העולם מזהיר את ישראל מהמשך המצב בעזה, והסנקציות עשויות להיות בדרך

הכרזה משותפת של 25 מדינות מערביות שפורסמה היום (ב') קוראת לסיים "באופן מיידי" את המלחמה בעזה, כולל שחרור החטופים הישראלים, הפסקת אש ארוכת טווח והעברת סיוע הומניטרי בכמויות גדולות לרצועה. ההכרזה קובעת כי "הסבל של האזרחים בעזה הגיע לשיאים חדשים" ומבקרת באופן חריף את מודל חלוקת המזון של ישראל, בעזרת הארגון GHF, אותו היא משווה ל"הזנה בטפטוף" של האוכלוסייה ברצועה.

● מערכות ההגנה החדשות שפורסת איראן - באוויר ובים
● ברלין מתכוונת להתנות קבלת אזרחות גרמנית בהכרה במדינת ישראל

מה הרקע להכרזה של 25 המדינות?

הדיווחים מהימים האחרונים על שורה של מקרי ירי המוניים באזרחים עזתיים שהמתינו לחלוקת מזון, ביחד עם עדויות שהעביר האו"ם על הרעב השורר ברצועה וזינוק "פי 40" במחירי מזון בסיסי הביאו להצהרה הנוכחית, בהרכב מדינות שלא נראה עד כה. חלק ממדינות האיחוד האירופי, ביחד עם אוסטרליה וקנדה ובריטניה, כמו גם שוויץ, חתומות על ההצהרה הקובעת כי "המודל הישראלי של חלוקת מזון הוא מסוכן, מלבה אי-יציבות ומונע כבוד אנושי מתושבי הרצועה".

למעשה, מדובר בהבעת תמיכה בארגוני הסיוע של האו"ם, על חשבון המודל שישראל ניסתה להציג ברצועה, בניסיון לשלול מחמאס את השליטה בסיוע ההומניטרי ובחלוקת המזון. המדינות מאמצות את נתוני האו"ם, לפיהם 798 תושבי עזה מתו מירי בשבועות האחרונים בזמן שהמתינו לחלוקת מזון באזורים המיועדים לכך. בנוסף, ההצהרות הנשמעות מישראל על העמקת הפעולה הצבאית בדיר-אל-בלאח, מביאות את אירופה לדאוג שמא במקום הפסקת אש כפי שהסתמן בשבועות האחרונים, ישראל הולכת לפעולה צבאית עצימה יותר.

מה המשמעות של ההכרזה מבחינת ישראל?

ישראל נחלצה בשבוע שעבר מסנקציות אפשריות של האיחוד האירופי, לאחר שבדיקה משפטית שיזמו חברות האיחוד מצאה כי יש "אינדיקציות" לכך שהיא אינה עומדת בתנאי הבסיס להסכם עמו. ישראל הפעילה את כוחה הדיפלומטי, את קשריה הטובים עם מדינות פרו-ישראליות כמו הונגריה, אוסטריה וגרמניה, ואת הרצון הטוב בנציבות האירופית לשמור על הקשרים, אבל גם נאלצה להבטיח לאירופיים שינוי ממשי במצב בשטח.

ימים בלבד לפני הדיון על הסנקציות, ישראל הבטיחה להגדיל את מספר המשאיות שנכנסות לרצועה, לפתוח נתיבי סיוע ממצרים ומירדן, לספק דלק לתשתיות הומניטריות ולפעול כדי להפחית את הסבל של התושבים. בפגישה עצמה, האחראית על יחסי החוץ של האיחוד קאיה קאלאס, השתמשה בהבטחות של ישראל כדי להוריד את הסנקציות מסדר היום. אבל היא גם הבהירה כי "כל האופציות נמצאות על השולחן" במקרה שישראל לא תמלא את ההסכם. ההכרזה המשותפת היום מתקרבת מאוד לקביעה לפיה ישראל לא עומדת בהסכם.

מה עשוי לקרות ברמת האיחוד האירופי?

באותה ישיבה הציגה קאלאס "תפריט" של 10 סנקציות אפשריות על ישראל. אלו נעו החל מהשעייה כוללת של היחסים, דרך ביטול הסכם שמיים פתוחים, ביטול הסכם "הורייזן" לשיתוף פעולה מדעי, מניעת ויזה אוטומטית לישראלים הנכנסים לאירופה, וגם צמצום הדיאלוג המדיני, חרם על מוצרי התנחלויות ועוד. חלק מהצעדים דורשים קונצנזוס מלא של 27 המדינות החברות באיחוד, וחלק רק רוב מיוחס של 55% מהמדינות המייצגות 65% מהתושבים. כל עוד גרמניה ואיטליה ניצבו לצד ישראל, הסיכוי לסנקציות היה אפסי.

ואולם, נראה כי איטליה שינתה את הטון בימים האחרונים. זה החל עם התבטאות חריגה של ראשת ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני ביום חמישי, אחרי שישראל הפציצה את כנסיית המשפחה הקדושה בעזה. "ההתקפות נגד האוכלוסייה האזרחית שישראל מבצעת מזה חודשים אינן מתקבלות על הדעת. שום צורך צבאי לא יכול להצדיק גישה שכזו", אמרה מלוני. כעת, איטליה גם הצטרפה לרשימת המדינות שחתמו על הדרישה להפסקת אש ודחו את מודל חלוקת המזון.

ביחד עם הולנד, אוסטריה ועוד מדינות שנחשבות לפרו-ישראליות אך הצטרפו להכרזה, הדרך לסנקציות שדורשות רוב מיוחס כעת אינה ארוכה או מסובכת. "מה שאנחנו צריכים לעשות זה להמשיך ולהפעיל לחץ על ישראל", אמר שר החוץ ההולנדי היום. המנגנון שבו האיחוד יכול לעשות זאת כבר קיים, רק חסרה הנכונות. ייתכן שהימים האחרונים שינו את התמונה.