הבוחר הכריע: אחת הכלכלות הגדולות בעולם תעבור זעזוע

יפן מתמודדת עם חוב תופח, אינפלציה וזינוק בתשואות האג"ח, וגם עם איום המכסים f בשל קואליציה צרה, לראש הממשלה אישיבה לא תהיה ברירה, אלא לשתף פעולה עם האופוזיציה שמעוניינת לחתוך מסים ולהגדיל את החוב - מהלך שעשוי להשפיע על הכלכלה העולמית

שיגרו אישיבה, ראש ממשלת יפן / צילום: ap, Philip Fon
שיגרו אישיבה, ראש ממשלת יפן / צילום: ap, Philip Fon

הכיוון הסתמן כבר עם המדגמים הראשונים לבחירות ביפן שנערכו ביום א' - ואולי גם לפני כן: יפן עשויה להיות בדרך לטלטלה פוליטית וכלכלית. הקואליציה הנוכחית, בהנהגת ראש הממשלה שיגרו אישיבה, בדרך להתכווץ אל מתחת לרוב הדרוש לשליטה בבית העליון של הפרלמנט. מצב שיקשה עליה לקדם חקיקה ויחשוף את הממשלה להצעות אי־אמון. אף שהדבר לא מחייב את החלפתו של ראש הממשלה ואישיבה אכן הצהיר שבכוונתו להישאר בתפקיד, המשמעות היא שהמנהיג ייאלץ להתפשר וללכת לכיוון שיתופי פעולה עם האופוזיציה, גם אם נקודתיים.

שאלות ותשובות | העולם מזהיר את ישראל מהמשך המצב בעזה, והסנקציות עשויות להיות בדרך
פרשנות | טראמפ נוחל הצלחות מבית ומחוץ, אבל מסתבך בתיק אפשטיין

וזה בדיוק מה שמדאיג רבים בעולם. הרצון של האופוזיציה לחתוך את שיעורי המסים וגם להגדיל את הוצאות הממשלה, על רקע איום המכסים מאמריקה - מטריד את השווקים. אחרי תוצאות הבחירות, כמעט כל הגורמים ביפן חברו כדי ליצור את הסערה המושלמת: חוב גדול, דמוגרפיה בעייתית, פריצת המסגרות התקציביות, אינפלציה, זינוק בתשואות האג"ח, נגיסה בעצמאות הבנק המרכזי. וכשהסערה מכה בכלכלה החמישית בגודלה בעולם - יש סיכון ממשי שהגלים יתפשטו למקומות אחרים בגלובוס.

הסיכון התממש

יפן מתמודדת עם אינפלציה שנתית של 3.3%. אומנם זו ירידה מהשיעור של 4% שנרשם בתחילת השנה, אבל המשכורות לא הדביקו את קצב עליית המחירים - כך שמבחינה ריאלית השכר ירד ב־2.9% בחודש מאי האחרון, אחרי ירידה של 2% בחודש הקודם. מה שהכאיב במיוחד לכיס היפני היה מחיר האורז, מוצר יסוד ביפן, שהכפיל את עצמו ביחס למחיר לפני שנה.

לא פלא, אם כן, שמפלגות האופוזיציה ניסו לנצל את המצב הכלכלי כדי לכבוש את לב הבוחרים באמצעות הבטחות מפליגות על "הקלות" כאלה ואחרות, כשהבולטת שבהן היא אולי הורדת שיעור מס המכירות. הציבור אהב את הרעיונות האלה, אבל המשקיעים פחות.

ככל שמועד הבחירות התקרב ונראה היה שגדל הסיכוי שהקואליציה הנוכחית לא תצליח לשמור על רוב בבית העליון - כך הסיכון מפני מדיניות לא מאוזנת הלך ונהיה מוחשי יותר. בשבוע שעבר, תשואות האג"ח הממשלתיות של יפן ל־30 שנים הגיעו לשיא של כל הזמנים (3.20%).

חשוב לתת את הדעת לכך שתשואות האג"ח הן לא רק אינדיקטור שמדבר בעיקר אל אנשי הפיננסים. כפי שראינו במספר הזדמנויות, יש להן יכולת לא מבוטלת להזיז כלים גם במשחק הפוליטי. כך, למשל, הן הביאו להתפטרותה המהירה של ראש ממשלת בריטניה לשעבר ליז טראס לפני כמעט שלוש שנים; לפי דיווחים, תשואות האג"ח גם היו אלה שגרמנו לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ לבצע נסיגה מסוימת מתוכנית המכסים שלו.

ואם בעולם פוקחים עין על שוק האג"ח - ביפן שמים עליו שבע עיניים. במשך רוב העשור האחרון, תשואות האג"ח היו המוקד הכלכלי של יפן. למעשה עד מרץ 2024 הבנק המרכזי שם הפך לבעלים של כמעט מחצית מהאג"ח הממשלתיות במדינה.

למעשה, מדובר בשוק חוב נפוח במיוחד ביפן: יחס החוב לתוצר שלה עומד על 235% - הרבה יותר מכל מדינה מפותחת אחרת. רבע מהתקציב השנתי של יפן מוקצה לטובת מחזור חוב. לשם השוואה, בישראל שיעור החזר החוב מתקציב המדינה עומד על כחצי מזה, כ־12% (גם בשנות מלחמה וגם בשנים "רגילות"). אבל, כמובן, יחס החוב לתוצר לא מושפע רק מהחוב, אלא גם מהתוצר. מה צפוי בגזרה הזאת?

מחכים למכסים

2025 החלה ברגל שמאל מבחינת הצמיחה ביפן. בין הרבעון האחרון של 2024 לרבעון הראשון של השנה הנוכחית, התוצר הריאלי השנתי התכווץ ב־0.2%. ואולם, בפירמת הייעוץ דלויט מעריכים כי התוצר הריאלי יחזור למסלול של צמיחה חיובית ותיתכן הקלה מסוימת באינפלציה, אך קצב הצמיחה יישאר מתון יחסית עד סוף 2025.

יחד עם זאת, בדלויט מדגישים שסוגיית המכסים של ארה"ב עלולה לאיים על מקור צמיחה חיוני ביפן. ללא הסכם מכסים, רוב הייצוא היפני לארה"ב יספוג מכס של 10%, ועל ייצוא רכב - תעשייה חשובה ביפן - יוטל מכס של 25%. תסריט כזה, אומרים בדלויט, מדאיג במיוחד עבור יפן, שכן הייצוא ככלל היה אחראי לכ־17% מהתוצר בשנה שעברה, כשיעד הייצוא העיקרי היה ארה"ב (הייצוא הסתכם במעל 21 טריליון ין, שהם יותר מ־141 מיליארד דולר).

לפי דלויט, הנתונים כבר משקפים האטה בסחר. לאחר שהייצוא זינק ברבעון הראשון של השנה, לפני הטלת המכסים, הוא ירד ב־1.7% במאי. באופן לא מפתיע, הייצוא לארה"ב רשם נפילה חדה במיוחד של 11.1% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. ייצוא הרכב היה בין הענפים שהושפעו הכי לרעה, עם ירידה של 24.7%.

אם כן, עתיד הסחר עם ארה"ב הוא אחד האיומים הגדולים ביותר על הכלכלה היפנית. הבעיה הופכת לדחופה הרבה יותר כשמבינים שהדד־ליין להסכם סחר נמצא כבר ממש מעבר לפינה - 1 באוגוסט. ראש תחום יפן בחברת הייעוץ הכלכלית אוקספורד, נוריהירו ימאגוצ'י, אמר ל־AP שאומנם "הסיטואציה הפוליטית הפכה לנזילה ועשויה להוביל לשינויים בקואליציה בחודשים הבאים, אבל ראש הממשלה אישיבה כנראה יישאר לעת עתה כדי להשלים את המשא ומתן על המכסים עם ארה"ב".

לאחר שכבר החלו לזרום התוצאות לבחירות, אישיבה בעצמו התייחס לשיחות הסחר: "אנחנו כרגע נמצאים באמת בישורת האחרונה של המשא ומתן עם ארה"ב", אמר בראיון טלוויזיוני, "אני בעצמי פעמיים נפגשתי פנים אל פנים עם הנשיא טראמפ ודיברתי איתו פעמים רבות בטלפון. זה משהו שאסור לנו לתת לו להתפספס".

הריבית שוב תעלה?

לדברי רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי במזרחי טפחות, "המדיניות הקשוחה שנוקטת ארצות הברית נגד שתי בנות בריתה במזרח הרחוק, דרום קוריאה ויפן, מדאיגה את השוק וסביר להניח כי העצבנות שם תגדל לקראת תאריך היעד וכי הבנק המרכזי היפני עשוי להידרש למדיניות זהירה יותר, שתשתלב עם תנועת הריבית מעלה".

הוא מסביר ש"בחודש שעבר אמנם הותיר הבנק המרכזי של יפן את הריבית ללא שינוי על רמה של 0.5 אחוז, אך זו הרמה הגבוהה ביותר מאז 2008 ולאחר שרק לפני שנה וקצת עוד עמדה הריבית על מינוס 0.1 אחוז". ביחד עם האינפלציה הגבוהה, מנחם סבור שהמצב "עלול להניע את הבנק המרכזי של יפן להמשיך עם סבב העלאות הריבית".

אבל ייתכן שתוצאות הבחירות יביאו לקריאת תיגר על הכוונה של הבנק המרכזי מלעשות זאת. הכוח העולה בפוליטיקה היפנית היא מפלגת הימין הפופוליסטי "סנסיטו" - שהגיעה למספר מושבים דו ספרתי בבית העליון, לאחר שקודם לכן החזיקה באחד בלבד. ראש המפלגה, סוהיי קמיה, ביקר לפני מספר ימים את הריבית הגבוהה של הבנק המרכזי: "צריך להשהות את העלאות הריבית עד שהכלכלה תשיג התאוששות חזקה יותר; צריך להקדיש יותר זמן למעקב אחר הכלכלה ולהיות זהיר לגבי העלאת ריביות".

יצויין כי אף על פי שמדובר במפלגה לא מרכזית בבית העליון והפחות חשוב בפרלמנט, ב־2008, בעת המשבר הגלובלי, אותו בית סיכל את מינוי את נגיד הבנק המרכזי. לכן, יתכן שהשוק ימשיך לעקוב גם אחרי התפתחויות בחזית הזאת.