גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משבר פוליטי בסוף הכנס: איך פגרת הכנסת משפיעה על שרידות הממשלה?

הכנסת תצא בקרוב לפגרת הקיץ, ושוב עולות הביקורות על אורכה ● אלא שכלל לא מדובר בחופשה, ולמעשה משכה המצטבר אפילו לא חריג ביחס לעולם הדמוקרטי ● וגם: אילו מכשולים היא תציב בפני הפלת הממשלה, אם יבשילו התנאים?

פגרת הקיץ בכנסת
פגרת הקיץ בכנסת

ישראל נמצאת במשבר פוליטי - והכנסת תצא בעוד כשבוע (27.7) לפגרה בת כמעט שלושה חודשים. לפי פרשנות אחת, ייתכן שזה לא מקרי: אולי לצדדים נוח יותר להתבצר בעמדותיהם, מתוך הנחה שהפגרה ממילא לא תאפשר להם לממש את איומיהם. אבל האם פגרת הכנסת באמת נותנת חסינות מהפלת הממשלה? נעשה סדר.

בלעדי | פתיחת התקציב יוצאת לדרך: צה"ל והאוצר סיכמו על תוספות של עשרות מיליארדי שקלים
איום בלי שיניים? המספרים שמאחורי הסנקציות במתווה לגיוס חרדים

מהי פגרת הכנסת?

נתחיל בהגדרה הבסיסית של "פגרת הכנסת". מסגרת הזמנים לפעילות הכנסת מוגדרת בחוק הכנסת, שקובע כי היא "תקיים שני כנסים לשנה; הכנס האחד ייפתח בתוך ארבעה שבועות לאחר חג הסוכות (מכונה 'כנס חורף'), הכנס השני ייפתח בתוך ארבעה שבועות לאחר יום העצמאות (מכונה 'כנס קיץ'); משכם של שני הכנסים יחד יהיה שמונה חודשים לפחות" (הסוגריים אינם במקור). בנוסף, תקנון הכנסת מגדיר כי מי שיקבע את מועדי הכנסים המדויקים הוא יו"ר הכנסת, באישור ועדת הכנסת.

באופן קבוע, היום האחרון של כל כנס הוא יום ראשון. מליאת הכנסת עובדת בשני־רביעי, כך שבפועל היא יוצאת לפגרה מספר ימים קודם לכן.

כפי שמצוין באתר הכנסת, אין פירוש הדבר שמדובר בהשבתה מוחלטת. ועדות הכנסת ממשיכות להתכנס (אם כי במתכונת מוגבלת) כדי לדון בנושאים שעל סדר היום ואף לדון בחוקים. תנאי ההתכנסות בפגרה נקבעים מראש על ידי ועדת הכנסת. בשנה הראשונה למלחמת חרבות ברזל, למשל, נקבעו תנאים יותר גמישים להתכנסות: לדוגמה, על ועדת חוץ וביטחון לא חלו הגבלות התכנסות כלל, ולא חלה הגבלה על אף ועדה כאשר הדבר נגע לחקיקה הנוגעת למלחמה (בכפוף לאישור יועמ"שית הכנסת). בנוסף, יו"ר הכנסת רשאי להתיר לוועדה מסוימת להתכנס אד הוק אם עלתה בקשה כזו מהממשלה, יו"ר הוועדה או שליש מחבריה.

כמה זמן הכנסת בפגרה?

בישראל יש כ־100 ימי דיונים בשנה שבהם הכנסת מתכנסת, וביתר ימות השנה מתקיימים מועדים לאומיים או ניתנת לחברי הכנסת פגרה. אך האם מאה ימי דיונים בשנה נחשב מספר נמוך לפרלמנט לתפקד?

פרופ' עופר קניג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה ערך השוואה, בהתבסס על מחקר של ניקולס הורן, ומצא שישראל אינה חריגה בכמות ימי הפגרה של הפרלמנט. ניתן לראות שמדינות נוספות פועלות במתכונת דומה: הבתים התחתונים של קנדה ושל אירלנד מתכנסים כ־95 ימים בשנה, הבונדסטאג (בית הנבחרים הפדרלי) הגרמני - 100 ימים, ובית הנבחרים האמריקאי - כ־120 ימים. מצד שני, קיימים גם קצוות לשני הכיוונים: בניו זילנד, למשל, הפרלמנט מתכנס כ־85 ימים בלבד (ובעבר אף פחות - רק 61 ימים לפני עשור), ואילו הסנאט האמריקאי מתכנס כ־180 ימים בשנה.

אם כך, מאין נובעת התחושה שהכנסת מושבתת בצורה לא סבירה? בישראל שיטת הכנסים שונה ממדינות רבות, בהן הפגרות אינן רצופות ואינן נמשכות חודשים, אלא מחולקות למנוחות קצרות במהלך השנה - שבוע פה, חודש שם. כך למשל נוהגים בסנאט האמריקאי ובפרלמנט הבריטי.

הבדל נוסף שיכול להסביר את תחושת ההשבתה שמביא פרופ' קניג הוא שבישראל תהליך הבחירות ארוך ומשבית את פעילות הכנסת למשך חודשים. אף שבשנה רגילה הכנסת אמורה לפעול במשך כשמונה חודשים, בשנת בחירות מספר חודשי הדיונים עלול לרדת לשלושה־ארבעה בלבד. מכיוון שבישראל נערכות לעיתים בחירות תכופות, ישנן שנים שבהן פעילות הכנסת משתבשת ברציפות.

להפיל ממשלה בפגרה

נכון לעכשיו, בגלל שש"ס לא פרשה מהקואליציה, הפלת הממשלה לא על הפרק. אך הדברים הם דינמיים, ומה שהתחיל כרגל אחת בחוץ יכול להוביל גם ליציאת הרגל השנייה. אבל האם הפגרה תעכב כל זעזוע?

האפשרות השכיחה ביותר להפלת הממשלה היא באמצעות חוק לפיזור הכנסת. לפי ד"ר אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, 14 מתוך 24 הכנסות שסיימו את כהונתן עד כה התפזרו כך, "לרוב בתמיכת הממשלה". אלא שמדובר בחוק לכל דבר ועניין, שצריך לעבור את כל הליכי החקיקה, מה שלרוב לא קורה בזמן פגרה.

לפי סעיף 9(ב) לחוק הכנסת, יו"ר הכנסת יכול לכנס אותה בפגרה לדרישת 25 ח"כים, אך בסעיף 21(א) לתקנון הכנסת מוסבר שכך ייעשה לצורך "הצעות לסדר היום" בלבד. הסוגייה אף אותגרה בעבר בבג"ץ, ושם נפסק ש"האפשרות שניתנה… לדרוש את כינוס המליאה בתקופת פגרה, לא נועדה… לקדם הצעות חוק פרטיות".

אבל זה נכון אם היוזמה לפיזור הכנסת מגיעה מהאופוזיציה. אם הממשלה היא זו שרוצה בפיזור, נראה שהדרך פתוחה בפניה, היות שהיא יכולה לכנס את הכנסת בזמן הפגרה גם כדי לחוקק. בנוסף, ד"ר שפירא סבור שאם יהיו 61 ח"כים שיבקשו לפזר את הכנסת במהלך הפגרה "סביר מאוד שתוגש עתירה לבג"ץ" בעניין, ואז ייתכן שבית המשפט יקבע כי "לתמיכת 61 ח"כים יש מעין 'מעמד מיוחד' שמצדיק את כינוס הכנסת".

אלא שכאן עולה טענה נוספת: רק לפני חודש נפלה בשלב הדיון המוקדם במליאה הצעה כזאת לפיזור - ולפי תקנון הכנסת (סעיף 76(ח)): "לא יתקיים דיון מוקדם בהצעת חוק זהה או דומה בעיקרה להצעת חוק אחרת לפני שעברו שישה חודשים" מיום שהצעת החוק הוסרה מסדר היום בדיון המוקדם. אז האם עכשיו צריך לחכות חמישה חודשים לפני שאפשר יהיה להעלות שוב הצעת חוק לפיזור הכנסת?

הנה המשך הסעיף: "אלא אם כן החליט יו"ר הכנסת… על קיצור התקופה האמורה אם מצא שחל שינוי של ממש בנסיבות". איך קובעים אם חל שינוי כזה? שפירא שוב מפנה אותנו לעקרון ה־61: "אין מנגנון שכופה על יו"ר הכנסת לאפשר להצביע על זה שוב והתקנון משאיר זאת לשיקול דעתו, אבל אם יהיו 61 אז יהיה את תקדים בג"ץ אדלשטיין. כשהוא סירב לכנס את המליאה כדי לבחור יו"ר חדש זה לא היה מופרך מבחינת החוק, שהשאיר לו שיקול דעת, אבל היו 61 שתמכו בהחלפת היו"ר ולכן בג"ץ קבע שהוא צריך להיעתר. כדי שהיגיון זה יחול גם פה, יהיה צורך לא במשהו ערטילאי אלא בתמיכה ברורה". עוד הוא מוסיף שלפי הנחיות יועמ"שית הכנסת מ־2021, "פנייה של רוב מבין חברי הכנסת להעלות את הצעת החוק לפני חלוף התקופה (ולעתים חתימה של רוב חברי הכנסת על הצעת החוק)" מהווים נסיבות המצדיקות חריגה מכלל ששת החודשים.

ואכן, בימים האחרונים דווח שהאופוזיציה אוספת חתימות להגשת מכתב "שינוי נסיבות", כדי לאפשר לקיים הצבעה נוספת על חוק לפיזור הכנסת גם אחרי פחות מחצי שנה.

יש עוד דרכים להחליף ממשלה, והצעת אי־אמון היא אחת מהן. בעבר נדרש לכך רק רוב רגיל בכנסת, אך זה כבר לא המצב. "עם השנים, ובעיקר בעקבות 'התרגיל המסריח' ב־1990 (אז הממשלה הופלה באי־אמון), המנגנון הפך לנוקשה יותר על מנת לשמור על יציבות הממשלה", מסביר ד"ר שפירא. ב־2014 תוקן חוק יסוד: הממשלה, כך שכעת ניתן להביע אי־אמון בממשלה, רק ברוב של לפחות 61 שיביעו גם תמיכה בממשלה חלופית. כלומר, כבר בהצבעה עצמה יש להודיע על הרכבה של הממשלה החדשה שתקום, חלוקת התפקידים בה, קווי היסוד שלה וכו'. מה שמכונה "אי־אמון קונסטרוקטיבי". לכן, גם אם מבחינה טכנית ניתן להוביל מהלך כזה בפגרה, מבחינה פוליטית ההיתכנות לכך נמוכה.

כמובן, ללא תלות בפגרה, ישנה האפשרות שראש הממשלה ייענה לקריאה מקרב חלקים בציבור ויתפטר. סעיף 19 לחוק יסוד: הממשלה קובע: "ראש הממשלה רשאי, לאחר שהודיע לממשלה על כוונתו לעשות כן, להתפטר על ידי הגשת כתב התפטרות לנשיא המדינה". במקרה זה בחירות לא יוכרזו מיד, ולפני כן יתחיל ההליך המוכר בבית הנשיא, בניסיון להרכיב ממשלה חדשה בכנסת הנוכחית.

עוד כתבות

וורן באפט, יו''ר ברקשייר האת'ווי, דיויד טפר, מייסד קרן הגידור אפלוזה, סטפן המסלי, מנכ''ל יונייטד הלת' / צילום: רויטרס - Bloomberg News

מוורן באפט ועד מייקל ברי: המשקיעים המשפיעים בעולם מהמרים על מניה שצנחה ב־40%

תוצאות כספיות מאכזבות, פרשות פליליות ורצח של המנכ"ל, הפכו את מניית יונייטד הלת' למניה חבוטה ● אבל יש מי שרואים בה הזדמנות: ברבעון האחרון שלושה מהמשקיעים המשפיעים בעולם הימרו עליה במיליארדים במצטבר. מה הם יודעים שוול סטריט מפספסת?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

נותרה ללא שינוי: הורדת הריבית תחכה כנראה להתפתחויות בגזרת עזה

מאז ינואר 2024, הריבית בישראל עומדת על 4.5% - כשהאינפלציה עדיין מעל היעד שעומד על 3% ● על אף הציפיות בשוק להורדת ריבית בספטמבר, נראה כי בנק ישראל יעדיף לנקוט גישה זהירה ולחכות להתפתחויות הביטחוניות הקרובות, גם אם הריבית בארה"ב תרד

דובר צה''ל, תא''ל אפי דפרין / צילום: צילום מסך

דובר צה"ל: "התחלנו בשלב ב' של המערכה בעזה"

ארה"ב מטילה סנקציות על שופטים בבית הדין בהאג: "ביה"ד נלחם משפטית נגד ישראל" ● נתניהו: אין בכוונת ישראל להתיישב ברצועת עזה ● 8 מחבלים חוסלו במתקפת פתע של חמאס על מגנן צה"ל, היתר נמלטו ● הערכה: המבצע לכיבוש העיר עזה יחל בשבועות הקרובים ● גורמים בישראל: מו"מ יתנהל רק תחת אש, צה"ל יעצור רק אם תיחתם עסקה ● 50 חטופים - 684 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

רכבת ישראל / צילום: שלומי יוסף

החל מהיום: השיבושים ברכבת מחמירים - תחנת השלום תיסגר, רשת המסילות תפוצל

השיבושים בעקבות תקלת הענק ברכבת מחמירים עוד יותר, לאחר שברכבת ישראל החליטו להקדים עבודות בטיחות ולהשבית את תחנת רכבת השלום בת"א ● מה הייתה התקלה, למה החליטו ברכבת להחמיר את המצב, מה האלטרנטיבות, ומי חוקר את התאונה? ● גלובס עושה סדר

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; אינטל נפלה ב-7%, סופטבנק ב-6%

S&P 500 ירד ב-0.2% ואיבד טריליון דולר בשווי בארבעה ימים ● פרוטוקול הפד: "מוקדם מדי להוריד את הריבית" ● מתחילת כהונתו, רכש טראמפ אג"ח ב-100 מיליון דולר ● פלנטיר השילה 15% בחמישה ימים ● הנשיא קרא להתפטרות בכירת הפד ליסה קוק ●לפי דיווחים, אינטל מנהלת מגעים עם משקיעים גדולים נוספים על סופטבנק לרכישת מניות בה בדיסקאונט

ולדימיר פוטין - נשיא רוסיה, דונלד טראמפ - נשיא ארה''ב, וולודימיר זלנסקי - נשיא אוקראינה / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson, Alex Brandon, Jacquelyn Martin

דילמה אוקראינית: לוותר על שטח ולהשכין שלום עם טראמפ או להסתכן בעימות נוסף

נשיא ארה"ב דוחף להפסקת אש בין רוסיה לאוקראינה, אך באירופה קיוו לערובות ביטחוניות גדולות יותר וכן נדרש שיח בין פוטין לזלנסקי ● הוא רומז שיעניש את רוסיה אם לא תתגמש ● באשר לאוקראינה - בעיני טראמפ נכונותה לוותר על שטח היא מפתח לסיום המלחמה

ניר צוק / צילום: טל גבעוני

שנים של מימושים: כך הכין ניר צוק את הקרקע לפרידה מפאלו אלטו

החלטתו של ניר צוק לעזוב את פאלו אלטו נטוורקס, 20 שנה אחרי שייסד אותה, הגיעה בתזמון מפתיע - לאחר דוחות מצוינים של החברה ברבעון השני ● עם זאת, מעורבותו בפעילות החברה פחתה, ובתעשייה תוהים האם הוא בדרך למיזם חדש?

רועי כחלון, מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: רשות החברות הממשלתיות

אחרי עשור של קיפאון: רשות החברות מחליפה את רואי החשבון המבקרים

בחודשים הקרובים יתקיים הליך למינוי רו"ח חדשים החל מ־2026 ● עבור משרדי רואי החשבון במשק זו החלטה שמשמעותה פוטנציאל כניסה למאגר שיספק לחלקם מיליוני שקלים רבים

גבי בוגנים / צילום: פזית אסולין

עם הון של 300 מיליון שקל הוא חתום על האקזיט השקט של השבוע: "צובט בלב"

היזם גבי בוגנים מכר השבוע את מניות השליטה בחברת שירותי השכר סינאל, ונשאר עם עסקי הנדל"ן שזוכים בבורסה לשווי גבוה בהרבה ● לטענתו: "סינאל לא הייתה על המדף, קיבלנו הצעה אטרקטיבית" ● על התוכניות קדימה: "לא אדוג דגים או אטייל בעולם"

צחי ארבוב, יו''ר ומבעלי אקרו נדל''ן / צילום: אלכס פרגמנט

שוק דירות היוקרה בת"א מגמגם: אקרו מכרה רק 11 דירות ברבעון

המחיר הממוצע לדירה עמד על 5.7 מיליון שקל ● מכירת חלקה של אקרו במלון הבוטיק The George לאחים זלקינד הקפיצה את רווחיה ברבעון ביותר מפי 3

עינב צנגאוקר / צילום: בן כהן

משפחות חטופים בהצהרה אחרי תשובת חמאס: "הפעם לא ניתן לנתניהו לטרפד - דורשים הסכם כולל"

חוסל המחבל שפשט לניר עוז ולקח חלק בחטיפת ירדן ביבס  ● לאחר שחמאס השיב בחיוב לעסקה חלקית, בתקשורת הערבית פורסמו פרטי המתווה המסתמן: הפסקת אש בת חודשיים, נסיגה הדרגתית של צה"ל מאזורים מאוכלסים, שחרור נרחב של אסירים פלסטינים והכנסת סיוע הומניטרי משמעותי לרצועה ● העמדה הרשמית של ישראל: על הפרק רק עסקה כוללת לשחרור כל החטופים בהתאם לעקרונות הסיום שנקבעו על ידי ישראל  ● 50 חטופים - 683 ימים בשבי • עדכונים שוטפים

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

רחפן לכל חייל? הצבא ירכוש 5,000 רחפני תקיפה מאקסטנד

חברת הרחפנים הישראלית אקסטנד תספק לצה”ל כ-5,000 רחפני תקיפה לגדודים, לאחר שזכתה במכרז הצה"לי השנוי במחלוקת ● עלות המכרז נאמדת בסכום צנוע יחסית של עד 20 מיליון שקל ● המהלך נועד להרחיב את השימוש ברחפנים בלוחמה מודרנית, לאחר הצלחת החברה בארה”ב

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בבורסה בת"א; טאואר ונובה נפלו בכ-5%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.6% ● בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי והשקל נחלש ל-3.4 שקלים לדולר ● יחסי טראמפ-זלנסקי-פוטין מורידים את מחירי הנפט ● המשקיע שמנסה לתזמן את מחיר הביטקוין ● וגם: ההמלצה שקיבלה פאלו אלטו מבק אוף אמריקה

גלעד אלשטשולר, יוסי לוי, יאיר לפידות / צילום: סם יצחקוב, יח''צ, איל יצהר

ילין לפידות מסכם את החודש הגרוע מזה שנים בגיוסים, והגוף שהופך ללהיט שהמשקיעים נוהרים אליו

דוח העברת הכספים למתחרים בגופי הגמל מגלה כי אלטשולר שחם ממשיך לאבד כספים בקצב מהיר, והפסיד ביולי עוד 2.4 מיליארד שקל ● בית ההשקעות מור העביר אליו מהמתחרים 1.85 מיליארד שקל, ועלה למקום השני בגיוסים מתחילת השנה ● ילין לפידות רושם חודש שלישי רצוף של אובדן כספים, ומי המרוויחות הגדולות?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: לע''מ

האנליסט שהולך נגד הזרם ומעריך: תיתכן הפתעה בריבית היום

היום תפרסם הוועדה המוניטרית בבנק ישראל את החלטת הריבית השישית לשנה זו ● גם הפעם, כמו בכל ההחלטות מאז ינואר 2024, הריבית צפויה להישאר ללא שינוי ● למרות זאת, יונתן כץ מלידר שוקי הון אומר כי לא יופתע אם הריבית תרד ב-0.25%

נגמ''ש נמר / צילום: מנהלת המרכבה והרק''ם במשרד הביטחון

5 מיליארד ש' יוקצו להצטיידות במשוריינים: מי יהיו הספקיות?

הממשלה אישרה תוכנית להגדלה של קצב ייצור טנקי המרכבה ונגמ"שי הנמר והאיתן, בהיקף של יותר מ־5 מיליארד שקל ● בפרויקט מעורבות שלושת התעשיות הביטחוניות הגדולות

טיגו 8 של צרי / צילום: יח''צ

הדוחות חשפו: כמה מרוויחות היבואניות על כל רכב שנמכר?

הנטישה של מותגי הרכב הוותיקים לטובת הסיניים, התעצמה במהלך המחצית הראשונה של השנה ● מי ששילמה את המחיר היא דלק רכב של גיל אגמון, יבואנית מאזדה ופורד ● בצד המנצח — קרסו מוטורס, שמכירות מותגיה הסיניים זינקו ● וכמה הרוויחו השתיים על כל מכונית שמכרו?

מזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו ושר החוץ של פקיסטן איסחאק דר, וושינגטון / צילום: Reuters, Jonathan Ernst

ארה"ב ופקיסטן מתקרבות: שיתוף פעולה כלכלי חדש בניסיון לצמצם את התלות בסין

לצד עסקאות נפט והסכמי סחר, וושינגטון מאותתת על שותפות אסטרטגית חדשה עם פקיסטן ומכוונת למשאבים הכלכליים הטמונים באדמתה ● המטרה: להפחית את השפעתה הבינלאומית של סין, החולשת על כ־70% מהפקת היסודות הנדירים בעולם

תערוכת NEDS ברוטרדם, הולנד / צילום: מתוך אתר התערוכה

המהפך של הולנד: לא תכניס חברות נשק ישראליות לתערוכה

לגלובס נודע כי חברות ביטחוניות ישראליות לא יורשו להשתתף השנה בתערוכה הצבאית ההולנדית הגדולה NEDS, בה התעשיות הביטחוניות בארץ השתתפו באופן קבוע בשנים האחרונות ● לפי גורמים ישראליים, המארגנים תולים את הביטול בסוגיות של ביטחון וקשיים ארגוניים ● ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים: "ישנן אינדיקציות שעוד מדינות יחרימו את ישראל"

רמי לוי ויפית אטיאס / צילום: רמי זרנגר

רמי לוי: ההכנסות חצו לראשונה את רף ה-2 מיליארד שקל, הרווח הנקי ירד

הרווח הנקי של רשת הקמעונאות והמזון ירד בכ-11% והסתכם בכ-62 מיליון שקל, לאור העמקת המבצעים ● ההכנסות של רמי לוי גדלו בכ-9.4% בשל עלייה של כ-5.2% בפדיון חנויות זהות בפעילות קמעונאות מזון ופתיחת שלושה סניפי דיסקאונט חדשים