מערכת פגיון מתוצרת סמארטשוטר / צילום: סמארטשוטר
גרמניה היא הלקוחה שביצעה את הרכישה הביטחונית הגדולה ביותר מישראל אי פעם, במסגרת מכירת מערכת חץ 3 תמורת 3.5 מיליארד דולר. עם זאת, בברלין לא מסתפקים בכך ומעוניינים לרכוש מהתעשייה האווירית גם צוללת בלתי מאוישת. בד־בבד, מדינה אירופית רכשה רחפנים ליחידות מיוחדות מחברה מעומר, ובדרום אמריקה מגבירים את עצמאות התעשיות הביטחוניות. על כל זאת ועוד בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית של גלובס.
● מול צרפת וטורקיה: האם ישראל תזכה במכרז הענק למכירת לוויין?
● מתכנן מערך ההגנה האווירית: "ההישגים מעבר לציפיות, אבל איומי העתיד כבר כאן"
● למה ביטלה השכנה של ישראל עסקת ענק לרכישת מטוסי קרב?
גרמניה קרובה לרכישת צוללת בלתי מאוישת מישראל
לפי דיווח אתר דיפנס נטוורק, גרמניה וישראל נמצאות בשיחות מתקדמות לגבי רכישת הצוללת הבלתי מאוישת מתוצרת התעשייה האווירית BlueWhale. הצוללת הבלתי מאוישת הזו היא תוצר שיתוף־פעולה בין התעשייה האווירית לבין חברת אטלס אלקטרוניק הגרמנית. BlueWhale מאפשר איסוף מידע מודיעיני באמצעות תורן טלסקופי המגיח מהמים בעת צלילה (דומה לפריסקופ של צוללת), שעליו מותקנות מערכות מכ"ם ואלקטרואופטיקה לגילוי מטרות בים ובחוף.
באמצעות אנטנות התקשורת הלוויינית שעל התורן מועבר המידע שנאסף בזמן אמת אל מוצבי הפיקוד הייעודיים, שיכולים להימצא בכל מקום, בים ובחוף. לפי דיווחים, מידות ה־BlueWhale עומדות על אורך של 10.9 מטרים, הקוטר הוא 1.12 מטר, ומשקלו 5.5 טונות. הוא מונע באופן חשמלי, יכול להגיע למהירות שבעה קשר - וביכולתו לפטרל במשך לפחות עשרה ימים, תלוי במתאר ובמשימות. גילוי צוללות ואיסוף מידע מודיעיני אקוסטי מבוצע באמצעות סונר באורך עשרות מטרים, שמותקן על שתי דפנות הצוללת.
ההתעניינות הגרמנית בצוללת הבלתי מאוישת באה לידי ביטוי ביולי אשתקד, עת מפקד הצי של גרמניה, יאן כריסטיאן קאאק, ביקר בישראל ונועד עם מפקד חיל הים, דוד סער סלמה. עוד קודם לכן, כשבוע וחצי לפני מתקפת ה־7 באוקטובר, התעשייה האווירית וחברת אטלס אלקטרוניק הגרמנית, הציגו את BlueWhale בתרגיל רפמוס (Repmus), שנוגע לבחינת מערכות ימיות בלתי מאוישות בסביבה מבצעית. זו הייתה הצגה של האמצעי מול כ־200 אנשי אקדמיה, תעשיות ביטחוניות וצבאות מ־30 מדינות.
עסקה נוספת לסמארטשוטר בארה"ב
חברת סמארטשוטר הודיעה שנבחרה לספק לחיל המארינס האמריקאי מערכות פגיון נוספות מתוצרתה. החברה מפתחת ומייצרת את סדרת סמאש, מערכות בקרת ירי מתקדמות שמתחברות לנשק קל ומשפרות דרמטית את סיכויי הפגיעה. הצטיידות נוספת זו של המארינס במערכות מסוג סמאש 2000L מגיעה כמענה לצורך העולה מהשטח לאמצעי יעיל שיתן מענה נגד איום הרחפנים הגובר.
לאחר שהמערכת נבחנה בהצלחה בשטח, ההצטיידות הנוכחית מהווה צעד נוסף ומשמעותי בדרך לפריסת מערכות הפגיון בכלל היחידות הלוחמות של חיל הנחתים. ההזמנה הנוכחית מצטרפת לעסקה בשווי 13 מיליון דולר עליה דווח לאחרונה עם צבא ארה"ב, ומשקפת את הביקוש ההולך וגדל לטכנולוגיית הסמאש בקרב זרועות הביטחון האמריקאיות.
טכנולוגיית הסמאש הייחודית שפיתחה סמארטשוטר מקנה יכולת פגיעה במטרות קרקעיות ואוויריות, נייחות ונעות וכן ברחפנים וכטב"מים בצורה מדויקת וללא תלות ביכולות המשתמש או בניסיון שלו. המערכת נועלת ועוקבת אחרי המטרה באמצעות עיבוד תמונה מבוסס בינה מלאכותית, ומבטיחה שהכדור ישתחרר רק ברגע שבו מובטחת פגיעה. המערכת מתאימה לשימוש הן כמערכת עצמאית והן תוך שילוב עם סנסורים ומערכות חיצוניות נוספות. משפחת המוצרים מתוצרת החברה כוללת מערכות המותקנות על הרובה האישי, מערכות הנשלטות מרחוק ומערכות הנישאות על ידי רכבים ורובוטים.
טכנולוגיית ומוצרי סמאש נבחרו בארה"ב על ידי מחלקת ההגנה האמריקאית בתור אחד האמצעים המאושרים לשימוש כוחותיה נגד רחפנים, ובתור הפתרון הקינטי היחיד ברמת הצוות. מאז, הצטיידו בטכנולוגיה כוחות רבים מקרב צבא ארה"ב, בהם היחידות המיוחדות והמארינס. מערכות מתוצרת החברה נמצאות בשימוש מבצעי גם בצה"ל, בבריטניה, גרמניה, במדינות נאט"ו, ובצבאות נוספים ברחבי העולם.
רובוטיכאן סיפקה רחפנים מתקדמים למדינה אירופית
חברת רובוטיכאן מעומר הודיעה כי סיפקה עשרות רחפנים היברידיים מדגם "תרנגול" (ROOSTER) למדינה אירופית, לטובת יחידות מיוחדות, יחידות התערבות וחי"ר. זהו רחפן שמסוגל לשאת 300 גרם מטען, ומשך פעילות עד 12 דקות. הוא מופעל בשורות כוחות צה"ל המתמרנים וכן בפיקוד העורף, שם הוא מעורב באיתור לכודים. בה בעת, יחידות מיוחדות בארה"ב ובאירופה מפעילות אותו.
הרחפן מיועד ללחימה והמבנה הייחודי שלו מונע ממנו פגיעות בסביבות סבוכות. הוא מסוגל לרחף ולהתגלגל בתוך מבנים ומנהרות, והיכולת שלו לפעול בסביבות נטולות GPS משמעותית מאוד בשדה הקרב המודרני. תרנגול כולל מצלמות אינפרא אדום שמאפשרות לפעול היטב ביום ובלילה, ויכולת נשיאת מטענים שונים כמו מצלמות תרמיות. אפשר להפעיל את רחפני רובוטיכאן על בסיס תקשורת MESH (רשת שבה משתפים תקשורת בין כמה כלים, שבמסגרתה ניתן להפעיל עד שלושה רחפנים).
ענף הדיפנס הישראלי מתמקד בדיפ־טק
חברת ההשקעות אלרון ונצ'רס קיימה השבוע בתל אביב את כנס "Stairway to Deep Tech" בנושא שדה הקרב המודרני, שדורש פיתוח טכנולוגיות מעמיקות. במוקד הדיון עמדו מגמות טכנולוגיות שהתחדדו במלחמות האחרונות וצרכים נדרשים, בהם הבשלת טכנולוגיית קוואנטום. במהלך הכנס הוצגו שורת נתונים מהעולם ומישראל שמשקפים עד כמה הדיפ־טק צובר תאוצה.
בארה"ב, תחום הדיפ־טק גייס יותר מ־560 מיליארד דולר בעשור האחרון, מתוכם יותר מ־101 מיליארד דולר גויסו מתחילת שנת 2025. בד־בבד, כ־20% מכלל השקעות ההון־סיכון בעולם מופנות לדיפ טק. בישראל, חברות דיפ־טק גייסו כ־1.2 מיליארד דולר רק במחצית הראשונה של השנה. בשורה התחתונה, עד שנת 2030, עשרת תחומי הדיפ־טק המובילים בעולם, בהם , AI אוטומציה, חישוב קוונטי ואוטונומיה - צפויים לייצג שוק עולמי של 8 טריליון אירו.
אלרון משתף פעולה עם חברת רפאל במודל RDC, שנועד לאפשר לסטארט־אפים טכנולוגיים לפרוץ את מרווח הסיכון של הדיפ־טק, ולהתקדם במהרה משלב הפיתוח לשטח. "המיזם המשותף של רפאל ושל אלרון מהווה גורם משיכה לסטארט־אפים איכותיים ומאפשר להם אג'יליות והאצת תהליכי פיתוח שיביאו להבשלה מהירה של המערכות ואף להשתלבות במערכות הדגל המבוקשות של רפאל", אמר מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן. ליסיה בכר מנוח, יו"ר אלרון ונצ'רס ומנהלת שותפה בקבוצת אריאלי, הוסיפה כי הדיפ־טק "זה לא הייפ, אלא תחומים שהשוק כבר ממתין להם".
ברזיל שוברת שיאי יצוא ביטחוני
מדינות דרום אמריקה מזוהות בתחום הביטחוני, בעיקר, בתור צרכניות, אבל גם הן הפנימו בשנים האחרונות את הצורך בעצמאות - וזה מתבטא גם בצמיחת היצוא. מדינה בולטת ביכולת הייצור ביבשת היא ברזיל שהיקף היצוא שלה במחצית הראשונה של השנה הסתכם ב־1.31 מיליארד דולר, כ־73.6% מכלל היצוא ב־2024 שהיווה שיא של יותר מעשור.
הברזילאים מייצאים לכ־140 מדינות תוך שהענף הביטחוני מהווה מקור ל־3.58% לתמ"ג במדינה הגדולה ביותר בדרום אמריקה, שבו מועסקים כ־2.9 מיליון איש באופן ישיר ועקיף. כך לפי נתוני משרד ההגנה בברזיליה. חלק הארי בענף המקומי מגיע מארגון "בסיס התעשייה הביטחונית הברזילאית" (IDB) שכולל 283 חברות ממשלתיות ופרטיות שמייצרות כ־2,000 מוצרים בענפי התעופה, הספנות, הסייבר, מכ"מים ותקשורת.
לאחרונה, ממשלת ברזיל השיקה את פרויקט Mission 6 שנועד לשפר את העוצמה התעשייתית של המדינה, באמצעות השקעות ציבוריות ופרטיות. שר ההגנה המקומי ז'וסה מוסיו מונטיירו סיפר בהשקת התוכנית כי ממשלתו של לולה מעוניינת להגיע ל־55% עצמאות ברכיבים קריטיים - בהם מכ"מים, לוויינים ורקטות - עד 2026. בטווח הארוך, הם מעוניינים להגיע ל־75% עצמאות ב־2033.