גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משבר פוליטי בסוף הכנס: איך פגרת הכנסת משפיעה על שרידות הממשלה?

הכנסת תצא בקרוב לפגרת הקיץ, ושוב עולות הביקורות על אורכה ● אלא שכלל לא מדובר בחופשה, ולמעשה משכה המצטבר אפילו לא חריג ביחס לעולם הדמוקרטי ● וגם: אילו מכשולים היא תציב בפני הפלת הממשלה, אם יבשילו התנאים?

פגרת הקיץ בכנסת
פגרת הקיץ בכנסת

ישראל נמצאת במשבר פוליטי - והכנסת תצא בעוד כשבוע (27.7) לפגרה בת כמעט שלושה חודשים. לפי פרשנות אחת, ייתכן שזה לא מקרי: אולי לצדדים נוח יותר להתבצר בעמדותיהם, מתוך הנחה שהפגרה ממילא לא תאפשר להם לממש את איומיהם. אבל האם פגרת הכנסת באמת נותנת חסינות מהפלת הממשלה? נעשה סדר.

בלעדי | פתיחת התקציב יוצאת לדרך: צה"ל והאוצר סיכמו על תוספות של עשרות מיליארדי שקלים
איום בלי שיניים? המספרים שמאחורי הסנקציות במתווה לגיוס חרדים

מהי פגרת הכנסת?

נתחיל בהגדרה הבסיסית של "פגרת הכנסת". מסגרת הזמנים לפעילות הכנסת מוגדרת בחוק הכנסת, שקובע כי היא "תקיים שני כנסים לשנה; הכנס האחד ייפתח בתוך ארבעה שבועות לאחר חג הסוכות (מכונה 'כנס חורף'), הכנס השני ייפתח בתוך ארבעה שבועות לאחר יום העצמאות (מכונה 'כנס קיץ'); משכם של שני הכנסים יחד יהיה שמונה חודשים לפחות" (הסוגריים אינם במקור). בנוסף, תקנון הכנסת מגדיר כי מי שיקבע את מועדי הכנסים המדויקים הוא יו"ר הכנסת, באישור ועדת הכנסת.

באופן קבוע, היום האחרון של כל כנס הוא יום ראשון. מליאת הכנסת עובדת בשני־רביעי, כך שבפועל היא יוצאת לפגרה מספר ימים קודם לכן.

כפי שמצוין באתר הכנסת, אין פירוש הדבר שמדובר בהשבתה מוחלטת. ועדות הכנסת ממשיכות להתכנס (אם כי במתכונת מוגבלת) כדי לדון בנושאים שעל סדר היום ואף לדון בחוקים. תנאי ההתכנסות בפגרה נקבעים מראש על ידי ועדת הכנסת. בשנה הראשונה למלחמת חרבות ברזל, למשל, נקבעו תנאים יותר גמישים להתכנסות: לדוגמה, על ועדת חוץ וביטחון לא חלו הגבלות התכנסות כלל, ולא חלה הגבלה על אף ועדה כאשר הדבר נגע לחקיקה הנוגעת למלחמה (בכפוף לאישור יועמ"שית הכנסת). בנוסף, יו"ר הכנסת רשאי להתיר לוועדה מסוימת להתכנס אד הוק אם עלתה בקשה כזו מהממשלה, יו"ר הוועדה או שליש מחבריה.

כמה זמן הכנסת בפגרה?

בישראל יש כ־100 ימי דיונים בשנה שבהם הכנסת מתכנסת, וביתר ימות השנה מתקיימים מועדים לאומיים או ניתנת לחברי הכנסת פגרה. אך האם מאה ימי דיונים בשנה נחשב מספר נמוך לפרלמנט לתפקד?

פרופ' עופר קניג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה ערך השוואה, בהתבסס על מחקר של ניקולס הורן, ומצא שישראל אינה חריגה בכמות ימי הפגרה של הפרלמנט. ניתן לראות שמדינות נוספות פועלות במתכונת דומה: הבתים התחתונים של קנדה ושל אירלנד מתכנסים כ־95 ימים בשנה, הבונדסטאג (בית הנבחרים הפדרלי) הגרמני - 100 ימים, ובית הנבחרים האמריקאי - כ־120 ימים. מצד שני, קיימים גם קצוות לשני הכיוונים: בניו זילנד, למשל, הפרלמנט מתכנס כ־85 ימים בלבד (ובעבר אף פחות - רק 61 ימים לפני עשור), ואילו הסנאט האמריקאי מתכנס כ־180 ימים בשנה.

אם כך, מאין נובעת התחושה שהכנסת מושבתת בצורה לא סבירה? בישראל שיטת הכנסים שונה ממדינות רבות, בהן הפגרות אינן רצופות ואינן נמשכות חודשים, אלא מחולקות למנוחות קצרות במהלך השנה - שבוע פה, חודש שם. כך למשל נוהגים בסנאט האמריקאי ובפרלמנט הבריטי.

הבדל נוסף שיכול להסביר את תחושת ההשבתה שמביא פרופ' קניג הוא שבישראל תהליך הבחירות ארוך ומשבית את פעילות הכנסת למשך חודשים. אף שבשנה רגילה הכנסת אמורה לפעול במשך כשמונה חודשים, בשנת בחירות מספר חודשי הדיונים עלול לרדת לשלושה־ארבעה בלבד. מכיוון שבישראל נערכות לעיתים בחירות תכופות, ישנן שנים שבהן פעילות הכנסת משתבשת ברציפות.

להפיל ממשלה בפגרה

נכון לעכשיו, בגלל שש"ס לא פרשה מהקואליציה, הפלת הממשלה לא על הפרק. אך הדברים הם דינמיים, ומה שהתחיל כרגל אחת בחוץ יכול להוביל גם ליציאת הרגל השנייה. אבל האם הפגרה תעכב כל זעזוע?

האפשרות השכיחה ביותר להפלת הממשלה היא באמצעות חוק לפיזור הכנסת. לפי ד"ר אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, 14 מתוך 24 הכנסות שסיימו את כהונתן עד כה התפזרו כך, "לרוב בתמיכת הממשלה". אלא שמדובר בחוק לכל דבר ועניין, שצריך לעבור את כל הליכי החקיקה, מה שלרוב לא קורה בזמן פגרה.

לפי סעיף 9(ב) לחוק הכנסת, יו"ר הכנסת יכול לכנס אותה בפגרה לדרישת 25 ח"כים, אך בסעיף 21(א) לתקנון הכנסת מוסבר שכך ייעשה לצורך "הצעות לסדר היום" בלבד. הסוגייה אף אותגרה בעבר בבג"ץ, ושם נפסק ש"האפשרות שניתנה… לדרוש את כינוס המליאה בתקופת פגרה, לא נועדה… לקדם הצעות חוק פרטיות".

אבל זה נכון אם היוזמה לפיזור הכנסת מגיעה מהאופוזיציה. אם הממשלה היא זו שרוצה בפיזור, נראה שהדרך פתוחה בפניה, היות שהיא יכולה לכנס את הכנסת בזמן הפגרה גם כדי לחוקק. בנוסף, ד"ר שפירא סבור שאם יהיו 61 ח"כים שיבקשו לפזר את הכנסת במהלך הפגרה "סביר מאוד שתוגש עתירה לבג"ץ" בעניין, ואז ייתכן שבית המשפט יקבע כי "לתמיכת 61 ח"כים יש מעין 'מעמד מיוחד' שמצדיק את כינוס הכנסת".

אלא שכאן עולה טענה נוספת: רק לפני חודש נפלה בשלב הדיון המוקדם במליאה הצעה כזאת לפיזור - ולפי תקנון הכנסת (סעיף 76(ח)): "לא יתקיים דיון מוקדם בהצעת חוק זהה או דומה בעיקרה להצעת חוק אחרת לפני שעברו שישה חודשים" מיום שהצעת החוק הוסרה מסדר היום בדיון המוקדם. אז האם עכשיו צריך לחכות חמישה חודשים לפני שאפשר יהיה להעלות שוב הצעת חוק לפיזור הכנסת?

הנה המשך הסעיף: "אלא אם כן החליט יו"ר הכנסת… על קיצור התקופה האמורה אם מצא שחל שינוי של ממש בנסיבות". איך קובעים אם חל שינוי כזה? שפירא שוב מפנה אותנו לעקרון ה־61: "אין מנגנון שכופה על יו"ר הכנסת לאפשר להצביע על זה שוב והתקנון משאיר זאת לשיקול דעתו, אבל אם יהיו 61 אז יהיה את תקדים בג"ץ אדלשטיין. כשהוא סירב לכנס את המליאה כדי לבחור יו"ר חדש זה לא היה מופרך מבחינת החוק, שהשאיר לו שיקול דעת, אבל היו 61 שתמכו בהחלפת היו"ר ולכן בג"ץ קבע שהוא צריך להיעתר. כדי שהיגיון זה יחול גם פה, יהיה צורך לא במשהו ערטילאי אלא בתמיכה ברורה". עוד הוא מוסיף שלפי הנחיות יועמ"שית הכנסת מ־2021, "פנייה של רוב מבין חברי הכנסת להעלות את הצעת החוק לפני חלוף התקופה (ולעתים חתימה של רוב חברי הכנסת על הצעת החוק)" מהווים נסיבות המצדיקות חריגה מכלל ששת החודשים.

ואכן, בימים האחרונים דווח שהאופוזיציה אוספת חתימות להגשת מכתב "שינוי נסיבות", כדי לאפשר לקיים הצבעה נוספת על חוק לפיזור הכנסת גם אחרי פחות מחצי שנה.

יש עוד דרכים להחליף ממשלה, והצעת אי־אמון היא אחת מהן. בעבר נדרש לכך רק רוב רגיל בכנסת, אך זה כבר לא המצב. "עם השנים, ובעיקר בעקבות 'התרגיל המסריח' ב־1990 (אז הממשלה הופלה באי־אמון), המנגנון הפך לנוקשה יותר על מנת לשמור על יציבות הממשלה", מסביר ד"ר שפירא. ב־2014 תוקן חוק יסוד: הממשלה, כך שכעת ניתן להביע אי־אמון בממשלה, רק ברוב של לפחות 61 שיביעו גם תמיכה בממשלה חלופית. כלומר, כבר בהצבעה עצמה יש להודיע על הרכבה של הממשלה החדשה שתקום, חלוקת התפקידים בה, קווי היסוד שלה וכו'. מה שמכונה "אי־אמון קונסטרוקטיבי". לכן, גם אם מבחינה טכנית ניתן להוביל מהלך כזה בפגרה, מבחינה פוליטית ההיתכנות לכך נמוכה.

כמובן, ללא תלות בפגרה, ישנה האפשרות שראש הממשלה ייענה לקריאה מקרב חלקים בציבור ויתפטר. סעיף 19 לחוק יסוד: הממשלה קובע: "ראש הממשלה רשאי, לאחר שהודיע לממשלה על כוונתו לעשות כן, להתפטר על ידי הגשת כתב התפטרות לנשיא המדינה". במקרה זה בחירות לא יוכרזו מיד, ולפני כן יתחיל ההליך המוכר בבית הנשיא, בניסיון להרכיב ממשלה חדשה בכנסת הנוכחית.

עוד כתבות

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

חשבוניות פיקטיביות / איור: גיל ג'יבלי

ארגוני הפשיעה מצאו שיטה חדשה לגנוב מיליארדי שקלים מהמדינה

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● רשות המסים בלמה לאחרונה חשבוניות פיקטיביות בהיקף של 25 מיליארד שקל, וארגוני הפשיעה החלו לחשב מסלול מחדש: לפרוץ למערכות של חברות אמינות, לגנוב זהויות ולהנפיק חשבוניות "רפאים" באישון לילה ● מקבלנים שחשבונם הוקפא ועד מילואימניקים שנפלו קורבן - כך עובדת שיטת העוקץ

פרופ' נרי אוקסמן / צילום:  Conor Doherty, courtesy of OXMAN

"בכלכלה הסמויה של הטבע יש פוטנציאל עצום לתיקון העולם": נרי אוקסמן חושפת את החברה החדשה שהקימה

היא מפתחת נעליים שאפשר לשתול אחרי השימוש, מתכננת בתים שמגדלים את עצמם, ומגדלת במעבדה אוכמניות שאיש לא טעם 450 שנה ● אחרי 25 שנה באקדמיה, פרופ' נרי אוקסמן, מהחוקרות המשפיעות בתחומי הארכיטקטורה והעיצוב, רוצה ליישם את החזון שלה לסינרגיה בין בני אדם לטבע ● וגם: ההתמודדות עם הסערה שנקלעה אליה בעקבות פעילותו הפרו־ישראלית של בן זוגה, המיליארדר ביל אקמן

הבקבוקים של יקב ליבנה / צילום: בני גם זו לטובה

בר ליבנה לקח את הכרם המשפחתי ולא הפסיק לנסות עד שהוציא ממנו את היין הכי טוב שאפשר

נתוני הפתיחה של יקב ליבנה היו מאתגרים, אך על הטרואר הצנוע חיפו מסירות ומגוון מרהיב של זנים ● עם כישרון ניכר, סבלנות לתהליך למידה, ויכולת מקצועית לא מבוטלת, הגיע הנכד לבית ליבנה ליינות ייחודיים ומוצלחים

המלחמה עם איראן מתקרבת? זה הסימן שמספקת גרמניה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: גרמניה מסיגה כוחות מבסיסים אמריקאים בעיראק, לפי דיווח אלביט רוצה לייצר משגרי רקטות בגרמניה, אתרי השכרת מלונות בספרד הסירו מודעות מעבר לקו הירוק, ובבריטניה בודקים אם המושבעים שזיכו פעילים פרו-פלסטינים הושפעו מלחץ ציבורי • כותרות העיתונים בעולם

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

מרחיבה את המשרדים ביקנעם: עסקת הענק של אנבידיה ומליסרון

ענקית השבבים חתמה על הסכם שכירות חדש מול מליסרון, ובכך ממשיכה במגמת ההתרחבות בישראל ובצפון בפרט ● מדובר בבניין חדש בעל 11 קומות, סמוך למטה הקיים של אנבידיה ביקנעם ולקמפוס הענק שיוקם בטבעון במרחק כמה דקות נסיעה

שר המשפטים יריב לוין והיועמ''שית גלי בהרב-מיארה / צילום: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), יואב דודקביץ (ידיעות אחרונות)

היועמ"שית: לוין מונע מינוי שופטים ואלפי תיקים מצטברים

בהרב-מיארה הגישה לבג"ץ את עמדתה בעתירה נגד סירובו של לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, והפנתה לנתונים של הנהלת בתי המשפט על מחסור כבד במערכת ● לדבריה, הציבור נפגע ואלפי תיקים "ממתינים על המדף"

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

וול סטריט ננעלה בירידות חדות; הביטקוין צלל ב-10% לשפל של כמעט שנתיים

נאסד"ק ירד בכ-1.5% ● הביטקוין ירד ל-65 אלף דולר, חצי מהשיא שנקבע באוקטובר ● זינוק של 118% בהודעות הפיטורים בארה"ב, בינואר הגיעו לרמתם הגבוהה ביותר מאז 2009 ● דו"חות אמזון אחרי נעילת המסחר: ההכנסות צפויות לעלות לראשונה על 200 מיליארד דולר ● מחירי המתכות היקרות יורדים

קמפיין לאומי / צילום: צילום מסך

ראש בראש: איזה בנק אחראי לפרסומת הזכורה ביותר, ואיזה בנק לאהובה ביותר?

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לגל תורן ובנק לאומי, והאהובה ביותר - זה השבוע השני - שייכת לבנק הפועלים, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, מפעל הפיס הוא הגוף המפרסם שהשקיע השבוע את התקציב הגדול ביותר, בקמפיין הספרותי עם עידן עמדי

שווארמה על גחלים ב–BBQ Mirage / צילום: וליד שרוף

בתחנת דלק מצאנו מסעדה אגדית שהתור אליה ממלא את החניון

יין וגבינות ממקרר שפועל בשיטת האמון, קטיף של פירות אדמה, סדנת תחפושות באווירת "משחקי הכס" וסניף חדש לשווארמה האגדית מהכרמל ● ביקור באבירים

קרן המטבע הבינלאומית / צילום: Shutterstock

קרן המטבע העולמית נגד תוכניות הממשלה למיסוי הבנקים וסבסוד המשכנתאות: "סיכון מוסרי"

ה-IMF פרסמה היום דוח ראשוני על כלכלת ישראל, המציג תמונה אמביוולנטית: מצד אחד, הערכה לחוסן המשק שהתאושש במהירות לאחר הפסקת האש בעזה; מצד שני, אזהרות ברורות כי המדיניות הפיסקלית הנוכחית אינה מספקת, והמלצות לצעדים שהממשלה כנראה לא תשמח לאמץ

סונדר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: ap, Jose Luis Magana

תחרות באנבידיה או מיזם חלל: על מה תוציא גוגל 180 מיליארד דולר?

מנכ"ל גוגל הפתיע אמש כאשר חשף את הסכום העצום שהוא מתכנן לשים השנה על השקעות הוניות ● המשקיעים קצת פחות אהבו את זה, אך מה בעצם פיצ'אי מתכנן? ● שלושה תסריטים אפשריים

יזמי MyOr. מימין:  ד''ר מיכאל ברנדווין, ד''ר אריאל כץ ופרופ' רוני כהן / צילום: באדיבות החברה

ליזם שהפך את אנזימוטק לסיפור הצלחה יש תוכנית חדשה לשינוי עולם הבריאות

ד"ר אריאל כץ, היזם שהוביל את חברת אנזימוטק ופרש רגע לפני שנמכרה במאות מיליוני דולרים, רוצה לרתום את קליניקות התזונה למהפכה ברפואה מונעת ● בראיון הוא מספר על המודל העסקי של חברת MyOr שהקים וצופה לה השנה הכנסות של 30 מיליון דולר

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

המשקיע האמריקאי מעולמות הבריאות שלוטש עיניים לארקיע

האחים נקש מנהלים מגעים למכירת השליטה בחברת התעופה לפי שווי של כ-50 מיליון דולר ● המשקיע שנמצא במשא ומתן סופי הוא אליוט זמל, אמריקאי עם פעילות בענפי הבריאות וההשקעות

סטיב וויטקוף / צילום: ap, Evelyn Hockstein

סבב השיחות בין ארה"ב לאיראן הסתיים; סבב נוסף יתקיים בימים הקרובים

בוול סטריט ג'ורנל מצטטים דיווחים בתקשורת באיראן על כך שהיא הבהירה בשיחות היום עם ארה"ב כי היא מסרבת להפסיק את העשרת האורניום ● דוברת הבית הלבן: "טראמפ רוצה עסקה עם איראן, אבל אני רוצה להזכיר לאיראנים שיש לנשיא גם אופציות אחרות" ● בלבנון מדווחים על תקיפה ישראלית בדרום המדינה ● עדכונים שוטפים

חומרים: Shutterstock, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

התמכרנו ל-AI: מנוע הצמיחה של וול סטריט הפך למשקולת

וול סטריט בפאניקה ● תחנת הרדיו שרק רוצה לעשות נעים ● והחוק שגוזר עלינו ביצים יקרות ל–17 שנה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

פרסומת של ארטליסט לסופרבול / צילום: צילום מסך

יותר מ-8 מיליון דולר ל-30 שניות: אף אחד כמעט לא מזפזפ בפרסומות הסופרבול

הסופרבול, שישודר ביום ראשון הקרוב, הוא לא רק אירוע ספורט משמעותי עם 120 מיליון צופים - אלא גם אחד מאירועי הפרסום הגדולים בעולם ● השנה יקחו בו חלק שלוש חברות ישראליות, והטרנד הבולט הוא מעבר מפרסומת חד-פעמית לחוויה אינטראקטיבית "360"

קריית שמונה. תצליח איפה שחיפה ובאר שבע נכשלו? / צילום: Shutterstock

בין פנטזיה למציאות בגליל: אוניברסיטה ושדה תעופה הם לא תמיד תרופת קסם

ההכרזות על שדה תעופה ואוניברסיטה בקריית שמונה מצטיירות כהבטחה למהפך בצפון ● בפועל, ניסיון העבר מלמד שנגישות ולימודים לבדם אינם משנים מגמות הגירה ● בלי תעסוקה, שירותים ואקוסיסטם עירוני מתפקד, קריית שמונה עלולה להישאר תחנת מעבר זמנית

הדמיית הפרויקט של חג'ג' בשדה דב. יאושר ברישוי עצמי / הדמיה: FIRST

עשרה היתרים כבר ניתנו במסלול רישוי עצמי: "מקצר 3 שנים לפחות מהתהליך"

מתחילת השנה ניתן להגיש היתרים במסלול הרישוי העצמי גם עבור בניינים גבוהים. לשניים כאלו, ברובע שדה דב, כבר הוגשו בקשות להיתר ● עד היום אושרו רק היתרים בודדים, והבניין הגבוה ביותר בן 4 קומות ● היזמים מרוצים: "סכומים אדירים שנחסכים"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; מניות השבבים עלו, מניות הנדל"ן איבדו גובה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● וול סטריט סגרה יום שלישי רצוף של ירידות, ה-S&P 500 עבר לתשואה שלילית מתחילת השנה ● אמזון צנחה אתמול במסחר המאוחר בכ-10%, בעקבות דוחות מעורבים שפרסמה ● הביטקוין צנח אתמול בכ-10% ונסחר הבוקר סביב 65 אלף דולר ● וגם: הכירו את מניית ה-AI החדשה שתיכנס היום למדד ה-S&P 500