשלטת בידי החות'ים", בנוסף, "רבים מהם שיתפו תוכן פרו-חות'י". אחרים "מכרו נשק במיכלים שסומנו בלוגו החות'י: 'אללה הוא הגדול, מוות לאמריקה, מוות לישראל, קללה על היהודים, ניצחון לאסלאם'".
X סירבה להגיב לממצאי הדוח.
ווטסאפ אמרה בתגובה שהיא בודקת פרופילים של חשבונות עסקיים ו"לא ברור כיצד תהליך הבדיקה פספס את התמונות והחשבונות, שרבים מהם מזהים עצמם בבירור כסוחרי נשק וקושרים עצמם לחנויות נשק פיזיות בתימן בביו שלהם".
מתוך הגרדיאן מאת ויליאם כריסטו. לקריאת הכתבה המלאה.
3 אחרי קיצוצים אדירים: מי יממן את ארגוני הסיוע במזרח התיכון?
לאחר שלושה עשורים של מימון, בשנה שעברה ארה"ב ומדינות אירופיות קיצצו את המימון לארגוני הסיוע במזרח התיכון. מה שמותיר כעת מדינות רבות באזור בחוסר ודאות ובמשבר הומניטרי. מדינות כמו תימן וסודן עומדות בפני מצב חירום כאשר הן זקוקות "לתרופות ותזונה לילדים במחנות עקורים". בנוסף גם מדינות כמו "ירדן ומצרים תלויות מאוד במימון כדי להחזיק כלכלות קורסות", פורסם בדויטשה וולה הגרמני. כעת, כמה מארגוני הסיוע "נאלצים לחפש תורמים חדשים".
מאז שטראמפ עלה לשלטון הוא קיצץ את הסיוע האמריקאי שמכונה - ODA, סיוע רשמי לפיתוח. "ה-OECD מגדיר ODA כ'סיוע ממשלתי שמטרתו לקדם ולתמוך ישירות בפיתוח כלכלי ורווחה של מדינות מתפתחות'".
אך ארה"ב אינה המדינה היחידה שקיצצה ב-ODA. "ה-ODA העולמי ירד ביותר מ-7% בשנת 2024, כאשר מדינות אירופה ובריטניה גם הן צמצמו את הסיוע כדי להפנות יותר כסף לביטחון והגנה".
"בשנת 2023, מדינות במזרח התיכון קיבלו כ-7.8 מיליארד דולר מתוך 42.4 מיליארד דולר שהוציאה ארה"ב באותה שנה", נכתב. בנוסף, "בין 2014 ל-2024 התחייבה ארה"ב להעביר כ-106.8 מיליארד דולר למדינות האזור. ישראל קיבלה כמעט שליש מהסכום, אף שחלק גדול ממנו מיועד לצרכים צבאיים". אולם "עבור מדינות אחרות, כספים מארה"ב היו שקולים לחלק משמעותי מההכנסה הלאומית שלהן".
כעת, לא ברור עדיין בדיוק כמה יאבדו מדינות המזרח התיכון בשל הקיצוצים. "חלק מהמדינות צפויות לאבד סכומים גדולים בגלל עזיבת התורמים העיקריים שלהן, אחרות צפויות לאבד מעט מאוד", נכתב.
כעת יש חוסר ודאות לגבי מקור המימון העתידי לסיוע למדינות באזור. וינצ'נזו בולטינו, מנהל תוכנית קהילות חוסן ב-Harvard Humanitarian Initiative בבוסטון, אמר לדויטשה וולה: "ברור שבטווח הקצר הפער במימון הסיוע לא ייסגר. בטווח הבינוני והארוך סביר להניח שיהיה שילוב של מקורות סיוע שונים".
מתוך הדויטשה וולה מאת קתרין שאהר. לקריאת הכתבה המלאה.
4מסמכים שנמצאו במרתף חושפים את העבר הנאצי של ארגנטינה
פקיד בבית המשפט העליון בארגנטינה נתקל במרתף בארגזים של מסמכים, כשעיין בהם הופתע לגלות שכללו תמונות של היטלר ופנקסי חבר בארגון הנאצי. כעת, המסמכים שהתגלו "מעלים שאלות על עברה של ארגנטינה, ששוקלת איך להתמודד עם הנושא", פורסם ברויטרס. "הגילוי מביך עבור ארגנטינה ביתה של הקהילה היהודית הגדולה ביותר באמריקה הלטינית, אך גם ידועה לשמצה בכך שנתנה מקלט לעשרות פושעי מלחמה נאצים אחרי מלחמת העולם השנייה".
"בית המשפט טען כי גילה את הקופסאות במהלך הכנות למוזיאון חדש של בית המשפט העליון. אך לפי ראיונות עם שלושה עובדי מערכת המשפט ועורך דין פרטי בעל ידע ישיר בנושא, המסמכים הנאציים נצפו לסירוגין בארכיון מאז שנות ה-70", נכתב.
במאי האחרון התכנסו ג'ונתן קארסנבאום, מנהל מוזיאון השואה המקומי, והוראסיו רוסאטי, נשיא בית המשפט, "כדי לצפות בעובדים הפורצים את הארגזים מעץ". מנהל מוזיאון השואה אמר לרויטרס "לא יכולתי לעכל את התחושות".
לאחר הכינוס נמסר כי "הממצא כולל 5,000 פנקסי חבר מהחזית הגרמנית לעבודה ומאיגוד האיגודים המקצועיים הגרמני - שניהם ארגוני עבודה נאציים".
הגילוי יצא לאור דווקא "בזמן שארגנטינה מפגינה כוונה מחודשת להתבונן בעבר המורכב שלה עם הנאצים בעידן המלחמה". הנשיא חוויאר מיליי פתח באפריל את הגישה למסמכים נאציים והעלה מאות מסמכים מסווגים לרשת. "הממשל הארגנטינאי מחויב להביא את הנושאים הללו לאור", אמר אמיליאנו דיאס, דובר מטעם הממשלה.
מתוך רויטרס מאת ליילה מילר. לקריאת הכתבה המלאה
