הדיון בועדת החוץ והביטחון היום / צילום: דוברות הכנסת- נועם מושקוביץ
ועדת חוץ וביטחון הייתה אמורה לקיים הצבעה עוד היום (ב') על הכשרת הגדלות הרמטכ"ל, לקראת הדדליין החדש שהציב בג"ץ להסדיר בדיעבד את הנוהג שנוצל שלא כחוק בצה"ל. אך למרות הצעות פשרה משני הצדדים, לא הצליחו לגבש רוב וההצעה לא עברה. למרות שמדובר בהצעת חוק ממשלתית שמגיעה ממשרד הביטחון, דווקא רוב התומכים בחוק בוועדה מגיעים משורות האופוזיציה, והמתנגדים - מהקואליציה. על הממשלה להגיש התקדמות משמעותית לבג"ץ עד יום ראשון ה-27 ביולי.
● נתוני האבטלה ביוני: כמעט 300 אלף יצאו לחל"ת במערכה מול איראן
● תת אלוף במילואים ויועץ לחברות גדולות במשק: זה ראש אגף התקציבים החדש
"הגדלות הרמטכ"ל" הן תוספות בשווי מיליארדים רבים (וייתכן שגם עשרות מיליארדים) שניתנו במשך שנים למקבלי הפנסיות התקציביות בצה"ל ללא שום סוג של פיקוח תקציבי. מבקר המדינה חשף את הפרקטיקה ב-2016, לפני כמעט עשור, אך היא לא נעצרה עד היום. מדובר בסמכות שניתנה לרמטכ"ל להגדיל את הפנסיה התקציבית במקרים חריגים של משרתי קבע ש"נפלו בין הכיסאות", אך הוא נוצל כדי להעניק הטבות נרחבות כמעט לכל פורש מצה"ל בפנסיה תקציבית.
ב-2019 הנושא התגלגל לפתחו של בג"ץ, שדרש מהממשלה להסדיר את הנושא בדיעבד, וזו הגישה חוק שצפוי להסדיר לא רק את תשלומי העבר, אלא גם תשלומים עתידיים לגמלאי צה"ל בשווי מצטבר של 28 מיליארד שקל.
העמדות בוועדה חצויות
קבוצת ח"כים, שכוללת בין השאר את עמית הלוי וחנוך מילבצקי מהליכוד ואת משה סולומון מהציונות הדתית, מובילה בוועדת חוץ וביטחון את ההתנגדות לחוק. על פי הצעתם, יוכשרו תשלומים עתידיים של 10 מיליארד שקל "בלבד", אך משרד הביטחון וח"כים אחרים בוועדם (רובם מהאופוזיציה) מתנגדים לכך ודורשים את ההכשרה המלאה שמציע צה"ל.
ח"כ עמית הלוי אמר בדיון: "פנינו לצבא יותר מפעם אחת כדי להגיע לפשרה, הכנסת היא לא המלצה בשביל צה"ל, הכנסת היא הציבור. אנחנו לא מוכנים לשלטון גנרלים". הוא מדגיש שמדובר על 30 מיליארד שקל, ושלא מדובר ב"תוספת ללוחמים אלא על כל השאר שהם 80% ממשרתי הקבע. הם יקבלו פנסיה במשך 20 שנה, למרות שרובם ימשיך לעבוד בעבודות אחרות. זה בין חצי מיליארד למיליארד בשנה, וכל זה כשחסר מיליארדים לטירונים ששולחים אותם לשדה הקרב".
גם נציג אגף שכר במשרד האוצר אמר ש"הדברים האלה אכן נולדו בעיננו בחטא ולא היו צריכות להיות תוספות שכר בדרך הזו. עם זאת, ההסדרה שמונחת בפני הוועדה נעשתה בהסכמה ובשיח בין הארגונים, היא מייצרת איזון בין המצב הקיים ומביאה לחיסכון תקציבי משמעותי".
אך ראש מטה אגף כוח אדם בצה"ל, תא"ל אמיר ודמני, אמר שבעיניו "ייחודיות שירות הקבע והשירות בצה"ל שונה מכל מקום אחר בשירות הציבורי. החלוקה שמבקשת לתת רק ללוחמים היא לא מאוזנת, כל המשרתים חיוניים לצה"ל". כהצעת פשרה מצידו, צה"ל הציע "תוספת של אחוז אחד ללוחמים על חשבון התוספת לעתודאים. מעבר לזה, הצענו שבמסגרת דיוני התקציב אחת לשנה צה"ל יציג התייעלות של 2 מיליארד שקל בתר"ש הקרוב".
ח"כ הלוי סירב להצעה, ואף לעג לה באומרו ש"זה ממש נס, עד היום בצה"ל אומרים לנו בוועדה שאין כסף לקסדות, ופתאום בא צה"ל ואומר שהוא יכול להתייעל ב-2 מיליארד שקל בשנה. זו בדיחה, וגם השינויים המוצעים יחולו על 300 איש בלבד".
העמדות בוועדה חצויות בין התומכים למתנגדים, וההצעה לא עלתה להצבעה בסופו של דבר. עוד לא ברור מה יעלה בגורלו של החוק, בייחוד לאור הדדליין של בג"ץ ל-27 ביולי. אך בג"ץ דחה את הדדליין שלו מספר רב של פעמים לאורך שנים, וייתכן שהממשלה תבקש ארכה נוספת כדי לנסות שוב להסדיר את הגדלות הרמטכ"ל. פסיקה סופית של בג"ץ עלולה להשאיר את צה"ל ללא הגדלות הרמטכ"ל, או עם הרבה פחות כסף ממה שמוצע להם כעת בכנסת.