גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עתירה לבג"ץ: "להורות למדינה לאפשר לנו לשלם את המס על רווחי קריפטו"

בעתירה שהוגשה לבג"ץ טוענות שתי חברות ישראליות מתחום הקריפטו כי הן מעוניינות לשלם 3.5 מיליון שקל מס על רווחיהן ממסחר במטבעות דיגיטליים, אך רשות המסים לא מוכנה לקבל את הכסף לחשבון הייעודי שנפתח לשם כך - מה שיוצר "מצב אבסורדי וקפקאי" והופך אותן ל"למפרות חוק בעל-כורחן"

מטבעות דיגיטליים
מטבעות דיגיטליים

רשות המסים לא מאפשרת לחברות הפועלות בתחום הקריפטו ומעוניינות לשלם מס על רווחיהן, להפקיד את תשלומי המס בחשבון הבנק הייעודי שנועד להפקדת תשלומי המס מרווחי קריפטו שהבנקים מסרבים לקבל - כך טוענות שתי חברות הפועלות בזירת הקריפטו בעתירה שהגישו לבג"ץ נגד רשות המסים, בנק ישראל והיועצת המשפטית לממשלה.

בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד שאול ציוני ועו"ד רעות זייטלבך ממשרד ציוני פילרסדורף פיליפ, נטען כי "עניינה של עתירה זו במקרה חריג ואבסורדי, בו מוגשת עתירה שכל מטרתה היא לגרום למדינה לאפשר לעותרות לשלם לה מסים. כך ממש".

המשנים ליועמ"שית: בן גביר משבש את התנהלות משפט נתניהו
ד"ר חן קוגל מבקש לתבוע את מטא על שימוש בדמותו בפרסומות כוזבות

לטענת החברות, "הצורך בעתירה קם בשל קיומו של מצב אבסורדי, קפקאי ומייסר, שבו מצד אחד מדינת ישראל, באמצעות רשות המסים, מטילה על העותרות חוב מס במיליוני שקלים, ביחס להכנסות שנוצרו להן כתוצאה ממסחר במטבעות דיגיטליים - אך מצד שני אינה מאפשרת להן לשלם את אותו החוב. זאת, בזמן שהעותרות עושות כל שביכולתן על-מנת לשלם את החוב, ובעוד שחובן ממשיך לצבור ריבית והצמדה בסכומים גבוהים, ורשות המסים אף הטילה עיצומים ועיקול על נכסיהן (שבוטלו)".

עו''ד שאול ציוני / צילום: אייל טואג

בעתירה נטען כי שתי העותרות - חברות המאוגדות בישראל ומוחזקות על-ידי שני בעלי מניות ישראלים, העוסקות בתחום המטבעות הדיגיטליים - דיווחו על רווחיהן ביחס למטבעות דיגיטליים. נכון למועד הגשת העתירה, צוין, לעותרות יש שומות בסכום של כ-2.7 מיליון שקל, ויחד עם הפרשי השיערוך - סך של כ-3.5 מיליון שקל.

לטענת העותרות, לאור הקשיים שמערימים הבנקים בישראל בקבלת כספים שמקורם במטבעות דיגיטליים, לא היה באפשרותן להעביר את הכספים הדרושים לצורך תשלום שומות המס לחשבון הבנק בישראל. העותרות פנו פעם אחר פעם לרשות המסים, וביקשו לאפשר להן לשלם את שומות המס ישירות מחשבונות הבנק שלהן בחו"ל, אולם עד עתה הרשות מסרבת לכך.

הנוהל שהיה אמור להסדיר את התחום

אחת הבעיות המרכזיות של השחקנים בזירת הקריפטו היא שבמקרים רבים, מערכת הבנקאות המסחרית בישראל לא מאפשרת לקלוט כספים שמקורם במטבעות וירטואליים, בשל הקושי לעקוב אחר מקור הכספים, ובשל החשש שאלה קשורים להלבנת הון או למימון טרור. במקרים אלה, סירוב המערכת הבנקאית לקלוט כספים שמקורם במטבעות וירטואליים חל גם ביחס לכספי מסים הנובעים מרווח ממימוש של מטבע וירטואלי.

הבעיה כבר הגיעה לפתחו של בג"ץ בעתירה שהגיש עו"ד ציוני בשנת 2022 בשם לקוחות שהבנקים סרבו לקלוט את כספי המסים בגין רווחי הקריפטו שלהם. בג"ץ התבקש אז לחייב את המדינה לאפשר העברת כספים מחו"ל שמקורם ברווחי קריפטו לרשות המסים לצורך תשלומי המסים. בתגובה לבג"ץ הודיעה רשות המסים כי בכוונתה לפרסם נוהל, יחד עם בנק ישראל, שיאפשר הפקדת כספי המיסוי ישירות לרשות המסים תוך עקיפת הבנקים.

לאור הודעה זו נמחקה העתירה הקודמת, וזמן קצר לאחר מכן פורסם נוהל מיסוי רווחי קריפטו, שנועד להסדיר את תהליך העבודה והבדיקות שיאפשרו את קבלת כספי המסים הנובעים מפעילות של ישראלים באמצעי תשלום מבוזר ואת גבייתם. בנוהל נקבע כי כספי המסים יופקדו ישירות לחשבון הבנק של רשות המסים, שיתנהל בבנק ישראל. הנוהל נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2024, ומאז הוא מאפשר לבעלי רווחים ממטבעות וירטואליים לדווח על הכנסותיהם ולשלם את המס המתחייב עליהם (הנוהל היה אמור להיות בתוקף כחצי שנה אך הוארך מאז).

הגם שהנוהל היה אמור להיות בתוקף למשך חצי שנה בלבד ולהתבטל ביוני 2024, הוא הוארך מספר פעמים ועדיין בתוקף כיום. בעוד שהצפי היה כי יופקדו מאות מיליוני שקלים ממיסוי רווחי הקריפטו בחשבון הבנק הייעוד בחצי השנה הראשונה של הנוהל, מרשות המסים נמסר כי "עד כה הוגשו במסגרת הנוהל מספר בקשות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים" בלבד.

יחידים ולא חברות

בעתירה החדשה שהוגשה כעת נטען כי הנוהל חוסם את דרכן של חברות לשלם את המס על רווחי הקריפטו שלהן, לאחר שרשות המסים הגבילה את הנוהל כך שיחול על "יחידים" בלבד, ולא על חברות או תאגידים. "באופן תמוה המשיבים (רשות המסים, בנק ישראל והיועצת המשפטית לממשלה, א' ל"ו) החליטו שהנוהל יחול על יחידים בלבד ולא על חברות ותאגידים", נטען בעתירה.

לטענת החברות העותרות, חסימת כספי המס של חברות נעשית בניגוד להתחייבויות מפורשות שנתנה בבג"ץ המקורי שהתנהל, "ותוך כך שהם מותירים את העותרות, כמו גם מאות חברות שעוסקות במטבעות דיגיטליים בישראל, ללא פתרון, ותוך שהן מפרות את חובתן לאפשר לנישומים לשלם מס למדינת ישראל".

עוד נטען בעתירה כי "כך, מצד אחד אותן חברות נדרשות לשלם מס בגין הרווחים שצמחו להן כתוצאה מהעיסוק במטבעות דיגיטליים, אך מאידך הן אינן יכולות לשלם את המס, משום שהבנקים בישראל מסרבים לקבל את הכספים בשל מקורם, ורשות המסים מאידך לא מוכנה לקבל את הכספים מחשבונות בנק בחו"ל כאשר מדובר בחברות. זאת, בזמן ששומות המס צוברות ריבית והצמדה בשיעורים ניכרים ומשמעותיים ביותר".

העותרות טוענות כי מעבר לפגיעה בחברות, היעדר היכולת לשלם גם פוגע במדינת ישראל ובאינטרס הציבורי, שכן מיליוני שקלים המגיעים למדינה אינם מועברים לקופה הציבורית.

מבקר המדינה: "מצב בלתי אפשרי"

על-פי דוח של הכלכלנית הראשית לשעבר, שירה גרינברג, מנובמבר 2022, "היקף הרווחים של לקוחות ישראלים אשר אינם מצליחים להכניס את הכספים שהתקבלו בתמורה לנכסים דיגיטליים לתוך המערכת הבנקאית בישראל ומעוניינים לשלם מסים בעד הרווחים, עומד על מאות מיליוני שקלים".

בדוח מבקר המדינה מנובמבר 2024 בנוגע ל"מיסוי מטבעות דיגיטליים" ציין המבקר כי אי-הסדרת תשלום המסים מוביל לפגיעה במדינה, בין היתר משום שהדבר פוגע ביכולת המדינה לגבות מסים, וכן משום שחברות ועסקים מהתחום עוברים למדינות אחרות.

המבקר ציין כי "במצב הקיים המשקיעים עלולים להימצא במצב בלתי אפשרי - מצד אחד אי-דיווח לרשות המסים חושף אותם לעבירה פלילית בגין אי-דיווח והעלמת מס; ומצד שני, אם ידווחו, ייתכן שלא יוכלו לשלם את המס במועד בשל הקושי שהבנקים מעמידים בהכנסת כספים שמקורם בקריפטו, ועל כן יצטרכו לשלם סכום גבוה יותר בשל תוספת הצמדה, ריבית וקנסות פיגור, ואף להתמודד עם הליכי גבייה מצד רשות המסים.

"מפרות חוק בעל-כורחן"

לפי העתירה, "התופעה הבלתי מתקבלת על הדעת שבה עוסקים וחברות בתחום המטבעות הדיגיטליים לא יכולים לשלם מס למדינה, היא ידועה, רחבה ומוכרת וגורמת נזק עצום לעוסקים בתחום ולמדינת ישראל. למרות כל זאת, ולמרות התחייבויות המדינה שניתנו בבג"ץ רשות המסים ולאחר מכן - המדינה נמנעת מלפתור את הבעיה ולא מוצאת לה כל פתרון.

"העותרות מוצאות את עצמן במצב בלתי מתקבל על הדעת, שבו הן רוצות (וחייבות) לשלם מסים למדינה - אבל המדינה לא מאפשרת להן לעשות זאת. כל יום שבו העותרות אינן משלמות את חובן, והופכות למפרות חוק בעל-כורחן (כמו חברות רבות אחרות), פוגע בהן באופן קשה ביותר וגורם להן לנזק כלכלי עצום נוכח הסנקציות שמופעלות כלפיהן".

מרשות המסים נמסר בתגובה: "תגובתנו לעתירה תימסר בבית המשפט".

עוד כתבות

בלי נופים, טיולים ואטרקציות: ברוכים הבאים לחופשות השינה / צילום: Shutterstock

עם 16 שעות שינה ובלי אטרקציות: הכירו את טרנד החופשות החדש

סוכריות גומי עם שמן קנאביס, כריות שזוכרות את מבנה הראש וגם מיטות שמנתחות את איכות השינה ● קבוצה הולכת וגדלה של נופשים חיפשה פתרון לעייפות - ופיתחה טרנד שהיא מכנה sleepcation ● תעשיית האירוח מציעה ועוד ועוד שדרוגים, אבל מומחים מזהירים: "זה אינו פתרון משמעותי לחוסר"

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● תרחיש של פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור ונתב״ג מושבת לפחות עד יום שני, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, ארה״ב ואסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך יראה מבצע החילוץ ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

פיצוצים וענני עשן: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

הר תנופה. יש גם סחלבים / צילום: יובל אינהורן

כלניות בשלושה צבעים וסחלב במופע נדיר: מסלולי הפריחה שלא הכרתם

בימים שבהם נדמה שעל כל כלנית צצים עשרה מדריכים שיסבירו לכם איך להגיע אליה באפס מאמץ, הכנו לכם שלוש המלצות לטיולי פריחה דווקא למיטיבי הלכת

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

בית החולים סורוקה / צילום: Shutterstock

בתי החולים עוברים למרחבים המוגנים; הפעילות הלא דחופה נעצרה

לאחר שבועות של היערכות, אגירת ציוד רפואי ותרגיל גדול עם צה"ל, מערכת הבריאות העלתה כוננות לרמה הגבוהה ביותר ● בתי החולים ימשיכו לתת מענה למקרים דחופים, חלק מהטיפולים יבוטלו ● משרד הבריאות מסר כי בנק הדם במוכנות גבוהה, וצוותים תוגברו בדרום ● נכון לעכשיו טיפות החלב נותרות בשלב זה פתוחות

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

האזעקות ברחבי הארץ נמשכות; דיווחים על נפילה במרכז

התרעות הופעלו ברחבי הארץ אחרי שיגורים מאיראן • פיצוצים בבסיס האמריקני בבחריין, וגם באבו דאבי • דיווח: התקיפות הישראליות מתמקדות במערך הטילים, האמריקאיות - בגרעין ובמשטר האיראני • גורם ביטחוני ל-N12: "'מבצע עם כלביא היה הפרומו" • הנשיא טראמפ בקריאה היסטורית לעם האיראני: "יש לכם הזדמנות שאסור לפספס" • עדכונים שוטפים

אנשים מנסים לתפוס מחסה בעקבות פיצוץ, טהרן הבוקר. ניו יורק טיימס מדגיש כי התקיפה התבצעה בשעת העומס / צילום: Reuters

דיווחים על מבצע שתוכנן חודשים ופינוי חמינאי: כך מתפתח הסיקור העולמי

כלי תקשורת מובילים בארה"ב מדווחים על תקיפות אמריקאיות ישירות, ועל ריכוז כוחות חסר תקדים באזור, הגדול מאז 2003 ● באירופה שונה המסגור הראשוני כדי לכלול את וושינגטון כשותפה מלאה למהלך, וכן דווח כי המנהיג העליון חמינאי הובל למקום בטוח מחוץ לבירה ● הניו יורק טיימס מציין כי התקיפות התרחשו בשעה שמיליונים בדרכם למקומות עבודה ולבתי ספר, וב-CNN מתמקדים גם בהשלכות הכלכליות

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות