גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השרים משתלטים על החברות הממשלתיות בחוק חדש. במוקד: התעשייה האווירית ונתיבי איילון

תזכיר חוק שפורסם באישון לילה מפרט את התוכנית של דוד אמסלם, השר הממונה על רשות החברות הממשלתיות ● על הפרק: השרים יקבעו מי יהיו היו"ר ולא הדירקטוריונים, וזיקה פוליטית תוגדר רק כחברות במפלגת השר ● כיום חלק מהגופים הגדולים מתנהלים ללא יו"ר קבוע, בהם התעשייה האווירית ונתיבי איילון

השר דודי אמסלם / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט
השר דודי אמסלם / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

תוכניתו של השר דוד אמסלם לשינוי שיטת המינויים בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות עוברת לפסים מעשיים. השבוע פורסם במאגר החקיקה הממשלתי תזכיר החוק שמפרט את התוכנית. בין הצעדים הבולטים: ביטול נבחרת הדירקטורים שמשמשת כיום כמאגר דירקטורים שממנו יכולים למנות השרים; שינוי הרכב ועדת המינויים כך שתוכפף לשר; והוספת תפקידים חדשים בדירקטוריונים שאינם מצריכים כישורים מקצועיים מובחנים.

קליפורניה קבעה כללים, ישראל בדרך: כך יתמודדו בתי המשפט עם ה-AI
משכירים לעצמאים: תן ביס משנה את מודל התעסוקה - בדומה לוולט

החקיקה המוצעת מתבססת על דוח המלצות הוועדה שפרסמה לפני כחצי שנה, ועדה שמינה אמסלם, בראשות פרופ' אסף מידני. ואולם, החקיקה לוקחת את הרעיונות של אמסלם צעד אחד קדימה מעבר להמלצות הוועדה.

כבר היום אחראים השרים על מינוי הדירקטורים ויושבי הראש בחברות הממשלתיות. על כל מינוי חדש חתום השר הממונה על רשות החברות הממשלתיות, דוד אמסלם, לצד השר שהחברה הספציפית מצויה תחת סמכותו לפי תחום פעילותה. מרבית החברות הגדולות משויכות לשרי הביטחון, התחבורה והאנרגיה. לא פעם נוסחה זאת מובילה לדילים פוליטיים בין השרים על מינויים. החקיקה מעגנת את המצב ומגבירה את חופש הפעולה של השרים במינויים.

פערים בין החוק לדוח שעליו הוא מתבסס

ועדת מידני המליצה על ביטול נבחרת הדירקטורים, בהתאם להצהרות קודמות של אמסלם כשר הממונה על רשות החברות הממשלתיות. אלא שהוועדה קבעה מנגנונים חלופיים, בניסיון להגן על החברות מפני מינויים בלתי מקצועיים משיקולים פוליטיים. תזכיר החוק מתעלם מחלק מההמלצות המרכזיות בנושא.

רועי כחלון, מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: רשות החברות הממשלתיות

כך למשל, הוועדה המליצה על קריטריונים ספציפיים לפי סיווג החברות. כלומר, קבלה לדירקטוריון חברות בסיווג גבוה כמו התעשייה האווירית או חברת החשמל תהיה בררנית יותר יחסית לקבלה לחברות עם סיווג נמוך יותר, ככפר הירוק או מקווה ישראל. הכוונה המקורית הייתה להקל את תנאי הקבלה לחברות הקטנות יותר, לצד עיגון תנאי סף גבוהים יותר לחברות הגדולות או הרגישות. אלא שלבסוף, תזכיר החוק רק מאפשר לשר להתקין תקנות עתידיות לקריטריונים, ללא הגבלות משמעותיות או אבחנות ברורות בין סוגי חברות.

פער נוסף בין החוק של אמסלם לדוח שעליו הוא מתבסס, בולט במה שמכונה "הגרעין הניהולי" בדירקטוריונים. המלצות הוועדה ביקשו להתמודד עם טענה שלפיה כוונותיו האמיתיות של אמסלם הן לאפשר השתלטות פוליטית על החברות הממשלתיות ומינוי ג'ובים של מקורבים. טענה זאת הופרכה כביכול בהמלצת הוועדה באמצעות קביעת תמהיל דירקטוריון כללי ופרטני לכל חברה, שיגן על "הליבה הניהולית". כלומר, מרכז הכבידה של כל דירקטוריון יהיה מורכב ממומחים בעלי ניסיון פיננסי, ניהולי ומשפטי. ואולם, הצהרות לחוד ומציאות לחוד. ההמלצה שלפיה שליש מהדירקטורים בחברה יחזיקו במומחיות מקצועית שכזו לא מופיעה בתזכיר.

קיימים גם מקרים הפוכים, של סעיפים שנכנסו לחקיקה אף שלא נמצאו בדוח ועדת מידני. אחד הבולטים שבהם הוא הגדלת מספר התקנים לדירקטורים בחברות. כך, מוצע כי בחברה שהמדינה ממנה בה את כל הדירקטורים, "דירקטוריון חברה ימנה בין 12 ל-15 דירקטורים". בנוסף, "הקוורום בחברות ימנה לא פחות משישה דירקטורים".

ההחלטה מגדילה בעשרות אחוזים את מספר המשרות בדירקטוריונים הממשלתיים. זאת בשעה שהחברות והרשות הממונה מתקשים זה שנים לאייש את התפקידים, עוד לפני הרחבת התקנים. בחלק מהחברות הגדולות אין אפילו יושב ראש מכהן, כמו בתעשייה האווירית, נתיבי איילון ונגה (החברה לניהול מערכת החשמל). בנוסף חסרים מאות דירקטורים בכ-100 חברות ממשלתיות, לפני שיגיעו למכסת האיוש הקיימת. בכירים ברשות החברות הסבירו בשנים האחרונות שהמחסור בדירקטורים הוא פיקטיבי לפחות בחלקו מכיוון שלדעתם אין באמת צורך באיוש גם של 12 דירקטורים כפי שמאפשר היום החוק בחברות הגדולות.

אז מנין יגיעו הדירקטורים החדשים? הכוונה של אמסלם היא להוסיף לדירקטוריונים דווקא את מי שאינם מחזיקים ברקע פיננסי, ניהולי או משפטי. דוח הוועדה המליץ על הוספת דירקטור צעיר ודירקטור "צרכנים". אלה לא יושמו, אך במקום זאת נקבעה בחקיקה תוספת של "דירקטור בעל בקיאות חברתית". מדובר בתפקיד חדש ללא דרישות השכלה וניסיון רגילות, שפותח פתח למינויים ללא כישורים מקצועיים.

אגב, האג'נדה המוצהרת של אמסלם עוסקת בייצוג מזרחים - הוועדה המליצה להתייחס לקבוצה זו פרטנית, אך תזכיר החוק לא מתייחס במפורש. עם זאת, התייחסות מסוימת ניתנה לייצוג תושבי הפריפריה.

החלשת הבקרה על מינוי מינויים פוליטיים

שינוי מבני מרכזי בחקיקה של אמסלם הוא בהרכב ועדת המינויים. כיום, ועדה בלתי תלויה, בראשות השופטת (בדימוס) שולמית דותן, דנה במינויים לדירקטוריונים בחברות ונתונה לה הסמכות לפסול אותם או לאשרם. לפי השינוי המוצע, השר הממונה על הרשות (אמסלם כיום) ימנה את יו"ר ועדת המינויים, במקום היועצת המשפטית לממשלה. הדבר מחליש את העצמאות של הוועדה, שאמורה לבדוק מינויים פוליטיים.

למעשה, עצם ההגדרה של "מינויים פוליטיים" תרוכך לפי מתווה אמסלם. החוק היום כולל איסור על הוועדה להמליץ על מועמד שיש לו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לאחד משרי הממשלה, אלא במקרים מיוחדים כשחברות במפלגה לא מהווה בפני עצמה זיקה כזו. כלומר ההגדרה החוקית היום אומרת מה לא נחשב זיקה פוליטית. ההצעה החדשה משנה את אופי הפרשנות, ואומרת מה כן נחשב זיקה כזו: "מוצע להגדירה כחברות פעילה בגוף בוחר של מפלגה וכן לקבוע תקופת צינון של שישה חודשים מיום ההתפטרות מהגוף". כלומר, רק חבר במרכז הליכוד ייחשב כמי שיש לו זיקה פוליטית לשר הנוכחי, למשל. גם זיקה אישית הוגדרה בנפרד, וכוללת רק בני משפחה, וזיקה עסקית היא כזו שמהווה קשר עסקי רציף ולא חד-פעמי. בכך הצעת החוק מצמצמת את הפרשנות המשפטית.

החוק החדש גם יקל על משיכת דיבידנד מהחברה. כיום ייעוד הרווחים וחלוקתם טעון אישור הרשות. אולם אם בין הרשות ובין החברה יש מחלוקת, עמדת הרשות, מגובה בהחלטת השר, תקבע, ולמעשה החלטת השר תבוא במקום החלטת הדירקטוריון על החלוקה. כך למשל, היום ישנה מחלוקת בין רשות החברות לנמל אשדוד על חלוקת דיבידנד בסך מיליארד שקל לקופת המדינה. בנמל מתנגדים לכך כי טוענים שהדבר יסכל את הנפקתו.

תזכיר החוק מתוכנן לעבור לפסי חקיקה בכנסת במושב הבא של המליאה, לאחר פגרת הקיץ. עם זאת, ההערכה היא שבמערכת המשפטית עוד ירימו הסתייגויות לחקיקה - והיא עשויה להיבלם בהמשך בבג"ץ.

מפרופ' אסף מידני נמסר כי הוא מברך על תזכיר החוק להסדרת מינוי הדירקטורים, אך מזהיר מפגיעה באיזון בין יכולת השר לקדם מדיניותו ובין שמירה על מקצועיות ואוטונומיה. עיקר חששותיו: היעדר קריטריונים ברורים לכשירות דירקטורים, פגיעה בעצמאות ועדת דותן, חוסר הגדרת תמהיל מומחיות נדרש בדירקטוריון, וצורך בהארכת תקופות הצינון.

עוד כתבות

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מציב דד ליין לאיראן: "תגלו ב-10 הימים הקרובים"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין