נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בוועידת הנדל''ן של גלובס הערב / צילום: יוסי כהן
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון מדגיש הערב (ב') את הזהירות בה נוקט בנק ישראל בכל הנוגע לגובה הריבית. בשיחה עם סגן עורכת גלובס, דרור מרמור, בערב הפתיחה של ועידת ישראל לנדל"ן, שתתקיים מחר, הסביר הנגיד מדוע בנק ישראל עדיין לא נוקט מהפחתות ריבית והתייחס גם לקיטון שנרשם במכירות הדירות לאור התנאים המאקרו כלכליים.
"עלולים לראות יותר ויותר לחצים"
מתי הריבית הגבוהה בישראל תתחיל לרדת?
"צריך להבין שהאינפלציה כרגע עדיין נמצאת מעל היעד ועומדת על 3.3%, ומעבר לכך יש בה אלמנטים דביקים. הבולט מביניהם הוא הרכיב של המוצרים השכירים שיש בו את מחירי השכירות שחג סביב 4% כבר תקופה די ארוכה. כולנו מבינים את מהות הריבית עבור מימון פרויקטים של נדל"ן או בכלל עבור עולם האשראי, אבל חשוב לזכור כי יציבות מחירים זה תנאי הכרחי לכלכלה תקינה וכלכלה צומחת". מסביר הנגיד. הוא ציין כי האינפלציה מהווה מקור שבראש ובראשונה פוגע באוכלוסיות החלשות יותר ולכן חשוב לא לתת לה להרים ראש: "מחיר הטעות ומחיר התיקון יהיה הרבה יותר כואב".
בכל זאת אנחנו רואים את היצע הדירות שכרגע בשיא והמכירות של הקבלנים פה בכל זאת מדשדשות, וגם האינפלציה לפי התחזיות שלכם לאוגוסט עתידה לרדת תחת הרף של 3%, זה לא מאפשר לכם לשחרר את החבל?
"כרגע האינפלציה מעל היעד. ומעבר לאלמנטים הדביקים, בעקבות אירוע עם כלביא, שהוביל לפגיעות בבתים, כנראה יהיה עוד יותר לחץ על נושא השכירות שישפיע גם על האינפלציה, ושם אנו עלולים לראות יותר ויותר לחצים". הנגיד ירון הדגיש כי הם עושים כל שביכולתם כדי לא לתת לאינפלציה להתחזק, ומוסיף כי זה "בדיוק כמו אנטיביוטיקה, שצריך לקחת עד הסוף גם אם מתחילים להרגיש טיפה טוב יותר".
הנגיד התייחס גם לאי הוודאות שעדיין קיימת במשק הישראלי ומונעת משני כוחות: "מצד אחד רואים שיפור בהמון פרמטרים של השווקים שמשקפים שיפור במצב הגיאו-פוליטי של ישראל, אבל הדבר שמשפיע מאוד על האינפלציה בד"כ זה התיסוף. הצד השני של המטבע - אותו שיפור במצב הגיאו פוליטי שהשווקים משקפים עלול להביא איתו חידוש של לחצי ביקושים". להערכת הנגיד, זה מצב טוב מבחינה כלכלית, אבל הוא ציין שמבחינת אינפלציה מדובר במצב של שני כוחות מנוגדים. "אנו כרגע לא יודעים בטווח הזמן הקצר איזה מאותם כוחות יהיו יותר דומיננטיים".
בכל הנוגע לתיסוף השקל ירון הסביר כי בעולם של ביקושים גבוהים, לא בטוח שנראה את התמסורת בין התחזקות המטבע - "ולכן אנו צריכים לנקוט פה באותה מדיניות זהירה תלוית נתונים".
בכל הנוגע להפחתות ריבית עתידיות, אמר הנגיד כי "תחזית חטיבת המחקר צופה שלוש הורדות ריבית בטווח של שנה, אבל היא מתייחסת רק לתרחיש בו אנו באמת רואים את האינפלציה מתכנסת ליעד".
"המבצעים של הקבלנים שירתו תפקיד מאוד חשוב"
הזכרת את לחצי הביקוש ואנו אחרי שנתיים של ריבית מאוד גבוהה, ובכל זאת הביקושים בשוק הדיור יחסית מאוד גבוהים. כמה זה הפתיע אותך? והאם הגבלתם את מבצעי המימון קצת מאוחר מדי?
"קודם כל, הכלכלה מפגינה חוסן ועמידות מאוד גבוהים בטח בהינתן מה שקרה פה מה- 7 באוקטובר", טען ירון. "צריך לזכור שקרה פה אירוע טקטוני ועדיין הצמיחה במשק עמדה ברבעון האחרון של השנה על 3.5%, שזה שיעור שעומד סביב הפוטנציאל של המשק הישראלי. כרגע, אנו עדיין בפער של 4% מאיפה שהיינו אמורים להיות אילולא כל האירוע הנוראי הזה, ועדיין רואים עלייה מחודשת גם ברכישות בכרטיסי האשראי".
בכל הנוגע לנושא הנדל"ן ציין הנגיד כי "יש לנו ילודה גבוהה וביקושים גבוהים מאוד לתחום הדיור, שזה משהו שבישראל מאוד מאוד בולט. בסוף צריך לזכור שמה שקרה פה ב-7 באוקטובר זה שבהתחלה הייתה עצירה בביקושים, והמבצעים של הקבלנים שירתו תפקיד מאוד חשוב של גישור".
עם זאת ירון הסביר כי בשלב מסוים "המבצעים הפכו לתהליך רחב מדי ולכן בנק ישראל החליט להתערב בכובע הצרכני".
אבל אנחנו עדיין רואים את שלטי החוצות שמפרסמים מבצעי מימון שמציעים ריבית של 0% ותשלום רק עוד 5 שנים.
"אנחנו תמיד עוקבים ומנטרים אחר השוק. אבל אבחנה גדולה שאני עושה זה בין הטבות נדל"ן שבכל זאת מלוות את הלקוח בצורה כזו שהוא עובר חיתום, שהוא יודע איפה הוא יפגוש את התהליך בעוד 3-4 שנים, לעומת מצב שאתה שם 10% מההון שלך ולא פוגש יועץ משכנתא, בנק או מלווה אחר ואתה לא יודע איפה תהיה עוד 3 או 4 שנים והאם אתה יכול לעמוד בהתחייבות הזו".
לדברי ירון, "בנק ישראל מבין שיהיו התפתחויות נוספות, ואנחנו נמשיך לנטר, לעקוב ולוודא שהנושא הזה הוא לא כזה שיוצר או בעיות כלפי הצרכן, או בעיות משקיות כלליות".
הנגיד התייחס גם להיצע הדירות הגבוה והסביר כי "צריך להבין שמתוך 80 אלף דירות במלאי, בערך רק 20 אלף הן דירות שאפשר להיכנס אליהן. כלומר הרבה מהיצע הדירות הוא רק על הנייר".
אנחנו יודעים ששיעור הילודה גבוה - חצי מילדי ישראל היום מגיעים מהמגזר הערבי והחרדי, ובסוף יש לנו בעיה שם בשיעור היציאה לעבודה במגזרים האלה, כמובן בדגש על גברים חרדים ונשים ערביות. אתה מתריע שנה אחר שנה על הנושא אך הרבה לא משתנה שם ובטח לא בקצב שציפית.
"א', אתה צודק, הנושא של הכנסת נשים ערביות וגם גברים חרדים למעגלי התעסוקה זה משהו שאני מדבר עליו כבר מיום כניסתי לתפקיד. כשאתה מסתכל על מדדים כלליים של פריון, תוצאות לימוד, חינוך, אנחנו בבעיה מאוד גדולה", אמר ירון. באותו הקשר הוא ציין כי "אנחנו חייבים לווסת חלק מהאנרגיות שלנו לטובת קידום של תשתיות. נכון שאנחנו רואים הרבה בניה בתחום הזה, אבל צריך עוד יותר, וגם בנושא החינוך. זה דברים שאנו חייבים להגיע אליהם לעשורים הבאים".
לדבריו, "בכל הנוגע לאוכלוסייה החרדית, צריך להבין שהאחוז שלהם, נגיד בשנים 2050-2060 יגיע בערך ל-20 ומשהו אחוז מהאוכלוסייה, בעוד ששיעור החברה הערבית מתוך האוכלוסיה יישאר באחוזים הנוכחיים שלה. זה כמובן יעיק מאוד על הכלכלה. אנחנו לא נצליח להמשיך לצמוח בצורה שהיינו רוצים". "היינו רוצים שהם יצטרפו למעגל העבודה, ירוויחו יפה, וכדי לעשות זאת הם חייבים שיהיו להם לימודי ליבה. אנחנו יודעים שזה מפתח להצלחה בהמשך, בטח בעולם משתנה עם AI שבו אתה צריך 'מיומנויות כלליות' מאוד טובות שאיתן תוכל להתפתח", הוסיף ירון.
"אנחנו גם מאמינים שככל שהחרדים ישרתו בצבא זה גם יאפשר להם להיכנס למעגל העבודה בצורה יותר יעילה ויותר טובה", ציין.
הזכרת קודם את התקציב ואנחנו מכירים את הגירעון, דיברנו גם קודם על יחס חוב תוצר, והצרכים רק הולכים וגדלים - שומעים את מערכת הביטחון כמה שהיא צריכה. איך זה מתכנס יחד עם מנועי הצמיחה הכול כך חשובים שאתה מזכיר: חינוך, תחבורה, תשתיות, שהן המפתח לצמוח גם עוד 10-20 שנה ולא שמחר בבוקר רק יקנו את הדירות בשדה דב?
"קראתי לנושא הזה 'הטרילמה' מכיוון שיש לנו שלוש מטרות. הראשונה היא להמשיך להפגין את הנושא של אחריות פיסקלית. אני רוצה לציין שהממשלה בזמן המלחמה, כאשר הייתה אי ודאות מאוד גדולה, הצליחה ליישם בין היתר המלצות של בנק ישראל, וגם משרד האוצר, ובתקציב 2024 נעשו התאמות של אחוז מהתוצר ולאחר מכן בתקציב 2025 נעשו התאמות של אחוז וחצי, ככה שיחס החוב אמור לרדת בהמשך". לדברי ירון, זה אחד המסרים שהיו הכי חשובים כלפי המשקיעים וכלפי חברות הדירוג.
"האתגר השני", ציין הנגיד, "זה להביא מקורות לטובת הגברת הנושא של תשתיות וחינוך. המאמצים האלה נושאים פרי על פני זמן ככל שאתה משקיע בהם מוקדם יותר". לבסוף הסביר הנגיד כי "הצרכים הביטחוניים בסופו של דבר עלו, וסיימנו את השנה עם 8% של הוצאות ביטחוניות מתוך התוצר. כך שהאתגר עבור מקבלי ההחלטות הוא לעשות תרחיש ייחוס בשביל איפה אנו נמצאים כרגע לעומת המצב שלפני מבצע עם כלביא, וצריך לחכות לראות איפה אנחנו נהיה אחרי עזה".
כמה אתה מתוסכל אגב שלפני חודש קראנו שכל יחסי הכוחות באזור השתנו ולא נשאר כמעט חיל אוויר וטילים באיראן ובכל זאת מערכת הביטחון רק רוצה עוד ועוד?
"איני איש ביטחון, אבל אני חושב שפוגשים את הטרילמה הזו שכל כך חשוב מצד אחד לשים את הכסף על מנועי צמיחה, מצד שני להמשיך להראות ולהפגין אחריות פיסקלית ומצד שלישי לוודא שיש את התקציבים הנכונים לטובת הביטחון. פה חייבים להבין האם אנחנו במצב שאפשר להוריד את התקציב. האם אנחנו במצב שצריך אולי להגדיל אותו בגלל תרחיש ייחוס".
הנגיד סיכם: "כל הדברים הללו נותנים דרגות חופש שונות מבחינת איך שאתה בונה את התקציב. בסוף הייתי רוצה לוודא שב-2026 לא נראה את יחס החוב-תוצר עולה".
שאלה מרמי לוי, שישב בקהל: אני חושב שדווקא מי שנפגע מהריבית הגבוהה זה מעמד הביניים והאנשים החלשים. הייתם יכולים לייצר יותר תחרות במקום להעלות את הריבית מצד אחד. בנוסף, למה ריבית פריים צריכה לעמוד על 6%? אי אפשר להוריד ל-5%? ואז בעצם לא פוגעים באינפלציה.
הנגיד תחילה התבדח וענה "אם מחירי המזון ירדו, זה יעזור לאינפלציה".
לאחר מכן הסביר כי "הנושא של מחירי שוק הוא חשוב, וכרגע הותרת הריבית להערכתנו מרסנת מספיק כדי להוריד את האינפלציה. אנו כמובן כל הזמן מסתכלים על השוק גם מבחינת היכולת של אנשים. דרך אגב, אם אתה מסתכל על נושא של פיגורים, אם זה במשכנתאות, או בנושא של קבלנים, ראינו עלייה קטנה ברבעון הראשון של 2024 ובסוף הם חזרו לרמתם לפני המלחמה".
*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק לאומי ובחסות קבוצת מבנה, שיכון ובינוי, סולל בונה ופישר (FBC&CO)