ד"ר חן קוגל מבקש לתבוע את מטא על שימוש בדמותו בפרסומות כוזבות

מנהל המכון לרפואה משפטית טוען כי פרסומות למוצרים בריאותיים מפוקפקים בפייסבוק ובאינסטרגם עושות שימוש בדמותו • מטא בתגובה: לא מתייחסים להליכים משפטיים

ד''ר חן קוגל, מנהל המכון לרפואה משפטית באבו כביר / צילום: כפיר זיו
ד''ר חן קוגל, מנהל המכון לרפואה משפטית באבו כביר / צילום: כפיר זיו

חולי סוכרת שקלו להפסיק את הטיפול הרפואי, לאחר שנחשפו למודעות שהופצו ברשת פייסבוק ובהן המלצות על תכשירים בריאותיים מפוברקים שניתנו כביכול בשמו של מנהל המכון לרפואה משפטית, ד"ר חן קוגל - כך טוען קוגל בבקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד חברת מטא שהגיש היום (ב') לבית המשפט המחוזי מרכז.

ההונאה הושלמה: מטא גררה רגליים, המניה הסינית קרסה - והמתחזים ברחו עם הכסף
יורשיו של בוב מארלי תובעים ירושלמית בטענה שהיא מתחזה לבתו

בעבר נחשפו מקרים בהם נוכלים השתמשו בדמויותיהם של אישים ידועים, כולל אנשי עסקים בכירים, כדי לשווק את מרכולתם ברשתות החברתיות. אולם זוהי הפעם הראשונה שננקטים הליכים משפטיים לא רק בידי הנפגעים מאותן פרסומות, אלא בידי מי שנעשה שימוש בדמותו. ייחודיות נוספת של הבקשה היא שמדובר בעובד מדינה בכיר מאוד, שדמותו הפכה למוכרת מאוד בנסיבות הטרגיות של מלחמת "חרבות ברזל".

קוגל, שזכה אשתקד בפרס ישראל, טוען כי הוא נחשף בחודשים האחרונים להונאת רשת נרחבת, במסגרתה הופצו ברשתות של מטא - פייסבוק ואינסטגרם - מודעות ממומנות המשתמשות בשמו, בפניו ובקולו "כדי לקדם מכירה של תכשירים בריאותיים מפוקפקים". תחילה הופצו פרסומות שהשתמשו בשמו של קוגל ובלוגו של משרד הבריאות כדי להמליץ על "תוסף מזון לטיפול בסוכרת" בדמות בצל טבול בקולה, תוך הסתמכות על "ראיונות" מפוברקים איתו.

בהמשך הופצו סרטוני דיפ פייק בהם מוצגת דמות מזויפת שלו, המדברת בקולו האמיתי, ואשר ממליצה לצופים על מוצרים מפוקפקים נוספים, במטרה לגנוב את פרטי האשראי שלהם.

לדברי קוגל, בעקבות זאת קיבלו הוא והמכון פניות רבות, מצד מי שביקשו לברר פרטים על המוצרים, או התלוננו על המחיר שנגבה מהם.

קוגל טוען כי הטוא נאלץ להשקיע מאמצים רבים בהסבר שמדובר בזיוף פרי בינה מלאכותית, ובמקביל נודע לו שהיו מי ששקלו להפסיק את הטיפול בסוכרת ולהמירו ב"פתרון" שהוצע להם בפרסומות אלה. לטענתו, משרד הבריאות פנה שוב ושוב למטא בבקשה להסיר את הפרסומות, אך הללו צצו מחדש.

קוגל מוסיף כי בשבוע שעבר נודע לו על סרטון מזויף נוסף, ב"כיכובו" של פרויקטר הקורונה לשעבר וכיום מנהל בית החולים זיו, פרופ' סלמאן זרקא. בסרטון זה זרקא ממליץ כביכול להפסיק את השימוש בחיסוני הקורונה, תוך "הסתמכות" על ממצאים מפוברקים ומסוכנים המיוחסים לקוגל.

פרסומות מפוברקות - גם להשקעות במניות

אורית נח, המציגה את עצמה כמשקיעה חובבת בנאסד"ק, מבקשת גם היא לתבוע את מטא, בטענה כי נחשפה לפרסומות מפוברקות אשר גרמו לה להשקיע בשלוש מניות ולנזק של 6,900 דולר.

קוגל מבקש לתבוע בשם מי שנעשה שימוש בדמויותיהם בפרסומות מפוברקות, ונח - בשל קורבנות התרמיות.

פרסומת מפוברקת בפייסבוק / צילום: צילום מסך
 פרסומת מפוברקת בפייסבוק / צילום: צילום מסך

על-פי הבקשה, מטא אינה מיישמת את מדיניותה המוצהרת נגד מודעות מפוברקות המשתמשות בדמותו של אדם, שכן היא מעדיפה את ההכנסות מהפרסומות. מטא אינה מונעת פרסום מקודם להונאות, אינה מנטרת במהירות וביעילות את ההונאות, אינה מאפשרת דיווח אפקטיבי עליהן ואינה מטפלת כראוי בהפרות שהתגלו.

הבקשה הוגשה באמצעות עורכי הדין אוהד רוזן ויעל ויזל, וטרם הוגשה תגובת מטא. החברה מסרה בתשובה לפניית גלובס כי אינה מתייחסת להליכים משפטיים.

נציין כי בפלטפורמות של מטא מתרחשות הונאות רבות. בשבועות האחרונים פורסמו כאן ידיעות על התחזויות, בין היתר לנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, וליוטיובר הפיננסי מיכה כיתראן. ההונאה שם הושלמה: המתחזים המליצו להשקיע במניה סינית וביצעו הונאת Pump and Dump. בהקשר זה נטען כלפי מטא כי כל ההונאה מתרחשת בפלטפורמות שלה: הפרסומות השקריות ברשתות מושכות קורבנות לקבוצות וואטסאפ של הנוכלים.