ראש עיריית ברלין, קאי וגנר / צילום: ap, Ebrahim Noroozi
מדינת ברלין, אחת מ-16 מדינות המחוז המרכיבות את הרפובליקה הפדרלית הגרמנית, מתכוונת להציב את ההכרה במדינת ישראל כחלק מהתנאים לקבלת אזרחות. כך הודיע ראש העיר המכהן, קאי ווגנר, מהמפלגה השמרנית (CDU). וגנר, הנחשב לתומך ישראל במפה הפוליטית הגרמנית, אמר את הדברים על רקע חוק דומה שכבר אושר בחודש שעבר במדינת המחוז ברנדנבורג, ה"עוטפת" את ברלין. מדובר בצעד משמעותי יותר מזה שבו נקטה הממשלה הפדרלית, בניסיון להיאבק באנטישמיות, בעיקר מכיוון חוגים איסלמיים וחוגי שמאל רדיקלי, המכחישים את זכות הקיום של המדינה היהודית, כמו גם מפעילים ניאו-נאציים.
● כותרות העיתונים | "היא מגנה על תל אביב ותגן גם עלינו": המדינה המפתיעה שרוכשת את כיפת ברזל
● תוקפנות טורקית, סכנה ישראלית: הסערה שיוצר ארדואן בים התיכון
ברלין היא אחת ממדינות המחוז המקבלות את המספר הרב ביותר של מבקשי מקלט, רבים מהם ממדינות מוסלמיות כמו אפגניסטאן, סוריה ועיראק. היא גם הפכה בשנה וחצי האחרונות למעוז של הפגנות פרו-פלסטיניות, הגולשות לעתים קרובות לאנטישמיות ואנטי-ישראליות ולעימותים אלימים עם המשטרה. החקיקה המוצעת, שווגנר אמר כי תידון עם השותפים הקואליציוניים של השמרנים, הסוציאל-דמוקרטים, תהפוך את ההכרה הברורה בזכות הקיום של מדינת ישראל לאחד מהסעיפים שמי שמבקשים אזרחות יצטרכו לאשר באופן אישי.
עד כה, בתגובה לתקריות האנטישמיות הרבות ברחבי גרמניה, שזינקו בעשרות אחוזים מאז ה-7 באוקטובר 2023, החליטה הממשלה הפדרלית הגרמנית "לעבות" את פרק השאלות בנוגע למדינת ישראל ולזכות הקיום שלה בבחינת ההתאזרחות. ליותר מ-300 השאלות האפשריות בבחינה, שהנוסח שלה משתנה ממדינת מחוז למדינת מחוז, הוסף פרק על הקמת מדינת ישראל, על האיסור על התבטאויות אנטישמיות בישראל, על איסור התמיכה בחמאס ועוד. בין היתר, אחת השאלות בוחנת מאיזה כוח הוקמה מדינת ישראל, כאשר התשובה הנכונה היא החלטת או"ם. עם זאת, מתאזרחים נדרשים לענות נכונה רק על 17 מתוך 33 השאלות במבחן, כך שהיפותטית הם יכולים להימנע מהכרה ברורה בקיומה של מדינת ישראל.
"תנאי סף להתאזרחות"
ראש העיר של ברלין מציע כעת להפוך את ההכרה להתחייבות בשלב מאוחר יותר של תהליך ההתאזרחות. "אני בהחלט יכול לדמיין שהכרה בזכות ישראל להתקיים תהפוך לתנאי סף להתאזרחות", אמר וגנר בראיון ל"טאגסשפיגל" המקומי בסוף השבוע. הוא התייחס בחיוב להצהרת שר הפנים של מדינת המחוז ברנדנבורג, שאמר כי ההחלטה "מוכיחה באופן בלתי ניתן להכחשה שברנדנבורג עומדת לא רק לצד הקהילה היהודית שלה, אלא גם לצד מדינת ישראל וזכותה להתקיים". שתי המדינות מצטרפות למדינת המחוז סקסוניה-אנהלט, שבה הצעד הוכרז כבר בתחילת 2024, בתגובה לתקריות אנטישמיות בעקבות המלחמה בעזה.
חלק ממדינות המחוז הגרמניות סבורות כי חוק ההתאזרחות הקיים כבר מחייב את ההכרה בישראל, בעקבות פסיקות בבתי משפט בנושא. המשמעות היא שגרמניה יכולה גם לשלול אזרחות ממי שמביע התנגדות פומבית לקיומה של מדינת ישראל, למשל על ידי הרשעה בהסתה או בפרסום קריאות המנוגדות לחוק. בבוואריה נעצר בשנה שעברה הליך ההתאזרחות של מהגר יליד סוריה שבשיחה עם פקידי ההגירה הביע התנגדות לזכותה של ישראל להתקיים. הוא עירער על כך, אך בית משפט דחה את הערעור.