שדות סולאריים של חברת דוראל / צילום: תמר מצפי
מחקר שפרסם משרד האנרגיה מצביע על כשלים חמורים ברגולציה הקיימת על מתקנים סולאריים, שהתקנה מהירה שלהם הכרחית להשגת יעדי האנרגיות המתחדשות של ישראל. בין היתר, נטען במחקר שנכתב על ידי חברת EY, יש 11 רגולטורים שונים, שכל אחד מהם מוסיף שכבה של רגולציה, ושמתקשרים מספיק ביניהם. בנוסף לפי המחקר, שינויי הרגולציה תכופים, הרגולטורים לא עומדים בזמנים שהם מבטיחים, לא פועלים בצורה שקופה ואין תהליך דיגיטלי מלא.
● בענף האנרגיה מזהירים: אם לא ימצאו פתרון - מחסור בסולר כבר משבוע הבא
● הנזק מפגיעת הטיל בבזן: 150-200 מיליון דולר
המחקר ממליץ למשרד האנרגיה לפנות לכל אחד מהרגולטורים כדי להבטיח יכולת לבנות מתקנים סולאריים בקצב מספיק, ולבנות מערכת דיגיטלית שתרכז את כלל השלבים. שר האנרגיה אלי כהן מסר בתגובה כי מדובר ב"צעד חשוב שיהפוך התקנת פאנלים סולאריים ומתקני אגירה לפשוט הרבה יותר".
תהליך רגולטורי ארוך ומפורט
מי שרוצה להקים מתקן סולארי, אפילו צנוע יחסית כמו גג עם הספק מתחת ל-700 קילו-וואט, צריך לעבור תהליך רגולטורי ארוך ומפורט שמעכב ולעיתים אף משבש את תהליך ההקמה. על פי סוג המתקן הספציפי, היזמים הסולאריים מושפעים מהוראות של 11 גופים ממשלתיים: מינהל התכנון, כבאות והצלה, משדר החקלאות, רשות המים, המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, רשות העתיקות, רשות החשמל, חברת החשמל, רשות מקרקעי ישראל, משרד האנרגיה, פיקוד העורף, משרד הבריאות ומשטרת ישראל.
לכל אחד מהרגולטורים יש כמובן דרישות שונות, ופעמים רבות הם לא חולקים את המידע - כך שנדרשים הליכים כפולים ומסורבלים שמביאים להוצאת זמן וכסף מיותרים. על פי משרד האנרגיה "העבודה ממפה 23 תהליכים שונים להקמת מתקנים סולאריים ומתקני אגירה, וכוללת ניתוח של עשרות נהלים ורגולציות, ומיפוי של מאות פעולות נדרשות להקמת המתקנים".
על פי גורמים בשוק, החלק הרגולטורי במתקן קטן יכול לארוך כשנה, ובגדול: בין שלוש לארבע שנים. זאת לעומת חודשים ספורים שלוקחת ההקמה הפיזית של פרויקט גדול. המחקר מבצע מיפוי מסודר, שעורכי המחקר סיכמו אותו במספר רב של תרשימי זרימה, של כלל ההליכים הרגולטוריים. הגוף שמוקדש לו החלק הגדול ביותר במחקר הוא מינהל התכנון, ואחריו רשות מקרקעי ישראל וחברת החשמל, שאחראית על חיבור המתקן לרשת. בלי שלב זה, הפאנלים הסולאריים חסרי כל תועלת.
ואכן, על פי אותם גורמים בשוק, הוועדות התכנוניות קשות מאוד ולעיתים דווקניות, וגם חברת החשמל ורשות מקרקעי ישראל מקשים מאוד על התהליך. לעומת זאת, נגה ורשות החשמל הם רגולטורים טובים ויעילים יותר. זאת, כנראה, בשל ההבנה וההתגייסות המקצועית לנושא הקמת התשתיות הסולאריות בישראל. היום, רק כ-14% מהאנרגיה בישראל מיוצרת באנרגיות מתחדשות, כמעט הכל בסולארי. היעד של ישראל הוא 30% עד 2030, ובקצב הנוכחי - לא ברור כיצד נוכל להגיע אליו.
המחקר מצביע על בעיות קונקרטיות בכל אחד מהרגולטורים, אך ההמלצות הרוחביות שלו הן "קידום שיתוף פעולה והמשך עבודה עם הגופים הרגולטוריים להסרת חסמים", ומציין ששיח כזה כבר החל. הוא ממליץ גם על "פיתוח מערכת דיגיטלית להנגשת המידע הרגולטורי", יחד עם כלים לניהול התהליך ולדיווח על חסמים.
היעד הסופי מבחינת המחקר של משרד האנרגיה, הוא הגעה ל-"One Stop Shop" שתאפשר ליזמים הסולאריים לנהל את כל התהליך דרך מערכת אחידה ומתכללת, שתאפשר ממשק נוח עם כל הרגולטורים תוך פיקוח על יעילות התהליך.
משרד האנרגיה והתשתיות ניצל את ההזדמנות כדי לקרוא ליזמים, בעלי מקצוע, רשויות מקומיות, גופים ממשלתיים והציבור הרחב להעביר התייחסויות עד ליום ראשון 17.8.25 בשעה 10:00, כדי למקד את עבודת פישוט הרגולציה.
על פי שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, "פרסום המסמך הוא צעד חשוב שיהפוך התקנת פאנלים סולאריים ומתקני אגירה לפשוט הרבה יותר ויסייע להגיע ליעד של 100 אלף גגות סולאריים חדשים. התקנת פאנלים סולאריים מאפשרת לבעלי הגגות ליהנות מהכנסה כספית נוספת ולצרוך חשמל בשעות חירום, והיא מגדילה את הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל, תוך ייצור חשמל שאינו מזהם לטובת בריאותם של כלל האזרחים".