גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

253 קבלנים דירגו: הערים שבהן הם הכי אוהבים לעבוד

גלובס והתאחדות הקבלנים דירגו בעזרת 253 קבלנים את איכות העבודה של העיריות הגדולות והצומחות בארץ בתחום התכנון והבנייה ● התוצאה: פערים דרמטיים בין ערים סמוכות - ומסקנה אחת ברורה שמלמדת מי העיר שבאמת פועלת לקדם בנייה והתחדשות עירונית ● סקר מיוחד לכבוד ועידת ישראל לנדל"ן

תוכנית להתחדשות עירונית בדרך חברון בירושלים. האתגר של העיר עדיין לפניה / הדמיה: סטודיו יגאל לוי אדריכלים
תוכנית להתחדשות עירונית בדרך חברון בירושלים. האתגר של העיר עדיין לפניה / הדמיה: סטודיו יגאל לוי אדריכלים

היכן תיבנה הדירה הבאה שלכם? מי יקדם אותה - ומי יעכב אותה שנים? את השאלות האלה כדאי להפנות לא רק לממשלה, אלא קודם כול לראש העיר.

סקר הערים הגדול של גלובס והתאחדות הקבלנים חושף מי מהמובילות באמת מקדמות תכנון ובנייה - ומי רק טוענת כך. באילו ערים תמצאו שקיפות, מהירות ויעילות, ואילו הפכו לשם נרדף לסחבת, חוסר ודאות ונטל רגולטורי? ואולי השאלה האמיתית: האם עיר שנוחה ליזמים - היא גם נוחה למי שעתיד לגור בה?

יעקב אטרקצ'י: "המקום הכי קשה למכור דירות היום הוא בתל אביב. למה? כי רמ"י שיווקה בשדה דב מאסות"
רונית שבירו: "אם סין תגיד שהיא לא עובדת עם ישראל, כל ענף הנדל"ן עלול לקרוס"
התוכנית של ראש עיריית בת ים: "להישאר עם רווח יזמי של 100 מיליון שקל"

השלטון המקומי הוא המפתח המרכזי לפתרון משבר הדיור - וזה מה שעמד בבסיס סקר הערים הגדול של גלובס והתאחדות הקבלנים. גם בגלל היעדר המשילות מצד השלטון המרכזי, גם בגלל הסחות הדעת - המוצדקות יותר או פחות - של הפוליטיקאים בירושלים מ"החיים עצמם", וגם בגלל שראשי הערים לגמרי בצדק דורשים ומקבלים בשנים האחרונות לא מעט כוח וסמכויות מהממשלה.

השלטון המקומי והעומדים בראשו מכירים הכי טוב את עירם ואת צרכיה. ולא פחות חשוב - זהו המנדט שהם קיבלו מהתושבים, שכמעט ולא מערבים שיקולים כמו שיוך פוליטי או אידיאולוגיות לאומיות בהצבעה על ראשות העיר.

התושבים הם שיחליטו בחלוף חמש שנים אם הם ממשיכים לתת להם את המנדט או "מעיפים" אותם הביתה, בעיקר על בסיס איכות החיים ואיכות העיר שבה הם גרים.
אבל אליה וקוץ בה. השלטון המקומי מפוזר בין 257 רשויות מקומיות, והשונות בין אחת לשנייה אדירה.

בסקר שערכנו, בקרב 253 קבלנים, המטרה הייתה להצביע בעיקר על השונות הזו בכל הנוגע לפיתוח ולבנייה של העיר, כולל הניסיון לחלץ אותה מהסחבת הבירוקרטית הידועה לשמצה. אלפי יזמים וקבלנים נקראו לדרג את העיריות לפי שלושה פרמטרים מרכזיים: שקיפות ואמינות, מהירות ויעילות, ונוחות ושירותיות.

שקיפות ואמינות הן אולי תנאי ראשון כדי לצאת לדרך ארוכה ומסוכנת שכרוכה ברכישת קרקע או החתמת דיירים על פרויקט שייקח שנים. מהירות ויעילות בקידום תוכניות בנייה (ומנגד - איטיות ועיכוב תוכניות) הן פרמטרים שהפכו משמעותיים ביותר בשנים האחרונות, כשהריבית נסקה והפכה את התמשכות הפרויקטים והאישורים לסעיף מרכזי שהקפיץ את הוצאות המימון ונגס ברווחיות החברות. את הנוחות והשירותיות בדקנו כי החיכוך עם העירייה הוא כמעט יומיומי. היא שותפה של היזמים והקבלנים במאמץ להוציא פרויקט בנייה הכי מהר, הכי טוב ועם כמה שפחות נזקים לסביבה, ודאי כשמדובר בהתחדשות עירונית שמוקמת בתוך ערים ושכונות שכבר גרים בהם תושבים רבים שמנסים לצלוח את תקופת הבנייה.

הנה כמה תובנות מרכזיות שעולות מן הסקר:

1הערים שהוכיחו שלא צריך לעגל פינות

עניין של החלטה: ירושלים ובת ים הגיעו לצמרת הערים היעילות והפרו־יזמיות בתוך שנים ספורות. וזה קורה, בעיקר בעקבות החלטת העומדים בראשן לשנות גישה.

העובדה שמדובר דווקא בשתי הערים הללו מרתקת, בין השאר כי קרבה מושחתת ליזמי נדל"ן הכניסה בעבר הלא ממש רחוק שני ראשי ערים שלהן, אנשים מאוד מוכרים וחזקים, לכלא. ובכל זאת, מאסרם של אהוד אולמרט ושלומי לחיאני, ראשי הערים ירושלים ובת ים לשעבר, בהתאמה, לא הקפיאה את התנופה בערים הללו. מי שטען, והיו לא מעט כאלה, שכדי לרוץ ולקדם אישורי בנייה מוכרחים כנראה לעגל פינות ולסלוח לראשי ערים סוררים, צריך להביט על ירושלים ובת ים. "מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננים", אבל הזהירות הזו לא באה על חשבון שקיפות, אמינות, יעילות וכו' - אלא בדיוק להפך.

משה ליאון, ראש עיריית ירושלים / צילום: ראובן קופיצ'ינסקי

אבל במקביל, צריך גם להזכיר שלשתי הערים הללו גם לא הייתה ברירה. הביקושים הנמוכים, ההגירה השלילית, העדר שטחי תעסוקה מניבי ארנונה והמצוקה הפיננסית, הכריחו אותן לשנות ולהתייעל.

צריך גם לזכור שנדל"ן הוא עסק לטווח בינוני וארוך. האתגר של ירושלים ושל בת ים עדיין לפניהן - איך מתרגמים את המחמאות ואת תנופת הפיתוח בשנים האחרונות גם לתנופה של ביקושים, כולל לתעסוקה, ולא פחות חשוב - גם לשדרוג איכות החיים של התושבים החדשים והוותיקים בעיר.

לבת ים, להבדיל מירושלים, גם אין מענק ממשלתי יוצא דופן שמסדר לה מידי שנה את הקופה (בירושלים "מענק הבירה" עומד על יותר ממיליארד שקל בשנה). בפני בת ים ניצב גם אתגר ייחודי: במהלך המלחמה עם איראן נהרסו בעיר כליל כמה בניינים, ויהיה צריך לקדם בנייה שלהם מחדש במהירות וביעילות.

צביקה ברוט, ראש עיריית בת ים / צילום: רפי דלויה

2תל אביב בראש: לחיוב ולשלילה

תל אביב במבחן: בירת הנדל"ן, העיר עם המחירים הכי יקרים למ"ר ועם הכי הרבה היצע דירות לא מכור (יותר מ־10,000 דירות נכון למאי האחרון, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), מבלבלת גם את היזמים והקבלנים.

12.1% דירגו אותה כהכי שקופה ואמינה (מקום שני), אבל 10.8% דירגו אותה הכי פחות שקופה ואמינה (מקום שני לשלילה). 18.5% דירוג אותה כעיר הכי נוחה ושירותית (מקום ראשון, יחד עם ירושלים), אבל 19.4% דירגו אותה הכי פחות נוחה ושירותית (מקום ראשון לשלילה). וגם 17.1% הציבו אותה בראש הערים הכי איטיות ומעבות קידום תוכניות בנייה.

רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב / צילום: תמר מצפי

האנומליה הזו - בצמרת החיובית והשלילית, תואמת את הרושם שאני מקבל גם משיחות עם אינספור יזמים בעיר. מצד אחד, מדובר ברשות מקומית שהסירה הרבה מאוד אי־ודאות ואישרה עקרונות מאוד מפורטים לגבי מרכז העיר - רובעים 3 ו־4, בנוגע להיקפי הבנייה, הזכויות, הבתים לשימור ועוד. מצד שני, היא עדיין מתמהמת בנוגע לרובעים האחרים, והעיר מחולקת לתשעה כאלו. המשמעות היא שבשכונות כמו פלורנטין קשה מאוד לקדם כרגע פרויקטים קטנים שפעם נפלו תחת תמ"א 38, שתוקפה פג.

מעבר לכך, כמי שמודעת לאטרקטיביות הגדולה שלה, בעירייה יודעים למקסם את התועלת שהם מוציאים מכל פרויקט שמוקם בעיר - זכויות לדיור בר השגה, שטחים ציבוריים ולתועלת הציבור ועוד. אבל "סחיטת הלימון" הזו, לא פעם אולי חזקה מעט יותר מדי. וכשמדובר ביזמים שמגלים בישורת האחרונה ואפילו אחריה עוד דרישה להוצאה ציבורית שנוגסת ברווחיהם הצפויים, גם הטרוניות על מדיניות העירייה נראית מובנת מאליה.

כל עוד המחירים רק עלו, זה כנראה היה נסלח, אבל אם השוק עוצר - מה שבהחלט רואים בחודשים האחרונים בתל אביב, נראה יותר ויותר יזמים וקבלנים שמתקשים להשלים את המדיניות של קברניטי העיר. גם ביקורת שלילית על תפקוד העירייה זה שלב בדרך.

3היזמים אולי מרוצים, אבל מה עם התושבים?

האם עיר פרו־יזמים היא בהכרח גם עיר פרו־תושבים? לא בהכרח. בירושלים מקודמות בימים אלה תוכניות לעשרות מגדלים, שכל אחת מהן זוכה להתנגדויות מכיוונים רבים. התושבים טוענים שהדירות שייבנו במגדלים הללו תהיינה יקרות מדי לרוב אוכלוסיית העיר, ויירכשו בסופו של דבר על ידי תושבי חוץ עשירים שבאים לישראל רק לחגים. התנגדויות אחרות מתבססות על הפגיעה בנוף המיוחד של העיר, על היעדר מענה מספק של תשתיות ועל צפיפות יתר.

ייתכן שהפגיעה בתושבים מסבירה גם את הדירוג השלילי שקיבלו רמת גן ונתניה בסקר שלנו. הערים מדורגות בראש הדירוגים השליליים, ואינן זוכות לשום ייצוג בפרמטרים החיוביים.

אבל זה לא המכנה המשותף היחיד שלהן. בשנים האחרונות, רמת גן ונתניה בלטו מאוד בקושי להוציא בהן לפועל תוכניות של בנייה, בדגש על התחדשות עירונית, בעיקר תמ"א 38. זה אולי יכול להסביר את הביקורת של אנשי הנדל"ן על המדיניות העירונית ותפקוד העירייה. בנתניה, שזכתה בסקר לציון לא טוב, נפתח קצת לאחרונה הפקק של ההתחדשות העירונית.

לפי דוח הרשות להתחדשות עירונית, ברמת גן לוקח 5.4 שנים להוציא היתר בנייה בהתחדשות עירונית משלב הבקשה. רק בגבעתיים (6.3) ובראשון לציון (6.2) המצב קשה יותר. בתל אביב, אגב מדובר ב־3.9 שנים ובירושלים ב־3.3 שנים בלבד.

נתניה ורמת גן נחשבו בעשורים האחרונים לשיאניות התנופה הנדל"נית. נתניה בעיקר בבנייה חדשה, ורמת גן בפרויקטים להתחדשות עירונית. בשלב מסוים, זה ללא ספק פגע באיכות החיים שהן יכלו להציע לתושבים - בפקקים הגדולים בתוך וביציאות מהעיר, בקושי לבנות מבני ציבור בקצב הדרוש.

האנומליה הזו, שאינה מתמרצת ערים להיות יעילות, שירותיות ושקופות מול יזמים, אינה מתקבלת על הדעת. הבעיה היא, שרוב הפתרונות לכך צריכים להגיע מירושלים, בעיקר דרך תמריצים הפוכים לגמרי, אבל שרי הממשלה עסוקים בעיקר בעניינים אחרים.

עוד כתבות

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ומתרחק מקמעונאות ותשתיות

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"תזנק ב-25%" - מניית השבבים הישראלית שמקבלת המלצה חיובית במיוחד

יום המסחר צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● אחרי טלטלת ה-AI בשבוע שעבר, הבורסה בניו יורק חוזרת מחופשה לשבוע מסחר מקוצר - והחוזים העתידיים אדומים ● המשקיעים יעקבו אחר השיחות בין ארה"ב ואיראן בג'נבה ● מניות הבנייה בת"א קפצו, לאחר שנתוני האינפלציה חיזקו את הציפיות להורדת ריבית ● וגם: באופנהיימר מאמינים שהתנודתיות בוול סטריט מייצרת הזדמנויות חדשות ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

מצלמות לרחפנים - השקעה ראשונה בישראל לענקית הדיפנס־טק

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

הרמטכ''ל, רא''ל אייל זמיר / צילום: דובר צה''ל

האזהרה של הרמטכ"ל לדרג המדיני: "לקיים דיון מבצעי בהקדם"

החודש הרגיש בצל ההיערכות לאיראן, והחשש: תוצת זירה נוספת בזמן רמדאן ● הסבב השני של השיחות יחודש היום, הנשיא: "אהיה מעורב" ● מחאות תועדו באיראן לקראת השלמתם של 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק