"השוק מאותת על מנצחת ברורה": בעולם מתפעלים מישראל

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

● כך ישראל איבדה את בעלת הברית הקרובה שלה באמריקה הלטינית
● מודל עזה יועתק? היוזמה שעשויה לסיים את הסכסוך בין המדינות החזקות בקווקז

1"השוק מאותת: ישראל היא מעצמה כלכלית אזורית"

אחרי ה-7 באוקטובר שוק המניות של ישראל התאושש "תוך ארבעה שבועות ומאז עלה בכ-80% במונחים דולריים". כעת, "הראלי המדהים במניות בישראל מרמז שהמדינה מבססת את מעמדה כמעצמה כלכלית אזורית", נכתב בטור דעה בפייננשל טיימס, שכותרתו "השוק מאותת על מנצחת ברורה במזרח התיכון" מאת רוצ'יר שארמה, יו"ר חברת ההשקעות Rockefeller International.

בזמן מלחמת ישראל-איראן מומחים גיאו-פוליטיים הזהירו כי הסלמה אזורית תסכן את השוק. אך ישראל הוכיחה כי היא ניצחה "הן מבחינה צבאית והן מבחינה כלכלית".

"המסר הזה עבר בבירור ביחס למכפיל הרווח (העתידי), שעלה ב-21 החודשים האחרונים בכ-40% - בהשוואה לעלייה של 20% בלבד בשאר העולם וירידה קלה בשווקי המפרץ השכנים, בהובלת סעודיה ואיחוד האמירויות. למרות כל הביקורת הבינלאומית על ישראל בשל המערכות הצבאיות השונות שלה, מעזה ועד איראן, גל של רכישות זרות הניע את העליות בשוק המניות שלה", נכתב.

"לרבים, המצב הגיאופוליטי במזרח התיכון עדיין נראה שברירי. אבל התחזיות הכלכליות מאמצות כעת את האופטימיות שהשווקים משדרים על כלכלת ההייטק של ישראל, עם תחזיות צמיחה של כמעט 4% בשנים הקרובות - חזק יחסית למדינה מפותחת. הדבר מאשר את תפיסת השוק שישראל מבססת את מעמדה ככוח הכלכלי הדומיננטי של האזור", נכתב.

מתוך הפייננשל טיימס מאת רוצ'יר שארמה. לקריאת הכתבה המלאה.

2הניו יורק טיימס: "הסיבה שהסכמי אברהם לא באמת יביאו שלום למזה"ת"

כל עיני העולם נשואות להסכמי אברהם, אולם התחזיות שההסכמים יביאו שלום למזה"ת "חסרי בסיס". כך נכתב בניתוח של העיתונאית ויויאן נרים לניו יורק טיימס.

כמעט חמש שנים לאחר החתימה על הסכמי אברהם עם איחוד האמירויות מרוקו ובחריין, מנהיגים בעולם כמו טראמפ ונתניהו ממשיכים להתייחס להסכמים כ"עסקת שלום", אך אנליסטים אומרים שזהו "רק ביטוי שיווקי". זאת בגלל הסיבה הפשוטה "שמעולם לא התנהל עימות צבאי בין איחוד האמירויות או בחריין".

בפועל, ההסכמים כמו דילגו מעל הסכסוך המרכזי באזור בין ישראל לפלסטינים "והכריזו על הרמוניה בין צדדים שלא נלחמו זה בזה כלל". בדולעזיז אלגשיאן, חוקר סעודי בכיר, אמר לניו יורק טיימס כי כך הפך המונח "שלום אזורי" ל"מושג עמום ושנוי במחלוקת במזרח התיכון".

מארק לינץ', פרופסור למדעי המדינה באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, אמר לניו יורק טיימס כי "הסכמי אברהם התבססו על רעיון של שיתוף פעולה ערבי-ישראלי תוך דילוג על הפלסטינים". מה שלדבריו "אינו מפתיע".

מתוך הניו יורק טיימס מאת ויויאן נרים. לקריאת הכתבה המלאה.

3אספקת הדלק בעזה אוזלת

המשבר ההומניטרי בעזה מחמיר כאשר "השירותים ברצועה עומדים בפני קריסה כשאספקת הדלק נגמרת", פורסם במידל איסט איי. כעת, המחסור בדלק "משבית את שירותי הרפואה וההגנה האזרחית בעזה, ומשאיר חולים ופצועים בסכנת מוות".

האו"ם מזהיר כי המחסור בדלק מביא את המשבר ההומניטרי "לסף קריסה". "כאשר הדלק נגמר, זה מטיל עול חדש ובלתי נסבל על אוכלוסייה שכבר מתנדנדת על סף רעב", נאמר בהצהרת האו"ם.

"מתקנים רפואיים נאלצו לכבות חשמל במחלקות מסוימות ולהפסיק טיפולים מצילי חיים כמו דיאליזה, מה שמשאיר חולים המחוברים למכשירי החייאה בסכנה קריטית", נכתב.

ביום רביעי האו"ם אישר כי ישראל אפשרה משלוח דלק לעזה של 75 אלף ליטרים לראשונה זה ארבעה חודשים. אולם "המשלוח לא הספיק ולא כיסה את הצריכה היומית הנדרשת", נכתב.

אסמאעיל א-ת'ואבתה, מנהל לשכת ההסברה הממשלתית בעזה, הזהיר שלמרות הכניסה המוגבלת של דלק "אספקה סדירה נותרת חסומה - מה שדוחף את מערכת הבריאות אל סף קריסה".

א-ת'ואבתה אמר למידל איסט איי כי מרבית בתי החולים בעזה "עומדים בפני סגירה מוחלטת, כאשר שירותים חיוניים חדלים מלתפקד עקב מחסור בדלק". הוא הוסיף כי "יותר מחצי מיליון ניתוחים דחופים ממתינים כעת בבתי החולים. אבל בלי דלק, אי אפשר לבצע אותם".

מתוך המידל איסט איי מאת אחמד דרמלי. לקריאת הכתבה המלאה.

4המדינה האפריקאית שרוצה להקים שגרירות בישראל

החודש הושקו באפריקה שש שדולות פרלמנטריות לחיזוק הקשרים עם ישראל. השדולות שנפתחו "באתיופיה, חוף השנהב, לסוטו, איי סיישל, גבון וגינאה-קונאקרי הושקו בעקבות פסגת הפרלמנטים אפריקה-ישראל הראשונה שנערכה באדיס אבבה בספטמבר 2024. בפסגה התאחדו יותר מ-40 חברי פרלמנט מ-20 מדינות אפריקאיות כדי לאשר את זכות קיומה של ישראל, להצהיר על ירושלים כבירתה הבלתי מחולקת ולהתחייב להרחבת שיתופי פעולה", פורסם במדיה ליין.

בלסוטו, מדינה השוכנת בדרום אפריקה, הוקמה שדולה פרלמנטרית שמטרתה "להקים קשרים דו-לאומיים חזקים הרבה יותר עם ישראל, עד כדי כך שלסוטו תקים שגרירות בירושלים וישראל תקים שגרירות בלסוטו", כך אמר יו"ר השדולה בלסוטו, הכומר פול פוסצ’ו מסיו.

השדולות שהוקמו ברחבי אפריקה "מסמנות שיתופי פעולה אסטרטגיים בתחומי חקלאות, חדשנות, טכנולוגיה, חוסן אקלימי ולחימה בטרור בשילוב ערכים תנ"כיים משותפים, אידיאלים דמוקרטיים ומטרות פיתוח".

מנהיגים אפריקאים צופים כעת עידן חדש של שיתופי פעולה בין אפריקה, ארה"ב וישראל. במדיה ליין נכתב כי שיתופי הפעולה נובעים "מהמומנטום שאחרי הצלחת ישראל הצבאית האחרונה מול איראן, רבים רואים בכך זמן נכון להרחיב יוזמות פיתוח והסכמים חדשים על בסיס הסכמי אברהם".

אחרי מלחמת יום כיפור ב-1973 רוב מדינות אפריקה ניתקו קשרים דיפלומטיים עם ישראל. כיום יש לישראל 12 שגרירויות ביבשת. דניס נתומבי, מנהל השדולה אמר כי כעת יש "התעוררות עצומה באפריקה בעד ישראל. בכל שנות עבודתי לא ראיתי דבר כזה". בחודש הבא אף צפויה להיפתח בזמביה שגרירות ישראלית נוספת.

מתוך המדיה ליין מאת מעין הופמן. לקריאת הכתבה המלאה.