גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדוח שחזה את ה-7 באוקטובר, ומה אפשר לעשות כדי לא לפספס את הדוח הבא

דוח שחיבר המכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן הזהיר לפני ה-7 באוקטובר ממה שיכול לקרות בישראל במקרה של מלחמה רב-זירתית, ואף המליץ מה ניתן לעשות כדי להתכונן לתרחיש זה ● פרשן גלובס יואב קרני התייחס לדוח, אך נראה כי פספס את משמעותו האמיתית ● דעה

ההרס בניר עוז אחרי ה-7 באוקטובר / צילום: באדיבות משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות
ההרס בניר עוז אחרי ה-7 באוקטובר / צילום: באדיבות משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות

הכותב הוא נשיא אוניברסיטת רייכמן ומייסד המכון למדיניות נגד טרור (ICT) באוניברסיטת רייכמן

במאמרו של יואב קרני "המלחמה המיותרת והמלחמה הבלתי מסתיימת", מתייחס קרני לדוח שהוכן לפני מלחמת "חרבות ברזל" במכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן בהשתתפות של כ-100 מבכירי מערכת הביטחון לשעבר.

קרני מכנה את הדוח בטעות "הדוח על המלחמה נגד חיזבאללה", והוא מצטט לכאורה מתוך התרחיש אליו התייחס הדוח באומרו: "ירי טילים בלתי פוסק", "כיפת ברזל קורסת", "פלישת כוח רדואן לגליל", "צה"ל יתקשה לצאת למתקפה קרקעית", "הרס עצום ואלפי אבדות בחזית ובעורף".

פרופ' בועז גנור, נשיא אוניברסיטת רייכמן / צילום: עוז שכטר

על רקע זה קובע קרני כי "קשה לדעת מה להגיד בחוכמה שלאחר מעשה. ברור שהדוח החמיץ את מהלך המלחמה כמעט מעיקרו. מה טוב שמחבריו לא ידעו מה ישראל מסוגלת לעשות. אבל הם עשו בהחלט את המוטל עליהם".

על רקע קביעותיו של קרני, יש להעמיד את הדברים על דיוקם לא רק למען הצדק ההיסטורי, אלא גם לשם הפקת לקחים חיוניים מתוכן הדוח ומעצם פרסומו לפני פרוץ המלחמה ולצורך מניעת המיסקונספציה הבאה.

לא מלחמה נגד חיזבאללה - מלחמה רב-זירתית

ראשית כותרתו של הדוח האמור אינה "המלחמה נגד חיזבאללה" אלא "היערכות ישראל למלחמה רב-זירתית". התרחיש האמור פותח את הדוח והסעיף הראשון של הדוח שאוחז כ-90 עמודים קובע: "תרחיש הייחוס שגובש במכון למדיניות נגד טרור למלחמה הרב-זירתית הבאה הוא תרחיש חמור (אם כי לא קיצון), והוא מהווה את התשתית לניתוח אתגרי ההתמודדות הן של העורף הישראלי והן בחזית".

התרחיש בחן את האיום של מערכה רב-חזיתית - מלחמה המתרחשת בו-זמנית בחמש זירות (ללא איראן). התרחיש, כמו הדוח כולו, זיהה את המיסקונספציה הישראלית טרם פרוץ המלחמה, התריע עליה, הצביע על פערים וגיבש המלצות כיצד לתקן אותם ולהיערך למלחמה שתגיע.

יתרה מכך, הפרק האחרון של הדוח עסק כולו בהמלצה לשקול מלחמת מנע ישראלית מול חיזבאללה, חשיבה שהייתה באותה עת "מחוץ לקופסה" ומנוגדת למדיניות הישראלית של ההכלה.

תרחיש הקיצון לא קרה

על רקע התרחיש האמור, צריך לקבוע כי ב-7 באוקטובר 2023 התרחש בישראל אסון נורא (שניתן היה למנוע אותו), ובאותה עת קרה גם נס גדול. הנס שמנע פתיחה בו-זמנית של מלחמה רב-חזיתית תוך פלישה של כוחות רדואן מהצפון ושימוש מאסיבי בארסנל הרקטי של חיזבאללה ופרוקסיז איראניים אחרים. במקרה שכזה מצבה של ישראל היה חמור לאין שיעור, והתרחיש החמור של הדוח היה מתרחש רובו ככולו.

שנה ו-9 חודשים לאחר אסון ה-7 באוקטובר, מעניין לשוב ולעיין בדוח. כך למשל סעיף 39 מסביר את מרכיב ההפתעה של האויב: "כאן טמון השינוי המהותי המחולל את פוטנציאל ההפתעה של הארגונים שפועלים נגד ישראל - חמאס וחיזבאללה... חלק ניכר מהכוחות מבוססים על בני המקום. (גדוד סג'עייה או ג'בלייה, לדוגמה, מבוססים על בני השכונה, משורות הלוחמים ועד המג"ד). בצורה הזו, המעבר משיגרה לחירום הוא מהיר ביותר ומותיר לגורמי המודיעין בצה"ל זמן התרעה קצר.

סעיף 88 מוסיף וקובע "הצטרפות איום הפשיטות הקרקעיות של חיזבאללה וחמאס בהטלת היקף רחב של כוחות קומנדו להתקפה על יישובים ומחנות צה"ל בשטח הישראלי יצר ממד מערכתי נוסף המחייב את צה"ל בהערכות משמעותית למגננה בקווי העימות". לפי (סעיף 89), "(קיים) חסך בכוחות מקומיים זמינים - להגנה מרחבית - להגנת יישובי הספר נגד התקפות הקומנדו של חיזבאללה וחמאס".

לא רק אזהרות, אלא גם דרכי התמודדות

הדוח לא רק מצביע על פערים חמורים בהערכות ישראל אל מול איום המלחמה, אלא גם מביא המלצות למקבלי ההחלטות כיצד לפתור פערים אלה. כך נכתב בסעף 86: "על רקע אתגר ההגנה על יישובי קו העימות מול איום המחייב התמודדות עם מספר חדירות במקביל, החטיבות המרחביות זקוקות לכוח נייד ומשוריין למשימה זו. ניתן להתבסס גם על טנקים מיושנים יחסית...".

ובסעיף 92: "בשיגרה פרט לכתת הכוננות, הקיימת כמעט בכל יישוב ספר, יתר התושבים אינם חמושים ואינם מאורגנים להגנת היישוב. גם לא קיימת ביישובים תשתית ביצורים מתאימה להגנה למול אויב בהתקפה סדורה.

ובסעיף 93: "יישובי ההגנה המרחבית הם מעין צבא סדיר מקומי ... מיקומם הטקטי בשטח הוא חיוני. יש לציידם בנשק חדיש, לאמן את תושביהם למשימתם ו'להפוך אותם ליישובים מבוצרים כהלכה".

סעיף 98: "יש לשלב את התושבים כחיילי מילואים מגויסים להגנת ביתם . גם אדם שעבר את גיל 70, איש או אישה, במיוחד כשהוא תושב המקום, יכולים להיות יעילים בתפקידי הגנה כשהם פועלים מעמדות נייחות".

אלה מעט דוגמאות מהמלצות הדוח, שלו רק היו נלקחות בחשבון ומיושמות ערב המלחמה, ניתן היה לצמצם משמעותית את היקף הנפגעים ב-7 באוקטובר ואולי למנוע את החטיפות ההמוניות. אולם כידוע, מקבלי ההחלטות הן בדרג המדיני והן בצבאי היו שבויים במיסקונספציה שנבעה בין היתר מהערכת יתר של היכולות של ישראל וזלזול בכוונות וביכולות של האויבים. הדוח של המכון למדיניות נגד טרור ניסה לחדור את חומת האטימות הבצורה ולקרוא תגר על המיסקונספציה.

דוח שמאתגר את מערכת המדינית והצבאית מבחוץ

לאור האמור, ממש לא "קשה לדעת מה להגיד בחוכמה שלאחר מעשה" כפי שקרני טוען. אפשר וצריך לומר כי רק דוחות מהסוג הזה שמגיעים מחוץ למערכת הביטחון יכולים לאתגר ולערער על הקיבעון המחשבתי המאפיין את המיסקונספציה של הדרג המדיני והצבאי.

למרות שקרני קובע בצדק כי מחברי הדוח "עשו בהחלט את המוטל עליהם", חשוב להדגיש כי העובדה שמלחמת ה-7 באוקטובר נפתחה בחזית אחת בלבד (בשל שיקולים מוטעים של הנהגת חיזבאללה ואיראן), אינה מצביעה על כך ש"הדוח החמיץ את המלחמה כמעט מעיקרו". נהפוך הוא: אמירה כזו מחזקת את המיסקונספציה הישראלית.

כדאי לזכור כי כתיבת הדוח אינה משימה שמוטלת על מכון מחקר אוניברסיטאי. לעומת זאת, על העיתונות הישראלית כן מוטלת משימה להעצים ולהדהד דוחות מהסוג זה כדי לפוצץ את בועת ה(מיס)קונספציה.

עוד כתבות

החשב הכללי יהלי רוטנברג / צילום: תדמית הפקות

מתחת לצפי אך עדיין גבוה: יחס החוב לתוצר עמד על 68.6% ב-2025

יחס החוב לתוצר של הממשלה עמד ב-2025 על 68.6% - עלייה של 0.9% משנת 2024 ● העלייה, מטבע הדברים, מיוחסת להוצאות הכבדות של המלחמה, אך נראה כי הדרך לירידה משמעותית, גם בזמן הפסקת האש, עוד ארוכה ● נגיד בנק ישראל: "אנחנו לא ארה"ב ולא יכולים להתנהל עם חוב כפי שהם מתמודדים איתה"

הומנואידים. סין משקיעה בהם הרבה משאבים / צילום: Shutterstock

בלי ששמנו לב, זירת הרובוטים דמויי אדם עשתה קפיצת מדרגה

השבוע התריע מנכ"ל גוגל DeepMind בוועידת דאבוס כי סין רחוקה רק כחצי שנה מהישגי המעבדות המערביות המובילות בגזרת ה–AI ● באילו תחומים סין כבר עוקפת את היתר, ולמה זה כל כך מפחיד את המערב

אורי אלון וטוני בלייר / צילום: תמונה פרטית

​ערב עם טראמפ ובלייר: יו"ר לאומי היה הישראלי היחיד במפגש המנהיגים העסקיים בדאבוס

במסגרת הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, שהתקיים בשבוע שעבר, ערך נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מפגש סגור לכ–100 מבכירי המגזר העסקי הגלובלי - אורי אלון מלאומי היה הישראלי היחיד ● בכירי משק האנרגיה נפגשו באילת, והספריה הלאומית נחנכה סוף–סוף באופן רשמי ● אירועים ומינויים

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

מה צפוי מחר במסחר, והאנליסטים מעריכים - מניות הטכנולוגיה שירוויחו בגדול

השבוע ייפתח בצל הערכות הולכות וגוברות שארה"ב תתקוף באיראן ● עונת הדוחות בוול סטריט נכנסת למקטע קריטי, עם דיווחים של ארבע מתוך "שבע המופלאות" ● הפדרל ריזרב יפרסם את החלטת הריבית שלו, אך המשקיעים יתמקדו בחששות מפני פגיעה בעצמאות הבנק המרכזי ● וגם: במרקטוואץ' מסמנים חמש מניות טכנולוגיה שהאנליסטים צופים שירוויחו בגדול ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר 

יפתח רון-טל / צילום: יוסי וייס חברת החשמל

אחרי שנתיים ללא יו"ר: הממשלה אישרה את מינוי יפתח רון-טל ליו"ר רשות שדות התעופה

מינויו של יפתח רון-טל ליו"ר מועצת רשות שדות התעופה אושר היום בישיבת הממשלה, לאחר שוועדת המינויים אישרה את מועמדותו בכפוף להסדר ניגוד עניינים ● המינוי מגיע לאחר תקופה ממושכת שבה לא כיהן יו"ר קבוע לרשות

מטוס JF-17 שפותח על ידי פקיסטן וסין / צילום: Reuters

לידיעת טראמפ: סעודיה קונה נשק ממדינה מפתיעה

לאחר חילופי שלטון, צ'ילה רוכשת אמצעי לחימה מחברה־בת של אלביט ● ערב הסעודית משלימה הכשרת צוותי THAAD אך בוחנת במקביל מטוסי קרב מתוצרת סין ופקיסטן ● ואזרבייג'ן חושפת מערכות הגנה אווירית מבוססות לייזר ומיקרו־גל לפגיעה בכטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

באר שבע. דבקה במודל הפרברי / צילום: Shutterstock

71% צמודי קרקע: המתכון הבטוח לעיר בלי ביטחון, בלי תחבורה ובלי עתיד

בזמן שיתר הערים מצטופפות, בירת הנגב דבקה במודל פרברי שהולך נגד הזרם ● עם כישלון המכרזים בשכונת רקפות, מתברר שהמרדף אחרי בית עם גינה רק מייצר פקקים, פוגע בביטחון וחונק את פריון העבודה ● כך, הלקח שנלמד בתל אביב - נשכח בדרך לבאר שבע

בודקים את המיתוס. ניצול המוח / איור: הנרי צ'רלטון בסטיאן, ויקיפדיה

אנחנו משתמשים בכל חלקי המוח שלנו - אז למה יש שמועות שלא?

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: לא 10% ולא 20% - האדם משתמש ב-100% מהמוח, ויש לזה הסבר אבולוציוני

ההפגנה על מצב החברה הערבית בארץ בסכנין / צילום: Reuters, Ammar Awad

האלימות בערים הערביות שוברת שיאים, והתושבים עוזבים. לאן הם עוברים?

האלימות גואה, תופעת הפרוטקשן משתוללת ורוב תיקי הרצח נשארים לא מפוענחים ● התוצאה: יותר ויותר תושבים עוזבים את הערים הערביות - אבל לאן הם עוברים? ● המשרוקית של גלובס עם המספרים מאחורי המחאה בחברה הערבית

בדיקה טכנולוגית / צילום: באדיבות HBO MAX, Giulia Parmigiani/Netflix

מהלוטוס הלבן עד "קרב רודף קרב": בדקנו את HBO Max

החל מהחודש מציעה HBO MAX שירות סטרימינג עצמאי בישראל, עם קטלוג תכנים עצום ● החיבוריות עובדת היטב, אבל כל היסטוריית הצפייה אינה קיימת וצריכה להיכתב מחדש, וגם המחיר גבוה יחסית

מאיר שמיר / צילום: כדיה לוי

קבוצה הכוללת את מאיר שמיר מתמודדת על רכישת חברת האסתטיקה הרפואית אינמוד

חברת האסתטיקה הרפואית, שייסד משה מזרחי עומדת למכירה תמורת כמיליארד דולר, איבדה 85% מהשווי בשיא ● מלבד שמיר, שחבר למנהלי אינמוד ומשקיעים נוספים בניסיון רכישה, מתמודדת על רכישת אינמוד גם קרן השקעות מדרום קוריאה

קניון אם הדרך / צילום: בר - אל

קניון M הדרך עומד שוב למכירה, וזאת הסיבה

חברת אוסטרליה ישראל של האחים ניומן ושלומי עקריש העמידה למכירה את החזקותיה בקניון ובנכס מסחרי נוסף בעפולה ● על פי ההערכות, המכירה נובעת מרצון לנקות את החברה לקראת מיזוג אפשרי עם אספן, וכן למימון רכישת מניות השליטה בחברת הנדל"ן

מימין: מיכה קאופמן, אמנון שעשוע, קובי מרנקו / צילום: עומר הכהן, דויד גראב

הישראלית שזינקה בכ-50% בשבוע, ואלו שנפלו לשפל של כל הזמנים

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● ארבה רובוטיקס זינקה בכ-50% תוך שבוע, מבלי שפרסמה דיווח מהותי ● מובילאיי נפלה לשפל של כל הזמנים, לאחר שהמשקיעים התאכזבו מתחזיותיה ל-2026 ● גם פייבר נגעה בשפל חדש, כשברקע חששות מתמשכים שפעילותה תיפגע מיישומי AI

היטל השבחה / איור: Shutterstock

העליון: פטור מהיטל השבחה בשכונות שיקום - גם בעת מכירת דירה בפרויקט התחדשות עירונית

הרכב של שלושה שופטים דחה את מרבית טענות עיריית תל אביב־יפו, ואת חוו"ד היועצת המשפטית לממשלה, וקבע כי כל עוד לא מדובר בבנייה חדשה – הפטור מהיטל השבחה תקף גם במכר ● השופט גרוסקופף אף קבע "עקרונות ליישום הוראת הפטור"

נואה ווייל קוטף את גלובוס הזהב על משחקו ב''הפיט'' בשבוע שעבר / צילום: Reuters, Mario Anzuoni

ההיגיון העסקי של הדרמה הרפואית: איך ד"ר אחד שווה יותר מעשרה דרקונים

ענקיות הסטרימינג מנסות לייצר "אירועים" טלוויזיוניים עם סדרות שעולות סכומים מטורפים כדי לצרף מנויים חדשים ● ובינתיים "הפיט" של HBO Max, שנחת בישראל, מוכיחה שוב שהפרוצדורה הרפואית הישנה והטובה היא עדיין אחד הנכסים המניבים ביותר על המסך

בית הזיקוק פונטה קרדון בוונצואלה. בעיגול: דלסי רודריגס, נשיאת ונצואלה הזמנית / צילום: Reuters, Jesus Vargas, ULAN

קורצת לטראמפ: ונצואלה בדרך לרפורמה דרמטית בשוק האנרגיה

ההנהגה החדשה במדינה מקפלת את מדיניות ההלאמה ומקדמת את שחרור האחיזה הממשלתית בנכסים ● בתוכנית: קיצוץ מאסיבי במיסוי וויתור על ריבונות משפטית מול ענקיות האנרגיה ● לוונצואלה עתודות הנפט הגדולות בתבל, האם עתה סוף סוף יתממש הפוטנציאל?

הפנטהאוז ברחוב חושן 12 בנס ציונה

"ביקוש לשכונה": בכמה נמכר פנטהאוז בנס ציונה?

ברחוב חושן בשכונת הדגל בנס ציונה נמכר פנטהאוז בן 5 חדרים, בשטח של 127 מ"ר עם שתי מרפסות בקומה החמישית תמורת 5.4 מיליון שקל ● מחירי פנטהאוזים בבנייה רוויה בעיר מגיעים עד ל־6.5 מיליון שקל, אך שטחם גדול מבעסקה זאת

פסטיבל הפנסים בשנגחאי, סין. שפל ילודה / צילום: Reuters, Zhou junxiang

כלכלות במשבר דמוגרפי: מי יחליף את הילדים שלא נולדים

האוכלוסייה מזדקנת ובמקביל מיליוני עובדים חוששים שיוחלפו בבינות מלאכותיות ● ד"ר מריה וסאלו, ראש מחלקת המחקר בבנק פיקטה, סבורה ששני החזיונות הדיסטופיים האלה חייבים להיפגש: "לישראל כדאי להשקיע ברובוטים שמגבירים פריון, ולא רק מחליפים עובדים"

עסקאות השבוע / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"המוכרת הייתה לחוצה": בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בשכונת יד אליהו בתל אביב?

דירת 4 חדרים בשטח של 80 מ"ר בשכונת יד אליהו בתל אביב נמכרה תמורת 2.4 מיליון שקל ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

ידין קאופמן / צילום: יח''צ תמורה

למד בישיבה, היה בן בית אצל אהרן ברק - והופך אופציות של חברות לתרומות במיליונים

"כמה שנים אחרי האינתיפאדה השנייה גייסתי קרן לסטארט־אפים ברמאללה. עזרנו בהקמה, והשקענו בחברות פלסטיניות. שום חברה לא שרדה" ● שיחה קצרה עם ידין קאופמן, מייסד קרן תמורה, שמתרימה אופציות מסטארט־אפים למטרות אימפקט