איליה סוצקבר, פרופ' אמנון שעשוע, שירי וקס / צילום: כדיה לוי, עומר הכהן, עדו לביא
השבועות האחרונים היו חיוביים במיוחד לחשבון הבנק של כמה ממומחי הבינה המלאכותית הגדולים בעולם - כאשר מטא, גוגל ו־OpenAI התחרו ביניהן על מיטב המוחות עם הצעות מפתות שכוללות שכר מופלג של מאות מיליוני דולרים ומעשים חריגים שכוללים לעיתים את קילוף שכבת הבכירים מחברה חיה, רק כדי להימנע מרכישת החברה.
● מה עומד מאחורי שקיעתה של המעסיקה הגדולה בהייטק הישראלי
● הישראליות שהתברגו לרשימת החברות המובילות בפינטק העולמי
מארק צוקרברג, למשל, מציע לפי הדיווחים שכר של 300 מיליון דולר בתמורה לארבע שנות עבודה על מה שהוא מגדיר כמנוע הבינה המלאכותית הטבעית הבא, שיחקה את הבינה האנושית (עוד על כך במוסף G). גוגל ביצעה שתי רכישות ענק של טאלנטים במיליארדי דולרים - רכישת שני בכירים מחברת ווינדסרף, ו"גילוח" של 30 בכירים מתוך 170 עובדי חברת קרקטר תמורת 2.5 מיליארד דולר, אחד מהם הוא היזם היהודי נועם שזיר. על פי ההערכה, כל אחד מהם רופד בחוזים שמנים של מיליוני דולרים רבים.
בישראל עדיין לא נראו עסקאות ענק שכאלה, אך משכורות העובדים בתחום כבר מייצרות פער משמעותי מהשאר. שירי וקס, מנכ"לית חברת ההשמה להייטק גוטפרנדס (Gotfriends), מספרת על הכפלה של מספר המשרות בתחום בתוך חצי שנה בלבד, תקדים שממחיש את הביקוש הגובר.
אפילו ניסיון של שנה ב־AI מקפיץ את השכר
"אין בישראל מענקי חתימה של מאות מיליוני דולרים כמו שאנחנו רואים בעמק הסיליקון", אומרת וקס, "אבל ניכר שמפתחים שעבדו בסך הכל שנה אחת על פרויקטים מורכבים ב־AI משדרגים את הצעות השכר שלהם בסכומים שנעים בין 3,000 ל־15,000 שקל, ועשויים לקבל מענק חתימה של עד שש משכורות - כל זאת בחודשיים האחרונים בלבד. זה לא רק שיש מחסור באנשים כאלה - המקצוע כולו חדש לחלוטין, ועובדים עם מומחיות כזו בקושי יצאו לשוק".
הביקוש הגדול לעובדים בתחום הבינה המלאכותית נובע משני מקורות: האחד, משרות הקשורות ביישום AI על מערכות קיימות: שיפור של מוצרים קיימים או פיתוח של משימות שמקצרות תהליכים וחוסכות בכוח אדם ובזמן. במקרה זה, אותו מהנדס עוסק בהטמעה של מודלי שפה קיימים ובחיבורם למוצרים קיימים - כך שתוספת השכר ביחס למהנדס תוכנה רגיל בתחום זה עומדת על 3,000 שקל בממוצע.
עם זאת הקטגוריה השנייה, הכוללת אלגוריתמאים בעלי תואר שני ומעלה שעוסקים בכיול, כיוונון ושיפור של מודלי שפה - תפקידים שמתוארים לפעמים כמהנדסי פרומפטים או שאילתות, יכולים להרוויח שכר גבוה ב־10-15 אלף שקל ביחס לאלגוריתמאים רגילים.
על פי גוטפרנדס, במחצית הראשונה של 2025 התברגו משרות ה־AI בצמרת טבלת המתוגמלים בהייטק הישראלי. מפתחי בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) למשל מרוויחים בממוצע 46,755 שקל, בהשוואה לאלגוריתמאים ללא התמחות בתחום, שמכניסים 42,255 שקל בחודש. הפער נשמר גם בתחום הסייבר, כאשר מהנדס בעל מומחיות ב־AI משתכר בממוצע כ־2,000 שקל יותר.
יש גם חברות בתחום שאימצו פתרונות יצירתיים: הסטארט־אפ דקארט מתגמל עובדים חדשים בהשתתפות של עד 80% בשכר דירה במגדלי גינדי החדשים בשכונת יד אליהו בתל אביב.
תארים מתקדמים יש, ניסיון בפועל - אין
עבור המשרות היוקרתיות יותר בעלות השכר הגבוה, דורשות החברות תנאים משתנים - בדרך כלל כמה שנים של ניסיון מעשי בפיתוח מבוסס למידה עמוקה (Deep learning) או למידת מכונה (Machine learning), ניסיון קודם כלשהו בעבודה עם מודל שפה טבעי או מודל שפה גדול, ניסיון כלשהו בכתיבה בשפת התכנות פייתון, ולעיתים גם ניסיון כמדען נתונים (Data scientist) ותואר ראשון בתחומי ההייטק - אם כי הדבר לא תמיד מוצג כדרישת סף. מודלי השפה הרצויים הם בדרך כלל ChatGPT או קלוד, אם כי יותר ויותר משרות מגדירות גם את ג'מיני של גוגל כיתרון.
"הביקוש היותר גבוה הוא לתפקידים כמו חוקרי AI, מהנדסי למידת מכונה או מודלי שפה, וכן למועמדים בעלי פרופיל שמשלב בין תואר אקדמי לניסיון תעסוקתי בתחום ה־AI", אומרת אביב יונס, סמנכ"לית משאבי אנוש בקרן ההשקעות Team8. "רוב הכישרונות בתחום הזה בישראל הם חוקרים אקדמיים עם תארים מתקדמים בתחום וללא ניסיון מהתעשייה, או להפך, מהנדסים עם ניסיון אך ללא רקע אקדמי מחקרי".
המחסור להכשרות, אומרת יונס, הוא מקור לכך: "בתחום הסייבר למשל, מרבית הכשרת אנשי המקצוע מתחילה כבר בתקופת השירות הצבאי, אבל תחום ה־AI לא נהנה מאותה עוצמה. לכן נוצר פער בין הדרישה לשילוב של ידע וניסיון לבין ההיצע הדל בישראל.
עוד מוסיפה יונס: "בעוד שבכל חברה כיום נדרש ידע מבוסס בבינה מלאכותית כחלק מעבודת צוותי הפיתוח, המחסור הוא באנשי AI מובהקים - בעלי מקצוע שמוקדשים לתחום, בדומה למהנדסי וחוקרי סייבר. הפתרון הוא לא בקורסים נקודתיים אלא בהשקעה כוללת בתחום שנדרשת להיות חלק מתוכנית לאומית, וככל שיעבור הזמן יהיה מורכב יותר לצמצם את הפער".
בשוק יש כעת ביקוש גבוה לחוקרי AI בעלי יכולות מימוש או מובילים בתחומים כמו מודלי שפה גדולים (LLM), אך ההיצע לא מספק. בהתאם לכך, אומרת יונס, השכר גבוה ונמצא בשליש העליון של השוק: "אם השכר הממוצע בהייטק נאמד בין 27-32 אלף שקל, אז עבוד אנשי AI סכומים סביב 40 אלף שקל ויותר לא נתפסים כחריגים, בדומה לחוקרי סייבר מבוקשים".
ביקוש למנהלים שיובילו את שילוב ה־AI בארגון
קטגוריה חדשה בתחום משרות ה־AI בישראל נוגעת לייעוץ ואינטגרציה של מערכות בינה מלאכותית בארגון - במטרה לחסוך לחברה תהליכים, לקצץ היכן שאפשר ולהפוך תהליכים לאוטומטיים היכן שצריך. במקרה זה לא מדובר במדענים אלא במנהלים מנוסים שתפקידם לבנות צוותי AI, כדי שאלה יבחנו שילוב של בינה מלאכותית בפיתוח התוכנה, בתהליכי העבודה, בניהול המשימות ובשאר התהליכים הארגוניים. אלה עובדים שמכירים היטב את שלל המודלים הקיימים ואת היישומים האפשריים ומסוגלים לשדרג ארגונים לעידן ה־AI.
במקרה זה, מדובר בתפקידים ניהוליים עם שכר ממוצע שנע בין 60 ל־80 אלף שקל בחודש, שלעיתים מתלווה אליו מענק חתימה בן מאות אלפי שקלים. "הסיבה שארגונים רבים מוכנים לשלם כל כך הרבה כסף בשביל מנהלים כאלה היא שהמעסיקים מבינים שצוות שכזה יהפוך את המוצר שלהם ליעיל בטווח הרחוק, הוא יחסוך בכוח אדם ויאפשר לפתח על גביו מוצרים נוספים", אומרת וקס.
בשלב זה, אין בישראל מהנדסים ששווים מאות מיליוני דולרים בתחום, כיוון שאין בנמצא מהנדסים שעוסקים בפיתוח מודלי שפה מאפס, למעט אולי מספר חד ספרתי ומצומצם של עובדים ב־AI21 של פרופ' אמנון שעשוע, חטיבת התוכנה של אנבידיה או המשרד החדש של הסטארט־אפ SSI בישראל, שאיליה סוצקבר יוצא OpenAI הוא בין מייסדיו. אלה מהנדסים שעובדים ישירות מול מחשבי על או אשכולות מעבדים גרפיים משמעותיים, משאבים נדירים בישראל.
"ייתכן שמדובר בפערים זמניים בשל המחסור שיש במהנדסי AI ביחס לביקוש, וככל שעובדים יתנסו בתחום השכר יירד - אבל בינתיים המצב הפוך. יש לא מעט מקומות עבודה שמגיעים ואומרים לי שעל אף שגבול השכר העליון שלהם הוא 40 אלף שקל בחודש, הם החליטו לבטל את ההגבלה הזאת לטובת גיוס בעלי ניסיון ב־AI", אומרת וקס.