קיר סטראמר, ראש ממשלת בריטניה, לצד תלמידי תיכון. רוצה להרחיב את בסיס הבוחרים / צילום: Reuters, Chris J Ratcliffe
מפלגת הלייבור השולטת בבריטניה נמצאת בצרות. התמיכה בה קרסה בשליש לעומת תוצאות הבחירות לפני כשנה, סוגיית התקציב והקשיים הכלכליים הביאו את שרת האוצר להזיל דמעות במהלך דיון בפרלמנט והעיתונות הבריטית לא מפסיקה לעסוק בחוליי המערכות הציבוריות שהממשלה הבטיחה לתקן. על רקע פוליטי עגום זה, הפתיעה הממשלה והכריזה ביום חמישי האחרון כי היא מתכוונת ליזום שינוי משמעותי בחוקי הבחירות במדינה, ולהוריד את גיל הבחירה מ־18 שנים כיום ל־16 כבר בבחירות הבאות.
● הבוחר הכריע: אחת הכלכלות הגדולות בעולם תעבור זעזוע
● הסודות של מפעל המוות הסורי נחשפים: "בושה לעולם כולו"
מדובר בהבטחה שנכללה במצע המפלגה לקראת הבחירות האחרונות, שבהן עלתה לשלטון ברוב גדול, בעיקר על רקע חולשת השמרנים מנגד ומיאוס ציבורי במערכת הפוליטית. אבל היא לא נחשבה לכזו שהממשלה תקדם כה מוקדם במהלך כהונתה. ובמצב העניינים הנוכחי, גם ההשקה של הרפורמה לא עברה חלק. בעוד ראש הממשלה קיר סטארמר נימק את המהלך בתשלומי מסים, ואמר כי אם גיל 16 הוא גיל מספיק כדי לשלם מסים, אז הוא מספיק גם כדי להחליט מה לעשות עם אותם מסים (כלומר להשתתף בבחירות, א"א), סגניתו השתמשה בטיעון אחר. "מדוע שהתושבים לא יוכלו להצביע בגיל 16, אם בגיל זה הם יכולים כבר להתחתן?" תהתה אנג'לה ריינר במאמר שפורסם ב"טיימס". הבעיה, מיהרו כלי התקשורת לציין, היא שגיל המינימום לחתונה בבריטניה עומד על 18.
באיזה גיל אפשר לתרום דם ולהתגייס לצבא?
לא קשה לעמוד על הסיבות האלקטורליות למהלך של הלייבור. מפלגות מרכז־שמאל שונות באירופה יזמו בשנים האחרונות מהלכים דומים. הרקע הוא כניסתה לתמונה של תנועת "ימי שישי למען האקלים" שאיגדה צעירים הפעילים למען איכות הסביבה, הפגנות המוניות של בני נוער הדורשים מעורבות בהליכי קבלת ההחלטות, לצד הציפייה כי צעירים אלו יינטו לשמאל, ויהוו רווח אלקטורלי אפשרי למפלגות. בגרמניה השכנה, הקואליציה הקודמת בראשות הסוציאל-דמוקרטים הורידה את גיל הבחירה לפרלמנט האירופי ל־16, והתכוונה לממש זאת גם בבחירות הכלליות, לפני שהודחה.
"מדובר בניסיון ציני להשיג רווח פוליטי בבחירות" האשימו השמרנים הבריטיים את סטארמר ושותפיו. הם ציינו כי הגיל שבו ניתן לתרום דם או לנהוג בבריטניה עומד על 17 לפחות, וכי למרות שהגיל שבו ניתן לשרת בצבא עומד רשמית על 16, מדובר על מסגרות חינוכיות השייכות לצבא - ולא על הכוחות הלוחמים. נציגי הלייבור משמאל נשלחו לתקשורת לנסות ולגבות את הצעד. "זה היה במצע שלנו, ונבחרנו ברוב גדול כדי לבצע אותו", אמר השר לאיכות הסביבה, אחרי שגם הוא הודה כי אינו בטוח מה הגיל המינימלי לחתונה בממלכה המאוחדת.
משמעות הרפורמה - אם אכן תצא לפועל - היא שבבחירות הבאות, לכל המאוחר ב־2029, יצטרפו כ־1.5 מיליון מצביעים משכבת הגיל 16 עד 18 לגוף הבוחרים. הנימוקים הרשמיים הם שהדבר יגביר את המעורבות הפוליטית בעתיד, יעלה את שיעור ההצבעה (שעמד בבחירות האחרונות על כ־60%) ויאפשר ייצוג טוב יותר לדורות הבאים. במקביל, הלייבור מקווה כי הדבר יעניק תוספת מנדטים למפלגה, בעקבות סקרים מקדימים שבהם 33% מהנשאלים בשכבת גיל זו אמרו כי היו מצביעים לייבור, לעומת 23% באוכלוסייה הכללית.
אבל המומחים והפרשנים מזהירים כי מדובר בציבור בוחרים הפכפך במיוחד, המושפע מהרשתות החברתיות ומטרנדים, וכי אם ניתן לאפיין אותו מבחינה פוליטית, הרי שהוא נוטה לקצוות הפוליטיים, ולאו דווקא למרכז. המשמעות בבריטניה תהיה חיזוק של כוחות שמאל רדיקלי וימין פופוליסטי, כמו מפלגה מתוכננת של ג'רמי קורבין מחד או מפלגת הרפורמה של נייג'ל פאראג' מנגד. "באופן כללי", הצביע ניתוח של האיחוד האירופי, "הצבעה של צעירים נוטה לתמוך במפלגות חדשות, ולא במפלגות ותיקות".
מצטרפת למלטה ולאוסטריה
בגרמניה, לשם ההשוואה, הראו תוצאות האמת של הצבעת הצעירים לפרלמנט האירופי בקיץ שעבר כי יותר משליש מהם הצביעו למפלגות שכלל לא עברו את אחוז החסימה, כמו כאלו התומכות בזכויות בעלי חיים או בחופש מוחלט באינטרנט. המפלגה השמרנית קיבלה הכי הרבה מהקולות עם 17%, אבל מיד אחריה ניצבה "אלטרנטיבה לגרמניה" מהימין הקיצוני עם 16%. "קיטוב הולך וגובר הוא אחת מהתופעות המאפיינות את הצבעת הצעירים בסיבובי הבחירות האחרונים", נכתב בסקירה של האיחוד.
למעשה, ישנו ניסיון מצומצם בלבד לגבי הורדת גיל ההצבעה ל־16 באירופה. רק בשתי מדינות באיחוד האירופי שונה החוק כפי שהבריטים מציעים לעשות: באוסטריה ניתן להצביע מגיל 16 כבר מ־2007 ומלטה הצטרפה אליה ב־2018. ביוון ירד גיל ההצבעה המינימלי ל־17 לפני כעשור.
מחקר אקדמי שהתקיים באוסטריה הציג שתי מסקנות עיקריות מהשינוי: האחת היא, שהורדת גיל ההצבעה אכן יוצרת מעורבות פוליטית הגורמת לשיעור הצבעה גבוה יותר בבחירות הבאות בעבור צעירים מגיל 16 עד 18; השנייה היא שמצביעים בשכבת גיל זו נוטים יותר למקם את עצמם בקצוות של הספקטרום הפוליטי, לעומת האוכלוסייה כולה. "הרפורמה היתה בעלת עלות פוליטית דווקא למפלגות המרכז שאימצו אותה", נכתב במחקר האוסטרי.
בין הנימוקים נגד השתתפות צעירים בבחירות נמצאת העובדה כי שכבת גיל זו מצביעה בשיעור פחות לעומת משכבות גיל אחרות, וגם הטענה כי בגיל זה הנערים והנערות אינם "בשלים" כדי להצביע באופן בוגר. כדי להמחיש זאת, שיגר הצהובון הבריטי "דיילי מייל" - מתנגד נחרץ לרפורמה - כתבים שמצאו כי "רוב הצעירים שנשאלו במדגם לא מייצג לא יכלו לזהות את ראש הממשלה לפי תמונה". למעשה, המנהיג הפוליטי שזוהה הכי הרבה על ידי הצעירים היה פאראג'.
כעת יש להמתין ולראות אם ההכרזה על הרפורמה תלווה באישור חוק קרוב, או שהיתה ניסיון להסיט קצת את תשומת הלב מהצרות של סטארמר. בלייבור הבטיחו להתקדם "ללא מחשבה על מי יהיו הנהנים העיקריים מתוצאות הרפורמה", במטרה מוצהרת "לחדש את הדמוקרטיה הבריטית".