גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אמריקה יכולה לחלום שה-AI יציל אותה מהחובות

בהינתן קצב הצמיחה היום, המשק האמריקאי יגיע לכדי פשיטת רגל מוחלטת בתוך עשור או שניים לכל היותר ● אך אם הוא יוכל בשני העשורים הבאים לשחזר את הגידול בתל"ג שהתרחש בשתי המאות שעברו, הוא יתאושש ● ואיך הוא יעשה זאת? התפתחות הבינה המלאכותית לכלי שיודע לקבל החלטות וגם לבצע עצמאית, עשויה לטרוף את הקלפים

האם קלוד יהיה זה שיחלץ את אמריקה מבור החוב והגירעונות / צילום: Shutterstock
האם קלוד יהיה זה שיחלץ את אמריקה מבור החוב והגירעונות / צילום: Shutterstock

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בארה"ב. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.com. בטוויטר @ChananSteinhart

בשנת 1850 מעל 85% מאוכלוסיית העולם עבדה בחקלאות, בייצור מזון ומוצרים בסיסיים דומים. בני אדם, כולל רוב מוחלט של הילדים, עבדו בשדות שישה ימים בשבוע ובין 10 ל-15 שעות ביום, או 3,000-3,500 שעות לשנה, לרוב בעבודות פיזיות קשות. כמחציתם, כולל בארה"ב ובאירופה, מתו לפני שמלאו להם 17, והיתר חיו בערך עד גיל 50-60. התל"ג הממוצע לגולגולת בארה"ב עמד אז, בדולרים של היום, על כ-3,000 דולר.

צניחת הדולר פוגעת בתיירים האמריקאים, אבל מיטיבה עם המשקיעים במניות זרות
האזהרה של בנק אוף אמריקה למשקיעים בוול סטריט

לא יפלא כי תנאי המחיה, בסטנדרטים של היום, היו בסיסיים ביותר. רובם המוחלט של האנשים בארה"ב גרו בבתי עץ קטנים וחשופים, ללא מים זורמים או מערכות ביוב ושירותים. מעל 80% מהאנשים בארה"ב נעדרו כל כלי תחבורה (סוס), זמן פנוי או ימי חופשה, וכך רוב המשפחות לא הרחיקו בכל חייהם יותר מכמה עשרות קילומטרים מהמקום שבו נולדו. גם הידע והטכנולוגיות היו בסיסיים, ומשכך, לא הייתה בנמצא מערכת בריאות של ממש. אם לא די בזה, כ-18% מהאוכלוסייה היו עבדים, ומחציתה, הנשים, היו משוללות רוב הזכויות.

חלפו פחות ממאתיים שנה, סך שעות העבודה השנתיות ירדו לכ-2,000, התל"ג לגולגולת בארה"ב עומד על כ-89 אלף דולר, גידול אפקטיבי (בהתחשב גם בשעות העבודה) של כמעט פי 50. בכל בית יש מים זורמים, ל-92% ממשקי הבית יש כלי תחבורה, יעיל ונוח בהרבה מסוס. לרוב מוחלט של האוכלוסייה יש גישה למערכת בריאות משוכללת ועבדות היא נחלת העבר. השינוי הדרמטי הזה הוא תולדה של עניין עיקרי אחד - המהפכה התעשייתית. זו שהביאה לעולם את המנוע, הטרקטור, הדשן, החשמל, וכל אותן המצאות שגרמו לכך שהיום רק 2-3% מהאוכלוסייה עובדת בחקלאות ומייצרת שפע מזון לאוכלוסייה הגדולה פי עשר לעומת 1850.

המשק האמריקאי שועט לעבר פשיטת רגל

במהותו חוב אינו אלא הבאת העתיד להווה, צריכה היום את מה שנייצר בעוד זמן. החזר חוב כזה ותחזוקתו, קרי תשלומו בתוספת הריבית עליו, תלוי ביחס שבין סך ההכנסה, או התוצר, של החייב, ועלותו המתמשכת של החוב. נכון לסוף 2024 עמדו חובות כל המשק האמריקאי על כ-102 טריליון דולר (והעולמי כולו על כ-324 טריליון). עלות הריבית עליו בלבד הייתה 3.2-3.8 טריליון דולר.

אולם, בשנת 2024 גדל התל"ג של ארה"ב רק בכ-1.5 טריליון דולר, קרי רק כ-40% מעלות תחזוקת החוב. כלומר כדי לא ליפול לחדלות פירעון של הריבית, למשק האמריקאי היה חסר כ-2.2 טריליון דולר. אותם הוא יכול היה להשיג רק באמצעות הגדלה נוספת של החוב או קיצוץ דרסטי בצריכה - בגובה כ-7.7% מהתל"ג. זאת עוד לפני גירעונות חדשים וחוב חדש.

מציאות שכזו ופער שכזה, הגדלים והולכים, אינם ברי קיימא לאורך זמן. הואיל והמשק הגדיל את חובותיו לא רק לתשלום הריבית, גדל החוב מאז תחילת המאה ביותר מפי ארבעה, או בכ-80 טריליון דולר. זהו קצב גידול שאינו אפשרי לאורך זמן, ובהינתן קצב הצמיחה של היום, הוא יביא את המשק לכדי פשיטת רגל מוחלטת בתוך עשור או שניים לכל היותר.

אך מה אם בשני העשורים הבאים יוכל המשק לשחזר את הגידול בתל"ג שהתרחש בשתי המאות שעברו? או אז התמונה תהיה שונה בתכלית. אם הצמיחה במשק תגדל נאמר מכ-1.5 טריליון לכ-4.5 טריליון לשנה, החוב יחדל להיות בעיה. קצב גידל החוב יעצר לחלוטין ושיעורו במונחי תל"ג יצטמצם. אירוע כזה כבר קרה בהיסטוריה של החוב האמריקאי. ב-1946, לאחר מלחמת העולם השנייה וכתוצאה מעלותה, עמד חוב הממשלה הפדרלית על כ-120% מהתל"ג. בעשורים שלאחר מכן חוותה אמריקה צמיחה כלכלית מואצת ואף שבמספרים מוחלטים החוב לא קטן, במונחי תל"ג הוא התכווץ עד 1974, לכדי 31% מהתל"ג בלבד (היום הוא שוב עבר את קו ה-120%).

האם צמיחה לרמה של 5 טריליון לשנה בתוך כמה שנים, לעומת כ-1.5 טריליון בשנת 2024, הוא בכלל אפשרי? אם בוחנים את הכלים שיש לנו היום, התשובה בוודאי שלילית. אך מה אם ממש מעבר לפינה מצפה הפתעה טכנולוגית שעשויה להביא על המין האנושי שינויים דרמטיים לא פחות מאלה שהביאה המהפכה התעשייתית, אך בקצב מהיר בהרבה? זו בדיוק הבטחת מהפכת הבינה המלאכותית והרובוטיקה. זו עשויה לשנות בתוך עשור את כל מה שאנו חושבים על העתיד בכלל, והכלכלי בפרט.

השלב הבא: AI שיחליט ויפעל עם פיקוח מינימלי

נכון לתחילת 2025, רוב של 52% מהבגירים בארה"ב השתמשו לפחות פעם אחת בפלטפורמת בינה מלאכותית כמו צ'ט GPT, ג'מיני של גוגל וקלוד. השימוש הלך ופחת לאורך ציר הגיל, וכך רק 6% מבני 65 ומעלה השתמשו בפלטפורמה שכזו. אף שהרוב אומנם התנסו בפלטפורמה, תדירות השימוש אינה גבוהה. רק כ-18% עשו שימוש כזה מספר פעמים בשבוע.

על פי סקר של פיו ריסרץ' מפברואר השנה, רק כ-16% מהעובדים בארה"ב דיווחו כי הם משתמשים ב-AI באיזו שהיא דרך בביצוע עבודתם, ורק 2% דיווחו כי רוב או כל משימותיהם מבוצעות בעזרתה. השימוש העיקרי בפלטפורמות הללו כיום הוא ליצירת תכנים, אך זה אינו אלא קצה הקרחון. עולם הבינה המלאכותית צפוי להתפתח בחמישה שלבים.

השלב הנוכחי מכונה ג'נרטיב AI (מהמילה to generate) והוא עולם של יצירת תכנים כמו טקסט, תמונות, קוד תוכנה, וידיאו ומוזיקה.

השלב הבא מכונה אג'נטיק AI מהמילה סוכן, אייג'נט (Agentic AI). בתחום זה הכלי ישמש כסוכן מבצע עבור המשתמש: הוא יוכל לפעול אוטומטית, לקבל החלטות ולבצע פעולות עם התערבות ופיקוח אנושי מינימלי. לשם כך הוא יוכל ללמוד, להתאים ולהבין היגיון, הקשר, הוראות ויעדים - וכך להוציא לפועל עצמאית משימות, כמו עובד אנושי.

כך לדוגמה, פנייה ל-AI: "קניתי בית ברחוב ברק 7 בקנזס סיטי, ואני מבקש לחדש את הגינה. בגינה החדשה אני מבקש שיהיו מגרש כדורסל לילדים בני 5-10, כמות נאה של פרחים עונתיים, פרגולה ל-10 אנשים סביב שולחן, מחסן לכלים וריהוט לחורף, ועד 6 עצים. איני רוצה להוציא על ההשקיה יותר מ-100 דולר לחודש, או עבודות גינון שוטף של יותר מ-8 שעות בחודש. דוגמא של גינה שמצאה חן בעיני ניתן למצוא בלינק הבא. תכנן לי שתי אופציות לגינה כזו". בתוך דקות יגיעו סרטוני הדמיה של הגינה המוצעת. עתה ישוחח המשתמש עם הסוכן, יתקן, ישנה, ויקבל סרטון הדמיה חדש לרוחו.

בשלב הבא יורה לסוכן הווירטואלי: "שלח לקבלת הצעת מחיר משלושת הגננים המומלצים ביותר בסביבה. החזר לי להחלטה בתוספת המלצותיך, בתוך 14 יום". את ההצעות יכינו הסוכנים הווירטואלים של קבלני הגינון ולאחר שאושרה אחת ההצעות יבקש המשתמש: "החתם את הקבלן הנבחר, קנה את חומרי הגלם במקומות המומלצים ביותר, שלם עם הכרטיס בגוגל-פיי, הכנס ליומני את כל המועדים החשובים, שלח לי תזכורת בווטסאפ יומיים לפני תחילת כל שלב חשוב".

לא רק אדריכלי גינון ירגישו את השפעת ה-AI. כל עיסוק שחלק חשוב ממנו כולל מידע, ארגון, איסוף, תצוגה, עיצוב, יעוץ, חישוב וניתוח של אינפורמציה יושפע עמוקות מהשימוש בבינה המלאכותית, שיביא חיסכון בעלויות, זמן וכוח אדם.

פעילות כזו תהיה זמינה בתוך שנה עד שלוש. חלקים ממודלים כאלו ניתן למצוא בשימוש כבר היום באתרים שונים כמו גוגל טיסות.

למערכת ייחסך הון אם AI יקל על גילוי מוקדם

המדרגה הבאה בעולם הבינה המלאכותית מכונה AI קוגניטיבית או אישית, ובה הכלי יוכל לשמור על זיכרון לטווח ארוך, להתאים את עצמו לנתונים משתנים, ולפעול באופן אישי עבור המשתמש. הוא יוכל לשמש כעוזר דיגיטלי אשר לא רק מגיב לבקשות, אלא גם יוזם פעולות ביחס לצרכים שהוא יכול לצפות את נחיצותם.

דוגמא לשימוש כסוכן כזה יכולה להיות בעולם הרפואה. הסוכן ירכז מידע רפואי אישי של המשתמש ממקורות שונים, כולל לבישים (כמו דופק מהשעון, שינה), בדיקות מעבדה שוטפות, תרופות רשומות, וכל הרישומים הרפואיים המיוצרים עבור הלקוח, כולל בדיקות חזותיות. הסוכן גם יאסוף מידע כללי על המשתמש כמו גנטיקה, היסטוריה משפחתית ו-DNA. הוא גם יכול לשאול את המשתמש שאלות כמו "מה אכלת הבוקר?". במקביל יעקוב הסוכן אחר מידע מדעי רפואי רלוונטי ומתעדכן, כמו מחקרים עדכניים ותרופות חדשות. מהחיבור של כל המידע הזה, ותוך מעקב שוטף אחריו, הסוכן יוכל להצביע על סכנות וכן ימליץ על צעדי רפואה מונעת.

כך, למחלות רבות יש סימנים ראשוניים או סיכון מוגבר להתפתחותן, שניתן לגלות 10 ואף 20 שנה לפני התפרצותן. סוכן ה-AI הרפואי האישי יוכל אפוא להצביע על צעדים קונקרטים, כאשר יגלה די סימנים מחשידים או סיכון ניכר. הוא יזהה תבניות במצבו של המשתמש לאורך זמן, ויחבר ביניהן לסיכונים האישיים. בהמשך הוא ישתמש בשפת בני אדם פשוטה, להצביע, לענות לשאלות ולהציע למשתמש ולרופאו פתרונות. כך הרפואה שהיום היא ברובה טיפולית, תוכל להפוך באופן יעיל ליותר ויותר מונעת.

כך למשל, סרטן המעי הגס גורם בארה"ב לתמותה של כ-53 אלף חולים בשנה. רובם המוחלט כתוצאה מגילוי מאוחר של המחלה. סרטן זה מתפתח לאט ובגילוי מוקדם לא רק ייתכן זינוק בשיעור הנרפאים, אלא גם ייחסך גם כסף רב למערכת הבריאות, שכן עלות הטיפול גדלה דרמטית בהתאם לשלב הגילוי.

לפני כמה שנים פותחה בדיקת דם חדשה הנותנת אינדיקציה טובה להתחלה של גידול סרטני במעי. חרף העובדה שלבדיקה אחוז הצלחה של 83%, נמצא, במחקר שפורסם לא מכבר, כי כ-50 מיליון אמריקאים הזכאים לבדיקה אינם עוברים אותה. סוכן AI האישי-רפואי יכול לצמצם פער כזה, בעיקר בבעלי הסיכון הספציפי. הוא יעדכן את המשתמש ואף יקבע לו את התור לבדיקה.

על פי מחקר של חברת הייעוץ מקינזי ואוניברסיטת הרווארד מסוף 2022, מערכת הבריאות האמריקאית תוכל לחסוך 360 מיליארד דולר לשנה אם שימוש בבינה מלאכותית יהפוך נרחב בעולם הרפואי. בהתחשב בעובדה כי היום אמריקה מוציאה כ-18% מהתל"ג על בריאות, שיעור שצפוי לגדול מעל ל-20% עם הזדקנות האוכלוסייה, לא יהא זה מוגזם להעריך כי שימוש ב-AI אישי בתחום הרפואי, מצד הציבור והמערכת כאחד, יוכל לחסוך אפי לו חמישית מהוצאה זו.

אך התפתחות הבינה המלאכותית אינה צפויה להיעצר כאן. שני השלבים הבאים עשויים לכלול מה שמכונה בינה מלאכותית כללית Artificial General Intelligence AGI, ואחריה אף כזו שתהא "סופר אינטליגנטית" ותוכל לשנות מהיסוד את עולם העבודה, את חייהם של מיליארדים ואת העולם כפי שאנו מכירים אותו. בד בבד, תחומים אלו יכולים לשחרר שדים שאיננו מכירים או ערוכים להתמודד עמם. איך תיראה הכלכלה בעוד עשור או שניים אם יתקיימו פריצות דרך בעולם הבינה המלאכותית בכלל, והסופר אינטלגנטית בפרט? על ההזדמנויות והשינויים העצומים, אך גם על הקשיים והסיכונים שעתיד כזה טומן בחובו - בסדרה על האופן שבו העולם משתנה מול עינינו.

עוד כתבות

יו''ר עוצמה יהודית והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר במליאת הכנסת / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

לטובת בן גביר: הקואליציה תקדם מחדש איסור על בג"ץ להתערב בכהונת שרים

ועדת הכנסת צפויה להקים הבוקר (ב') מחדש את הוועדה המיוחדת להכנת "חוק דרעי 2", שיאפשר למנות שרים הנאשמים בפלילים ויימנע התערבות בג"ץ במינויים ● היועמ"שית התנגדה בעבר להצעת החוק

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

אחרי ביטול המכסים של הנשיא טראמפ: הסיבה שבישראל מרוצים

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היום היסטוריה בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף היום לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מכסי טראמפ מכים בשווקים: צפי לירידות בוול סטריט, הביטקוין נופל

ברקע הירידות - חוסר הוודאות כתוצאה מתוכנית המכסים של טראמפ שהודיע על מכס גלובלי בגובה 15% ● הביטקוין מתחת ל-65 אלף דולר לאחר ירידה של 47% מהשיא שנרשם באוקטובר ● עליות באסיה

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

״השקיע במניה כשהייתה שווה שקל וחצי״: מאחורי החקירה שמסעירה את שוק ההון

מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר על ידי רשות ני"ע, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים את לביא מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

בישראל הופתעו שארה"ב טרם תקפה. ההערכה: "איראן תגיב"

במערכת הביטחון הופתעו מהחלטת הממשל האמריקאי להמשיך בניהול המשא ומתן במקביל להיערכות הצבאית המסיבית ● דיווח בניו יורק טיימס: טראמפ עשויו להורות על תקיפה ראשונית באיראן כדי להוכיח למשטר שהוא חייב לוותר על היכולת לפתח נשק גרעיני ● נושאת המטוסים ג'רלד פורד תגיע בקרוב סמוך לחופי ישראל ● עדכונים שוטפים

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות