גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משלוח יקר, המתנה ארוכה: 70% מעדיפים ביקור בסופר על פני הזמנה באונליין

מסקר חדש שנערך ע"י שופ אנליטיקס עבור גלובס עולה כי הזמנות המזון אונליין עדיין תופסות נתח קטן מהשוק, גם בשנת מלחמה ● בשביל הרשתות מדובר בסגמנט שמתקשה להשיג רווחיות, ובענף יש כאלה המודים כי הן מתפעלות מערך משלוחים רק כדי לא להישאר מאחור

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock
מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

ההייפ הגדול של המשלוחים מהסופרמרקטים, שהתפוצץ בקורונה, כבר מזמן פינה את מקומו לשגרה של תלונות מצד הצרכנים, שברובם הגדול עדיין מעדיפים ללכת לסניפים עצמם - כפי שעולה מסקר שנערך במיוחד עבור גלובס על-ידי שופ אנליטיקס.

כך "גזרו" האתרים הישראלים קופון מהמערכה האיראנית בחודש יוני
משנים מהיסוד את המציאות הצרכנית: כך תשפיעו על הדור ששולט בכוח קנייה של מאות מיליארדי דולרים

על-פי הסקר, שנערך בקרב 510 משיבים בני 18 ומעלה, כולל החברה הערבית, כ-71% מעדיפים להגיע לבצע את הקניות בסניף ולא בהזמנת משלוח. רק כ-12% מעדיפים הזמנות אונליין בלבד, וכ-17% משלבים בין השניים. בחינה עמוקה יותר של ההעדפות מעלה כי נשים נוטות יותר לשילוב בין הערוצים, בעוד גברים מובילים בשימוש באונליין בלבד.

לפי הסקר, שנערך באמצעות מכון הסקרים PanelView, מבוגרים (55+) נוטים באופן מובהק להעדיף קנייה פיזית, בעוד בני 25-34 מעדיפים את האונליין. צעירים בגילאי 35-44 הם הקבוצה הדומיננטית ביותר בשילוב בין ערוצים, מה שמעיד על קהל גמיש שפתוח לשינויים בהרגלים. מבחינה גאוגרפית, המרכז מוביל בשילוב, גוש דן מוביל באונליין מלא, וחיפה, הצפון וירושלים שמרנים יחסית ונשארים בגזרת הקניות הפיזיות.

"מעל 70% מהצרכנים עדיין מעדיפים להגיע פיזית לסופר, כי חשוב להם לשלוט באופן אישי בתהליך הקנייה", מציין נתי יעקובי, מנכ"ל שופ אנליטיקס. "מדובר בהרגל, אך גם בחוויה עם ערך רגשי.

"לעומת זאת, מי שבוחר להזמין אונליין עושה זאת בעיקר משיקולי נוחות, חיסכון בזמן, עומס בחיים או חוסר נגישות. השפעות המצב הביטחוני חיזקו מעט את המגמה הדיגיטלית, ועדיין, הרגישות לשירות ולמחיר באונליין שומרת את היתרון של האופליין".

הסקר מחזק את הנתונים שאנו מציגים מדי חודש בגלובס במדד רכישות הישראלים באונליין: שוק המשלוחים נשלט על-ידי שתי רשתות גדולות, שופרסל ורמי לוי - וזאת למרות לא מעט תלונות שמתפרסמות בגינן ברשתות החברתיות.

כשליש מהמשיבים בסקר ציינו כי אינם מרוצים משירות המשלוחים ברשתות שמהן הם מזמינים. הסיבות הבולטות הן מוצרים חסרים במשלוח, עיכובים, מוצרים פגומים או מקולקלים, שירות לקוחות לא מספק ושליח לא אדיב.

כמחצית ממזמיני האונליין אינם מסתפקים ברשת אחת ומזמינים ברשת נוספת - ייתכן משום שמגמת פיצול הקניות תפסה תאוצה ככל שיוקר המחיה החריף, וגם השוני בין המבצעים משחק תפקיד. עם זאת, שופרסל ורמי לוי לא רק דומיננטיות כרשת ראשית - הן גם הרשת המשנית המועדפת.

השפעות יוקר המחיה

לדברי נתנאל שדה, אנליסט בכיר בחברת המידע העסקי CofaceBdi, "אם בעבר המשלוחים באונליין נתפסו כמנוע צמיחה, כיום נראה שמבחינת רשתות השיווק המזון נשלח, אבל הרווח נשאר מאחור. אופרציית משלוחי המזון מורכבת, ולמרבית השחקנים אינה רווחית. השחקנים נאלצים להתמודד עם עלויות גבוהות, מרווח תפעולי נמוך וציפיות שוק גבוהות לקבלת שירות מהיר ואמין במחיר סמלי מצד הלקוחות. עבור סל ממוצע להזמנה באונליין ניתן להעריך כי העלות הכוללת להזמנה (ליקוט, שילוח, שירות וטכנולוגיה) נאמדת ב-50-80 שקל פר הזמנה, ומייצרת במקרים רבים פעילות שאינה רווחית ואף הפסדית".

ב-CofaceBdi ניתחו את מרכיבי עסקת המשלוח עבור רשת המזון, ונראה כי לא רחוקה הדרך מהגעה להפסד תפעולי. הליקוט מוערך בכ-10-15 שקל להזמנה; עלות השילוח מוערכת בכ-30-50 שקל להזמנה, כשהרשתות משתמשות בחברות שילוח חיצוניות, והלקוח משתתף בעלות חלקית בגובה של כ-30 שקל. לזה יש להוסיף את שיעור התקלות וההחזרות כתוצאה ממוצרים פגי-תוקף, טעויות ליקוט ומוצרים חסרים - העומד על 3%-7% מההזמנות. בנוסף ישנה עלות להפעלת מערך שירות לקוחות וטיפול במוצרים חוסרים, שניתן לכמת לסדר גודל של 5-8 שקלים להזמנה, זאת לצד הקמה ותחזוקה של מערך דיגיטל הכולל אתר, אפליקציה, שירות לקוחות, ניטור מלאי ועוד.

למרות כל אלה, מציינים בחברה, בשוק התחרותי של רשתות המזון מדובר בשירות שנתפס כהכרח אסטרטגי ותדמיתי. "יש שחקנים בשוק שהפנימו את הקשיים ואת האתגרים שבניהול מערך שירותי הזמנות אונליין, ולכן אינם שואפים לפתח את הפעילות באופן נרחב, כחלק מההבנה שגידול משמעותי בפעילות האונליין דורש משאבים רבים, ובמיוחד הקמה של מרכז לוגיסטי מתקדם לליקוט אוטומטי", מציינים ב-CofaceBd. "מרכז כזה אכן חוסך זמני עבודה ויעיל ביחס לליקוט ידני, אך דורש השקעה ראשונית משמעותית, ולא בטוח שהיקפי הפעילות העתידיים יצדיקו את המהלך. זאת מאחר שמעבר לתחרות מול הרשתות הגדולה ישנם גם שחקני המשלוחים המהירים שנכנסו לזירה, כגון וולט ויאנגו דלי".

היבט נוסף של תחום המשלוחים הוא ההיצע המצומצם של החברות החיצוניות המספקות את שירותי המשלוחים לרשתות שיווק המזון. במקרים רבים המודל העסקי אינו משתלם לרשת שיווק המזון, שנאלצת להתחייב מראש על מינימום משלוחים - בעוד היקף ההזמנות בפועל אינו מגיע למינימום שהתחייבו עליו. בשל עלויות התפעול הניכרות, לרשתות אין ברירה אלא לגלגל את העלות לצרכן, ובהתאם, הוא משלם את פרמיית הנוחות בהזמנה באונליין, כאשר המחירים באתרים יהיו לרוב גבוהים ביחס לסניפי הרשתות.

נראה כי קמעונאיות המזון שכבר מפעילות שירותי משלוחים לא יכולות לסגור אותם כעת, מאחר שהצרכנים כבר רגילים לשירות. אבל לא בכדי הן משקיעות בחוויית הקנייה בחנויות - בין אם בגזרת המחירים, הטכנולוגיה או החוויה הכוללת.

"אם הן היו יכולות להפסיק את המשלוחים, הן היו עושות את זה, כי הלוגיסטיקה יקרה ולא ממש משתלמת. זה יותר עניין של שירות", אומר ערן רותם, אסטרטג ומומחה לקמעונאות. "אם כולן מיישרות קו ומפסיקות לעשות משלוחים, אין סמנכ"ל תפעול שלא יגיד 'איזה כיף'".

מאחורי הקלעים, גם בענף יש כאלה שמודים שקשה מאוד להגיע לרווחיות באונליין, וחלקם מתפעלים מערך כזה פשוט "כי חייבים" כדי לא להישאר מאחור.

לדברי רותם, "ההייפ הגדול התחיל בקורונה, שלימדה את כולם לחסוך זמן ולבחור בנוחות, אבל היום יש המון תקלות בעולם משלוחי המזון. חוץ מוולט ויאנגו, שזמני המשלוח שלהן עומדים על כ-30 דקות, ברשתות עצמן מדובר ביום עד מספר ימים. אנשים התרגלו לקבל דברים מיד או לרדת מתחת לבית לקנות, וחברות המזון באות ואומרות 'חכו'. זה בלתי נתפס בהרגלים.

"נושא נוסף קשור לעלויות. כשיאנגו ו-וולט מבקשות 10-15 שקל למשלוח, בכל הסופרים זה 29-35 שקל. משלוח חינם יש רק בסל גדול של 750 שקל, ושופרסל ביטלה גם את זה".

נקודה נוספת הקשורה ליוקר המחיה היא שברכישה פיזית ניתן לערוך השוואת מחירים בקלות רבה יותר. "במשלוחים הלקוח מוגבל, והחברות מעדיפות לשים את המוצרים היותר יקרים ומשתלמים להן", מוסיף רותם. "לכן יש חזרה לפיזיות והאטה חד-משמעית במשלוחים. החברות היו מעדיפות לבטל את זה".

התחזית: יותר שת"פים

מוטי אלבז, מנכ"ל פירמת הייעוץ האסטרטגי-שיווקי Success Code, מזכיר כי "משבר הקורונה היה עבור שוק המשלוחים כמו מכת ברק שהפכה את הלילה ליום. תוך רגע צרכנים זנחו את הסניפים, והרשתות זינקו קדימה עם תשתיות משלוחים שמרביתן לא באמת היו ערוכות להן.

"שופרסל בנתה מרכזים לוגיסטיים אוטומטיים במאות מיליוני שקלים, וולט הפכה לשם נרדף למהירות, ורמי לוי ואחרים פיתחו את עולם המשלוחים בצורה משמעותית. אבל מה שהיה נדמה כרכבת אקספרס לרווחיות, התגלה בשנתיים האחרונות כקטר עם יותר משקל ממה שציפו לשאת.

"צרכנים רבים, בעיקר במרכזי הערים, עדיין רוצים נוחות, אך רבים אחרים חזרו לחנויות בגלל כשלי שירות, איחורים בלתי נסבלים, מחסור במוצרים וחוויות לקוח שלא עומדות בציפייה שנבנתה באפליקציה. הצרכן לא רוצה לחכות יום שלם להזמנה מהסופר, הוא התרגל למשלוח תוך חצי שעה, בדומה לאוכל ממסעדות".

אלבז מפנה את הזרקור לכך שלמרות הדומיננטיות של שופרסל בתחום, נתח השוק שלה נשחק "בשל צמיחה חכמה מצד וולט מרקט ותן ביס, שמתמקדות במשלוחים מהירים, מותאמים ואזוריים. הן לא מתיימרות לשלוט בלוגיסטיקה לאומית, אלא נותנות לצרכן בדיוק את מה שהוא צריך, בזמן ובמחיר שהוא מוכן לשלם.

"לעומתן, הרשתות הגדולות מתמודדות עם קושי כפול: גם לוגיסטיקה מורכבת וגם צורך לגשר על העלויות מול הצרכן. במילים אחרות: הן בנו מטוסים - רק שאין להן מסלול המראה יציב.

"לדעתי ב-2026 לא כל רשת תוכל להרשות לעצמה לנהל מערך משלוחים עצמאי. נראה שיתופי-פעולה עם פלטפורמות חיצוניות, כמו וולט, מעבר למודלים היברידיים וטיוב חוויית הלקוח".

עוד כתבות

בשנת 2022 פג הקסם של חברות ההייטק. איך זה קרה? / צילום: Shutterstock, Perfect Wave

האבטלה בהייטק מזנקת, ומספר המשרות הפנויות צונח

מחקר חדש של מרכז טאוב שמתפרסם היום מצביע על עלייה באבטלה בענף ההייטק, ירידה במספר המשרות הפנויות והעמקת פערים מגדריים וגאוגרפיים, זאת לצד איום הולך וגובר של אוטומציה ובינה מלאכותית על שוק העבודה

אמיר ירון וג'רום פאוול / צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ישראל בדרך לפער ריביות היסטורי מול ארה"ב: כך זה ישפיע על המשק

בצל חוסר הוודאות הביטחונית ורמת האינפלציה, ישראל מתקשה להצטרף למגמה הגלובלית של הורדות הריבית - ועל פי ההערכות, לאחר הורדת ריבית הפד אתמול, הפער ביחס לארה"ב צפוי להתרחב אף יותר בהמשך השנה ● ההשלכות עשויות להיות דרמטיות: מהשקל ועד לאג"ח ונוטלי המשכנתאות

אילוסטרציה: Shutterstock

בית הדין הרבני באמירה תקדימית: ניתן לחייב בעל במזונות אישה גם לאחר הגירושים

באמירה יוצאת דופן, בית הדין הרבני ציין כי במקרה בו יוגש הליך גירושים חדש המבוסס על עילה, קיימת אסמכתא הלכתית להמשך חיוב הבעל במזונות אישה גם לאחר הגירושים, עד לקבלת חלקה ברכוש 

אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית / צילום: Reuters, Yves Herman

עדיין טעון אישור: הנציבות האירופית ממליצה על השעיית הסכם הסחר החופשי עם ישראל

בנציבות האירופית התכנסו היום כדי לגבות את הצהרת הנשיאה להמליץ צעדים משמעותיים נגד ישראל, ובראשם דרישה להשעות את הסכם הסחר החופשי ● אלא שהיא זקוקה לרוב מיוחס שעד כה לא התגבש ● הפוקוס על איטליה, שעד כה הביעה התנגדות למהלכים כאלה והייתה לצד גרמניה הבלם האחרון ● כך או אחרת, בממשלה לא יכולים לטעון שמדובר בהחלטה "חפוזה ומפתיעה"

אוניברסיטת תל אביב / צילום: Shutterstock

שתי אוניברסיטאות ישראליות בצמרת הדירוג הבינלאומי הנחשב

אוניברסיטת תל אביב נכנסה זו השנה השנייה ברציפות למדד היזמות היוקרתי של PitchBook ומדורגת שוב במקום השביעי בעולם, ובמקום הראשון מחוץ לארה"ב ● הטכניון נכנס לראשונה לעשירייה הפותחת עם יותר מ־1,300 יזמים וגיוסים של כ־43 מיליארד דולר גיוסים ● ישראל היא המדינה היחידה מחוץ לארה"ב עם שני מוסדות בצמרת

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט לאחר הורדת הריבית הצפויה בארה"ב

הפד הוריד את הריבית, צופה עוד שתי הורדות השנה אך רק אחת ב-2026 ● מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, דיבר על אכזבתו לאחר הדיווח לפיו סין אסרה על חברות הייטק במדינה שלא לרכוש שבבים שלה ● וגם: ב-CNBC מסמנים שלוש מניות שירוויחו מהורדת הריבית המסתמנת

פרויקט &EAST של רבוע כחול נדל''ן / צילום: רבוע כחול נדלן

כפי שנחשף בגלובס: Jfrog תשכור משרדים בעסקה של כ־650 מיליון שקל

על פי ההסכם עם רבוע כחול נדל"ן, תתפוס חברת התוכנה שטח של 15 אלף מ"ר בפרויקט, ותוכל להתרחב עד ל־20 אלף מ"ר • ההכנסות המוערכות לרבוע כחול נדל"ן בגין כל תקופת השכירות, כולל תקופות האופציה הן כ־500 מיליון שקלים

אסף נתיב, ינקי קוינט, רם בלינקוב, אבי אדרי ועו''ד רונה ברגמן נוה / צילום: פרטי

ינקי קווינט נגד משרד האוצר: "רוב היום אני מתעסק בחסמים"

בכירי ענף ההייטק הגיעו לפתיחת המשרדים החדשים של קרן ההון סיכון פיטנגו ● פורום המנהיגות הנשית מציין 5 שנים להקמתו ● ואיזו שאלה הצליחה להוציא את ינקי קווינט משלוותו? ● אירועים ומינויים

אימי עירון ויעל גל / איור: גיל ג'יבלי

"לשים את העובד במרכז": מיתוג מעסיק הוא לא קוסמטיקה אלא כלי קריטי

גלובס ופלייטיקה משיקים את מדד מיתוג המעסיק 2025 ● שתיים מבין חברות הוועדה המייעצת, אימי עירון ויעל גל, שוחחו עם גלובס על המשמעות של מיתוג מעסיק לחברה, ואיך התחום צמח ב־13 השנים האחרונות

כבד שומני | אילוסטרציה: shutterstock

חברת ביומד ישראלית שהוקמה ע"י יוצאי טבע נרכשת בעד 3.5 מיליארד דולר

תאגיד רוש ירכוש את חברת 89bio תמורת 2.4 מיליארד דולר מיידית, עם אופציה להכנסות נוספות עד סכום כולל לעסקה של 3.5 מיליארד דולר ● 89bio פועלת בשוק הענק של כבד שומני, אך רוש מתעניינת לא פחות במוצר של החברה לטיפול גם במחלות נוספות

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

לאחר שאיבדה 31% משוויה, מאנדיי תרכוש מניות של עצמה ב-870 מיליון דולר

הרכישה נועדה להצביע על אמון הדירקטוריון וההנהלה בכיוון החברה ולאותת לשוק שבחברה מאמינים שמחיר המניה מוערך בחסר ● החברה עורכת היום מפגש עם משקיעים בניו יורק, בו היא צפויה לספק מידע על החזון לעתיד על רקע ה-AI, על האסטרטגיה ועל יעדיה הפיננסיים

שִי ג'ינפינג, מנהיג סין / צילום: Associated Press, Vincent Yu

סין נגד נתניהו: "אמירות מדאיגות וחסרות שחר"

שגרירות סין בישראל תקפה את דבריו של ראש הממשלה, לפיהם סין וקטאר פועלות להטיל "מצור" על ישראל ● בזמן שנאם בכנס בת"א: שב"חים נעצרו מטרים מהשר סמוטריץ' ● בכיר במערכת הביטחון הודה: "לא יודעים איפה החטופים" ● נשיא סוריה: המו"מ עם ישראל יכול להוביל לתוצאות בקרוב ● בריטניה תכריז על הכרה במדינה פלסטינית בסוף השבוע - אחרי עזיבתו של טראמפ ● 48 חטופים - 713 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press

הפד הודיע על הורדת הריבית בארה"ב, צופה עוד שתי הורדות עד סוף השנה

האינפלציה מעל ליעד, אבל שוק עבודה חלש הכריע את הכף ולאחר תשעה חודשים - הריבית ירדה ב-0.25% ל-4.25% ● יו"ר הפד, ג'רום פאוול תיאר את המהלך ככזה שנועד לניהול סיכונים, השוק קיבל את זה באכזבה ● הפד צופה עוד שתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● סטיבןן מירן, המינוי של טראמפ לפד, הצביע נגד ודרש הפחתה של 0.5% ● וגם האזהרה של ג’יי.פי.מורגן

בנייה / צילום: Shutterstock

העדכון ההיסטורי של מדד תשומות הבנייה הפתיע לרעה את הקבלנים

בלמ"ס שינו את הרכב המדד לראשונה זה 14 שנה, ובענף ציפו לקפיצה חדה ● לאחר שנרשמה עלייה של 0.4% בלבד, הקבלנים טוענים: לא משקף את העלויות האמיתיות של שכר העובדים

שלומי ויוסי אמיר, בעלי השליטה ברשת שופרסל / צילום: יונתן בלום

פעם שנייה תוך שנה: שופרסל תיקנס ב-2 מיליון שקל. האם זה מספיק?

הרשות להגנת הצרכן מטילה את הקנס על שופרסל בגין אי-הצגת מחיר והטעיה במחיר המוצר בקופה ● קנסות דומים הוטלו על יוחננוף, קרפור ורמי לוי, אך לא בטוח שהם מצליחים לייצר הרתעה ● הממונה על הרשות להגנת הצרכן: "הכול שיקול כלכלי. אם היו מקבלים קנס של 100 מיליון שקל, היו מעסיקים מאה אנשים שיסמנו מחירים ומשלמים בהתאם"

מתוך ההגרלה של נגה / צילום: צילום מסך

לוטו גרסת נגה: הדרך החריגה שבה החליטו מי יזכה להתחבר לחשמל

בצל ביקוש אדיר לחיבור לרשת המתח העליון, בקבוצת נגה נאלצו לערוך הגרלה כדי לקבוע אילו פרויקטים יעברו סקירה ● שיכון ובינוי זכו ב־57% מההספק שנכנס לסקירה - כל ארבעת הפרויקטים שהגישו עברו ● אנלייט, שהגישה את ההספק הגדול ביותר, נאלצת להמתין לתורה ● בשוק מותחים ביקורת על חוסר הוגנות בהליך

פצצת MPR - 500 חודרת קירות בטון של אלביט / צילום: אלביט מערכות

"היינו צריכים מניות בשווי מיליארד שקל": למה הבורסה חיכתה שנתיים להשקת מדד ביטחוני?

מדד חדש שיושק בנובמבר יכלול כמה מהכוכבות הגדולות של הסקטור הביטחוני בבורסה בת"א - אלביט, נקסט ויז'ן וארית, שהניבו תשואה של מאות אחוזים ● בבורסה טוענים כי לא איחרו את הרכבת: "זה לא מדד ליום או יומיים. התפקיד שלו הוא לייצר מכשיר פיננסי בר־מעקב"

מערכת הלייזר ''מגן אור'' שתיקרא מעתה ''אור איתן'', על שמו של סרן איתן אוסטר ז''ל שנפל בלבנון / צילום: דובר צה''ל

כל יירוט יעלה דולרים בודדים: הושלמו הניסויים בקרן הלייזר

המערכת השלימה את סדרת הניסויים בטרם העברת המערכת לצה"ל, ונמסר כי היא הוכיחה את יעילותה מול טילים, רקטות ופגזי מרגמה ● המערכת תיקרא "אור איתן", על שמו של סרן איתן אוסטר ז"ל שנפל בלבנון

השותפים ארנון דינור, גיל גורן ויורם שניר והשותפה הבריטית לורל באודן / צילום: 83North

בעיתוי מפתיע: קרן ההייטק הוותיקה מודיעה על סוף דרכה

ארבעת המשקיעים מאחורי קרן ההון סיכון 83North הודיעו כי הקרן הגיעה לסוף דרכה, וכי לא יגייסו קרן המשך ● "אף אחד מאיתנו לא חושב שאנחנו מדהימים בניהול ובבניית הדור הבא", אמר ארנון דינור ל-Institutional Investor

רשות ניירות ערך / צילום: תמר מצפי

באופן חריג: בית המשפט הכלכלי פסק נגד רשות ני"ע והזהיר מפני עודף דיווחים לציבור

ביהמ"ש קבע כי חברת הנדל"ן דקמא והמנכ"ל נתנאל לורנצי לא היו צריכים לדווח על הפרה של הסכם הלוואה שהעניקה החברה בגובה 10 מיליון שקל, שכן ההפרה לא הייתה מהותית ● הרשות אף חויבה בתשלום הוצאות בגובה 20 אלף שקל ● רשות ני"ע: "לומדים את פסק הדין"