שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ הודיע ביום שני על בחירתו בתא"ל (במיל') מהרן פרוזנפר לתפקיד הממונה על התקציבים במשרד האוצר. פרוזנפר, שכיהן כראש אגף התקציבים במשרד הביטחון וכיועץ הכספי לרמטכ"ל, הוא הראשון בתפקיד בכיר באוצר שהוצנח אליו מחוץ למערכת ולא צמח מתוך המשרד.
● השרים משתלטים על החברות הממשלתיות בחוק חדש. במוקד: התעשייה האווירית ונתיבי איילון
● רוטמן מקדם: מס של 23% על עמותות המבקרות את הממשלה
בחירתו של סמוטריץ' הייתה צפויה במובן שפרוזנפר נחשב כמועמד המועדף עליו כבר יותר מחודש. אולם הבחירה בו אינה מובנת מאליה במהותה. פרוזנפר הוא תמונת ראי לממונה על התקציבים שאותו הוא מחליף, יוגב גרדוס.
יש לו ניסיון
גרדוס החל לכהן לפני כחמש שנים כראש אגף התקציבים הצעיר ביותר בתולדות האוצר בהיותו בן 37 בלבד, לאחר שבילה את כל חייו המקצועיים בתוך האגף, וייצג את ה־DNA האוצרי: שמירה על קופת המדינה כערך עליון וניהול מאבקים תקציביים היכן שמזוהות נזילות חריגות מהקופה, כמו במערכת הביטחון. פרוזנפר, לעומת זאת, בן 58, תושב סביון, מגיע לתפקיד לאחר קריירה ארוכה. אחרי שנים שבילה במשאים ומתנים מול משרד האוצר כנציג הבכיר של הצבא, פשט פרוזנפר את המדים והקים חברה לייעוץ אסטרטגי ופיננסי - MFaculty.
במסגרת החברה שהקים, התפרנס פרוזנפר היטב בייעוץ לגופים גדולים במשק. בשבועות האחרונים המתינה הודעת סמוטריץ' על מינויו להשלמת בדיקות משפטיות. הסכם ניגוד העניינים של פרוזנפר עדיין לא פורסם ויהיה מעניין לראות אם יהיה מנוּע מלפעול במסגרת תפקידו מול גופים שלהם ייעץ.
"זה פשוט הזוי שלוקחים מישהו מבחוץ עם נטייה ביטחונית מובהקת, וחיבורים עמוקים לגופים במשק שעשויים לבוא בניגוד לעמדות המקובלות באוצר", אומר בכיר לשעבר באגף התקציבים בשיחה עם גלובס. הוא מעריך שסמוטריץ' בחר בפרוזנפר מתוך רצון מובהק להפוך את סדרי העבודה באגף, לאחר שהתעמת מול גרדוס שוב ושוב מתחילת הקדנציה שלו בלשכת שר האוצר.
סמוטריץ' ביטא מראש את רצונו למנות אדם שעשה תפקידים גם מחוץ למשרד האוצר. אולם זוהי לא הסיבה היחידה. סמוטריץ' נאלץ לבחור מבין היצע מצומצם של מועמדים שהסכימו לרוץ לתפקיד. מאגר המועמדים הטבעי של בכירים לשעבר באגף התקציבים נסגר כמעט במלואו מבחינת סמוטריץ' לאחר שעשרות מהם חתמו על עצומה נגד התנהלותו כשר האוצר.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט
מחובר למערכת הביטחון
עם זאת, ההערכה בקרב יוצאי האגף היא ש"פרוזנפר לא יהיה עושה דברו של סמוטריץ'. לא מדובר במינוי פוליטי במובן הקלאסי של המילה. פרוזנפר יעבוד אצל פרוזנפר". לדברי הגורם, "פרוזנפר לא צריך את המינוי. הוא ירוויח כראש אגף התקציבים בחודש את מה שהרוויח כיועץ פרטי ביומיים".
פרוזנפר השתחרר מצה"ל לפני יותר מעשור, אבל נותר מחובר למערכת ואף ייצג אותה בשנה שעברה במסגרת ועדת נגל לבחינת תקציב הביטחון. ההמלצות של אותה ועדה, שעליהן חתום הממונה המיועד על התקציבים, הן מה שמפריע כיום יותר מכל לאוצר במו"מ מול הצבא על הגדלת תקציב הביטחון. בשבוע שעבר הגיעו במשרד האוצר ובמערכת הביטחון לסיכומים על תוספת של 42 מיליארד שקל לכיסוי עלויות המבצע באיראן, התמשכות הלחימה בעזה מעבר למתוכנן בתקציב המקורי, חריגות תקציביות נוספות של צה"ל מתחילת השנה וכן "תוספות התעצמות" לשנת 2026 בגין המלצות ועדת נגל.

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ
באוצר טוענים כי המלצות ועדת נגל כבר אינן רלוונטיות עוד בעקבות השינוי הדרמטי במפת האיומים, מול חיזבאללה, סוריה, איראן וחמאס. למרות הסיכומים, עדיין צפוי להימשך מו"מ על פרטי ההסכם לקראת תקציב 2026 וכן על המשך "תוספות נגל" שנקבעו לפי ההמלצות בהיקף של 15 מיליארד שקל בשנה. בקרוב יתברר אם פרוזנפר ישנה את עמדתו ויתאימה לתפקיד החדש - או שמא יעורר מאבק פנימי בתוך אגף התקציבים על תוספות התקציב לצה"ל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.