חיילי צה''ל / צילום: דובר צה''ל
נסו לנחש מי חתום על ההצהרה הבאה: "צה"ל הוא הגוף הכלכלי היעיל ביותר בישראל". הרמטכ"ל? אולי דובר צה"ל? לא ולא. למרבה האירוניה, הדובר הוא לא אחר מאשר מי שמיועד לקבל את תפקיד הממונה על התקציבים במשרד האוצר, מהרן פרוזנפר.
● פתיחת התקציב יוצאת לדרך: צה"ל והאוצר סיכמו על תוספות של עשרות מיליארדי שקלים
בשלהי 2011, ימי המחאה החברתית, התייצב תא"ל פרוזנפר, אז היועץ הכלכלי היוצא לרמטכ"ל (יועכ"ל), להגן בוועידת העסקים של גלובס על הצבא מפני הביקורת הנצחית של האוצר על בזבזנות במערכת הביטחון. באותו מעמד אמר כי "צה"ל לא יהיה מסוגל להתנהל בכפוף להחלטות תקציביות ישירות מצד גורמים במשרד האוצר", בטענה להתערבות של האוצר בצרכים מבצעיים.
אם לא יירשמו שינויים של הרגע האחרון, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ימנה את "שר האוצר" לשעבר של צה"ל, כמחליף ליוגב גרדוס, שמסיים את כהונתו כראש אגף התקציבים בחודש הבא. המאבק האחרון שניהל גרדוס בתפקיד, עד לימים האחרונים ממש, הוא ניצוח על המשא ומתן הסוער מול הצבא על תקציב הביטחון, סביב חלוקת תוספות בעשרות מיליארדי שקלים. כפי שנחשף באתר גלובס, צה"ל והאוצר סיכמו על תוספות של עשרות מיליארדי שקלים (ראו הרחבה בתיבה).
בהמשך המשא המתן בין הצדדים, כנראה שלא נשמע מפרוזנפר התבטאויות כפי שהשמיעו באחרונה בכירים באוצר, לפיהן במערכת הביטחון "מנפחים תרחישי עלויות בשיטתיות" ו"נמצאים בבלאק פריידי מתמשך כבר כמעט שנתיים". מצד שני, הוא זכור כיועכ"ל שהצליח להעביר רפורמות התייעלות במהלך שירותו. היכרותו העמוקה עם נבכי תקציב הביטחון והדינמיקות הפנים־צה"ליות תחסן אותו מראש מפני ניסיונות להאכילו בלוקשים.
המלצות נגל בדרך לארכיון הממשלתי?
פרוזנפר השתחרר מצה"ל לפני יותר מעשור, אבל נותר מחובר למערכת ואף ייצג אותה בשנה שעברה במסגרת ועדת נגל לבחינת תקציב הביטחון. רצה הגורל והמלצותיה של אותה ועדה, שעליהן חתום הממונה המיועד על התקציבים, הן מה שמפריע כיום יותר מכל לאוצר במו"מ מול הצבא.
הוועדה בראשות פרופ' תא"ל (במיל') יעקב נגל התיימרה לעשות סדר בתקציב הביטחון עשור קדימה ולתת את המלצותיה. זאת, בין השאר בניסיון למנוע את הקרבות החוזרים ונשנים מדי שנה בדיונים בין הצבא לאוצר. האם חצי שנה בלבד לאחר פרסום המסקנות הסופיות של הוועדה, אלה יועברו לאחר כבוד לגנזך הממשלתי הגדול השמור לדוחות של ועדות ציבוריות?
באוצר טוענים כי המלצות ועדת נגל כבר אינן רלוונטיות עוד בעקבות השינוי הדרמטי במפת האיומים. "הוועדה קיימה את עבודתה לפני שחיסלנו את חיזבאללה כארגון צבאי משמעותי", ציינו שם. "המצב הביטחוני השתנה מהקצה לקצה: חמאס מרוסק, חיזבאללה נוטרל, הצבא הסורי קרס ואיראן ספגה מכה קשה. צריך חשיבה חדשה לגמרי על תפיסת הביטחון של ישראל לעשור הבא". עוד אמרו גורמים באוצר שהתפשרות בנושא "תוספות נגל" תאלץ קידום גזירות מיסוי נוספות על הציבור לאיזון הגירעון - אף שההיתכנות הפוליטית לכך אינה גבוהה כרגע.
מנגד, יש מי שחושב אחרת. "לא הייתי משנה בכלל את מסקנות נגל בשלב הזה", אומר היועץ הכלכלי לרמטכ"ל לשעבר, תא"ל (במיל') ששון חדד. בשיחה עם גלובס, הוא מדגיש שהמלצות נגל התמקדו בשלושה תחומים עיקריים שהרלוונטיות שלהם לא פגה: בניין כוח מול איראן, השקעה מאסיבית במחקר ופיתוח וחיזוק התעשייה הביטחונית המקומית.
לדבריו של חדד, שכיהן כיועכ"ל בשנים 2014־2017, המכה שספגה איראן לא משנה את התמונה האסטרטגית לטווח הארוך. "אני לא חושב שאיראן, לפחות לפי ההתנהגות שלה, הולכת לוותר", אומר חדד. "הם מתדלקים את עצמם בהצהרות שחייבים נקמה. לכן נראה שהסיפור כרגע הוא רק הפוגה".
נתון מטריד שחדד חושף נוגע להתייקרות עלויות הלחימה: "בדקתי את המחיר של עלות יום לחימה בין צוק איתן לבין חרבות ברזל. עברו עשר שנים כמעט בדיוק, והמחיר גדל פי 4 - מ־200 מיליון ל־800 מיליון שקל ליום - ממש בהתאם למה שמכונה חוק אוגוסטין".
תופעה רחבה הרבה יותר מישראל
ההתייקרות הדרמטית הזו אינה תופעה ישראלית בלבד. חדד מצביע על מגמה עולמית שצפויה להחריף: "המשק העולמי בתחום ההצטיידות הלך וגדל בשנתיים האחרונות ב־15% בגלל אוקראינה, בגללנו ובגלל עוד כמה חברים טובים. הבשורה הרעה היא שהוא הולך ויגדל עוד, גם אם המלחמות מחר יסתיימו".
המנוע המרכזי למגמה זו הוא החלטת נאט"ו. "תקציב הביטחון של מדינות נאט"ו ילך ויגדל מסביבות 2% תמ"ג בממוצע ל־5% תמ"ג בממוצע", מסביר חדד. "זאת אומרת גידול של פי 2.5 תוך עשור". התוצאה הצפויה: "מאחר והתעשייה הביטחונית כנראה לא תגדל בצורה מספקת, כי תעשיית הביטחון גדלה הרבה יותר לאט, אנחנו נראה גידול במחירים בצורה דרסטית לכל דבר, כי כולם יתחרו על אותם משאבים".
חדד מזהיר שהמשך המאבקים התקציביים עלול להביא לתוצאות אסטרטגיות חמורות: "זה יגרום לכך שאנחנו נהיה במבחן המשא ומתן, אם יהיה משא ומתן מול איראן, בעמדה חלשה יותר". חדד גם מותח ביקורת חריפה על תהליכי קבלת ההחלטות בממשלה. "הממשלה לא אימצה בצורה מסודרת את המלצות ועדת נגל למרות שעברה כבר חצי שנה מאז הגשתן", הוא מציין. "זה תהליך מאוד מאוד לא תקין ומראה על ביזיון של תהליכי עבודה בממשלה. השרים עוסקים בכל דבר למעט בדברים שחשובים לנו".