מוטל ודיינר סמוך לאזור 51. התברר שמדובר באתר לפיתוח מטוסי קרב חמקניים / צילום: NASA/Joel Kowsky
במשך חודשים עסק משרד זעיר של הפנטגון בחקירת תיאוריות קונספירציה על תוכניות עב"מים סודיות של הממשל בוושינגטון. בסופה הוא חשף אמת מטלטלת: לפחות את אחת מן התיאוריות הללו הזין הפנטגון עצמו.
החקירה, שנפתחה בהנחיית הקונגרס, החזירה את החוקרים לשנות השמונים - אז קולונל בחיל האוויר ביקר בבר ליד אזור 51, אתר סודי ביותר במדבר נבאדה. הוא נתן לבעלים תמונות של מה שעשוי להיות צלחות מעופפות. התמונות נתלו על הקירות, ולתרבות המקומית חדר הרעיון שצבא ארה"ב הצליח להשיג טכנולוגיה חייזרית והוא בודק אותה בסתר.
● סכסוך המיליונים והדרמה המשפטית: הסיפור המלא על פרשת גרטנר נגד וינרוט
● התערבות חירום או ניסיון השתלטות: מה קורה בקופת החולים הגדולה במדינה?
אך לקולונל הייתה משימה - להפיץ דיסאינפורמציה. בשנת 2023 הודה הקצין בדימוס בפני חוקרי הפנטגון כי התמונות זויפו. התרגיל כולו היה תחבולה שמטרתה להגן על מה שבאמת קורה באזור 51: אתר לפיתוח מטוסי קרב חמקנים סודיים ביותר של חיל האוויר, שנחשבו יתרון קריטי נגד ברית המועצות. ראשי הצבא חששו שהתוכניות עלולות להיחשף אם המקומיים יבחינו בטיסת ניסוי של, נניח, מטוס קרב חמקן מדגם F-117, מטוס שבאמת נראה כאילו הוא מכוכב אחר. עדיף שהם יאמינו שהוא הגיע מגלקסיית אנדרומדה.
פרשה זו, שנחשפת לראשונה, הייתה רק אחת מסדרת תגליות של צוות הפנטגון בזמן שחקר עשרות שנים של טענות, שלפיהן וושינגטון הסתירה את מה שהיה ידוע לה על חיים מחוץ לכדור הארץ. החקירה הניבה דוח, שפרסם בשנה שעברה משרד ההגנה, שלפיו הטענות על טיוח ממשלתי הן חסרות בסיס.
למעשה, לפי ממצאי חקירת הוול סטריט ג'ורנל, הדוח עצמו היה טיוח - אך לא באופן שבו תעשיית קונספירציות העב"מים הייתה רוצה שאנשים יאמינו. החשיפה לציבור השמיטה את האמת מאחורי כמה מן המיתוסים המכוננים על עב"מים: הפנטגון בעצמו לעיתים בכוונה ליבה את האש, כלומר ממשלת ארה"ב הפיצה דיסאינפורמציה בקרב אזרחיה.
במקביל, אופיין של פעולות הפנטגון - מערכת בירוקרטית אטומה שהטמיעה תוכניות סודיות בתוך תוכניות סודיות, והסוותה אותן בסיפורי כיסוי - יצר קרקע פורייה להתפשטות המיתוסים.
האמת נמצאת אי שם
ממצאים אלה מייצגים תפנית חדשה ומדהימה בסיפורה של האובססיה התרבותית האמריקאית בנוגע לעב"מים. בשנת 1938 שודר ברדיו האמריקאי עיבוד דרמטי של ספר המדע הבדיוני "מלחמת העולמות" של ה' ג' וולס, וגרם פאניקה ברחבי המדינה. אך בעשורים שלאחר מכן ספקולציות לגבי מבקרים מהחלל נותרו במידה רבה נחלתם של צהובוני סופרמרקטים, שוברי קופות הוליוודיים וכנסים של משתתפים בתחפושות בלאס וגאס.
לאחרונה חל מפנה מבשר רעות: קומץ של גורמים לשעבר בפנטגון חשפו בפומבי טענות על תוכנית ממשלתית לניצול טכנולוגיה חוצנית והסתרתה מן האזרחים האמריקאים. אלה הובילו לחקירתו. כעת צצות ראיות שלפיהן מאמצי הממשלה להפיץ את מיתולוגיית העב"מים התחילו עוד בשנות החמישים.
דיווח זה מבוסס על ראיונות עם כ־25 גורמים רשמיים, מדענים וקבלנים בשירות הצבא בהווה ובעבר המעורבים בחקירה וכן על אלפי עמודים של מסמכים, הקלטות, מיילים והודעות טקסט.
לעיתים, כמו במקרה של ההונאה הקשורה לאזור 51, קציני צבא הפיצו מסמכים כוזבים כדי לפזר מסך עשן סביב תוכניות נשק סודיות אמיתיות. במקרים אחרים גורמים רשמיים הניחו למיתוסים על עב"מים להתבסס בשם הביטחון הלאומי - כדי, למשל, למנוע מברית המועצות לגלות נקודות תורפה במערכות המגנות על מתקנים גרעיניים. הסיפורים נטו לקבל בהמשך חיים משלהם, כמו זה על מסע בן שלושה עשורים של פיסת מתכת שמקורה לכאורה בחללית, שהתברר כי כלל אינה כזו. אחת מן הפרקטיקות, שהייתה נהוגה במשך שנים, הייתה בכלל משהו כמו טקס חניכה של אחוות קולג', שיצא לגמרי משליטה.
החוקרים עדיין מנסים לקבוע אם הפצת הדיסאינפורמציה הייתה מעשה של מפקדים וקצינים מקומיים, או תוכנית ממוסדת ריכוזית יותר.
בגרסה של דוח 2024 שפורסמה לציבור הפנטגון השמיט עובדות מרכזיות שיכלו לסייע לשים קץ אחת ולתמיד לכמה מהשמועות על עב"מים, הן כדי להגן על סודות מסווגים והן כדי למנוע מבוכה, כך עולה מחקירת הג'ורנל. חיל האוויר בפרט לחץ להשמיט כמה פרטים, שלדעתו עלולים לסכן תוכניות סודיות ולפגוע בקריירות.
היעדרה של שקיפות מלאה רק סיפק דלק נוסף לתיאוריות קונספירציה. חברי קונגרס הקימו שדולה, הכוללת בעיקר רפובליקאים, כדי לבחון תופעות חריגות בלתי מזוהות, או UAP במונחים ביורוקרטיים (Unidentified Anomalous Phenomena). השדולה דרשה מקהילת המודיעין לחשוף אילו סוכנויות "מעורבות בתוכניות לאיתור ואיסוף שרידים של תופעות אוויריות בלתי מזוהות".
הספקנות של תנועת MAGA בנוגע לדיפ סטייט מזינה עוד יותר את הרעיון שגורמים בממשלה הסתירו סודות מפני הציבור האמריקאי. בדיון שנערך בנובמבר בשתי ועדות משנה של ועדת הפיקוח של בית הנבחרים, חברת הקונגרס ננסי מייס, רפובליקאית מקרוליינה הדרומית, הטילה ספק בדוח הפנטגון. "אני לא מומחית, אבל אני יכולה לומר לכם שזה לא מסתדר", אמרה.
החוקר המיוחד
שון קירקפטריק, מדען קפדן וממושקף שעסק במשך שנים בחקר ויברציות בגבישי לייזר, היה קרוב לפרישה מעבודתו בשירות המדינה כשקיבל את השיחה שעמדה לשנות את חייו.
בשנת 2022 הוא כבר היה מדען ראשי במרכז המודיעין לטילים וחלל ברדסטון ארסנל שליד האנטסוויל, אלבמה. בוקר אחד הוא ישב ליד שולחנו בשעה 6:30 בבוקר, שתה קפה ועיין בדוחות מודיעין שהגיעו בלילה. טלפון שיחות הוועידה שעל שולחנו - למעשה גרסה מסווגת של FaceTime - צלצל לפתע.
על הקו היה סגן של תת־שר מהפנטגון, שהיה עסוק בקשירת עניבה. הוא סיפר לקירקפטריק על משרד חדש שהקונגרס הורה להקים כדי לבחון תופעות חריגות בלתי מזוהות. "אני ותת־השר הרכבנו רשימה מצומצמת של האנשים שיכולים לעשות את זה, ואתה נמצא בראשה", סיפר האיש, והוסיף כי הם בחרו בקירקפטריק משום שהיה בעל רקע מדעי וגם הקים שישה ארגונים בתוך קהילת המודיעין. האם זו הסיבה האמיתית, השיב, "או שאני היחיד שטיפש מספיק לומר כן?".
בתוך זמן קצר קירקפטריק הקים את המשרד לבירור תופעות חריגות בכל התחומים (All-domain Anomaly Resolution Office). ה־AARO, כפי שהוא מכונה, הוא התוספת האחרונה לסלט של ראשי תיבות המייצגים פרויקטים ממשלתיים מיוחדים שהוקמו לחקר עב"מים במהלך יותר מחצי מאה. הוא פעל ממשרד לא מזוהה ליד הפנטגון, עם כמה עשרות אנשי צוות ותקציב מסווג.
המשימה נחלקה לשתי קטגוריות. הראשונה הייתה לאסוף נתונים על תופעות שנצפו, במיוחד סביב מתקנים צבאיים, ולהעריך אם ניתן להסביר אותן באמצעות טכנולוגיה של כדור הארץ. על רקע תשומת הלב הציבורית הגוברת, מספר הדיווחים הללו זינק בשנים האחרונות, מ־144 בין 2004 ל־2021 ל־757 ב־12 החודשים שלאחר מאי 2023. AARO ייחס את רוב האירועים לבלונים, ציפורים ולנוכחות ההולכת וגוברת של רחפנים בשמים.
החוקרים גילו כי דיווחים רבים של טייסים על גלגלים מרחפים היו למעשה השתקפויות של השמש מלווייני Starlink. הם עדיין בוחנים אם חלק מהאירועים הבלתי מוסברים עשויים להיות טכנולוגיה זרה, כמו מטוסים סיניים המשתמשים בשיטות הסוואה מהדור הבא שמעוותות את המראה שלהם.
המשרד מצא שכמה אירועים שנראו בלתי מוסברים היו למעשה לא כל כך מוזרים. באחד מהם, סרטון משנת 2015, נראה כאילו עצם כדורי חולף ליד מטוס קרב במהירות כמעט בלתי אפשרית. "אוי, אלוהים אחי", ניתן לשמוע את הטייס אומר בסרטון, וצוחק. אך מאוחר יותר קבעו החוקרים שלא מדובר במשהו מעניין במיוחד - העצם ההוא, זווית הצילום והמהירות היחסית של המטוס הם שגרמו לו להיראות כאילו הוא טס הרבה יותר מהר מכפי שנע באמת.
סודות ושקרים
קטגוריית המשימות השנייה של המשרד התבררה כמוזרה יותר: לסקור את התיעוד ההיסטורי, שמתחיל כבר ב־1945, כדי להעריך את הטענות שהעלו עשרות עובדי צבא לשעבר, שלפיהן וושינגטון הפעילה תוכנית סודית לאיסוף טכנולוגיה חייזרית. הקונגרס העניק למשרד גישה חסרת תקדים לתוכניות המסווגות ביותר של אמריקה כדי לאפשר לצוות של קירקפטריק לחקור את הסיפורים עד תום.
במהלך החקירה הוא החל לחשוף מעין אולם מראות בתוך הפנטגון, שעטוף בכיסוי רשמי ולא רשמי. במישור אחד הסודיות הייתה מובנת. ארה"ב, אחרי הכול, הייתה שקועה במאבק קיומי עם ברית המועצות במשך עשרות שנים, וכל צד היה נחוש לזכות ביתרון במרוץ אחר נשק שהלך ונעשה אקזוטי יותר ויותר.
אך קירקפטריק גילה במהרה שחלק מן האובססיה לסודיות גבלה בפארסה. קצין חיל אוויר לשעבר היה מבועת מאוד כשסיפר לחוקריו של קירקפטריק שקיבל תדרוך על פרויקט סודי של חייזרים עשרות שנים קודם לכן, והוזהר שאם אי פעם ידבר עם מישהו על הסוד, הוא עלול להיכלא או להיות מוצא להורג. החוקרים שמעו את הטענה הזאת חוזרת על עצמה מפי גברים אחרים שמעולם לא דיברו על העניין, אפילו לא עם בנות זוגם. התברר שהעדים היו קורבנות של טקס חניכה ביזארי.
במשך עשרות שנים חלק מהמפקדים החדשים בתוכניות המסווגות ביותר של חיל האוויר קיבלו, כחלק מתדריכי ההכשרה שלהם, פיסת נייר עם תמונה של מה שנראה כמו צלחת מעופפת. כלי הטיס תואר ככלי המתמרן כנגד כוח הכבידה. לקצינים נאמר שהתוכנית שאליה הם מצטרפים, שכונתה יאנקי בלו, היא חלק ממאמץ להנדס לאחור את הטכנולוגיה של כלי הטיס. נאמר להם שלא להזכיר זאת שוב לעולם. רבים מהם לא גילו מעולם שכל זה היה מזויף. קירקפטריק גילה שהנוהג החל עשרות שנים קודם לכן, ונראה שהוא עדיין נמשך. משרד ההגנה שלח תזכיר לכל הצבא באביב 2023 והורה להפסיק את הנוהג באופן מיידי, אך הנזק כבר נגרם.
החוקרים עדיין מנסים להבין מדוע קצינים הטעו את פקודיהם, אם כמבחן נאמנות כלשהו, ניסיון הונאה מכוון יותר או מסיבה אחרת.
לאחר גילוי זה בשנת 2023 סגנו של קירקפטריק עדכן את ראשת המודיעין הלאומי של הנשיא ג'ו ביידן, אווריל היינס . היא הייתה המומה. היינס רצתה לדעת, לדברי אנשים המעורים בנושא, האם ייתכן שזה הבסיס לאמונה הרווחת שלארה"ב יש תוכנית חייזרים שהוסתרה מהעם האמריקאי. עד כמה היה הנוהג נרחב? היא שאלה.
הסגן השיב: "גברתי, אנחנו יודעים שזה נמשך עשרות שנים. מדובר במאות על גבי מאות של אנשים. האנשים האלה חתמו על הסכמי סודיות. הם חשבו שזה אמיתי".
הממצא עלול היה להיות הרסני עבור חיל האוויר, שהיה רגיש במיוחד לטענות על התעמרות. החיל ביקש ש־AARO ישהה את הכללת הממצא בדוח הציבורי, גם לאחר שקירקפטריק עדכן את המחוקקים על האירוע. קירקפטריק פרש לפני שהדוח הושלם ופורסם.
בהצהרה דוברת משרד ההגנה הודתה כי AARO חשף ראיות לחומרים הנוגעים לתוכנית מסווגת מזויפת הקשורה לחוצנים, ועדכן את המחוקקים ואת גורמי המודיעין. הדוברת סו גוף אמרה כי המשרד לא כלל מידע זה בדוח שלו בשנה שעברה משום שהחקירה לא הושלמה, אך בכוונתו לכלול אותו בדוח נוסף המתוכנן להמשך השנה.
"המשרד מחויב לפרסם כרך שני של דוח התיעוד ההיסטורי שלו, שיכלול את ממצאי AARO בנוגע לדיווחים על מתיחוֹת אפשריות וחומרים לא אותנטיים", אמרה גוף.
אני רוצה להאמין
קירקפטריק חקר תעלומה נוספת שהחלה לפני 60 שנה. בשנת 1967 היה רוברט סאלאס, כיום בן 84, קפטן בחיל האוויר. הוא ישב בבונקר בגודל של חדר ארונות, ואייש את מערכות השליטה של עשרה טילים גרעיניים במונטנה.
הוא היה מוכן לשגר תקיפות אפוקליפטיות במקרה שבו רוסיה הסובייטית תתקוף ראשונה, וערב אחד קיבל שיחה בסביבות השעה 20:00 מעמדת השמירה שמעליו. מעל שער הכניסה, סיפר סאלאס לחוקרים מן הצוות של קירקפטריק, ריחפה אליפסה אדמדמה־כתומה זוהרת. השומרים עמדו בנשקים שלופים, וכיוונו אל החפץ האליפטי שנראה כאילו הוא מרחף מעל השער. בבונקר נשמע צופר, שאותת על בעיה במערכת הבקרה: כל עשרת הטילים הושבתו.
לסאלאס נודע במהרה שאירוע דומה התרחש במתקנים תת־קרקעיים אחרים בקרבת מקום. האם הם היו תחת מתקפה? סאלאס מעולם לא קיבל על כך תשובה. למחרת בבוקר חיכה מסוק כדי להחזיר את סאלאס לבסיס. כשהגיע לשם, הוא קיבל פקודה: אל תדבר על האירוע לעולם.
סאלאס היה אחד מחמישה גברים שרואיינו על ידי צוותו של קירקפטריק, שהיו עדים לאירועים כאלה בשנות ה־60 וה־70. הגברים אמנם נשבעו לסודיות, אך החלו לשתף את סיפוריהם בשנות ה־90 בספרים ובסרטים דוקומנטריים.
צוותו של קירקפטריק חקר את הסיפור וגילה שיש לכך הסבר. מחסומי הבטון והפלדה שהקיפו את הטילים הגרעיניים של אמריקה היו עבים מספיק כדי לתת להם סיכוי לשרוד פגיעה במכה סובייטית. אך מדענים באותה תקופה חששו שסופת הגלים האלקטרומגנטיים העזה שנוצרת מפיצוץ גרעיני, עלולה להפוך את החומרה הדרושה לשיגור מתקפת נגד לבלתי שמישה.
כדי לבחון את הפגיעות הזאת פיתח חיל האוויר מחולל אלקטרומגנטי חדשני המדמה את פעימת האנרגיה המשבשת הזו, ללא צורך לפוצץ נשק גרעיני.
כאשר הופעל מכשיר זה, שהוצב על משטח נייד בגובה 18 מטרים מעל המתקן, הוא צבר חשמל עד שבהק, לעתים באור כתום מסנוור. לאחר מכן הוא ירה פרץ אנרגיה שיכול היה להיראות כברק.
הפעימות האלקטרומגנטיות התפתלו במורד כבלים המחוברים לבונקר שבו ישבו מפקדי שיגור כמו סאלאס, שיבשו את מערכות ההנחיה, השביתו את הנשק, והן רודפות את האנשים עד היום.
אך כל הדלפה פומבית של הניסויים בזמנו הייתה מאפשרת לרוסיה לדעת שהארסנל הגרעיני של אמריקה עלול להיות מושבת כבר במתקפה הראשונה. לעדים מעולם לא גילו את האמת.
עד היום סאלאס מאמין שהוא היה צד להתערבות בין־גלקטית שנועדה לעצור מלחמה גרעינית, ושהממשלה ניסתה להסתיר אותה. הוא צודק חלקית. החוויה הותירה את בן ה־80 סקפטי מאוד בנוגע לצבא ארה"ב וליכולתו לומר את האמת. "יש טיוח ענק, לא רק מצד חיל האוויר, אלא מצד כל סוכנות פדרלית אחרת שמודעת לנושא הזה", אמר בראיון ל"ג'ורנל". "מעולם לא קיבלנו תדרוך על הפעילויות שהתרחשו, חיל האוויר לא איפשר לשום מידע להגיע אלינו".
הסתרת האמת מאנשים כמו סאלאס, ומאמצים מכוונים להפיץ בציבור דיסאינפורמציה שחררו כוח מסוכן במסדרונות הפנטגון עצמו, כוח שהפך כמעט בלתי ניתן לעצירה בחלוף העשורים. מספר הולך וגדל של בכירים בצבא ארה"ב מאמין כעת במיתולוגיה הפרנואידית שהצבא עצמו סייע להפיץ.
המשבר הגיע לנקודת רתיחה בשנת 1996, בגלל פיסת מתכת שנשלחה בדואר למגיש תוכנית רדיו לילית, ולטענת השולח נאמר לו כי היא חלק מחללית שהתרסקה.