המדינה המפתיעה ששולחת לישראל חלקים למטוסי F-35

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: אוסטרליה שולחת חלקי F-35 לישראל, באיחוד האירופי שוקלים להטיל סנקציות על ישראל, ואיראן מאבדת את ההשפעה שלה בעיראק • כותרות העיתונים בעולם

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

"השוק מאותת על מנצחת ברורה": בעולם מתפעלים מישראל
מול צרפת וטורקיה: האם ישראל תזכה במכרז הענק למכירת לוויין?

1למרות שהכחישה: אוסטרליה ייצאה חלקי F-35 לישראל

במשך חודשים אוסטרליה חזרה ואמרה כי לא תעביר לישראל חלקי חילוף למטוסי הקרב F-35, אך תחקיר של העיתון העצמאי Declassified Australia מצא כי אוסטרליה שולחת את החלקים לישראל מתחת לרדאר, פורסם באתר Consortium News.

חלקי חילוף למטוסי הקרב F-35 של ישראל מיוצאים ישירות מאוסטרליה לישראל, "יצוא זה מהווה ראיה ברורה למעורבות אוסטרליה בפשעי מלחמה שמבצעת ישראל", נכתב.

בתחקיר נמצא כי מרישומי מטען של סחורות שנשלחו בטיסות מסידני לתל אביב סומנו סחורות כ"חלקי מטוס". כעת, "לא ברור אם המסמכים מצביעים רק על שני משלוחים בודדים, או שמדובר בהצצה לסחר ישיר רחב בהרבה של חלקי חילוף ל-F-35 מאוסטרליה לישראל".

אחת הטיסות המריאה ב-4 ביולי ומהרישומים עולה כי "חלקי מטוס הועלו לתא המטען של טיסת Thai Airways TG472 בשדה התעופה הבינלאומי של סידני. הטיסה המריאה בשעה 14:50 לכיוון בנגקוק לצורך חיבור לטיסה המשך - טיסת אל על LY82 - שייעדה הסופי תל אביב, שם נחתה ביום ראשון, 6 ביולי".

עוד נכתב כי "חלקי המטוס תוארו כ'אריזה' ומסומנים כ-EAR99 - סיווג תחת תקנות היצוא האמריקאיות (Export Administration Regulation 99) המתייחס לסחורות דו-שימושיות (אזרחיות/צבאיות). החבילה נרשמה במשקל של ק"ג אחד בלבד".

המסמכים מציינים כי המקור של חלקי המטוס הו חברת לוקהיד מרטין, יצרנית מטוס הקרב F-35. "לוקהיד מרטין שומרת על בעלות החלקים ומנהלת את שרשרת האספקה הגלובלית ואת הקצאת הרכיבים".

בנוסף, "רישומי ההובלה מציינים את הספק כ-RAAF, חיל האוויר המלכותי האוסטרלי. בסיס חיל האוויר המלכותי טינדל בצפון הטריטוריה הצפונית הוא בסיס עיקרי בו פועל טייסת מספר 75 המפעילה מטוסי F-35A".

נכתב כי המידע הזה "מוכיח שהממשלה הפדרלית כבר לא יכולה להכחיש או להסתתר מאחורי מנגנון 'ההכחשה הסבירה'". הכחשה סבירה הוא מצב שבו ארגון מודיעין או ממשלה משאיר בכוונה עמימות בין עצמו לבין פעולה בעייתית או בלתי חוקית, כדי שיוכל להכחיש אחריות. התחקיר קורא לחקירה רשמית של תמיכת אוסטרליה "בפשעי מלחמה שמתרחשים בעזה".

מתוך Consortium News, מאת פיטר קרונאו וקלי טראנטר. לקריאת הכתבה המלאה.

2האיחוד האירופי נפגש בבריסל ושוקל סנקציות על ישראל

שרי החוץ של האיחוד האירופי ייפגשו היום בבריסל כדי לדון בהסכם להגדלת משלוחי הסיוע לעזה. בין היתר השרים גם ידונו "באפשרויות להטיל סנקציות על ישראל בשל המלחמה שהפכה חלקים גדולים מעזה לעיי חורבות והותירה 2.1 מיליון איש בסכנת רעב. האפשרויות נעות בין סנקציות מסחריות להשעיית הסכם ההתאגדות של האיחוד עם ישראל", פורסם בפייננשל טיימס.

סיגריד קאאג, מתאמת השלום לשעבר של האו"ם, אמרה לפייננשל טיימס כי "הסכם בין האיחוד האירופי לישראל להגדלת משלוחי הסיוע לרצועת עזה עלול להיות תקווה כוזבת נוספת במאמצי בריסל לחייב את ישראל לתת דין וחשבון". קאאג הוסיפה שההסכם שהוכרז בשבוע שעבר עשוי להיות התפתחות "מבטיחה" אך "השטן נמצא בפרטים הקטנים". קאאג הבהירה כי ההסכם יכול להציל חיים "אבל אסור שהוא יסיט אותנו מהתמונה הגדולה: סיוע לא אמור להפוך לכלי צבאי או קלף מיקוח, בוודאי שלא כלי מיקוח במשא ומתן".

תומאס ביירן, השר לענייני אירופה של אירלנד, אמר כי גם ארצו הצטרפה לספרד בדרישה לבדוק את ההסכם עם האיחוד האירופי ואמר כי ידרוש מהשרים "להצטרף לאיסור הלאומי של אירלנד על יבוא מוצרים מההתנחלויות. זה יהיה הרבה יותר חזק אם יבוא מהאיחוד האירופי ויפעיל לחץ עצום".

מתוך הפייננשל טיימס, מאת הנרי פוי. לקריאת הכתבה המלאה.

3כך מלחמת ישראל-איראן שיחררה את טבעת החנק מעיראק

במשך שנים איראן טיפחה את הפרוקסי שלה בעיראק, אך במלחמה האחרונה עם ישראל נראה כי הם נטשו את הפטרון שלהם. "העיראקים חששו להיגרר למלחמה של איראן מול ישראל וארה"ב והרגישו הקלה כשהממשלה נשארה בחוץ", פורסם באקונומיסט.

כעת, לאחר שהשפעתה של איראן באזור דועכת "היא כבר לא יכולה להסתמך על עיראק כפי שעשתה בעבר".

באקונומיסט נכתב כי איראן "כבשה כלכלית את עיראק". טהרן ניצלה את הבנק המרכזי בעיראק במשך שנים "כדי להשיג מטבע שישמש לתשלום על יבוא ולעקיפת סנקציות. רק הכללת בנקים עיראקיים ברשימה השחורה של ארה"ב ב-2023 האטה את השיטה הזו". בנוסף, עיראק היא "שוק חיוני ליצוא האיראני. אנשי עסקים בבגדד מספרים שאיראן לוחצת על משרדי ממשלה ורשויות בעיראק לתת עדיפות למוצרים איראניים על פני אחרים".

איראן גם השפיעה צבאית על עיראק באמצעות המיליציות שלה שנתמכו על ידי משמרות המהפכה. "איראן תמכה בהקמת קבוצות חמושות שיעיות בעיראק. הן נלחמו בדאעש ולבסוף סייעו לדכא אותו משמעותית. אך הן גם סיפקו לאיראן דרך לשלוט בחלקים נרחבים מהפוליטיקה והכלכלה בעיראק", נכתב.

אך מאז מותו של סולימאני "אחיזתה של איראן במיליציות נחלשה". חלק מהמיליציות הצטרפו ל'ציר ההתנגדות' של איראן, אחרות התכנסו פנימה והתמקדו בעניינים מקומיים".

לאחר שישראל חיסלה בכירים ותקפה את תוכנית הגרעין האיראנית "תקוות התעוררו בקרב העיראקים שהשפעת איראן על הפוליטיקה והכלכלה העיראקית תצטמצם. ככל שהמיליציות והפוליטיקאים הנאמנים לאיראן מוצאים את עצמם חסרי כיוון, עשוי להיפתח מקום לכוחות פוליטיים מקומיים חדשים".

פקיד ממשלתי עיראקי אף אמר לאקונומיסט: "אנחנו לא עצובים לראות את איראן נחלשת".

מתוך האקונומיסט. לקריאת הכתבה המלאה.

4דוח חדש בבריטניה: "אנטישמיות בלתי מתקבלת על הדעת"

דוח חדש שפורסם בבריטניה על ידי הנהלת שליחי הקהילות היהודיות בבריטניה (Board of Deputies of British Jews) מצא כי "יש עלייה חדה באפליה נגד יהודים" והציג שורה של המלצות בהן "קריאה לשירות הבריאות הלאומי (NHS) להתמודד עם 'בעיה ספציפית שלא טופלה של אנטישמיות'", פורסם ב-BBC.

הדוח הושק ב-2024 ואסף עדויות על אפליה ממגוון גופים בבריטניה, ביניהם, שירות הבריאות הלאומי, תעשיית האמנות והמשטרה. כעת, הדוח פרסם 10 המלצות לגופים בבריטניה במטרה להתמודד עם האנטישמיות הגוברת. בין ההמלצות "לכלול את האנטישמיות בכל הדרכות שוויון, גיוון והכלה". לדברי מחברי הדוח כך "המודעות תגדל" ו"אנשים יהיו בעלי ביטחון להתמודד עם הנושא".

בין מובילי הדוח נמצא לורד ג'ון מאן, היועץ הממשלתי העצמאי לענייני אנטישמיות שהוביל את הסקירה, לצד חברת הקבינט לשעבר. מאן אמר כי מהעדויות שאסף עולות "חוויות מזעזעות". מאן הבהיר כי מאז ה-7 באוקטובר עלתה בבריטניה "מתקפה של אנטישמיות שאינה מתקבלת על הדעת". הוא הוסיף כי הוא מקווה שההמלצות יספקו "הכוונה לפעולה".

בין העדויות שנאספו בדוח נמצא כי יהודים רבים שעובדים בשירות הבריאות הלאומי הרגישו מופלים וכן גם מטופלים שחשו בזמן הטיפול "אי נוחות". בדוח נקבע כי על שירות הבריאות "לקיים ועידה כדי להתמודד עם הבעיה".

עניין מטריד נוסף שנמצא בדוח הוא השימוש של סטריאוטיפים אנטישמיים במערכת החינוך. התקבלו עדויות "על מורים נוצרים שמשתמשים בסטריאוטיפים בנושאים כמו לימודי דת".

פיל רוזנברג, נשיא הנהלת שליחי הקהילות היהודיות, אמר כי ניתן "לסכם את הדוח ככישלון בהחלת ההגנות שמגיעות בצדק לקבוצות פגיעות שונות באופן שווה גם על יהודים הנמצאים באותן עמדות".

מתוך ה-BBC. לקריאת הכתבה המלאה.