ח''כ דוד אמסלם / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
המהפכה של השר דודי אמסלם בחברות הממשלתיות עולה שלב: בתזכיר החוק שפורסם אמש (א'), מוצע כי השרים יקבעו מי יהיו יושבי הראש ולא הדירקטוריונים ושזיקה פוליטית תוגדר רק כחברות בגוף הבוחר במפלגתו של השר. עוד נקבע כי יו"ר הוועדה לבדיקת מינויים כבר לא ימונה על ידי היועמ"ש אלא על ידי השרים וכן שורה של שינויים מרחיקי לכת במבנה החברות.
● פריצת דרך במתווה הפיצויים: תקופת החל"ת לזכאות לדמי אבטלה תופחת ל-10 ימים בלבד
● כך ישאר גפני האיש החזק בוועדת הכספים, גם אחרי ההתפטרות
כשב-4 בפברואר הציגה ועדת מידני בראשות הפרופ' אסף מידני, שמונתה על ידי השר דודי אמסלם, את מסקנותיה לגבי השינויים הנחוצים בחברות הממשלתיות והשר אמסלם טען אז שבנבחרת הדירקטורים הקיימת "הם הכניסו את החברים שלהם" ושהרפורמה שלו תדאג לאיוש באנשי מקצוע, קשה היה לדמיין תזכיר חוק ברוח זה שמוצג כעת להערות הציבור עד ל-12 באוגוסט.
כך נכתב כי בהתאם לוועדת מידני "יעודכנו ויחודדו תנאי הסף הקיימים לתפקידי הדירקטור בחברות הממשלתיות", לשנות את שיטת מינוי היו"ר שיאושר על ידי השרים ולא יידרש לאחר מכן לעבור גם את אישור הדירקטוריון, להגביר את הייצוג ההולם לתושבי הפריפריה החברתית, להקים ועדה אקדמית מקצועית להכשרת הדירקטורים, וכן לעדכן "את תמהיל הרכב הדירקטוריון" בחברות שכולל תקופת ניסיון והכשרה לדירקטורים חדשים ויצירת תפקיד חדש של דירקטור בעל מומחיות חברתית (בנוסף לקבוע היום בחוק במסגרתו נדרש דירקטור בעל מומחיות פיננסית, שהרי מדובר בחברות עסקיות).
שינוים בדרך מינוי הדירקטורים
כשבוחנים את נוסח ההצעה עצמה מתגלים שינוים רבים נוספים בדרך מינוי הדירקטורים שנעשית היום באמצעות נבחרת הדירקטורים - מאגר של כ-1,400 מועמדים מאושרים שממנו חייבים השרים כיום לבחור את מאות הדירקטורים לחברות הממשלתיות, כמו חברת החשמל, תעשייה אווירית, נמל אשדוד ועוד כמאה אחרות. מנגנון הנבחרת הוקם לפני יותר מעשור, בתקופת כהונתו של יאיר לפיד כשר אוצר, כפי שהדגיש אמסלם. הוא נועד במקור להבטיח מינויים מקצועיים ולמנוע מינויים פוליטיים לא ראויים.
אחד השינויים הדרמטיים שמוצע לבצע לא מתייחס למועמדים לתפקידים אלא לוועדה הממנה אותם. על פי החוק כיום השר אמור למנות ועדה שתבחן את כשירותם והתאמתם של מועמדים לתפקיד דירקטור, יו"ר ומנכ"ל לחברה ממשלתית. יושב ראש הוועדה הוא נציג שקובע היועץ המשפטי לממשלה שכשיר לכהן כשופט של ביהמ"ש המחוזי ויבוא מקרב עובדי מדינה או שירות ציבורי, או מי שפרש ממנו ויכול להיות גם מי שכיהן כשופט. נוסף אליו החוק קובע שימונה איש ציבור שכשיר להיות יו"ר דירקטוריון וכן נציג רשות החברות. אם יש שוויון בקולות, עמדתו של היו"ר מכריעה.
ההצעה הנוכחית מעבירה את סמכות מינוי יושב ראש הוועדה מהיועמ"שית לממשלה בהצעת השר הממונה על החוק (לאמסלם בעצם) בהתייעצות עם שר המשפטים והוא כשיר להיות שופט מחוזי, כך שיועבר התפקיד הרגיש שפעמים רבות עומד כשומר סף בין הפוליטיקאים למינויים לא מתאימים שהם מבקשים למנות ממינוי של הייעוץ המשפטי לממשלה - אל הפוליטיקאים עצמם. בתקופת בחירות נקבע שבמקרים בהם המועמדות עברה לוועדה טרם תקופת הבחירות ניתן יהיה להשלים אותה.
החוק היום כולל איסור על הוועדה להמליץ על מועמד שיש לו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לאחד משרי הממשלה אלא במקרים מיוחדים כשחברות במפלגה לא מהווה בפני עצמה זיקה כזו. כלומר ההגדרה החוקית היום אומרת מה לא נחשב זיקה פוליטית. ההצעה החדשה משנה את אופי הפרשנות ואומרת מה כן נחשב זיקה כזו: "מוצע להגדיר 'זיקה פוליטית' כחברות פעילה בגוף בוחר של מפלגה וכן מוצע לקבוע תקופת צינון של שישה חודשים מיום ההתפטרות מהגוף הבוחר", נכתב. כלומר רק חבר במרכז הליכוד ייחשב כמי שיש לו זיקה פוליטית לשר הנוכחי למשל. גם זיקה אישית הוגדרה בנפרד וכוללת רק בני משפחה וזיקה עסקית היא כזו שמהווה קשר עסקי רציף ולא חד פעמי. בכך הצעת החוק מצמצמת את הפרשנות המשפטית.
מינויו של יו"ר החברה כבר לא יידרש את אישור הדירקטוריון
הצעת החוק גם מקנה לשר לא רק למנות בא כוח מטעמו באסיפה הכללית ולתת לו הנחיות לגבי הצבעתו, אלא להרחיב את סמכות השר ולתת לו הוראות בדבר אופן הצבעתו באסיפה בעניין עסקה עם דירקטור באשר לתנאי כהונתו והעסקתו.
מוצע כעת לקבוע פרוצדורת אישור מקלה על עסקאות שלא עולות על 400 מיליון שקל ולמעשה רשות החברות תודיע לשרים על כוונתה לאשר עסקה כזו ואם השרים לא יודיעו על כוונתם להביא את העסקה לאישור הממשלה בתוך 10 ימים היא תאושר.
כאמור תוקם ועדה אקדמית שתציע מסלולי הכשרה בהתאם לוותק, לסיווג החברה ותחומי האחריות וכי בחברות ממשלתיות שנותנות שירות לציבור ניתן יהיה למנות דירקטור "בעל בקיאות חברתית שיהיה הלכה למעשה ה'קול' של מקבלי השירות בדירקטוריון". בנוסף, השר יוכל לקבוע תנאי כשירות נוספים בתקנות והתאמתן לפי סוג החברה. כן מוצע לתקן את החוק במטרה לקדם ייצוג הולם לאנשים תושבי פריפריה ובני דור ראשון להשכלה גבוהה.
בנוסף, דירקטור שלא כיהן בעבר יכול להתמנות לתקופת ניסיון של חצי שנה ללא זכות הצבעה וכשתקופה זו לא נחשבת לחלק מהקדנציה שלו. שינויים אלו עשויים לאפשר מינויים בקלות רבה יותר.
מינויו של יו"ר החברה עצמו כבר לא יידרש את אישור הדירקטוריון כנהוג היום אלא ימונה פשוט על ידי השר הממונה על רשות החברות והשר שתחתיו פועלת החברה. לפי דברי ההסבר הדבר נועד "כדי לייעל את תהליך המינוי ... על מנת למנוע השפעות שאינן בהכרח ענייניות על המינוי", אלא שבניגוד לשרים, לחברי הדירקטוריון חובת נאמנות לחברה ועליהם לפעול אך ורק למען טובתה העסקית.
החוק החדש גם יקל על משיכת דיבידנד על ידי החברה. כיום ייעוד הרווחים וחלוקתם טעונה את אישור הרשות. ואולם אם בין הרשות ובין החברה יש מחלוקת, עמדת הרשות מגובה בהחלטת השר תקבע ולמעשה החלטת השר תבוא במקום החלטת הדירקטוריון על החלוקה. כך למשל, היום ישנה מחלוקת בין רשות החברות לנמל אשדוד על חלוקת דיבידנד בסך מיליארד שקל לקופת המדינה. בנמל מתנגדים לכך כי טוענים שהדבר יסכל את הנפקת מניותיה.