גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

​מענק חתימה של חצי מיליון שקל ומימון שכירות בגינדי: הקרב על הטאלנטים של ה־AI בישראל

המרוץ לגיוס מומחי בינה מלאכותית בישראל מחריף, אך ההיצע נותר מצומצם: רוב הכישרונות בתחום מגיעים מהאקדמיה ללא ניסיון מעשי, או מהתעשייה בלי רקע מחקרי ● הכשרות ייעודיות כמעט לא קיימות, ובניגוד לסייבר - התחום לא נהנה מתשתית הכשרה צבאית ● התוצאה: פער גדל בין הדרישות הגבוהות בשוק לבין כוח האדם הזמין - מה שמקפיץ את המשכורות לגבהים חדשים

איליה סוצקבר, פרופ' אמנון שעשוע, שירי וקס / צילום: כדיה לוי, עומר הכהן, עדו לביא
איליה סוצקבר, פרופ' אמנון שעשוע, שירי וקס / צילום: כדיה לוי, עומר הכהן, עדו לביא

השבועות האחרונים היו חיוביים במיוחד לחשבון הבנק של כמה ממומחי הבינה המלאכותית הגדולים בעולם - כאשר מטא, גוגל ו־OpenAI התחרו ביניהן על מיטב המוחות עם הצעות מפתות שכוללות שכר מופלג של מאות מיליוני דולרים ומעשים חריגים שכוללים לעיתים את קילוף שכבת הבכירים מחברה חיה, רק כדי להימנע מרכישת החברה.

מה עומד מאחורי שקיעתה של המעסיקה הגדולה בהייטק הישראלי
הישראליות שהתברגו לרשימת החברות המובילות בפינטק העולמי

מארק צוקרברג, למשל, מציע לפי הדיווחים שכר של 300 מיליון דולר בתמורה לארבע שנות עבודה על מה שהוא מגדיר כמנוע הבינה המלאכותית הטבעית הבא, שיחקה את הבינה האנושית (עוד על כך במוסף G). גוגל ביצעה שתי רכישות ענק של טאלנטים במיליארדי דולרים - רכישת שני בכירים מחברת ווינדסרף, ו"גילוח" של 30 בכירים מתוך 170 עובדי חברת קרקטר תמורת 2.5 מיליארד דולר, אחד מהם הוא היזם היהודי נועם שזיר. על פי ההערכה, כל אחד מהם רופד בחוזים שמנים של מיליוני דולרים רבים.

בישראל עדיין לא נראו עסקאות ענק שכאלה, אך משכורות העובדים בתחום כבר מייצרות פער משמעותי מהשאר. שירי וקס, מנכ"לית חברת ההשמה להייטק גוטפרנדס (Gotfriends), מספרת על הכפלה של מספר המשרות בתחום בתוך חצי שנה בלבד, תקדים שממחיש את הביקוש הגובר.

אפילו ניסיון של שנה ב־AI מקפיץ את השכר

"אין בישראל מענקי חתימה של מאות מיליוני דולרים כמו שאנחנו רואים בעמק הסיליקון", אומרת וקס, "אבל ניכר שמפתחים שעבדו בסך הכל שנה אחת על פרויקטים מורכבים ב־AI משדרגים את הצעות השכר שלהם בסכומים שנעים בין 3,000 ל־15,000 שקל, ועשויים לקבל מענק חתימה של עד שש משכורות - כל זאת בחודשיים האחרונים בלבד. זה לא רק שיש מחסור באנשים כאלה - המקצוע כולו חדש לחלוטין, ועובדים עם מומחיות כזו בקושי יצאו לשוק".

הביקוש הגדול לעובדים בתחום הבינה המלאכותית נובע משני מקורות: האחד, משרות הקשורות ביישום AI על מערכות קיימות: שיפור של מוצרים קיימים או פיתוח של משימות שמקצרות תהליכים וחוסכות בכוח אדם ובזמן. במקרה זה, אותו מהנדס עוסק בהטמעה של מודלי שפה קיימים ובחיבורם למוצרים קיימים - כך שתוספת השכר ביחס למהנדס תוכנה רגיל בתחום זה עומדת על 3,000 שקל בממוצע.

עם זאת הקטגוריה השנייה, הכוללת אלגוריתמאים בעלי תואר שני ומעלה שעוסקים בכיול, כיוונון ושיפור של מודלי שפה - תפקידים שמתוארים לפעמים כמהנדסי פרומפטים או שאילתות, יכולים להרוויח שכר גבוה ב־10-15 אלף שקל ביחס לאלגוריתמאים רגילים.

על פי גוטפרנדס, במחצית הראשונה של 2025 התברגו משרות ה־AI בצמרת טבלת המתוגמלים בהייטק הישראלי. מפתחי בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) למשל מרוויחים בממוצע 46,755 שקל, בהשוואה לאלגוריתמאים ללא התמחות בתחום, שמכניסים 42,255 שקל בחודש. הפער נשמר גם בתחום הסייבר, כאשר מהנדס בעל מומחיות ב־AI משתכר בממוצע כ־2,000 שקל יותר.

יש גם חברות בתחום שאימצו פתרונות יצירתיים: הסטארט־אפ דקארט מתגמל עובדים חדשים בהשתתפות של עד 80% בשכר דירה במגדלי גינדי החדשים בשכונת יד אליהו בתל אביב.

תארים מתקדמים יש, ניסיון בפועל - אין

עבור המשרות היוקרתיות יותר בעלות השכר הגבוה, דורשות החברות תנאים משתנים - בדרך כלל כמה שנים של ניסיון מעשי בפיתוח מבוסס למידה עמוקה (Deep learning) או למידת מכונה (Machine learning), ניסיון קודם כלשהו בעבודה עם מודל שפה טבעי או מודל שפה גדול, ניסיון כלשהו בכתיבה בשפת התכנות פייתון, ולעיתים גם ניסיון כמדען נתונים (Data scientist) ותואר ראשון בתחומי ההייטק - אם כי הדבר לא תמיד מוצג כדרישת סף. מודלי השפה הרצויים הם בדרך כלל ChatGPT או קלוד, אם כי יותר ויותר משרות מגדירות גם את ג'מיני של גוגל כיתרון.

"הביקוש היותר גבוה הוא לתפקידים כמו חוקרי AI, מהנדסי למידת מכונה או מודלי שפה, וכן למועמדים בעלי פרופיל שמשלב בין תואר אקדמי לניסיון תעסוקתי בתחום ה־AI", אומרת אביב יונס, סמנכ"לית משאבי אנוש בקרן ההשקעות Team8. "רוב הכישרונות בתחום הזה בישראל הם חוקרים אקדמיים עם תארים מתקדמים בתחום וללא ניסיון מהתעשייה, או להפך, מהנדסים עם ניסיון אך ללא רקע אקדמי מחקרי".

המחסור להכשרות, אומרת יונס, הוא מקור לכך: "בתחום הסייבר למשל, מרבית הכשרת אנשי המקצוע מתחילה כבר בתקופת השירות הצבאי, אבל תחום ה־AI לא נהנה מאותה עוצמה. לכן נוצר פער בין הדרישה לשילוב של ידע וניסיון לבין ההיצע הדל בישראל.

עוד מוסיפה יונס: "בעוד שבכל חברה כיום נדרש ידע מבוסס בבינה מלאכותית כחלק מעבודת צוותי הפיתוח, המחסור הוא באנשי AI מובהקים - בעלי מקצוע שמוקדשים לתחום, בדומה למהנדסי וחוקרי סייבר. הפתרון הוא לא בקורסים נקודתיים אלא בהשקעה כוללת בתחום שנדרשת להיות חלק מתוכנית לאומית, וככל שיעבור הזמן יהיה מורכב יותר לצמצם את הפער".

בשוק יש כעת ביקוש גבוה לחוקרי AI בעלי יכולות מימוש או מובילים בתחומים כמו מודלי שפה גדולים (LLM), אך ההיצע לא מספק. בהתאם לכך, אומרת יונס, השכר גבוה ונמצא בשליש העליון של השוק: "אם השכר הממוצע בהייטק נאמד בין 27-32 אלף שקל, אז עבוד אנשי AI סכומים סביב 40 אלף שקל ויותר לא נתפסים כחריגים, בדומה לחוקרי סייבר מבוקשים".

ביקוש למנהלים שיובילו את שילוב ה־AI בארגון

קטגוריה חדשה בתחום משרות ה־AI בישראל נוגעת לייעוץ ואינטגרציה של מערכות בינה מלאכותית בארגון - במטרה לחסוך לחברה תהליכים, לקצץ היכן שאפשר ולהפוך תהליכים לאוטומטיים היכן שצריך. במקרה זה לא מדובר במדענים אלא במנהלים מנוסים שתפקידם לבנות צוותי AI, כדי שאלה יבחנו שילוב של בינה מלאכותית בפיתוח התוכנה, בתהליכי העבודה, בניהול המשימות ובשאר התהליכים הארגוניים. אלה עובדים שמכירים היטב את שלל המודלים הקיימים ואת היישומים האפשריים ומסוגלים לשדרג ארגונים לעידן ה־AI.

במקרה זה, מדובר בתפקידים ניהוליים עם שכר ממוצע שנע בין 60 ל־80 אלף שקל בחודש, שלעיתים מתלווה אליו מענק חתימה בן מאות אלפי שקלים. "הסיבה שארגונים רבים מוכנים לשלם כל כך הרבה כסף בשביל מנהלים כאלה היא שהמעסיקים מבינים שצוות שכזה יהפוך את המוצר שלהם ליעיל בטווח הרחוק, הוא יחסוך בכוח אדם ויאפשר לפתח על גביו מוצרים נוספים", אומרת וקס.

בשלב זה, אין בישראל מהנדסים ששווים מאות מיליוני דולרים בתחום, כיוון שאין בנמצא מהנדסים שעוסקים בפיתוח מודלי שפה מאפס, למעט אולי מספר חד ספרתי ומצומצם של עובדים ב־AI21 של פרופ' אמנון שעשוע, חטיבת התוכנה של אנבידיה או המשרד החדש של הסטארט־אפ SSI בישראל, שאיליה סוצקבר יוצא OpenAI הוא בין מייסדיו. אלה מהנדסים שעובדים ישירות מול מחשבי על או אשכולות מעבדים גרפיים משמעותיים, משאבים נדירים בישראל.

"ייתכן שמדובר בפערים זמניים בשל המחסור שיש במהנדסי AI ביחס לביקוש, וככל שעובדים יתנסו בתחום השכר יירד - אבל בינתיים המצב הפוך. יש לא מעט מקומות עבודה שמגיעים ואומרים לי שעל אף שגבול השכר העליון שלהם הוא 40 אלף שקל בחודש, הם החליטו לבטל את ההגבלה הזאת לטובת גיוס בעלי ניסיון ב־AI", אומרת וקס.

עוד כתבות

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקנית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני", שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהראן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב". דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב", שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות, בשוק עדיין מורגשת "רעידת האדמה"

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ׳ חתם על צו חדש: פטור ממע״מ עד 130 דולר בייבוא אישי

סמוטריץ' חתם על הצו לאחר פקיעתו של הצו הקודם שכלל פטור לחבילות עד 150 דולר בעקבות פסילתו על ידי הצבעה בכנסת אמש ● הכניסה לתוקף: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות שנלחמת באזרחי ישראל - לנצח"

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

תצא מהקיפאון? אנבידיה תצטרך להציג יותר מדוחות טובים כדי להרשים את המשקיעים

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג ביום רביעי לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כנס ירושלים של עיתון ''בשבע'', 16.02.25 / צילום: יצחק קלמן

הפירות והירקות יקרים? זה עניין של היצע וביקוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר כי ההתייקרות של הפירות והירקות נובעת מסיבה פשוטה: האוכלוסייה גדלה, אבל התוצרת לא ● מבט על שני העשורים האחרונים מגלה שזה אכן מה שקורה ● המשרוקית של גלובס

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות