גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדוח שחזה את ה-7 באוקטובר, ומה אפשר לעשות כדי לא לפספס את הדוח הבא

דוח שחיבר המכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן הזהיר לפני ה-7 באוקטובר ממה שיכול לקרות בישראל במקרה של מלחמה רב-זירתית, ואף המליץ מה ניתן לעשות כדי להתכונן לתרחיש זה ● פרשן גלובס יואב קרני התייחס לדוח, אך נראה כי פספס את משמעותו האמיתית ● דעה

ההרס בניר עוז אחרי ה-7 באוקטובר / צילום: באדיבות משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות
ההרס בניר עוז אחרי ה-7 באוקטובר / צילום: באדיבות משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות

הכותב הוא נשיא אוניברסיטת רייכמן ומייסד המכון למדיניות נגד טרור (ICT) באוניברסיטת רייכמן

במאמרו של יואב קרני "המלחמה המיותרת והמלחמה הבלתי מסתיימת", מתייחס קרני לדוח שהוכן לפני מלחמת "חרבות ברזל" במכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן בהשתתפות של כ-100 מבכירי מערכת הביטחון לשעבר.

קרני מכנה את הדוח בטעות "הדוח על המלחמה נגד חיזבאללה", והוא מצטט לכאורה מתוך התרחיש אליו התייחס הדוח באומרו: "ירי טילים בלתי פוסק", "כיפת ברזל קורסת", "פלישת כוח רדואן לגליל", "צה"ל יתקשה לצאת למתקפה קרקעית", "הרס עצום ואלפי אבדות בחזית ובעורף".

פרופ' בועז גנור, נשיא אוניברסיטת רייכמן / צילום: עוז שכטר

על רקע זה קובע קרני כי "קשה לדעת מה להגיד בחוכמה שלאחר מעשה. ברור שהדוח החמיץ את מהלך המלחמה כמעט מעיקרו. מה טוב שמחבריו לא ידעו מה ישראל מסוגלת לעשות. אבל הם עשו בהחלט את המוטל עליהם".

על רקע קביעותיו של קרני, יש להעמיד את הדברים על דיוקם לא רק למען הצדק ההיסטורי, אלא גם לשם הפקת לקחים חיוניים מתוכן הדוח ומעצם פרסומו לפני פרוץ המלחמה ולצורך מניעת המיסקונספציה הבאה.

לא מלחמה נגד חיזבאללה - מלחמה רב-זירתית

ראשית כותרתו של הדוח האמור אינה "המלחמה נגד חיזבאללה" אלא "היערכות ישראל למלחמה רב-זירתית". התרחיש האמור פותח את הדוח והסעיף הראשון של הדוח שאוחז כ-90 עמודים קובע: "תרחיש הייחוס שגובש במכון למדיניות נגד טרור למלחמה הרב-זירתית הבאה הוא תרחיש חמור (אם כי לא קיצון), והוא מהווה את התשתית לניתוח אתגרי ההתמודדות הן של העורף הישראלי והן בחזית".

התרחיש בחן את האיום של מערכה רב-חזיתית - מלחמה המתרחשת בו-זמנית בחמש זירות (ללא איראן). התרחיש, כמו הדוח כולו, זיהה את המיסקונספציה הישראלית טרם פרוץ המלחמה, התריע עליה, הצביע על פערים וגיבש המלצות כיצד לתקן אותם ולהיערך למלחמה שתגיע.

יתרה מכך, הפרק האחרון של הדוח עסק כולו בהמלצה לשקול מלחמת מנע ישראלית מול חיזבאללה, חשיבה שהייתה באותה עת "מחוץ לקופסה" ומנוגדת למדיניות הישראלית של ההכלה.

תרחיש הקיצון לא קרה

על רקע התרחיש האמור, צריך לקבוע כי ב-7 באוקטובר 2023 התרחש בישראל אסון נורא (שניתן היה למנוע אותו), ובאותה עת קרה גם נס גדול. הנס שמנע פתיחה בו-זמנית של מלחמה רב-חזיתית תוך פלישה של כוחות רדואן מהצפון ושימוש מאסיבי בארסנל הרקטי של חיזבאללה ופרוקסיז איראניים אחרים. במקרה שכזה מצבה של ישראל היה חמור לאין שיעור, והתרחיש החמור של הדוח היה מתרחש רובו ככולו.

שנה ו-9 חודשים לאחר אסון ה-7 באוקטובר, מעניין לשוב ולעיין בדוח. כך למשל סעיף 39 מסביר את מרכיב ההפתעה של האויב: "כאן טמון השינוי המהותי המחולל את פוטנציאל ההפתעה של הארגונים שפועלים נגד ישראל - חמאס וחיזבאללה... חלק ניכר מהכוחות מבוססים על בני המקום. (גדוד סג'עייה או ג'בלייה, לדוגמה, מבוססים על בני השכונה, משורות הלוחמים ועד המג"ד). בצורה הזו, המעבר משיגרה לחירום הוא מהיר ביותר ומותיר לגורמי המודיעין בצה"ל זמן התרעה קצר.

סעיף 88 מוסיף וקובע "הצטרפות איום הפשיטות הקרקעיות של חיזבאללה וחמאס בהטלת היקף רחב של כוחות קומנדו להתקפה על יישובים ומחנות צה"ל בשטח הישראלי יצר ממד מערכתי נוסף המחייב את צה"ל בהערכות משמעותית למגננה בקווי העימות". לפי (סעיף 89), "(קיים) חסך בכוחות מקומיים זמינים - להגנה מרחבית - להגנת יישובי הספר נגד התקפות הקומנדו של חיזבאללה וחמאס".

לא רק אזהרות, אלא גם דרכי התמודדות

הדוח לא רק מצביע על פערים חמורים בהערכות ישראל אל מול איום המלחמה, אלא גם מביא המלצות למקבלי ההחלטות כיצד לפתור פערים אלה. כך נכתב בסעף 86: "על רקע אתגר ההגנה על יישובי קו העימות מול איום המחייב התמודדות עם מספר חדירות במקביל, החטיבות המרחביות זקוקות לכוח נייד ומשוריין למשימה זו. ניתן להתבסס גם על טנקים מיושנים יחסית...".

ובסעיף 92: "בשיגרה פרט לכתת הכוננות, הקיימת כמעט בכל יישוב ספר, יתר התושבים אינם חמושים ואינם מאורגנים להגנת היישוב. גם לא קיימת ביישובים תשתית ביצורים מתאימה להגנה למול אויב בהתקפה סדורה.

ובסעיף 93: "יישובי ההגנה המרחבית הם מעין צבא סדיר מקומי ... מיקומם הטקטי בשטח הוא חיוני. יש לציידם בנשק חדיש, לאמן את תושביהם למשימתם ו'להפוך אותם ליישובים מבוצרים כהלכה".

סעיף 98: "יש לשלב את התושבים כחיילי מילואים מגויסים להגנת ביתם . גם אדם שעבר את גיל 70, איש או אישה, במיוחד כשהוא תושב המקום, יכולים להיות יעילים בתפקידי הגנה כשהם פועלים מעמדות נייחות".

אלה מעט דוגמאות מהמלצות הדוח, שלו רק היו נלקחות בחשבון ומיושמות ערב המלחמה, ניתן היה לצמצם משמעותית את היקף הנפגעים ב-7 באוקטובר ואולי למנוע את החטיפות ההמוניות. אולם כידוע, מקבלי ההחלטות הן בדרג המדיני והן בצבאי היו שבויים במיסקונספציה שנבעה בין היתר מהערכת יתר של היכולות של ישראל וזלזול בכוונות וביכולות של האויבים. הדוח של המכון למדיניות נגד טרור ניסה לחדור את חומת האטימות הבצורה ולקרוא תגר על המיסקונספציה.

דוח שמאתגר את מערכת המדינית והצבאית מבחוץ

לאור האמור, ממש לא "קשה לדעת מה להגיד בחוכמה שלאחר מעשה" כפי שקרני טוען. אפשר וצריך לומר כי רק דוחות מהסוג הזה שמגיעים מחוץ למערכת הביטחון יכולים לאתגר ולערער על הקיבעון המחשבתי המאפיין את המיסקונספציה של הדרג המדיני והצבאי.

למרות שקרני קובע בצדק כי מחברי הדוח "עשו בהחלט את המוטל עליהם", חשוב להדגיש כי העובדה שמלחמת ה-7 באוקטובר נפתחה בחזית אחת בלבד (בשל שיקולים מוטעים של הנהגת חיזבאללה ואיראן), אינה מצביעה על כך ש"הדוח החמיץ את המלחמה כמעט מעיקרו". נהפוך הוא: אמירה כזו מחזקת את המיסקונספציה הישראלית.

כדאי לזכור כי כתיבת הדוח אינה משימה שמוטלת על מכון מחקר אוניברסיטאי. לעומת זאת, על העיתונות הישראלית כן מוטלת משימה להעצים ולהדהד דוחות מהסוג זה כדי לפוצץ את בועת ה(מיס)קונספציה.

עוד כתבות

מתוך ההגרלה של נגה / צילום: צילום מסך

לוטו גרסת נגה: הדרך החריגה שבה החליטו מי יזכה להתחבר לחשמל

בצל ביקוש אדיר לחיבור לרשת המתח העליון, בקבוצת נגה נאלצו לערוך הגרלה כדי לקבוע אילו פרויקטים יעברו סקירה ● שיכון ובינוי זכו ב־57% מההספק שנכנס לסקירה - כל ארבעת הפרויקטים שהגישו עברו ● אנלייט, שהגישה את ההספק הגדול ביותר, נאלצת להמתין לתורה ● בשוק מותחים ביקורת על חוסר הוגנות בהליך

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: ap, Jacquelyn Martin

תשעה חודשים של ציפייה: האירוע שכל הכלכלה העולמית מחכה לו מגיע

בשוק מעריכים בהסתברות של 96% שהפד יוריד את הריבית הערב ב-0.25% - לראשונה השנה ואחרי חמש החלטות רצופות ללא שינוי ● ב-CNBC סימנו מספר מניות שצפויות להרוויח מהורדת הריבית המסתמנת

סטארמר מעניק לנשיא טראמפ בבית הלבן את ההזמנה מהמלך צ'ארלס / צילום: ap, Carl Court

גרעין והשקעות במיליארדים: בבריטניה מקווים שביקור טראמפ ימריץ את הכלכלה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ יבקר השבוע בבריטניה, וראש הממשלה קיר סטארמר נחוש לנצל הכרזות על השקעות בתחום הבינה מלאכותית והאנרגיה הגרעינית כדי לשפר את התדמית הכלכלית של הממלכה ● למשלחת האמריקאית יצטרפו מנכ"לי החברות OpenAi ואנבידיה

אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית / צילום: Reuters, Yves Herman

עדיין טעון אישור: הנציבות האירופית ממליצה על השעיית הסכם הסחר החופשי עם ישראל

בנציבות האירופית התכנסו היום כדי לגבות את הצהרת הנשיאה להמליץ צעדים משמעותיים נגד ישראל, ובראשם דרישה להשעות את הסכם הסחר החופשי ● אלא שהיא זקוקה לרוב מיוחס שעד כה לא התגבש ● הפוקוס על איטליה, שעד כה הביעה התנגדות למהלכים כאלה והייתה לצד גרמניה הבלם האחרון ● כך או אחרת, בממשלה לא יכולים לטעון שמדובר בהחלטה "חפוזה ומפתיעה"

השותפים ארנון דינור, גיל גורן ויורם שניר והשותפה הבריטית לורל באודן / צילום: 83North

למרות האקזיטים הגדולים: קרן ההייטק הישראלית שהודיעה על סיום דרכה

ארבעת המשקיעים מאחורי קרן ההון סיכון 83North הודיעו כי הקרן הגיעה לסוף דרכה וכי לא יגייסו קרן המשך ● "אף אחד מאיתנו לא חושב שאנחנו מדהימים בניהול ובבניית הדור הבא", אמר ארנון דינור ל-Institutional Investor

פרופ' רוני גמזו / צילום: כדיה לוי

בכירים ברשות שוק ההון: גמזו מתנהל בכוחנות ולא מתאים לתפקיד יו"ר חברת ביטוח

דירקטוריון מגדל אחזקות החליט למנות את פרופ' רוני גמזו לדירקטור במגדל ביטוח, בדרך למינוי אפשרי שלו כיו"ר החברה, בעוד שהדירקטור אבי דותן צפוי לסיים את תפקידו ● המהלך מנוגד לעמדת הממונה על שוק ההון, עמית גל, שהתריע מפני פגיעה בעצמאות מגדל

המדינה המפתיעה שמתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: האם ישראל תתקוף בכירי חמאס בטורקיה, מצרים פורסת מערכת הגנה סינית בגבול עם ישראל, יפן לא תכיר במדינה פלסטינית, ורשת SBS האוסטרלית מתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון ● כותרות העיתונים בעולם 

ג'רי גרינפילד (מימין) ובן כהן, מייסדי בן אנד ג'ריס / צילום: ap, Eric Kayne

מייסד בן אנד ג'ריס מתפטר: "משתיקים את משימתנו החברתית"

ג'רי גרינפילד, אחד משני המייסדים של מותג הגלידות הפופולרי בן אנד ג'ריס, עוזב את החברה בטענה כי היא איבדה את עצמאותה - ומאשים את חברת האם יוניליוור ב"השתקת משימתה החברתית" ● חלק מהמחלוקות קשורות גם לביקורת על המדיניות נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ויחסו למלחמה בעזה

iPhone 17 Air / צילום: צילום מסך

הוזלה של מאות שקלים: כמה יעלה האייפון החדש?

בשבוע שעבר השיקה אפל את האייפון 17, וכעת חברת פלאפון מפרסמת את המחירון הצפוי ● הדגם הבסיסי יעלה כ-700 שקל פחות מהדגם המקביל באייפון 16, והמגמה זהה בכל הדגמים ● ומה עוד השתנה באייפון החדש?

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

בזמן שבאירופה מדברים על אמברגו, בתעשיות הביטחוניות חוששים מתרחיש חמור יותר

כבר שנתיים שבענף התעשיות הביטחוניות מתמודדים עם חוסרים שונים ומשונים, במיוחד בתעשיות הגדולות שמהוות את "אבני הבניין" העיקריות ● אבל חשש מהותי שלהן אינו דווקא מהאמברגו, אלא מתעשיית השבבים

שלומי ויוסי אמיר, בעלי השליטה ברשת שופרסל / צילום: יונתן בלום

פעם שנייה תוך שנה: שופרסל תיקנס ב-2 מיליון שקל. האם זה מספיק?

הרשות להגנת הצרכן מטילה את הקנס על שופרסל בגין אי-הצגת מחיר והטעיה במחיר המוצר בקופה ● קנסות דומים הוטלו על יוחננוף, קרפור ורמי לוי, אך לא בטוח שהם מצליחים לייצר הרתעה ● קובי זריהן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן: "כול שיקול כלכלי. אם היו מקבלים קנס של 100 מיליון שקל, היו מעסיקים מאה אנשים שיסמנו מחירים ומשלמים בהתאם"

מימין: נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ושרת מדיניות החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס, בריסל / צילום: ap, Geert Vanden Wijngaert

הסנקציות של האיחוד האירופי: השפל ביחסים ומי עדיין תומך בישראל?

הנציבות האירופית הכריזה על תוכנית חסרת תקדים לסנקציות חריפות על ישראל, וחלק מהצעדים כבר יצאו לדרך ● מה יהיו השלבים הבאים, כמה כסף נפסיד ואילו מדינות מובילות את המהלך? ● שאלות ותשובות

ראש הממשלה בנימין נתניהו במסיבת העיתונאים הערב / צילום: צילום מסך

נתניהו: "הייתה אי-הבנה. כלכלת ישראל מדהימה את העולם"

לאחר שאמר כי ישראל "תצטרך יותר ויותר להסתגל לכלכלה עם סממנים אוטרקיים", הופיע נתניהו במסיבת עיתונאים בעברית ובאנגלית ואמר: "השקל חזק, הבורסה חזקה, ורואים כניסת משקיעים זרים לישראל"● בנוסף הבהיר רה"מ כי דבריו על משק אוטרקי כוונו רק לצורך בעצמאות בסקטור הביטחוני

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט לאחר הורדת הריבית הצפויה בארה"ב

הפד הוריד את הריבית, צופה עוד שתי הורדות השנה אך רק אחת ב-2026 ● מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, דיבר על אכזבתו לאחר הדיווח לפיו סין אסרה על חברות הייטק במדינה שלא לרכוש שבבים שלה ● וגם: ב-CNBC מסמנים שלוש מניות שירוויחו מהורדת הריבית המסתמנת

פרופסור אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. צילום: איל יצהר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המאבקים בבנק ישראל מחריפים: הנגיד תקף פומבית את הוועד, שלא נותר חייב

לאחר הפרסום בגלובס על המאבק הפנימי בבנק ישראל, העימות עלה מדרגה והפך לפומבי, כאשר הנגיד אמיר ירון התעמת חזיתית עם ועד העובדים החדש ● על רקע המשבר העמוק הכולל עזיבות בכירים ומשבר אמון חסר תקדים, היחסים המתוחים במוסד הגיעו לסף פיצוץ

אהרון פרנקל / צילום: אלי אטקין

אהרון פרנקל קונה מניות תמר פטרוליום ב-320 מיליון שקל. וזו חברת הביטוח המוכרת

בחודשים האחרונים הקטין פרנקל את החזקותיו בחברת האנרגיה בשורה של מימושים ומכירת חלק מהמניות לחברה האזרבייג׳נית סוקאר ● כעת הוא קונה 9% מהמניות ממנורה מבטחים, ומגדיל את האחיזה במי שמחזיקה במאגר הגז תמר

אפליקציית עלי אקספרס / צילום: Shutterstock, BigTunaOnline

רכישות האונליין: האתרים הבינלאומיים בעלייה, הישראליים בירידה

רכישות הישראלים באונליין בחודש אוגוסט הסתכמו בהיקף דומה לזה של יולי ● באתרים הישראלים נרשמה ירידה של 6%, ובאתרים הבינלאומיים נרשמה עלייה של 3% ● בתמהיל האתרים המובילים בולטת נוכחות אתרים מתחום התיירות והאירוח ● "בגזרה הבינלאומית, הטריו הסיני - עליאקספרס, שיין וטמו - שומר על ההגמוניה" ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

אוניברסיטת תל אביב / צילום: Shutterstock

שתי אוניברסיטאות ישראליות בצמרת הדירוג הבינלאומי הנחשב

אוניברסיטת תל אביב נכנסה זו השנה השנייה ברציפות למדד היזמות היוקרתי של PitchBook ומדורגת שוב במקום השביעי בעולם, ובמקום הראשון מחוץ לארה"ב ● הטכניון נכנס לראשונה לעשירייה הפותחת עם יותר מ־1,300 יזמים וגיוסים של כ־43 מיליארד דולר גיוסים ● ישראל היא המדינה היחידה מחוץ לארה"ב עם שני מוסדות בצמרת

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ויו''ר ה־SEC פול אטקינס / צילום: Reuters, Kevin Lamarque

טראמפ רוצה לבטל את הדיווחים הרבעוניים. וול סטריט לא תיתן לו

נשיא ארה"ב קרא השבוע לבטל את הדוחות הכספיים הרבעוניים וטען: "פעם בשישה חודשים זה אמור להספיק". ברשות ני"ע החלו לקדם את השינוי ● אלא שירידה בדיווחים עלולה להוביל לתנודתיות במחירי המניות וייתכן שחברות ימשיכו בתדירות הנוכחית כדי לזכות באמון השוק

טקס מתן השם לצוללת אח''י דרקון בגרמניה, נובמבר האחרון / צילום: דובר צה''ל

צוללת הדגל מתעכבת בגרמניה: אח"י דרקון לא תגיע לישראל לפני 2026

הצוללת הגדולה והיקרה ביותר שישראל רכשה הייתה אמורה להצטרף השנה לשייטת 7, אלא שהיא עדיין עוברת בדיקות וניסויי ים, ולא צפויה להימסר לצה"ל במועד ● ברקע החשש מהסחף נגד ישראל והאמברגו הגרמני, האם יש פתרון לתלות המוחלטת בתעשייה הימית של ברלין?