גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עתירה לבג"ץ: "להורות למדינה לאפשר לנו לשלם את המס על רווחי קריפטו"

בעתירה שהוגשה לבג"ץ טוענות שתי חברות ישראליות מתחום הקריפטו כי הן מעוניינות לשלם 3.5 מיליון שקל מס על רווחיהן ממסחר במטבעות דיגיטליים, אך רשות המסים לא מוכנה לקבל את הכסף לחשבון הייעודי שנפתח לשם כך - מה שיוצר "מצב אבסורדי וקפקאי" והופך אותן ל"למפרות חוק בעל-כורחן"

מטבעות דיגיטליים
מטבעות דיגיטליים

רשות המסים לא מאפשרת לחברות הפועלות בתחום הקריפטו ומעוניינות לשלם מס על רווחיהן, להפקיד את תשלומי המס בחשבון הבנק הייעודי שנועד להפקדת תשלומי המס מרווחי קריפטו שהבנקים מסרבים לקבל - כך טוענות שתי חברות הפועלות בזירת הקריפטו בעתירה שהגישו לבג"ץ נגד רשות המסים, בנק ישראל והיועצת המשפטית לממשלה.

בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד שאול ציוני ועו"ד רעות זייטלבך ממשרד ציוני פילרסדורף פיליפ, נטען כי "עניינה של עתירה זו במקרה חריג ואבסורדי, בו מוגשת עתירה שכל מטרתה היא לגרום למדינה לאפשר לעותרות לשלם לה מסים. כך ממש".

המשנים ליועמ"שית: בן גביר משבש את התנהלות משפט נתניהו
ד"ר חן קוגל מבקש לתבוע את מטא על שימוש בדמותו בפרסומות כוזבות

לטענת החברות, "הצורך בעתירה קם בשל קיומו של מצב אבסורדי, קפקאי ומייסר, שבו מצד אחד מדינת ישראל, באמצעות רשות המסים, מטילה על העותרות חוב מס במיליוני שקלים, ביחס להכנסות שנוצרו להן כתוצאה ממסחר במטבעות דיגיטליים - אך מצד שני אינה מאפשרת להן לשלם את אותו החוב. זאת, בזמן שהעותרות עושות כל שביכולתן על-מנת לשלם את החוב, ובעוד שחובן ממשיך לצבור ריבית והצמדה בסכומים גבוהים, ורשות המסים אף הטילה עיצומים ועיקול על נכסיהן (שבוטלו)".

עו''ד שאול ציוני / צילום: אייל טואג

בעתירה נטען כי שתי העותרות - חברות המאוגדות בישראל ומוחזקות על-ידי שני בעלי מניות ישראלים, העוסקות בתחום המטבעות הדיגיטליים - דיווחו על רווחיהן ביחס למטבעות דיגיטליים. נכון למועד הגשת העתירה, צוין, לעותרות יש שומות בסכום של כ-2.7 מיליון שקל, ויחד עם הפרשי השיערוך - סך של כ-3.5 מיליון שקל.

לטענת העותרות, לאור הקשיים שמערימים הבנקים בישראל בקבלת כספים שמקורם במטבעות דיגיטליים, לא היה באפשרותן להעביר את הכספים הדרושים לצורך תשלום שומות המס לחשבון הבנק בישראל. העותרות פנו פעם אחר פעם לרשות המסים, וביקשו לאפשר להן לשלם את שומות המס ישירות מחשבונות הבנק שלהן בחו"ל, אולם עד עתה הרשות מסרבת לכך.

הנוהל שהיה אמור להסדיר את התחום

אחת הבעיות המרכזיות של השחקנים בזירת הקריפטו היא שבמקרים רבים, מערכת הבנקאות המסחרית בישראל לא מאפשרת לקלוט כספים שמקורם במטבעות וירטואליים, בשל הקושי לעקוב אחר מקור הכספים, ובשל החשש שאלה קשורים להלבנת הון או למימון טרור. במקרים אלה, סירוב המערכת הבנקאית לקלוט כספים שמקורם במטבעות וירטואליים חל גם ביחס לכספי מסים הנובעים מרווח ממימוש של מטבע וירטואלי.

הבעיה כבר הגיעה לפתחו של בג"ץ בעתירה שהגיש עו"ד ציוני בשנת 2022 בשם לקוחות שהבנקים סרבו לקלוט את כספי המסים בגין רווחי הקריפטו שלהם. בג"ץ התבקש אז לחייב את המדינה לאפשר העברת כספים מחו"ל שמקורם ברווחי קריפטו לרשות המסים לצורך תשלומי המסים. בתגובה לבג"ץ הודיעה רשות המסים כי בכוונתה לפרסם נוהל, יחד עם בנק ישראל, שיאפשר הפקדת כספי המיסוי ישירות לרשות המסים תוך עקיפת הבנקים.

לאור הודעה זו נמחקה העתירה הקודמת, וזמן קצר לאחר מכן פורסם נוהל מיסוי רווחי קריפטו, שנועד להסדיר את תהליך העבודה והבדיקות שיאפשרו את קבלת כספי המסים הנובעים מפעילות של ישראלים באמצעי תשלום מבוזר ואת גבייתם. בנוהל נקבע כי כספי המסים יופקדו ישירות לחשבון הבנק של רשות המסים, שיתנהל בבנק ישראל. הנוהל נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2024, ומאז הוא מאפשר לבעלי רווחים ממטבעות וירטואליים לדווח על הכנסותיהם ולשלם את המס המתחייב עליהם (הנוהל היה אמור להיות בתוקף כחצי שנה אך הוארך מאז).

הגם שהנוהל היה אמור להיות בתוקף למשך חצי שנה בלבד ולהתבטל ביוני 2024, הוא הוארך מספר פעמים ועדיין בתוקף כיום. בעוד שהצפי היה כי יופקדו מאות מיליוני שקלים ממיסוי רווחי הקריפטו בחשבון הבנק הייעוד בחצי השנה הראשונה של הנוהל, מרשות המסים נמסר כי "עד כה הוגשו במסגרת הנוהל מספר בקשות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים" בלבד.

יחידים ולא חברות

בעתירה החדשה שהוגשה כעת נטען כי הנוהל חוסם את דרכן של חברות לשלם את המס על רווחי הקריפטו שלהן, לאחר שרשות המסים הגבילה את הנוהל כך שיחול על "יחידים" בלבד, ולא על חברות או תאגידים. "באופן תמוה המשיבים (רשות המסים, בנק ישראל והיועצת המשפטית לממשלה, א' ל"ו) החליטו שהנוהל יחול על יחידים בלבד ולא על חברות ותאגידים", נטען בעתירה.

לטענת החברות העותרות, חסימת כספי המס של חברות נעשית בניגוד להתחייבויות מפורשות שנתנה בבג"ץ המקורי שהתנהל, "ותוך כך שהם מותירים את העותרות, כמו גם מאות חברות שעוסקות במטבעות דיגיטליים בישראל, ללא פתרון, ותוך שהן מפרות את חובתן לאפשר לנישומים לשלם מס למדינת ישראל".

עוד נטען בעתירה כי "כך, מצד אחד אותן חברות נדרשות לשלם מס בגין הרווחים שצמחו להן כתוצאה מהעיסוק במטבעות דיגיטליים, אך מאידך הן אינן יכולות לשלם את המס, משום שהבנקים בישראל מסרבים לקבל את הכספים בשל מקורם, ורשות המסים מאידך לא מוכנה לקבל את הכספים מחשבונות בנק בחו"ל כאשר מדובר בחברות. זאת, בזמן ששומות המס צוברות ריבית והצמדה בשיעורים ניכרים ומשמעותיים ביותר".

העותרות טוענות כי מעבר לפגיעה בחברות, היעדר היכולת לשלם גם פוגע במדינת ישראל ובאינטרס הציבורי, שכן מיליוני שקלים המגיעים למדינה אינם מועברים לקופה הציבורית.

מבקר המדינה: "מצב בלתי אפשרי"

על-פי דוח של הכלכלנית הראשית לשעבר, שירה גרינברג, מנובמבר 2022, "היקף הרווחים של לקוחות ישראלים אשר אינם מצליחים להכניס את הכספים שהתקבלו בתמורה לנכסים דיגיטליים לתוך המערכת הבנקאית בישראל ומעוניינים לשלם מסים בעד הרווחים, עומד על מאות מיליוני שקלים".

בדוח מבקר המדינה מנובמבר 2024 בנוגע ל"מיסוי מטבעות דיגיטליים" ציין המבקר כי אי-הסדרת תשלום המסים מוביל לפגיעה במדינה, בין היתר משום שהדבר פוגע ביכולת המדינה לגבות מסים, וכן משום שחברות ועסקים מהתחום עוברים למדינות אחרות.

המבקר ציין כי "במצב הקיים המשקיעים עלולים להימצא במצב בלתי אפשרי - מצד אחד אי-דיווח לרשות המסים חושף אותם לעבירה פלילית בגין אי-דיווח והעלמת מס; ומצד שני, אם ידווחו, ייתכן שלא יוכלו לשלם את המס במועד בשל הקושי שהבנקים מעמידים בהכנסת כספים שמקורם בקריפטו, ועל כן יצטרכו לשלם סכום גבוה יותר בשל תוספת הצמדה, ריבית וקנסות פיגור, ואף להתמודד עם הליכי גבייה מצד רשות המסים.

"מפרות חוק בעל-כורחן"

לפי העתירה, "התופעה הבלתי מתקבלת על הדעת שבה עוסקים וחברות בתחום המטבעות הדיגיטליים לא יכולים לשלם מס למדינה, היא ידועה, רחבה ומוכרת וגורמת נזק עצום לעוסקים בתחום ולמדינת ישראל. למרות כל זאת, ולמרות התחייבויות המדינה שניתנו בבג"ץ רשות המסים ולאחר מכן - המדינה נמנעת מלפתור את הבעיה ולא מוצאת לה כל פתרון.

"העותרות מוצאות את עצמן במצב בלתי מתקבל על הדעת, שבו הן רוצות (וחייבות) לשלם מסים למדינה - אבל המדינה לא מאפשרת להן לעשות זאת. כל יום שבו העותרות אינן משלמות את חובן, והופכות למפרות חוק בעל-כורחן (כמו חברות רבות אחרות), פוגע בהן באופן קשה ביותר וגורם להן לנזק כלכלי עצום נוכח הסנקציות שמופעלות כלפיהן".

מרשות המסים נמסר בתגובה: "תגובתנו לעתירה תימסר בבית המשפט".

עוד כתבות

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

המשנים ליועמ"שית: בן גביר משבש את התנהלות משפט נתניהו

ד"ר גיל לימון ועו"ד שרון אפק במכתב חסר תקדים בחריפותו על רקע סירובו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לקדם את הקצינה רינת סבן שהעידה במשפטו של ראש הממשלה: "פגיעה קשה ביותר בשלטון החוק"

יעד האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה בישראל נמצאת מעל היעד. מה זה בעצם אומר?

השאלה אם האינפלציה עומדת ביעד מדאיגה כלכלנים בכל העולם • מהו אותו "יעד אינפלציה", למה הוא קיים, ואיך הוא נקבע? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מלון הילטון בתל אביב / צילום: Shutterstock

כך ניצח הילטון את עיריית תל אביב וחסך 5 מיליון שקל

עיריית ת"א החליטה לגבות תעריף ארנונה גבוה עבור אולמות במלונות; מלון הילטון התנגד, והתיק הגיע לביהמ"ש המחוזי בת"א ● המאבק המשפטי הסתיים בהסכם פשרה לטובת הילטון

רכב ותחבורה / צילום: יח''צ

החל מ-162 אלף שקל: הרכבים שיקבלו הטבת מס של אלפי שקלים

באוצר מעוניינים להעניק הטבת מס ליבואנים העקיפים במטרה להגביר את התחרותיות בענף הרכב ● מה כולל הצו, מי ירוויחו ממנו, והאם ההטבה תגולגל בוודאות לציבור? ● על אף שהמדינה מעודדת את הסגמנט, המהלך לא יכלול את המכוניות החשמליות ● גלובס עושה סדר

כך יתמודדו בתי המשפט עם ה–AI / צילום: Shutterstock

קליפורניה קבעה כללים, ישראל בדרך: כך יתמודדו בתי המשפט עם ה-AI

בעקבות מקרים של פברוק טיעונים משפטיים באמצעות בינה מלאכותית, הנהלת בתי המשפט מינתה צוות לגיבוש קוד אתי מחייב לשופטים ולעובדי המערכת ● בקליפורניה, הרשות השיפוטית המדינתית הגדולה ביותר בארה"ב, אושרו כבר כללים החלים גם על הדרג המינהלי

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

בשטח המכירות מדשדשות, אז למה מחירי הנדל"ן לא יורדים בחדות?

היצע הדירות הלא מכורות בשיא, מספר העסקאות בשפל - אך המחירים יורדים בשיעור מתון בלבד ● מגמות מנוגדות מקשות להצביע על כיוון ברור, אך תחום אחד כן מעורר אופטימיות ● לאן צועד שוק הדיור מכאן? ● ניתוח מיוחד לקראת ועידת ישראל לנדל"ן של גלובס ובנק לאומי

תחנת הכוח OPC בחדרה / צילום: באדיבות החברה, שלומי אמסלם

הפשרה שמחזירה לשולחן את התוכנית להקמת תחנת הכוח של OPC בחדרה

בעקבות עתירה של היזמים לבג"ץ, התוכנית להרחבת תחנת הכוח של חברת OPC   בחדרה, חוזרת לשולחן ● נשקלות שתי אפשרויות: הפחתת ייצור החשמל בגז בתחנת אורות רבין בחדרה או לחילופין שדרוג טכנולוגי משמעותי כדי לצמצם פליטות

הדיון בועדת החוץ והביטחון היום / צילום: דוברות הכנסת- נועם מושקוביץ

"לא מוכנים לשלטון גנרלים": ועדת חוץ וביטחון לא העבירה את הגדלות הרמטכ"ל

ועדת חוץ וביטחון כשלה באישור ההסדרה של תוספות הפנסיה לקציני צה"ל ● מטעם הצבא הציעו הצעת פשרה, אך הח"כים מצד הקולאיציה דחו אותה ● בג"ץ הציב דדליין ל-27 ביולי, אך הממשלה עשויה לבקש דחייה נוספת

קיר סטראמר, ראש ממשלת בריטניה, לצד תלמידי תיכון. רוצה להרחיב את  בסיס הבוחרים / צילום: Reuters, Chris J Ratcliffe

בלייבור מהמרים על תוספת של 1.5 מיליון צעירים בבחירות. ומה קרה לניסוי הגרמני?

בזמן שהתמיכה הציבורית במפלגת הלייבור צונחת, הממשלה הבריטית השיקה רפורמה שמורידה את גיל הבחירה ל־16 ● הנימוק הרשמי: הגברת המעורבות הפוליטית ו"חידוש הדמוקרטיה" ● השמרנים זועמים, והמומחים מזהירים: הציבור הצעיר הפכפך ונוטה לקצוות

יולי אדלשטיין / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הדחת אדלשטיין: איך מזיזים יו"ר ועדה מתפקידו, ומה בג"ץ יגיד?

הקואליציה מקדמת צעדים לסיום תפקידו של יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין ● אבל איך הדבר אמור להיעשות, אילו סיבות כשרות לכך, ואילו משוכות משפטיות יש על מהלך כזה? ● וגם: על מקרי העבר

שיגרו אישיבה, ראש ממשלת יפן / צילום: ap, Philip Fon

הבוחר הכריע: אחת הכלכלות הגדולות בעולם תעבור זעזוע

יפן מתמודדת עם חוב תופח, אינפלציה וזינוק בתשואות האג"ח, וגם עם איום המכסים f בשל קואליציה צרה, לראש הממשלה אישיבה לא תהיה ברירה, אלא לשתף פעולה עם האופוזיציה שמעוניינת לחתוך מסים ולהגדיל את החוב - מהלך שעשוי להשפיע על הכלכלה העולמית

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מניות קטנות טומנות פוטנציאל גדול, ובמחירי מציאה. תעשו להן מקום בתיק שלכם

הנהירה למניות הטכנולוגיה בהובלת הייפ ה-AI הותירה מתחת לרדאר הזדמנויות באזורים הפחות נוצצים של השוק ● אבל המחירים והיתרונות לקוטן במדדים של שווי נמוך מצדיקים הקצאה של לפחות 5%-10% מתיק ההשקעות למניות הלא פופולריות

סמ''ר עמית כהן ז''ל / צילום: דובר צה''ל

סמ"ר עמית כהן, לוחם גולני בן 19, נפל בקרב בח'אן יונס

באירוע שבו נפל עמית ז"ל נפצע גם קצין בגדוד 13 באורח קשה ● יותר מ-20 מדינות בעולם בקריאה לישראל: סיימו את המלחמה והגבירו את זרימת הסיוע ההומניטרי לעזה ● דיווח בעזה: צה"ל החל בפעולה קרקעית בדיר אל-בלח ● דובר משרד החוץ של איראן: שיחות הגרעין עם בריטניה, גרמניה וצרפת ייערכו ביום שישי באיסטנבול ● אזרח וחייל צה"ל עוכבו בחו"ל בעקבות המלחמה בעזה - ושוחררו ● 50 חטופים - 654 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל אביב ננעלה בעליות; דלק נכסים זינקה ב-8%, משק אנרגיה ב-7%

מדד ת"א 35 עלה בכ-1.1% ● בנק ישראל: "ללא פרמיית הסיכון שמלווה אותנו מתחילת המלחמה, השקל היה צפוי להיסחר ב-3 שקלים לדולר ● מיטב: "שוק האג"ח מגלם תרחיש שיש בו סתירות פנימיות" ● קופיקס מזנקת בעקבות הצעת הרכש של רמי לוי ● עונת הדוחות בעיצומה ווול סטריט שולחת מסר ברור: "טוב" זה כבר לא מספיק טוב

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בהרב-מיארה: ספק אם ניתן להגיע למתווה להמשך כהונת בן גביר כשר לביטחון לאומי

בהודעת עדכון שהגישה לבג"ץ בנוגע לעתירה הדורשת להדיח את איתמר בן גביר מתפקידו כשר לביטחון לאומי, מציינת הפרקליטות כי לצד הניסיונות להגיע למתווה מוסכם – אירועים מהעת האחרונה מחייבים לבדוק האם ניתן להבטיח את עצמאותה של המשטרה

עורכי הדין דורון לוי, אלדד כורש ויונתן אלטמן / צילום: תמר מצפי, איל יצהר ואייל טואג

האשמות הדדיות ומחלוקות על מיליונים: נחשף סכסוך ענק בצמרת משרדי עורכי הדין

עמית פולק מטלון, ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל, הדהים לפני מספר שנים את הענף כשהתפצל, והשותף המנהל שלו עזב ● מסמכים שהוגשו באחרונה לבית המשפט שופכים אור על סכסוך בין שלושה מהשותפים הבכירים, שהתגלגל להאשמות חריפות ולתביעות במיליונים

מכרה המתכות הנדירות של MP בקליפורניה / צילום: ap

הסכם עם אפל הזניק את מניית המתכות הנדירות

בתוך שבעה ימי מסחר זינק שווייה של MP Materials בבורסת ניו יורק למעל 10 מיליארד דולר, בזכות הסכמי אספקה של מגנטים נדירים עם משרד ההגנה האמריקאי וענקית הטכנולוגיה אפל

מערכות ההגנה החדשות שפורסת איראן - באוויר ובים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: האנטישמיות באוסטרליה הפכה ל"מקובלת יותר וקיצונית יותר"; תוכנית חלוקת המזון בעזה רוויה בבעיות, לפי ה-WSJ; מערכות ההגנה החדשות של איראן; ומה מחפשת ישראל בסוריה? ● כותרות העיתונים בעולם

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

משלוח יקר, המתנה ארוכה: 70% מעדיפים ביקור בסופר על פני הזמנה באונליין

מסקר חדש שנערך ע"י שופ אנליטיקס עבור גלובס עולה כי הזמנות המזון אונליין עדיין תופסות נתח קטן מהשוק, גם בשנת מלחמה ● בשביל הרשתות מדובר בסגמנט שמתקשה להשיג רווחיות, ובענף יש כאלה המודים כי הן מתפעלות מערך משלוחים רק כדי לא להישאר מאחור

ד''ר חן קוגל, מנהל המכון לרפואה משפטית באבו כביר / צילום: כפיר זיו

ד"ר חן קוגל מבקש לתבוע את מטא על שימוש בדמותו בפרסומות כוזבות

מנהל המכון לרפואה משפטית טוען כי פרסומות למוצרים בריאותיים מפוקפקים בפייסבוק ובאינסטרגם עושות שימוש בדמותו ● מטא בתגובה: לא מתייחסים להליכים משפטיים