על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● ברלין מתכוונת להתנות קבלת אזרחות גרמנית בהכרה במדינת ישראל
● הבוחר הכריע: אחת הכלכלות הגדולות בעולם תעבור זעזוע
1הניו יורק טיימס: זו הבעיה האמיתית בעזה, והיא לא חלוקת הסיוע
רצף של תקריות קטלניות באתרי הסיוע ברצועת עזה ממחיש כי "ישראל מסרבת לאפשר הקמה של מבני שלטון חדשים" פורסם בניו יורק טיימס.
"כבר שנה וחצי שמומחים מזהירים כי כישלונה של ישראל לתכנן את העברת השלטון בעזה יוביל לאנרכיה, יקשה על אספקת סיוע ויעכב את המאמץ להביס את חמאס", נכתב.
כעת לפי הניו יורק טיימס, האזהרות הוכחו כ"מדויקות". ויותר מכך, "מבקרים מצביעים על בעיה עמוקה יותר: העובדה שמנגנוני הסיוע לא עובדים היא רק תופעת לוואי לכאוס הכללי שנוצר עקב הכישלון הישראלי למלא את הוואקום השילטוני".
ראש הממשלה בנימין נתניהו "נמנע מהקמת שלטון מעבר. בין אם בצורה של כיבוש צבאי ישיר ובין אם בהעצמת גורם פלסטיני חילופי לחמאס. במיוחד הוא מנע את חזרת הרשות הפלסטינית, ששלטה בעזה עד שחמאס השתלט עליה ב-2007", נכתב. כעת, לאחר שנתיים של לחימה בעזה אין שלטון מתפקד "התוצאה - כאוס".
שירה אפרון, ראש המחקר ב-Israel Policy Forum, אמרה לניו יורק טיימס כי בזמן שכולם עסוקים באופן שבו מתנהלת חלוקת הסיוע, הבעיה האמיתית היא "התפוררות החוק והיעדר השלטון", והוסיפה, "אחרי 22 חודשי מלחמה, יש אנרכיה בעזה. וללא טיפול בשאלה מה יקרה אחר כך - לא יימצא פתרון".
לפי הניו יורק טיימס הכישלון של ישראל בהקמת שלטון אלטרנטיבי ברצועת עזה "מעמיק את בידודה הדיפלומטי".
מתוך הניו יורק טיימס, מאת פטריק קינגסלי. לכתבה המלאה
2 מעצרים, מחסומים ודיכוי אגרסיבי: איראן מהדקת את שליטתה על האזרחים
לאחר שסוכני מוסד פעלו בשטח איראן ולאור חיסולים של בכירים, בטהרן "מהדקים את השליטה במדינה", פורסם בטלגרף הבריטי.
המשטר מפקח על האזרחים באמצעות מעצרים ומחסומים, ואיראן פתחה ב"מבצע ביטחוני פנימי האגרסיבי ביותר זה שנים", נכתב.
לאחר הפסקת האש השברירית, הרשויות באיראן עצרו מאות והאשימו אותם ב"ריגול למען המוסד" או ב"סיוע לישראל".
"משמרות המהפכה, המיליציה הבסיג' והמשטרה מבצעים פשיטות על בתים ובדיקות רכבים ברחבי המדינה", נכתב. המעצרים הסלימו כאשר מערכת המשפט אף הורתה על משפטים והוצאות מזורזות להורג.
ג'וואד, מהנדס תוכנה בן 36, סיפר לטלגרף כי הדרך לעבודה בבוקר "הפכה למסלול מתוח ומחושב בין מחסומים צבאיים - טהרן מזכירה כעת את בגדד או דמשק". והוסיף, "יש מחסום בכל כיכר, כולם חמושים".
ג'וואד אומר כי "המשטר עכשיו אכזרי הרבה יותר מבעבר. הם עוצרים אנשים אקראיים בשכונות, לא כי עברו עבירה - אלא כדי להטיל אימה על האוכלוסייה המקומית".
קצין מודיעין לשעבר, אף אמר לטלגרף כי "המצב כל כך מתוח עד שבכירי המשטר מחליפים דירות מסתור מדי לילה ונמנעים משימוש בטלפונים - מחשש להתנקשות".
מתוך הטלגרף, מאת אפשין מדדי. לכתבה המלאה
3 מחקר חדש מצא: "מטא מאפשרת פרסומת למימון עבור צה"ל"
מחקר חדש של ארגון הצרכנים הבינלאומי Ekō, חשף כי מטא מאפשרת פרסום מודעות מימון המוני לצה"ל בפלטפורמות שלה וזאת למרות שזה מפר "את מדיניות הפרסום שלה", פורסם בגרדיאן.
"מטא מפרסמת בפלטפורמות שלה - פייסבוק, אינסטגרם ו-Threads - מודעות של גורמים פרו-ישראלים שמגייסים תרומות לרכישת ציוד צבאי, כולל רחפנים וציוד טקטי ליחידות בצה"ל", נכתב.
באחת ממודעות הגיוס מיוני האחרון נכתב: "אנחנו צוות הצלפים של יחידת שקד המוצבת בעזה, ואנחנו זקוקים בדחיפות לחצובות ירי כדי להשלים את המשימה בג'באליה". במודעה אחרת נכתב: "רוב הרחפנים שלנו שבורים - ואין לנו תחליפים. תרמו עכשיו - כל שנייה קובעת, כל רחפן מציל חיים".
המודעות בתשלום נחשפו על ידי Ekō, שזיהה "לפחות 117 מודעות שפורסמו מאז מרץ 2025 וביקשו תרומות ישירות לרכישת ציוד צבאי לצה"ל".
זו אינה הפעם הראשונה שהארגון מדווח למטא על פרסומים כאלה. "בדצמבר 2024 דווחו 98 מודעות, שחלקן הוסרו על ידי מטא, אך החברה אפשרה לפרסומים זהים להופיע שוב דרך קמפיינים חדשים".
יש לציין שצה"ל עצמו אינו מפעיל את הקריאות לגיוס תרומות. לפי מטא, המודעות האחרונות הוסרו בעקבות פנייה מהגרדיאן ומהארגון Ekō, "שכן הן הפרו את מדיניות הפרסום".
דובר מטא, ראיין דניאלס, אמר כי מודעות העוסקות בנושאים פוליטיים "חייבות לעבור תהליך אישור ולכלול גילוי שקוף לגבי מי מממן את המודעה - דבר שלא התקיים כאן".
כעת, לפחות 97 מתוך המודעות עדיין פעילות, ההודעות "מבקשות תרומות לרכישת דגמים אזרחיים של רחפנים".
מתוך הגרדיאן, מאת ג'והאנה בהויאן. לכתבה המלאה
4 "עתידה השברירי של לבנון תלוי במהלך הבא של חיזבאללה"
ממשלת לבנון החדשה עדיין ניצבת מול האתגר של פירוק חיזבאללה מנשקו. כעת היא תצטרך להחליט האם ארגון הטרור יהיה מסוגל להפוך למפלגה פוליטית בלבד והאם היא תתמוך במהלך כזה, פורסם ב-Eurasia Review.
לבנון ניצבת בפני לחצים מצד ארה"ב, תום בראק שגריר ארה"ב בטורקיה והשליח המיוחד לסוריה אמר החודש כי "פירוק חיזבאללה מנשקו הוא תנאי הכרחי לחידוש הסיוע הכלכלי הבינלאומי וליציבות פוליטית ארוכת טווח במדינה" והוסיף "אם לבנון לא תזדרז ותיישר קו - כל השכנים שלה כן יעשו זאת".
אולם לפרק את ארגון הטרור מנשקו אינו דבר פשוט שכן "חיזבאללה אינו מראה כל נכונות לוותר על נשקו".
לפי אנליסטים שרואיינו לכתבה, "רעיון ההתנגדות החמושה מושרש עמוק בזהות של חיזבאללה, ולכן מעבר לפוליטיקה אזרחית יחייב שינוי אסטרטגי ומסר ציבורי חדש שיידע לשמר את התמיכה העממית".
עוד נכתב כי "הממשלה החדשה, בראשות הנשיא ג'וזף עאון וראש הממשלה נאוואף סלאם, מנסה לשמר יציבות לאומית תחת לחץ גובר מצד כוחות פנימיים וחיצוניים"..
אולם, פאול סאלם מהמכון למזרח התיכון אמר לעיתון כי חיזבאללה עושה כדבר הפטרון שלה "ההחלטה על פירוק חיזבאללה תתקבל בטהרן, לא בביירות. ברור שכרגע איראן מעודדת את חיזבאללה להאט את הקצב - ולא למסור את הנשק".
במידה והממשלה תצליח לפרק את חיזבאללה מנשקו "הרווח האפשרי ללבנון הוא עצום", הפירוק יניח "את היסוד לבריתות חדשות עם שותפים אזוריים ובינלאומיים, ישחרר סיוע חיוני, ויסייע ללבנון להתאושש מהשיתוק הפוליטי, המשבר הכלכלי והאי-שקט החברתי", נכתב.
אך כעת המנהיגות נותרת בין הפטיש לסדן "לבנון ממשיכה להיתקע בין דרישות הקהילה הבינלאומית לבין לחצי הפוליטיקה העדתית".
מתוך ה-Eurasia Review, מאת שרוק זכריה. לכתבה המלאה
