יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), מקדם נוסח חדש להצעת החוק המגבילה את פעילותם של ארגוני זכויות אדם ועמותות חברתיות.
● המשנים ליועמ"שית: בן גביר משבש את התנהלות משפט נתניהו
● ברגע האחרון: פעילות הותמ"ל הוארכה בשנה נוספת
לקראת הדיון שנערך הבוקר (ב') בוועדה בהצעת החוק הפיץ רוטמן נוסח מטעמו, ולפיו יוטל מס של 23% על תרומה שמקבלת עמותה מ"ישות מדינית זרה". זאת, אם אותה עמותה סירבה להתחייב כי תימנע במשך שלוש שנים מקבלת התרומה מהשמעת ביקורת על הממשלה, מהפגנות, מפעילות פוליטית ומפעילות בכנסת.
עוד מציע רוטמן כי עמותה שתצהיר הצהרה שקרית בנושא, תיענש בכפל מס, ואף יוטל עליה קנס (עיצום כספי). אחרי שתי הפרות, רשם העמותות במשרד המשפטים יוכל להורות על פירוק העמותה.
פטור ממס - לעמותות לא פוליטיות
לעומת זאת, לפי הצעת החוק, עמותה שהצהירה כי אינה עוסקת בפעילויות ציבוריות ופוליטיות, תהיה פטורה ממס על תרומות מחו"ל. בין האיסורים שעל עמותה להתחייב לקחת על עצמה כתנאי לקבלת הפטור ממס נכלל האיסור "לארגן אסיפה פומבית בעלת אופי מדיני"; "להשתתף בהפגנה או בתהלוכה בעלות אופי מדיני"; ו"לבקר את המדיניות של הממשלה". זאת, בהתאם להגדרות החלות על עובדי מדינה בחוק.
איסור נוסף שמקדם רוטמן כתנאי לקבלת הפטור ממס נוגע ל"הסעת בוחרים ביום הבחירות לכנסת, שלא לפי חוק ושלא בתמורה מלאה, לשם הבטחת הצבעתם בשל כוונת ההצבעה שלהם בבחירות". סעיף זה, המבוסס על חוק מימון מפלגות, עלול להקשות על עמותות לסייע בהסעות עבור מצביעים המתגוררים ביישובים המרוחקים מהקלפי, במיוחד בחברה הערבית ובפזורה הבדואית.
רוטמן שוקל להוסיף תנאים נוספים לקבלת הפטור ממס. בין היתר נשקלת האפשרות שעמותה המקבלת תרומות ממדינות בחו"ל, תידרש להתחייב שלא לקרוא להטלת חרם על ישראל או "לשלול את קיומה של ישראל כמדינה יהודית".
רוטמן מציע גם להגדיל את סכום האגרה שיצטרכו לשלם כל העמותות המקבלות מימון מישות זרה כאשר הן עותרות לבג"ץ.
מי ייפגע?
לפי הנוסח המקורי של הצעת החוק, הנהנית מתמיכת הקואליציה, יוטל מס בשיעור של 80% על כל תרומה שמקבלת עמותה מ"ישות מדינית זרה", ועמותות אלה לא יוכלו לעתור לבתי המשפט, כולל לבג"ץ. שר האוצר יוכל להעניק פטור מהמס, וההצעה לא תחול על מוסד ציבורי המתוקצב על-ידי המדינה או שהמחזור השנתי שלו מגיע לכל היותר ל-100 אלף שקל.
ההגדרה בהצעת החוק לגבי "ישות מדינית זרה" מתייחסת למדינה בחו"ל או לגופים מטעמה, ובהם שגרירויות. בפועל, רוב התרומות מגיעות מארה"ב וממדינות במערב אירופה, המצויות בקשרים קרובים עם ישראל.
הנפגעים המרכזיים מהצעת החוק צפויים להיות ארגונים חברתיים הפועלים לקידום סוגיות דוגמת זכויות אדם, שינוי חברתי ושוויון לחברה הערבית, לנשים ולקהילה הלהט"בית. יוזם הצעת החוק, ח"כ אריאל קלנר (ליכוד), הסביר בדיון קודם בוועדה כי ההצעה מכוונת לעמותות שאותן הגדיר "ארגוני שמאל קיצוני".
לאחרונה פורסם כי עשרות תורמים מרכזיים בעולם פנו לשר החוץ גדעון סער בטענה כי הצעת החוק נובעת משיקולים פוליטיים ועלולה להביא להשתקה ולחיסול של כ-100 ארגוני חברה אזרחית. התורמים - המגיעים בין היתר מארה"ב, מקנדה ומבריטניה - כתבו לסער כי מדובר ב"חוק ציני, מסוכן ובלתי דמוקרטי".
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ, שהשתתף בדיון, מתח ביקורת על ההצעה למס בשיעור של 23% וקרא להחמרת החוק. "לומר שרק נמסה את זה לומר שזה לגיטימי ומאפשר לעבוד דרך חברות לובי למשל. צריך למצוא את הדרך לומר שזה לא לגיטימי". לדבריו, "אם ישות זרה רוצה לתרום לביה"ח או לניצולי שואה זה לגיטימי. יש הסכמים בין מדינות ואין דבר כזה שמדינה פועלת במרחב של מדינה אחרת ללא שהדבר נחתם בהסכם הבנות בין המדינות".
מנכ"ל משרד החוץ, עדן בר-טל, אמר כי "אנחנו רואים מקום לחקיקה שתמנע התערבות מדינות זרות באינטרסים ישראליים מרכזיים-חיוניים. לצד זאת חשוב לאפשר פעילות חיובית, בתחומים החשובים לאינטרס הישראלי". בר-טל ציין, כי "יש למנוע התערבות שמטרתה דה-לגיטימציה וחרמות נגד ישראל וישראלים, זהות המדינה, כולל נושאים של שינוי עקב הגירה לישראל ואזרחות למסתננים. נקודה נוספת היא התערבות שמטרתה לעורר מהומות".
