גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השרים משתלטים על החברות הממשלתיות בחוק חדש. במוקד: התעשייה האווירית ונתיבי איילון

תזכיר חוק שפורסם באישון לילה מפרט את התוכנית של דוד אמסלם, השר הממונה על רשות החברות הממשלתיות ● על הפרק: השרים יקבעו מי יהיו היו"ר ולא הדירקטוריונים, וזיקה פוליטית תוגדר רק כחברות במפלגת השר ● כיום חלק מהגופים הגדולים מתנהלים ללא יו"ר קבוע, בהם התעשייה האווירית ונתיבי איילון

השר דודי אמסלם / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט
השר דודי אמסלם / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

תוכניתו של השר דוד אמסלם לשינוי שיטת המינויים בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות עוברת לפסים מעשיים. השבוע פורסם במאגר החקיקה הממשלתי תזכיר החוק שמפרט את התוכנית. בין הצעדים הבולטים: ביטול נבחרת הדירקטורים שמשמשת כיום כמאגר דירקטורים שממנו יכולים למנות השרים; שינוי הרכב ועדת המינויים כך שתוכפף לשר; והוספת תפקידים חדשים בדירקטוריונים שאינם מצריכים כישורים מקצועיים מובחנים.

קליפורניה קבעה כללים, ישראל בדרך: כך יתמודדו בתי המשפט עם ה-AI
משכירים לעצמאים: תן ביס משנה את מודל התעסוקה - בדומה לוולט

החקיקה המוצעת מתבססת על דוח המלצות הוועדה שפרסמה לפני כחצי שנה, ועדה שמינה אמסלם, בראשות פרופ' אסף מידני. ואולם, החקיקה לוקחת את הרעיונות של אמסלם צעד אחד קדימה מעבר להמלצות הוועדה.

כבר היום אחראים השרים על מינוי הדירקטורים ויושבי הראש בחברות הממשלתיות. על כל מינוי חדש חתום השר הממונה על רשות החברות הממשלתיות, דוד אמסלם, לצד השר שהחברה הספציפית מצויה תחת סמכותו לפי תחום פעילותה. מרבית החברות הגדולות משויכות לשרי הביטחון, התחבורה והאנרגיה. לא פעם נוסחה זאת מובילה לדילים פוליטיים בין השרים על מינויים. החקיקה מעגנת את המצב ומגבירה את חופש הפעולה של השרים במינויים.

פערים בין החוק לדוח שעליו הוא מתבסס

ועדת מידני המליצה על ביטול נבחרת הדירקטורים, בהתאם להצהרות קודמות של אמסלם כשר הממונה על רשות החברות הממשלתיות. אלא שהוועדה קבעה מנגנונים חלופיים, בניסיון להגן על החברות מפני מינויים בלתי מקצועיים משיקולים פוליטיים. תזכיר החוק מתעלם מחלק מההמלצות המרכזיות בנושא.

רועי כחלון, מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: רשות החברות הממשלתיות

כך למשל, הוועדה המליצה על קריטריונים ספציפיים לפי סיווג החברות. כלומר, קבלה לדירקטוריון חברות בסיווג גבוה כמו התעשייה האווירית או חברת החשמל תהיה בררנית יותר יחסית לקבלה לחברות עם סיווג נמוך יותר, ככפר הירוק או מקווה ישראל. הכוונה המקורית הייתה להקל את תנאי הקבלה לחברות הקטנות יותר, לצד עיגון תנאי סף גבוהים יותר לחברות הגדולות או הרגישות. אלא שלבסוף, תזכיר החוק רק מאפשר לשר להתקין תקנות עתידיות לקריטריונים, ללא הגבלות משמעותיות או אבחנות ברורות בין סוגי חברות.

פער נוסף בין החוק של אמסלם לדוח שעליו הוא מתבסס, בולט במה שמכונה "הגרעין הניהולי" בדירקטוריונים. המלצות הוועדה ביקשו להתמודד עם טענה שלפיה כוונותיו האמיתיות של אמסלם הן לאפשר השתלטות פוליטית על החברות הממשלתיות ומינוי ג'ובים של מקורבים. טענה זאת הופרכה כביכול בהמלצת הוועדה באמצעות קביעת תמהיל דירקטוריון כללי ופרטני לכל חברה, שיגן על "הליבה הניהולית". כלומר, מרכז הכבידה של כל דירקטוריון יהיה מורכב ממומחים בעלי ניסיון פיננסי, ניהולי ומשפטי. ואולם, הצהרות לחוד ומציאות לחוד. ההמלצה שלפיה שליש מהדירקטורים בחברה יחזיקו במומחיות מקצועית שכזו לא מופיעה בתזכיר.

קיימים גם מקרים הפוכים, של סעיפים שנכנסו לחקיקה אף שלא נמצאו בדוח ועדת מידני. אחד הבולטים שבהם הוא הגדלת מספר התקנים לדירקטורים בחברות. כך, מוצע כי בחברה שהמדינה ממנה בה את כל הדירקטורים, "דירקטוריון חברה ימנה בין 12 ל-15 דירקטורים". בנוסף, "הקוורום בחברות ימנה לא פחות משישה דירקטורים".

ההחלטה מגדילה בעשרות אחוזים את מספר המשרות בדירקטוריונים הממשלתיים. זאת בשעה שהחברות והרשות הממונה מתקשים זה שנים לאייש את התפקידים, עוד לפני הרחבת התקנים. בחלק מהחברות הגדולות אין אפילו יושב ראש מכהן, כמו בתעשייה האווירית, נתיבי איילון ונגה (החברה לניהול מערכת החשמל). בנוסף חסרים מאות דירקטורים בכ-100 חברות ממשלתיות, לפני שיגיעו למכסת האיוש הקיימת. בכירים ברשות החברות הסבירו בשנים האחרונות שהמחסור בדירקטורים הוא פיקטיבי לפחות בחלקו מכיוון שלדעתם אין באמת צורך באיוש גם של 12 דירקטורים כפי שמאפשר היום החוק בחברות הגדולות.

אז מנין יגיעו הדירקטורים החדשים? הכוונה של אמסלם היא להוסיף לדירקטוריונים דווקא את מי שאינם מחזיקים ברקע פיננסי, ניהולי או משפטי. דוח הוועדה המליץ על הוספת דירקטור צעיר ודירקטור "צרכנים". אלה לא יושמו, אך במקום זאת נקבעה בחקיקה תוספת של "דירקטור בעל בקיאות חברתית". מדובר בתפקיד חדש ללא דרישות השכלה וניסיון רגילות, שפותח פתח למינויים ללא כישורים מקצועיים.

אגב, האג'נדה המוצהרת של אמסלם עוסקת בייצוג מזרחים - הוועדה המליצה להתייחס לקבוצה זו פרטנית, אך תזכיר החוק לא מתייחס במפורש. עם זאת, התייחסות מסוימת ניתנה לייצוג תושבי הפריפריה.

החלשת הבקרה על מינוי מינויים פוליטיים

שינוי מבני מרכזי בחקיקה של אמסלם הוא בהרכב ועדת המינויים. כיום, ועדה בלתי תלויה, בראשות השופטת (בדימוס) שולמית דותן, דנה במינויים לדירקטוריונים בחברות ונתונה לה הסמכות לפסול אותם או לאשרם. לפי השינוי המוצע, השר הממונה על הרשות (אמסלם כיום) ימנה את יו"ר ועדת המינויים, במקום היועצת המשפטית לממשלה. הדבר מחליש את העצמאות של הוועדה, שאמורה לבדוק מינויים פוליטיים.

למעשה, עצם ההגדרה של "מינויים פוליטיים" תרוכך לפי מתווה אמסלם. החוק היום כולל איסור על הוועדה להמליץ על מועמד שיש לו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לאחד משרי הממשלה, אלא במקרים מיוחדים כשחברות במפלגה לא מהווה בפני עצמה זיקה כזו. כלומר ההגדרה החוקית היום אומרת מה לא נחשב זיקה פוליטית. ההצעה החדשה משנה את אופי הפרשנות, ואומרת מה כן נחשב זיקה כזו: "מוצע להגדירה כחברות פעילה בגוף בוחר של מפלגה וכן לקבוע תקופת צינון של שישה חודשים מיום ההתפטרות מהגוף". כלומר, רק חבר במרכז הליכוד ייחשב כמי שיש לו זיקה פוליטית לשר הנוכחי, למשל. גם זיקה אישית הוגדרה בנפרד, וכוללת רק בני משפחה, וזיקה עסקית היא כזו שמהווה קשר עסקי רציף ולא חד-פעמי. בכך הצעת החוק מצמצמת את הפרשנות המשפטית.

החוק החדש גם יקל על משיכת דיבידנד מהחברה. כיום ייעוד הרווחים וחלוקתם טעון אישור הרשות. אולם אם בין הרשות ובין החברה יש מחלוקת, עמדת הרשות, מגובה בהחלטת השר, תקבע, ולמעשה החלטת השר תבוא במקום החלטת הדירקטוריון על החלוקה. כך למשל, היום ישנה מחלוקת בין רשות החברות לנמל אשדוד על חלוקת דיבידנד בסך מיליארד שקל לקופת המדינה. בנמל מתנגדים לכך כי טוענים שהדבר יסכל את הנפקתו.

תזכיר החוק מתוכנן לעבור לפסי חקיקה בכנסת במושב הבא של המליאה, לאחר פגרת הקיץ. עם זאת, ההערכה היא שבמערכת המשפטית עוד ירימו הסתייגויות לחקיקה - והיא עשויה להיבלם בהמשך בבג"ץ.

מפרופ' אסף מידני נמסר כי הוא מברך על תזכיר החוק להסדרת מינוי הדירקטורים, אך מזהיר מפגיעה באיזון בין יכולת השר לקדם מדיניותו ובין שמירה על מקצועיות ואוטונומיה. עיקר חששותיו: היעדר קריטריונים ברורים לכשירות דירקטורים, פגיעה בעצמאות ועדת דותן, חוסר הגדרת תמהיל מומחיות נדרש בדירקטוריון, וצורך בהארכת תקופות הצינון.

עוד כתבות

בצלאל מכליס, נשיא ומנכ''ל אלביט מערכות / צילום: אסף שילה ישראל סאן

בנק אוף אמריקה התחיל לסקר את מניית אלביט. מה מחיר היעד שנתן לה?

בבנק החלו לסקר את המניה בהמלצת "קנייה" עם מחיר יעד של 500 דולר, פרמיה של כ-13% על המחיר הנוכחי בוול סטריט ● "אנו רואים את אלביט כחברה שנמצאת בעמדה טובה לתפוס נתח שוק וליהנות מההוצאות הגלובליות על ביטחון ● "המניה מהווה דרך טובה למשקיעים להשיג חשיפה משמעותית לשוק הביטחוני"

מתחם אלקו - החרושת 3 רמת השרון / צילום: תמר מצפי

נדחתה סופית התנגדות עיריית רמת השרון: מאות דירות יוקמו ליד מחלף מורשה

ועדת המשנה לעררים דחתה את התנגדות העירייה לתוכנית למתחם התעשייה אלקו, הכוללת 600 דירות ו-4 מגדלי תעסוקה ● העירייה טענה להתנגשות שימושים ולפגיעה בהתפתחות אזור מורשה, אך ועדת הערר קבעה כי "אין מדובר עוד באזור תעשייה קלאסי"

''דלעת השטן'' / צילום: דניאל לילה

המסעדה הזאת כבר בת 15, ועדיין מרגישה הכי רלוונטית שיש

מה צריך יותר מביסטרו קלאסי עם מנות קבועות שמבוצעות היטב, תוך התחשבות בעונתיות, ובעיקר – בהנאה המלאה של הסועד

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Manuel Balce Ceneta

נשיא והיפוכו: חצי שנה לכהונת דונלד טראמפ

היחס לישראל ● מה חושבים בשוק הון ● הזירה הפנימית בארה"ב ● עתיד אירופה ● מלחמת הסחר ● הסקנדלים הבולטים

ההפגנה בכיכר הבימה, הערב / צילום: יאיר פלטי

המונים בהפגנה למען החטופים בתל אביב

וויטקוף: "התגובה של חמאס מעידה בבירור על חוסר רצון להגיע להפסקת אש בעזה" ● פיגוע דריסה ליד כפר יונה: 8 חיילים פצועים, בהם שניים במצב בינוני; מצוד אחר המחבל ● צה"ל הודיע על תקיפת מחסני אמצעי לחימה ומשגר רקטות של ארגון חיזבאללה בדרום לבנון ● עדויות מעזה: אנשים לא אוכלים במשך ימים שלמים ● 50 חטופים - 657 ימים בשבי • עדכונים שוטפים

סצנה מתוך הסרט ''להרוג את ביל'' של טרנטינו / צילום: באדיבות YES

המחקרים שמגלים איך נקמה משפיעה על המוח

כשד"ר ג'יימס קימל עסק בעריכת דין, הוא הרגיש שהוא סוחר בנקמה עבור לקוחותיו באצטלה של רדיפת צדק ● היום הוא חוקר את רעיון ההתמכרות לנקמה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ייל ומפתח שיטות להיגמל ממנה ● מה קורה במוח של אדם עם רגשות נקם, ולמה חלק מהחוקרים מסתייגים מהמסקנות של קימל?

טסלה פספסה עליות של מיליארדים / צילום: Shutterstock

ההימור לא צלח, והחברה של האיש העשיר בעולם איבדה מיליארדים

בשנת 2022, מכרה טסלה 75% מעתודות הביטקוין שלה ופספסה את העליות החדות שהיו מאז ● חישוב של CNBC מגלה איזו עליית שווי פספס אילון מאסק

המותגים המובילים בישראל

100 המותגים המובילים בישראל נחשפים: המהפך במקום הראשון ומי זוכה לנאמנות של הציבור?

מדד המותגים של גלובס מצביע זו השנה ה-22 ברציפות על רשימת 100 המותגים המובילים בישראל בסקר ענק שכולל 4,000 משתתפים ● מי הפתיעו ומי נותרו מחוץ לרשימה? ● מדד המותגים 2025 

גם זה קרה פה / צילום: רויטרס - Florion Goga

הקבלנים מודאגים מהמכה לרוכשים, אבל בפועל, בעיקר מהשורה התחתונה

רשות ניירות ערך לא סתם נגד המשפיענים ● במשרד החוץ הבינו שחייבים לחבק את אוקראינה ● והקבלנים לא הגיעו מהחלל החיצון ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אילון מאסק וסונדאר פיצ'אי / צילום: ap, Jose Luis Magana, Chip Somodevilla

מה אפשר ללמוד על כיוון השוק מדוחות גוגל וטסלה?

דוחות גוגל וטסלה הוכיחו לשוק כי לכל מעשה יש תוצאה - גוגל קוצרת את פירות ההשקעה בתשתיות הבינה המלאכותית, בעוד טסלה, שנשענה על הכנסות מהממשלה, מאבדת את אמון הציבור ● בין שתי הענקיות אפשר ללמוד איפה באמת נבנים הסיפורים הגדולים של הבינה המלאכותית

תיבות המכרזים הישנות של רמ''י. הקידמה הגיעה / צילום: דרור מרמור

הקרקע נשמטת תחת רגליהם: השמאים כבר לא יכולים לברוח מאימת ה-AI

לפני כשנתיים הציגה רשות מקרקעי ישראל מערכת AI שתקבע את ערכי הקרקעות במכרזים ● אחרי תקופת הרצה הגיעו שם למסקנה שזה עובד לא רע, והוחלט להרחיב את השימוש בה ● ולשכת שמאי המקרקעין? היא עוד מנסה לעצור את המהפכה

בני קצובר / צילום: מעלה היצירה

מחלוקת של מיליוני שקלים: ישיבת קרית ארבע תובעת את האחים קצובר

הישיבה תובעת את האחים קצובר על סך 2.5 מיליון שקל, בטענה להברחת נכסים מהחברה המשותפת המפעילה את "מרכז גוטניק", השוכן בסמוך למערת המכפלה בחברון ● בני קצובר: "תביעה הזויה ושקרית"

מרג'ורי טיילור גרין, אילון מאסק, טאקר קרלסון / צילום: ap, Rod Lamkey, Kevin Lamarque, Julia Nikhinson

מאילון מאסק עד טאקר קרלסון: הימין האמריקאי וטראמפ במסלול התנגשות

מאז שחזר לבית הלבן טראמפ מנהל מאבקים לא רק נגד הדמוקרטים והתקשורת, אלא גם מול נאמניו ושותפיו ● פרשת אפשטיין ומדיניות החוץ של הנשיא חושפות חולשה בתוך תנועת MAGA, ומהלכיו הכלכליים מקימים עליו את מפלגתו - אך הוא לא מהסס לקדם את מדיניותו ● חצי שנה לכהונת טראמפ, פרויקט מיוחד 

סוחרים בבורסת ניו יורק / צילום: ap, Seth Wenig

מה למדו המשקיעים על טראמפ בזמן הכהונה וכמה כסף הם עשו מזה?

משיאים ב-S&P 500 ובביטקוין, דרך מלחמות מכסים ועד יחסים מתוחים עם הפד: כך למדו המשקיעים "לעכל" את המדיניות הלא צפויה של הנשיא ● וגם: המומחים מסבירים כיצד ומתי הפכו הצהרות הנשיא לפחות מפחידות, והיסודות הכלכליים חזרו למרכז הבמה ● חצי שנה לכהונת טראמפ, פרויקט מיוחד

מערכת PULS - משגר רקטות ארטילרי רב-תכליתי של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

המדינה המפתיעה שרוכשת את מערכת הדגל של אלביט

בזמן שאלביט משלימה חוזה ביעד קשה במיוחד באמריקה הלטינית, ארה"ב בוחרת להעתיק מל"טים מתאבדים דווקא מאיראן, וטורקיה מרחיבה את נוכחות המל"טים שלה במזרח התיכון ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

בשל תשעה באב: הממשלה דחתה את הדחתה של היועמ"שית

הממשלה החליטה לדחות את הדיון בהדחתה של גלי בהרב-מיארה ל-4 באוגוסט, על רקע בקשה מצד שרים דתיים "לא להרבות מחלוקת בעם ישראל בתשעת הימים" - השבוע הקודם לתשעה באב ● המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג טרם הכריע בבקשת היועמ"שית למנוע את הדיון

וול סטריט / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

נאסד"ק ו-S&P 500 ננעלו בשיאים חדשים בעקבות הדוח החזק של אלפאבית

נעילה מעורבת באירופה ● בגולדמן זאקס ממליצים ללקוחות לרכוש אמצעי גידור זולים מפני ירידות אפשריות ● הריבית בגוש האירו נשארה ללא שינוי, לאחר 8 הפחתות ● דוחות: גוגל ומובילאיי עקפו את הציפיות, טסלה ו-IBM איכזבו

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בירידות חדות לאחר החזרת משלחת המו"מ הישראלית מדוחא

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.2% ● השקל נסחר במגמה מעורבת מול המטבעות הזרים ● כצפוי, הריבית בגוש האירו נותרה היום ללא שינוי, לאחר 8 הפחתות ● גוגל וטסלה פרסמו דוחות מעורבים ● בשוק מעריכים כי אינטל תדווח הערב על הפסד נקי שישי ברציפות - אבל המניה נמצאת במגמת עלייה

הסולידית / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הסולידית מפסיקה לכתוב על חיסכון ופיננסים, ומגלה בפוסט חשוף את הסיבה

הבלוגרית האנונימית, שניהלה בלוג פיננסי מצליח, הודיעה על פרישה לאחר מות אימה לפני המלחמה עם איראן ● "כסף ועצמאות כלכלית נראים לי כמו נושאים חיוורים, סתמיים לעוסים ומאוסים" ● היא גם עקצה את רשות ניירות ערך: "לפחות ציבור המשקיעים יהיה מוגן מפני ההגיגים שלי"

אפליקציית ווייז / צילום: Shutterstock

כמעט ואי אפשר לנהוג בלעדיה: הזוכה במקום הראשון במדד המותגים

אפליקציית ווייז, ששינתה את תרבות הנהיגה בארץ, כבשה את צמרת מדד המותגים ● מההקמה, דרך האקזיט ועד לשאלה הגדולה: האם היא תצליח לשמור על זהותה הישראלית תחת גוגל?