גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בניו יורק מציינים חצי שנה כמעט בלי פקקים - האם ת"א תהיה הבאה בתור?

החלת אגרת הגודש במנהטן הובילה לזינוק בשימוש בתחבורה הציבורית, ירידה בתאונות ובזיהום - ופריחה כלכלית מפתיעה ● בישראל מתקדמים באיטיות לקראת רפורמה דומה בגוש דן, אך המומחים חלוקים: האם המודל האמריקאי מתאים גם למטרופולין הישראלי, או שמדובר בפתרון שטחי לבעיה עמוקה הרבה יותר?

שלט על אזור עם אגרת גודש בניו יורק. ''מי האנשים שנמנעים להיכנס לעיר?'' / צילום: Shutterstock
שלט על אזור עם אגרת גודש בניו יורק. ''מי האנשים שנמנעים להיכנס לעיר?'' / צילום: Shutterstock

קצת קשה לדמיין שאפשר לנסוע באיילון אל תוך מרכז תל אביב בזמנים קצרים בכ‏־60%, אבל זה מה שקרה בעקבות החלת אגרות הגודש בניו יורק במנהרת הולנד. לפני חצי שנה אימץ המטרופולין הענק את הרפורמה השנויה במחלוקת שבגוש דן מתכננים לאמץ בעוד כשנה וחצי, והמושלת קתי הוקול חוגגת מהפכה למרות איומים משפטיים מצידו של ממשל טראמפ. אך האם ההצלחה הניו יורקית יכולה לנבא גם הצלחה תל אביבית?

יותר יקר ב-60% משדה דב: מחירי הדירות משתוללים ברחוב הזה - וזו הסיבה
ברגע האחרון: פעילות הותמ"ל הוארכה בשנה נוספת

בתחילת החודש סיכמו ב־Metropolitan Transportation Authority (MTA), הגוף האחראי על מערכת התחבורה של ניו יורק, הגדולה ביותר בצפון אמריקה, חצי שנה של אגרות גודש עם נתונים פנומנליים שקשה להתווכח עליהם. לפי הרשות, מתחילת השנה ירד מספר המכוניות שנכנסו ב־10 מיליון ביחס לתקופות המקבילות בשנים הקודמות. במילים אחרות, מספר כלי הרכב שנכנס למוקד המטרופולין ירד ב־11%. הגודש נחתך ברבע במוקד הגודש, וב־9% בכל המטרופולין. הזמן שאבד בפקקים נחתך בממוצע ב־12% - כלומר חיסכון של שבע דקות לכל שעה.

לחיסכון בזמן יש גם תמחור כלכלי כמובן. הוא מוערך בכ־1.3 מיליארד דולר בכל שנה. כמו כן נרשמה עלייה בשימוש בתחבורה ציבורית: כ־12% באוטובוסים וכ־7% במטרו וכן עלייה בספירות הולכי הרגל.

הרפורמה לא הביאה רק לחיסכון בזמן - מספר תאונות הדרכים ירד ב־14% ובשיעור דומה ירד גם מספר הפצועים, ותמותת הולכי הרגל הגיעה לשפל היסטורי. מספר התלונות על רעש וצפירות ירד ב־45%.

עוד מתגאים ברשות בנתוני הצמיחה העסקית לנוכח האזהרות שלפיהן ה"מטרופולין ימות" לאחר החלת הרפורמה. כך מסבירים שם שברודווי רשם את העונה המוצלחת ביותר שלו עם הכנסות של 1.9 מיליארד דולר ממכירת כרטיסים; בתחום הקמעונאות חלה קפיצה של 900 מיליון דולר ביחס לתקופה המקבילה אשתקד; חלה צמיחה במשרות ובשכירות המשרדים ועלתה תפוסת המלונות.

גם אם את חלק מהנתונים ניתן ליחס שלא רק להחלת אגרות הגודש וגם אם ברור של־MTA יש אינטרס ברור להראות את הצלחת הרפורמה לנוכח המאבק המשפטי על מימושה מול ממשל טראמפ, ברור שמדובר במספרים מרשימים. אלו צפויים להניב הכנסות של 500 מיליון דולר עד לסוף השנה שיופנו לתוכנית ענק להשקעות בתחבורה בעלות של 15 מיליארד דולר שיכללו את הרחבת המטרו, רכישת קרונות חדשים, החלפת מערכת איתות ושיפור הנגישות.

היתרונות: "האוטובוסים יסעו הרבה יותר מהר"

בינתיים, בחודש האחרון הונחה אבן נוספת בדרך לאגרות גודש בישראל כשהתברר ששבע קבוצות של ענקיות התשתית בישראל הגישו מועמדות לשלב הראשון במכרז להפעלת המיזם שאמור לצאת לדרך, חרף ההתנגדויות הפוליטיות, בשנת 2027.

אז האם בישראל יכולים להתבשם מההצלחה האמריקאית? כאן התמונה כבר נהפכת לסבוכה ומורכבת הרבה יותר. "אני חושבת שאגרות הגודש מתאימות גם לגוש דן", אומרת פרופ' גלית בלנקשטיין כהן, מרצה בכירה לגיאוגרפיה ולמדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בירושלים. לדבריה, "ההשפעות של אגרות גודש אינן מסתיימות בזה שעשירים יוכלו לנסוע מהר יותר, יש להן השפעות מבורכות על רעש, זיהום אוויר, תאונות דרכים וכד' ורואים בנתונים שזה עובד בניו יורק. מה שהנתונים לא מראים הם מי האנשים שנמנעים כעת מלהיכנס למרכז הגודש".

פרופ' גלית בלנקשטיין כהן, האוניברסיטה העברית / צילום: ברונו שרביט

עוד מזכירה בלנקשטיין כהן כי בניו יורק יש מטרו ובתל אביב התחבורה הציבורית עדיין נסמכת בעיקר על אוטובוסים. "זו שאלה טובה למי יש אלטרנטיבה, אבל חשוב לזכור שאם אין מטרו זה לא אומר שאין תחבורה ציבורית.

"לדעתי האפקט עוד יותר משמעותי למשתמשי תחבורה ציבורית בארץ, כי בעוד שהפחתת הגודש לא משפיעה על המטרו, היא משפיעה מאוד על אוטובוסים. זאת אומרת, מה שאנחנו נראה זה שהכניסה לתל אביב באוטובוסים תהיה הרבה יותר קלה, מהירה וטובה - שירות האוטובוסים ישתפר, שזה משהו שאם נערכים אליו נכון הוא משמעותי מאוד. כלומר מי שייהנה מעבר לעשירים זה מי שנוסע באוטובוסים כי יהיו פחות תקועים בפקקים ולכן התדירות והמהירות תהיה טובה יותר.

"נוסף לכך, אני חושבת שמדובר בתמחור הוגן יותר מאשר מסים אחרים כמו מס על הדלק שממסה בעיקר את הפריפריה, בעוד שאגרות הגודש ממסות את מי שנכנס למרכז בשעות העומס והאגרה מאוד מתאימה לגוש דן כי ערים חזקות יכולות להפעיל אותם בעוד שערים חלשות עלולות להתרוקן.

"כלומר, לא הייתי ממליצה לירושלים להפעיל אגרה אבל תל אביב עדיין עם רמות ביקוש מאוד גבוהות וכוח משיכה חזק.

"גם בלונדון נערכו מחקרים וראינו שבמקומות מסוימים הייתה ירידה בפדיון אבל ככלל העסקים לא נפגעו. מצד אחד אומרים שאגרות גודש יכולות להרוג את העיר ומצד שני הגודש עצמו כבר הורג אותה ולכן צריך להפחית אותו לרמות נסבלות, הגם שיש מחלוקת על אופן הביצוע בישראל".

כניסה לאזור אגרה בלונדון. האם מתאים גם לתל אביב? / צילום: Shutterstock

ההסתייגויות: "זה לא קופי־פייסט לת"א"

לעומתה, פרופ' אראל אבינרי

פרופ' אראל אבינרי, מכללת אפקה / צילום: מכללת אפקה

ממכללת אפקה מצנן את ההתלהבות. לדבריו, "לא לכל עיר מתאימות אגרות גודש וזה לא מוצר סטנדרטי שאפשר לעשות עליו קופי־פייסט. בישראל מדברים על אגרה שאיננה פונקציה של גודש, בשונה מסינגפור שם השימוש בכביש עולה כפונקציה של כמה עמוס הוא. בניו יורק התחבורה הציבורית מצוינת 24/7 וזה סיכוי אחר להצלחה מאשר בעיר שאינה כזו.

"בתל אביב קשה להסיט את הגודש כי אין אלטרנטיבות של תח"צ שיש להן יכולת להכיל את הביקושים, וכן בניו יורק המס הוא פרוגרסיבי ויש הנחה למיעוטי הכנסה בעוד שכאן האגרה המוצעת רגרסיבית. בערים שבהן בוצעה הרפורמה בהצלחה, נערכה עבודה מעמיקה של עשרות שנים על מי בדיוק האנשים שהאגרה תרחיק וכאן אנחנו יותר בתחום של שליפה מהמותן.

פרופ' אבינרי מדגיש שהוא תומך ברעיון העקרוני של אגרות גודש והוא צריך להיות בסט הכלים התחבורתי אבל בגוש דן היא לא תספיק. לדבריו, "בעוד שבערים שבהן האגרה מיושמת יש התייצבות דמוגרפית, אוכלוסיית ישראל גדלה ב־50 שנה פי שלושה.

"כלומר, גם אם נצליח לחסוך עשרות אחוזים מבחינת כניסות לעיר מבחינה תחבורתית, עדיין יש גידול דמוגרפי גדול מזה בכמות האנשים שרוצה להיכנס. קצת כמו בסיפור עליזה בארץ הפלאות - כדי להישאר במקום אתה צריך לרוץ. כלומר אולי נשנה את תמהיל האנשים שיכנסו למטרופולין אבל לא נפחית אותם".

לעמדתו של פרופ' אבינרי, בישראל נדרשות מערכות הסעת המונים משמעותיות ושינוי התכנון העירוני. "ניו יורק צפופה בהרבה מתל אביב אבל בנויה בצורה נכונה יותר מבחינת עירוב שימושים ובנייה לגובה ולכן אי־אפשר גם לתכנן פרברים צמודי קרקע עם רחובות חד סטריים וגם לקוות שנפתור בעיות גודש כי הן לא מתחילות עם התחבורה אלא עם התכנון", הוא אומר. "הרי לא יבנו מטרו בצהלה, ובניו יורק לא תראה במרחק כה קצר ממרכז העיר צמודי קרקע. לכן, אגרות הגודש צריכות להיות בסט הכלים אבל הן לא יפתרו את בעיות התחבורה".

ההכנסות: לשיפור התחבורה הציבורית

לעומתו, פרופ' בלנקשטיין כהן מציינת שאגרות הגודש הן דינמיות והמחיר שלהן משתנה בהתאם לביקושים. "אחרי שכבר ביססת את האגרות אז לשנות את המחיר כדי לכייל את רמות הביקושים זה לא קל מבחינה פוליטית, אבל זה קל מבחינה טכנולוגית ופרקטית. נוסף לכך, האגרה גורמת לאנשים להשתמש בתחבורה הציבורית, ולכן ברוב המקומות שמחילים בהם אגרות גודש, ההכנסות מיועדות לשיקום שיפור הרחבה של התחבורה הציבורית.

"אגרות הגודש יתחילו כנראה הרבה לפני שהמטרו יתחיל לפעול. אז ברור לגמרי שצריכה להיות תוכנית מאוד שקופה וברורה לאיך מערכת התחבורה ציבורית נותנת מענה עכשיו לביקושים שיגדלו בגלל שפינית אנשים מהכביש וברור שאי־אפשר לדבר עליהן לבד בלי עיסוק בכלל מרכיבי המערכת.

"ברגע שאתה מוריד את הצפיפות על הכביש, גם אם לא שמת כלום במקום, התחבורה הציבורית משתפרת בגלל שהאוטובוסים נוסעים מהר יותר ואז אתה יכול להגדיל תדירות ואמינות גדולה יותר. אבל זה לא מספיק, בטח בגלל הגידול באוכלוסייה.

"בכל אופן, אי־אפשר לחכות עם אגרות הגודש עד שהמטרו יפעל או עד שכל הקווים ברכבת הקלה יפעלו כי פשוט העיר לא תעמוד בזה מבחינת העומס.

"השקעות בתחבורה הציבורית הן שבונות אמון מול הציבור באמצעות תפיסה תחבורתית קוהרנטית שמצביעה על קשר חזק בין החלת האגרות לשיפור התחבורה הציבורית. ככה עושים את זה".

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

הסכם סחר בין טראמפ לדרום קוריאה: מכסים מופחתים, השקעות עתק בארה"ב

טראמפ הכריז כי וושינגטון הגיעה להסכם סחר עם סיאול, במסגרתו יוטלו מכסים אחידים בשיעור של 15% ● דרום קוריאה התחייבה להשקיע 350 מיליארד דולר בפרויקטים אמריקאים, ובנוסף לרכוש מוצרי אנרגיה אמריקאים בהיקף של 100 מיליארד דולר

מחסור כרוני בשינה פוגע באינטימיות ובתפקוד היומיומי, ומכאן קצרה הדרך למשבר זוגי / צילום: Shutterstock

הפיצוי על נחירות בן הזוג: האם הרעש בלילה יכול לעלות לכם כסף בגירושים?

בית הדין הרבני נדרש לדון בתביעת גירושים לאחר 36 שנות נישואים ● האישה טענה כי בעלה עזב את חדר השינה המשותף וחדל מלקיים עמה יחסי אישות, אך הבעל טען להגנתו כי נאלץ לעשות זאת בגלל נחירותיה העזות ● מה קבע בית הדין?

ליאת הר לב וד''ר הילה קורח בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

שורף לפרגן? אולי טיפה מעקצץ: הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר

הפרסומת הזכורה ביותר, גם השבוע, שייכת למותג המזגנים טורנדו - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● אפליקציית המשלוחים וולט, שהתמודדה בשנה החולפת עם כעס הצרכנים, מתמקמת במקום השלישי באהדה

סניף רמי לוי שיווק השקמה בשער בנימין / צילום: Reuters, Ammar Awad

רמי לוי בראש, שופרסל מאבדת גובה: מה חושבים הישראלים על רשתות המזון?

רמי לוי היא רשת המזון המובילה השנה ולוקחת את הבכורה משופרסל, שמתייצבת במקום הרביעי ● אושר עד, המחזיקה ב־20 סניפים, מצליחה למשוך את הישראלים עם מחירים נמוכים

שעות שינה קבועות נמצאו בקשר מובהק עם סיכון נמוך לסוכרת ולפרקינסון / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: איך משפיעה איכות השינה על הבריאות שלנו

מחקר חדש חושף: שעות שינה מסודרות יכולות להשפיע על הבריאות יותר ממה שחשבנו ● שעת שינה קבועה יכולה להפחית את הסיכון למחלות כמו פרקינסון וסוכרת, גם בלי קשר למספר שעות השינה • ומה לגבי שינה ארוכה מדי? החוקרים לא מצאו בה כל נזק

הדמיית פרויקט הרברט סמואל / הדמיה: THE CRAFT

על קו החוף בתל אביב: שני מגדלי יוקרה יוצאים לדרך

עם כ־206 אלף מ"ר בנויים ומגדלים בני 46 קומות: קרקעות מתחם הסינרמה בת"א לקראת שיווק ● שני פרויקטים בולטים לאורך קו החוף של תל אביב התקדמו השבוע ●  דיון בנושא השכונה הראשונה שתוקם ביישוב כסיף ● עשרות התנגדויות לתוכנית הוותמ"ל באום אל פאחם ● חדשות השבוע בנדל"ן

חזית המדע / צילום: Shutterstock

עברתם את גיל 60, כנראה שאתם מרגישים צעירים יותר. וזו הסיבה

רוב בני ה־60 ומעלה מרגישים צעירים יותר בעשור לפחות, אבל התחושה הזו גם מחזקת גילנות, מדירה מבוגרים ומחלישה את מאבקם לזכויות ● פרופ' ליאת איילון, שזכתה לאחרונה במענק יוקרתי לחקר התופעה, מצביעה על הפרדוקס: בעולם שנשלט בידי מנהיגים קשישים, הזקנים נותרים בשוליים - וגם הם עצמם מתקשים להזדהות עם גילם

קו הרקיע של מנהטן לפני פיגועי ה־11 בספטמבר / צילום: Shutterstock

ללמוד מה־11/9: המומחה שבדק איך משקמים אזורים אחרי אסון

איך צומחים אחרי אסון, וכיצד מייצרים הנצחה שהיא לא אנדרטה אלא חלק מהחיים? רוטרדם קמה מהריסות מלחמת העולם השנייה כעיר חדשה, גראונד זירו בניו יורק הפך לכיכר ענקית ובצ'ילה השיקום מצונאמי הפך למקפצה לניידות חברתית־כלכלית ● האדריכל פרופ' אורי כהן מהטכניון בחן סיפורים מוצלחים מרחבי העולם לטובת שיקום העוטף ● לדבריו המפתח הוא בהבנת ההזדמנות שבמשבר ובהקשבה אמיתית לצורכי הציבור

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בבורסה בתל אביב בסיומו של חודש חיובי

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.5% ונעל את החודש בעלייה של 1.8% ● הודעה של טראמפ על הסכם סחר עם קוריאה הדרומית ודוחות חזקים של מטא ומיקרוסופט, מקפיצים את וול סטריט ● שוק האג"ח המקומי ממריא: קפיצה של 87% בהיקף ההנפקות מתחילת השנה ● ומחירי הנפט מזנקים, בעקבות איומי טראמפ להטיל מכסים נוספים על רוסיה

שר הבריאות האמריקאי רוברט פ. קנדי ג'וניור וראש ה-FDA מרטין מקארי / צילום: Reuters

הממשל בארה"ב מאמין בתרופות פסיכדליות, ומה לגבי המשקיעים?

שר הבריאות האמריקאי אמר שהוא רוצה תרופה פסיכדלית חדשה בשוק בתוך 12 חודשים, וראש ה־FDA הצהיר כי הוא מוכן להאיץ את מסלולי האישור ● האם זה מספיק כדי להעיף את מניות הסקטור? ● תוצאות משני ניסויים בטיפול בדיכאון ובחרדה עשויות לסמן את כיוון השוק

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את התחזיות לרבעון; זינוק מרשים בהכנסות חטיבת הענן

הרווח למניה היה 3.65 דולר, הרבה מעל התחזית ● ההכנסות היו 76.4 מיליארד דולר, לעומת צפי של 73.8 מיליארד ● הכנסות חטיבת הענן זינקו ב-26% ● מניית מיקרוסופט מזנקת במסחר המאוחר

מייסדי נומה סקיוריטי, מימין ניב בראון ואלון טרון / צילום: עומר הכהן

פחות משנה מאז שנחשפה לראשונה: חברת הסייבר שמגייסת 100 מיליון דולר

נומה סקיוריטי, המפתחת פלטפורמה לאבטחת סוכני AI, הודיעה על הגיוס במסגרת סבב B ● סך הכסף שגייסה החברה עד היום עומד על כ-132 מיליון דולר, כאשר שווייה עומד כעת על כ-400 מיליון דולר, אחרי הכסף

עמית גל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

חברות הביטוח טוענות להפסד, והכיסוי לתרופות מחוץ לסל עשוי להצטמצם

חברות הביטוח דורשות להקטין את הכיסוי לתרופות שאינן בסל ב־2 מיליון שקל לאדם, ומזהירות משחזור המשבר בתחום הסיעודי ● המטופלים שיושפעו פנו לרשות שוק ההון בטענה לחוסר שקיפות

נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב (מימין) ונשיא סוריה הזמני אחמד א-שרע, אזרבייג'ן / צילום: ap, Azerbaijani Presidential Press Office

אזרבייג'ן מתכננת להפוך למעצמת גז ונעזרת בישראל

באקו, המשמשת כשחקנית מרכזית בשיחות הנורמליזציה בין ישראל לסוריה, חתמה לאחרונה על הסכם אספקת גז עם ממשל אל־ג'ולאני ● עוד קודם לכן, היא רכשה מניות במאגר תמר

דן שנבך, מנכ''ל חברת חוצה ישראל / צילום: יונתן בלום

מנכ"ל חוצה ישראל הודיע כי יסיים את תפקידו במהלך החודשים הקרובים

מנכ"ל החברה הממשלתית, חוצה ישראל, דן שנבך, אשר מכהן בתפקיד למעלה משמונה שנים, הודיע לדירקטוריון על סיום תפקידו ● זאת לאחר שרק לאחרונה הדירקטוריון האריך את כהונתו ונכנס בשל כך לעימות עם מול רשות החברות

צילום: Shutterstock

סכסוך חריף בין שני מייסדים הסתיים בהוצאות משפט מהגבוהות בישראל

שני המייסדים של חברת פינטק פנדה יישומי מסחר נקלעו לסכסוך רווי האשמות, שהגיע גם לביהמ"ש ● כעת שופט המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי מאור להב ישלם לשותפו שמואל גוטמן ולחברה עצמה 3 מיליון שקל לכיסוי שכר-הטרחה

עמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Shutterstock, Sasa Dzambic Photography

המבוכה של החברה הביטחונית מצרפת ומערכת הלייזר החדשה של סין

נשיא צרפת עמנואל מקרון מובך בגלל כישלון של חברה ביטחונית מקומית ● טורקיה חושפת מל"ט חדש ● דנמרק תאבטח את המרחב הארקטי עם אמצעים אוויריים אמריקאים ● וסין, ספקית ביטחונית משמעותית של איראן, חושפת מערכת לייזר חדשה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

דורי נאוי / צילום: איל יצהר

דורי נאוי מממש את החזקותיו בישראכרט תמורת 206 מיליון שקל

נאוי גרופ, העוסקת במתן אשראי חוץ־בנקאי, דיווחה הבוקר כי מכרה את מניות ישראכרט שנותרו בידיה, המהוות כ-3% מהון המניות שלה, לאחר שחברת כרטיסי האשראי עברה לשליטת קבוצת דלק של יצחק תשובה ● לא מן הנמנע שהמהלך גם יסב רווחי הון לנאוי גרופ, והחברה מסרה כי היא בוחנת חלוקת דיבידנד בעת הקרובה

יעקב נגל ובנימין נתניהו / צילום: לע''מ, נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

25 מיליארד שקל ו"מפעל AI": הממשלה תחשוף תוכנית להשקעה בבינה מלאכותית

למרות היעדר תיאום עם משרד האוצר וגופים מקצועיים, ועדת נגל ממליצה על השקעה של 25 מיליארד שקל להקמת מטה לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה ● התוכנית כוללת חוות שרתים, מודל שפה ריבוני ותשתיות מחקר - ותוצג ביום שלישי הבא לראש הממשלה

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

תעודת הסל הזאת זינקה ב־50% בשנה. אבל היא לא מתאימה לכל אחד

בזמן שהבורסות עוברות מטרנד אחד לשני, קרן הסל באזז מציעה למשקיעים להיחשף למניות שזוכות לסנטימנט החיובי ביותר ברשתות החברתיות ובאתרי החדשות ● מה עשתה הקרן ביחס למדדי הדגל והאם כדאי לשלב אותה בתיק ההשקעות ● נתון בשבוע