הפרישה, הסערה והשביתה: מה באמת קורה בקופת חולים כללית?

מבוטחי, עובדי וספקי קופת חולים כללית מבולבלים. בשבועות האחרונים הקופה לא יורדת מהכותרות, ונראה שהדברים רק הולכים ומסתבכים. השיא עד כה היה שביתה שהוכרזה בשבוע שעבר, ובוטלה בתוך כמה שעות בידי בית הדין לעבודה.

לכאורה מדובר בתגובה בעוצמה חריגה לאירוע נקודתי. משרד הבריאות רוצה להגדיר את היחסים בין הנהלת הקופה לבין הדירקטוריון ואת תחומי האחריות של כל אחד מהם. הוא מצהיר רשמית כי אין לו כוונה להתערבות עמוקה יותר.

● סכסוך המיליונים והדרמה המשפטית: הסיפור המלא על פרשת גרטנר נגד וינרוט
● חייזרים ועב"מים? הפנטגון בעצמו הזין את תיאוריות הקונספירציה

אך כדי לבצע את המשימה הנקודתית הוא הפעיל סעיף בחוק ביטוח הבריאות שיכול להעניק לו סמכויות מפליגות, ולגורמים שונים בקופה קשה להתנער מהחשש שהוא עומד להשתמש בהן. "ברגע שהופעל סעיף 37 לחוק הבריאות המשרד יכול לעשות הכול, אפילו לחלק את הקופה לשניים כדי להגביר את התחרות", אומר גורם אחד. "הוא יכול להשפיע על מינוי המנכ"ל, וכך להכניס מעורבות פוליטית לתוך הקופה ולהפוך אותה לברז ג'ובים כמו ארגונים אחרים בשליטת משרדים ממשלתיים", אומר גורם שני. "הם יעשו כל מה שאפשר כדי לשלוט בתקציב, כל מבוטח צריך לדאוג לרמת השירותים שיינתנו לו", אומר גורם שלישי. האם אחד או יותר מהתרחישים הללו סביר?

הפרישה והסערה

עד תחילת יוני במבט מבחוץ נראה כי כללית מתנהלת על מי מנוחות (ככל שיש מנוחה בארגון הבריאות הגדול ביותר בישראל ב־2025). אולם בדיעבד התגלה כי משרד הבריאות שם לב כבר בתחילת מרץ לתחלופת סמנכ"לים מהירה במיוחד בקופה, והחל לפקוח עין על המתרחש בה.

ואז, ב־8 ביוני, הודיע במפתיע מנכ"ל הקופה אלי כהן על פרישתו. באותו היום ולמחרת יצאו מכתבים של שר הבריאות ומנכ"ל המשרד, שביקרו את התחלופה וטענו כי היחסים בין הדירקטוריון למנכ"ל מערערים את יציבות כללית. בשל כך הפעיל משרד הבריאות את סעיף 37 המאפשר לו להתערב בהתנהלותה. המימוש המיידי של זכות ההתערבות היה הקפאת הליך איתור המנכ"ל הבא ובקשת הסברים מן כללית לתחלופה המהירה.

ואז ישראל תקפה באיראן, ובמשך שבועיים המשיך כהן לנהל, כולל פצועים, מפונים וטיל שפגע בבית החולים סורוקה. האירועים בכללית נדחקו לשולי החדשות, אבל מאחורי הקלעים התנהלו חילופי דברים בין ההנהלה לבין הדירקטוריון, ומשרד הבריאות הבהיר שבכוונתו למנות ועדת בדיקה לקופה.

 פגיעת הטיל האיראני בסורוקה. שנים רצופות משברים / צילום: Reuters, EyePress News

עם סיום המלחמה החל דירקטוריון כללית לפעול באינטנסיביות כדי להדוף את האפשרות של ועדת בדיקה. הוא מינה גורם משלו, השופט בדימוס פרופ' יורם דנציגר, כדי שינחה את הקופה לגבי יחסי הדירקטוריון והמנכ"ל. דירקטוריון כללית טען כי סעיף 37 כולל כמה שלבים שאי אפשר לדלג עליהם, ותחילה על משרד הבריאות להסביר במדויק את הליקויים שזיהה ולאפשר לקופה לתקן אותם. לטענתם ביקשו שוב ושוב פירוט של הליקויים, והזדמנות לתקנם, אך לא נענו או שנענו בשלילה. משרד הבריאות, מצדו, התעקש כי התרשם מספיק להבין כי כללית אינה יכולה לבדוק את עצמה. הוא דרש כי עבודתו של דנציגר תיפסק (בינתיים נראה כי היא נמשכת).

ועדת הבדיקה מונתה, ואז הוועד נכנס לתמונה, תחילה בהצהרות חריפות ואחר כך גם בשביתה. הוועד לקח את צד הדירקטוריון והעלה טענות חדשות: ועדת בדיקה יכולה להוביל למינוי של מנהל מורשה לכללית, וברגע שזה יקרה, עלולים תנאי העבודה להיפגע. ביום ראשון הדירקטוריון עתר לבג"ץ נגד ועדת הבדיקה, והצדדים אמורים להגיש את תשובותיהם ביום ראשון הקרוב.

נכון לכתיבת שורות אלה ועדת הבדיקה כבר נפגשה שלוש־ארבע פעמים כדי לשמוע עדויות של עובדים בכללית וגם כאלה שעובדים איתה, ואף ביקשה כמויות גדולות של מסמכים, שבע שנים אחורה. היא אמורה לסיים את עבודתה עד אמצע אוגוסט, אלא אם כן יעלו בעדויות נושאים שיידרש עוד זמן לפתור, או אם בג"ץ ידחה את המשך העבודה. בינתיים כהן ממשיך לנהל את הקופה בתנאים המתוחים הללו ומול דירקטוריון שעוין אותו, ואמור להמשיך בכך לפחות עד תחילת ספטמבר, אז מסתיימת תקופת ההודעה המוקדמת שלו; תהליך האיתור של מנכ"ל חדש הוקפא, לפחות באופן רשמי; והעובדים והמבוטחים מתעוררים בכל יום לשאלה אם אכן מדובר בעניין נקודתי שייפתר בתוך כמה שבועות, או באירוע המסתיר אינטרסים וכוחות גדולים יותר.

יחסים עכורים בצמרת

יריית הפתיחה לסערה הייתה כאמור הודעת הפרישה של מנכ"ל הקופה אלי כהן. הקדנציה של כהן התחילה דווקא בתמיכה רבה מצד הדירקטוריון, שאף עשה השתדלות מיוחדת מול משרד הבריאות כדי לפתור כמה בעיות ביורוקרטיות ולאפשר את המינוי. הדירקטוריון הכיר היטב את עבודתו של כהן, שצמח מלמטה, עד תפקיד סמנכ"ל כספים, והיה ממלא מקום לפני שקיבל את המינוי הרשמי למנכ"ל.

בעתירת הדירקטוריון לבג"ץ לעצירת ועדת הבדיקה מוקדשת פסקה לכהן. זו נועדה להסביר מדוע, לדעת הדירקטוריון, התחלופה האחרונה קשורה באיש עצמו ולא מעידה על בעיה מבנית ביחסי העבודה בקופה. מן הפסקה הזאת ניתן להבין משהו לגבי כהן ולגבי הדינמיקה בין הצדדים.

תחילה מוזכר מקרה שבו כהן העמיד לרשותו שני רכבים, אחד בביתו בצפון הארץ ואחד במטה כללית, ובמקביל גבה החזר הוצאות על נסיעה ברכבת - שזה למעשה כפל הוצאות ואותו התבקש בסוף להחזיר. לאחר מכן הובהר כי הוא גר בפריפריה ונסיעתו ברכבת מטרתה לחסוך. נוסף על כך, כפי שנחשף בגלובס עלו נגדו טענות על ניסיון לכפות את דעתו על קב"ט הקופה.

בסוף 2023 חתם כהן על הסכם ייצוב לכללית מול משרד הבריאות. הסכמים כאלה נפוצים בכל הקופות, ומגדירים להן תקציבים שהן יכולות לקבל תמורת הישארות בגבולות גירעון מסוימים. הדירקטוריון אישר את ההסכם, וכהן מימש אותו בהתלהבות, כך שבסוף השנה הוא נותר אפילו בעודף לעומת ההתחייבויות שנתן למשרד הבריאות, לדברי גורמים בקופה. נהדר? כן, אבל העודף הזה הוא כסף שלא הגיע לחולים השנה או לשירותים רפואיים שהופסקו או לקידום פרויקטים חדשים שאמורים לתמוך בבריאותנו בשנים הבאות. למרות חשיבות העמידה בתקציב לא כולם מרוצים מזה.

בין מי שלא מרוצים נכלל הוועד, שטוען כי הסכם הייצוב הוביל לכך שלא הוקצו לו תקנים לקליטת עובדים חדשים כמובטח, וכי גם הבטחות נוספות שקיבל לא התקיימו בשל הסכם הייצוב. נחזור לטענות אלה בהמשך.

בעתירה נכתב עוד כי כהן לא יישם ולא קידם כמה החלטות אסטרטגיות של הדירקטוריון, לפחות חלקן קשורות בהוצאת כספים שהוא לא חשב שצריך להוציא. גורם מקורב לכללית הסביר לנו כי כהן מסמס את ההחלטה האסטרטגית, ואף ענה בגסות כאשר נשאל על כך בישיבת דירקטוריון. כאן מדובר, לדעת הגורם, בהפרת יחסי עבודה הנהלה־דירקטוריון, אבל בכיוון ההפוך: חריגה לכאורה של כהן מן המנדט שלו.

לגבי התנהלותו האישית, הן מול הדירקטוריון והן מול עובדים, ישנן כמה עדויות שלפיהן מדובר ב"איש קשה" שמדבר לעיתים לכפופיו באופן הנתפס על ידם כמשפיל. בכללית התרחשה לצד התחלופה הגבוהה של המנכ"לים גם תחלופה גבוהה של סמנכ"לים בחודשים האחרונים, וישנן עדויות שלפיהן לפחות חלקם עזבו בגלל היחסים עם כהן. כך טוען גם הדירקטוריון בעתירתו (נציין כי דווקא עובדים מן הדרגים הנמוכים יותר דיברו על כהן כמנהל אנושי, המדבר איתם בגובה העיניים).

אם נשים בצד את העניינים האישיים, הטענה בסביבת כללית היא כי למשרד הבריאות היה נוח מאוד עם מנכ"ל כה חסכוני. נראה כי הוא אכן תומך בכהן ומעוניין לראות אותו נשאר בקופה - אבל זה כנראה כבר לא יקרה. היחסים בצמרת הקופה עכורים מדי.

כחלופה לכך, אומרים הגורמים בסביבת כללית, אולי משרד הבריאות רוצה להשתמש בוועדת הבדיקה כמקפצה למצב שבו יהיה לו קל יותר להמשיך ולשלוט על תקציב הקופה. זאת אולי באמצעות לחץ למינוי מנכ"ל לטעמו, אפילו מישהו שמגיע מתחום התקציבים ללא רקע בבריאות (שמות כאלה, כמו יוגב גרדוס, הממונה על התקציבים באוצר, כבר נזרקו לחלל האוויר). אפשרות אחרת היא מינוי מנהל מורשה לקופה. סעיף 37 כולל את האפשרות הזאת, אם כי היא מעולם לא יושמה בקופת חולים.

משרד הבריאות הצהיר בעבר באופן מפורש כי אינו מתכוון להתערב בתהליך מינוי המנכ"ל הבא, וכי ועדת הבדיקה לא תעסוק בכך. לגבי מינוי מנהל מורשה זו אינה אחת המטרות המוצהרות של ועדת הבדיקה, וגורמים המקורבים לוועדה מציינים כי הנושא לא עלה סביב הקמתה. אולם ברמה העקרונית ועדת בדיקה כזו מוסמכת לעשות זאת, ומשרד הבריאות לא החריג רשמית את האפשרות מסמכויותיה במקרה הזה.

היו"ר הדומיננטי נגד הוועדה

יוחנן לוקר מונה ליו"ר דירקטוריון כללית בתחילת 2020. לוקר, טייס ואלוף במילואים, פרש ב־2012 מתפקידו האחרון בצבא - המזכיר הצבאי של ראש הממשלה נתניהו. מאז שימש במספר רב של תפקידי דירקטור בכירים וגם כיו"ר כיל.

הטענה העיקרית של משרד הבריאות, המגובה בדבריהם של גורמים רבים במערכת, היא שלוקר הוא יו"ר דומיננטי והדבר מקשה את עבודתם של מנהלים הכפופים לו. "הוא בעצם רוצה להיות חצי מנכ"ל עם מנהל תפעול תחתיו", אומר גורם שעבד בעבר בהנהלה הבכירה של כללית. "יכול להיות שאם הוא היה ממנה יס־מן אמיתי, זה היה אפילו עובד היטב", אמר מנהל מדרג ביניים.

גורם אחר בכללית דווקא אומר: "תמיד אנחנו שומעים על דירקטוריונים לא מספיק מעורבים, דירקטוריונים בובות. מוזר שבאים בטענות לדירקטוריון שהוא מעורב מדי לכאורה, בעיקר כשהקופה סך הכול מתפקדת היטב".

ב־2021, שנה לאחר מינויו של לוקר, פרש מנכ"ל הקופה ד"ר אהוד דודסון. בזמנו יוחסה הפרישה בעיקר ליחסים בעייתיים עם הוועד, אולם בין היתר דווח כי הדירקטוריון עמד להדיח אותו. הדירקטוריון הכחיש.

המנכ"לית הבאה הייתה רות רלבג, שלוקר הביא אותה אותה לכללית. הקדנציה של רלבג הייתה קצרה וסוערת, ואופיינה במתחים גם עם הוועד וגם מול הנהלת בית החולים העמק (אם כי את המשבר הזה היא כנראה פתרה בהצלחה, מעידים גורמים בקופה). בסופו של דבר היא עזבה את תפקידה אחרי פחות משנה, כשברקע טענות לאי־סדרים.

 רות רלבג / צילום: יונתן בלום

כך מגיעה הספירה לשלושה מנכ"לים שפרשו בתוך ארבע שנים.

את הדומיננטיות של לוקר ניתן היה להכיר דרך התגובה לאירועים האחרונים. הדירקטוריון נלחם נגד ועדת הבדיקה של כללית בכל כוחו. תחילה אמר למשרד הבריאות כי ההתנהלות בסדר גמור ואין לו כלל מה לבדוק. כאשר התברר כי אין מנוס, גייסה כללית גורם משלה לייעץ בנושא יחסי מנכ"ל ודירקטוריון, נגד המלצת משרד הבריאות. המסרים בשביתת האזהרה, שאמנם הוועד הכריז עליה והקופה דווקא פנתה לבית הדין לעבודה כדי לסיים אותה - נשמעו מתואמים עם אלה של הדירקטוריון. לאחר מכן הגיעה העתירה לבג"ץ.

"אתה מתחיל לשאול את עצמך - מה יש להם להסתיר? מה כל כך נורא בוועדת בדיקה?", אומר גורם במערכת הבריאות. אולם הדירקטוריון טוען, כאמור, כי הוועדה היא למעשה כלי להצרה משמעותית של צעדיו בכללית ושל צעדי ההנהלה - לטובת מעורבות גבוהה של משרד הבריאות בקופה.

הוועדה בהחלט יכולה להמליץ המלצות ספציפיות לגבי יו"ר הדירקטוריון, ונראה כי היא גם מתכוונת לעשות כך. למשל, כיום לוקר משמש כיו"ר פעיל במשרה מלאה (הגיוני בהתחשב בהיקף הפעילות בקופה), אך ישנה אפשרות כי הוועדה תגדיר כי תפקיד היו"ר יהיה במשרה חלקית.

הוועד חושש מתרגיל הטעיה

בראש ועד עובדי כללית עומד זה 30 שנה פרוספר בן חמו - אולי הדמות הכי חזקה ודומיננטית בקופה. גם ההתייחסויות אליו נעות בין "איש קשה" לבין אמירות חריפות יותר. לאורך השנים נאמר כי בן חמו הוא שממנה ומפטר מנכ"לים בכללית, אם כי הוא מכחיש זאת. למשל, המנכ"ל האחרון לפני תקופתו של לוקר, נועז בר ניר, עזב אחרי קדנציה קצרה יחסית ונאמר כי הוועד היה קשור לכך.

בר ניר הגיע מבחוץ, והוועד בדרך כלל מעדיף מנהל מבפנים. "הם לא רוצים להתחיל לחנך מנכ"ל מאפס לגבי מה אפשר או אי אפשר לעשות מולם. כל מנכ"ל מבפנים יודע את הגבולות", אמר לנו בעבר מנהל מדרג ביניים בקופה.

מנהלים אחרים הדגישו שמדובר בוועד שטובת עובדי כללית באמת נמצאת כל הזמן לנגד עיניו. אחרים הדגישו שהוא דווקא לא מרבה להשתמש בזכות השביתה. (על הרקע הזה, האירוע בשבוע שעבר היה חריג עוד יותר).

כאמור, היחסים בין הוועד לבין המנהלים הקודמים, בר ניר, דודסון ורלבג, היו מתוחים. לגבי כהן דווקא לא נאמרו דברים כאלה - ולא נראה כי הוועד הוא שדחף לפרישתו.

אולם, אם נחזור להסכם הייצוב שעליו חתם כהן, הרי שהוועד טוען כאמור כי ההסכם הוביל להפרת הבטחות שניתנו במסגרת הסכמי העבודה שנחתמו מולו. באפריל, זמן קצר לפני פרישת כהן, הגיע הוועד להסכמות חדשות איתו. אך לא ברור אם כהן הספיק לאשר את ההסכמות הללו מול משרד הבריאות והאוצר בטרם פרש.

הוועד הוא הקול הדומיננטי אשר מצהיר במפורש ובפומבי על הסיכון שבהתערבות משרד הבריאות בעבודת הקופה. "משרד הבריאות החליט להשתלט על שירותי בריאות כללית, להנחית מכת מוות לעצמאותה הניהולית... ניסיון של גורמים חיצוניים לקצץ ולפגוע בשכרנו, לעצור קליטת עובדים נוספים, לבצע פיטורי צמצום ולכאורה ייעול, לחסום את העובדים המצוינים שלנו מלהתקדם ולהצניח במקומם אנשים מבחוץ", כתב בן חמו בהכרזה על השביתה. המילים "מנהל מורשה" הם כסדין אדום מול עיני הוועד, שכן מנהל כזה אינו מחוייב כלל להסכמי העבודה מול עובדי הקופה.

למרות הפירוט הרב של כוונות משרד הבריאות לכאורה, על פי פרוספר - ועדת הבדיקה כלל לא אמורה לגעת בנושא יחסי העבודה. משרד הבריאות אף הדגיש במפורש כי זו לא כוונת הוועדה, אלא אם יעלו דברים מפתיעים מאוד בעדויות שתגבה. אך בסביבת הוועד חושבים שזו הטעייה מכוונת.

משרד הבריאות רעב לכוח?

רוב הציבור בישראל מכיר היטב את מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב מתקופת הקורונה. בר סימן טוב הגיע במקור מהאוצר, אך הוא כבר בעל ניסיון רב שנים במשרד הבריאות. הוא שימש כמנכ"ל תחת השר יעקב ליצמן מאגודת ישראל וכעת תחת השר אוריאל בוסו מש"ס (שכן או לא או אולי פורש כעת, במסגרת המאבקים בתוך הקואליציה).

משרד הבריאות נחשב היום בעיני רוב מערכת הבריאות למתנהל באופן יחסית ענייני ופחות פוליטי, לעומת משרדים אחרים.

מהם באמת האינטרסים של משרד הבריאות באירוע הנוכחי? דברים רבים נאמרו בשבועות האחרונים, רשמית ומאחורי הקלעים. נאמר כי בר סימן טוב רוצה להיות בעצמו מנכ"ל כללית, או רוצה להיפרע מלוקר, שלא מינה אותו למנכ"ל כללית בעבר והעדיף על פניו את רות רלבג.

טענו גם כי ועדת הבדיקה נועדה לאפשר מינוי מנכ"ל לטעמו של משרד הבריאות, או מנהל מורשה, כדי לשלוט בתקציבי הקופה ובאופן כללי לתת את הטון בגוף הבריאות הגדול בישראל. "מה רוצה כל רגולטור? יותר כוח", מסביר גורם בכללית.

טענה נוספת היא כי מעורבות גבוהה יותר של משרד הבריאות בקופה נועדה להפוך תפקידים בכללית לג'ובים שיושפעו מהאוריינטציה של משרד הבריאות לש"ס. "אולי הם ירצו לקדם בכללית כל מיני מקצועות בריאות חדשים עם הכשרה קצרה, שיש בהם יותר עובדות מהמגזר הדתי", אמר לנו בדאגה רופא בקופה.

החששות מהאפשרויות הללו מובנים. כולם הם דברים שכבר קרו בעבר בקשר בין משרד ממשלתי לחברות תחת פיקוחו. אם מתייחסים אליהם רק כשכבר מופיעים התסמינים הקליניים, זה עלול להיות מאוחר מדי. הדוגלים בתזה זו מצביעים על המהירות בה גובשה והחלה לעבוד ועדת הבדיקה, התעקשותה לא לפרט בפני הכללית את הכשלים וכן לדלג על השלב בתהליך בו הכללית אמורה לבדוק את עצמה, כמויות החומר שהועדה דרשה לראות, והסירוב לומר במפורש כי לא ימונה מנהל מורשה.

עם זאת, בדיקת גלובס לא מצאה בינתיים עדויות בשטח לכך שוועדת הבדיקה אכן מתכוונת לחרוג מהמנדט הרשמי שלה. יתרה מכך, גורמים הקשורים בוועדה טוענים כי ישנם דברים שעלו מהשטח בתור בעיות בכללית - אבל במכוון הוחלט להתעלם מהם בוועדה כדי להישאר ממוקדים בנושא שלשמו התכנסה.

כללית מתפקדת, המשבר מאיים

במכתבו הראשון בנושא לאחר פרישתו של כהן, כתב בר סימן טוב על "חשש כבד ליכולת של כללית לספק שירותי בריאות". משפט כזה הוא חיוני להפעלת סעיף 37, אך האם באמת מצבה של הקופה כה חמור? משרד הבריאות ניסה לרכך בהמשך את הדברים ומסר כי ההתערבות בוצעה כאשר זוהתה עליה בסיכון לאי תפקוד כללית, אך הרבה לפני שאי תפקוד כזה התממש בשטח.

במכתב נוסף שהוגש לכללית לאחרונה, הדגיש בר סימן טוב, כי "מצאתי לנכון לכתוב לכם ישירות... ולהביע באופן ישיר ובלתי אמצעי את הערכתי הרבה לעובדי כללית ומנהליה, אשר חרף אי היציבות האמורה שומרים על תפקוד מצוין בעתות שגרה ובזמני החירום התכופים".

אז איזו קופה היא כללית כיום? גורמים איתם שוחחנו בתוך הקופה מתארים ארגון שמתנהל בצורה מעוררת הערכה אל מול אוסף המשברים שמזמנות השנים האחרונות. "השטח לא הרגיש את המשבר בהנהלה עד כה", אמר לנו מנהל מדרג ביניים. כן, ישנו חנק תקציבי משמעותי והוא מתיש את העובדים וגורם לדחייה של תורים ולאתגרים באספקת שירותים חיוניים - בכל הארץ ועל אחת כמה וכמה בפריפריה. אך לתפיסת העובדים זו אינה בעיה ניהולית של כללית, אלא אתגר של מערכת הבריאות כולה. נכון כי אמנם אלה עובדים של הקופה שאומרים את הדברים הללו, אבל גם עובדים לא תמיד מתבטאים כך. עובדים לשעבר ואפילו מתחרים מסוימים, מגבים את הדברים.

עם זאת, גורמים כן מדברים על הקושי של הקופה להתנהל אל מול חילופי ההנהלה התדירים, בעיקר בכל מה שקשור בפרויקטים שפניהם לעתיד. עוד מדברים גורמים בקופה על האווירה ההסתדרותית, תקנות וחוקים ארכאיים, בעיקר בכל הקשור ליחסי עבודה.

המשבר הנוכחי עצמו מערער את כללית, והעובדים מדברים על בלבול והתמודדות עם שאלות של מבוטחים ושל ספקים. "יש פער בין חומרת הבעיה שחשף לכאורה משרד הבריאות לבין התגובה ומה שהתגלגל ממנה, וזה כשלעצמו מזיק לקופה", אמרו גורמים בתוך הקופה (כולל כאלה שאינם מזוהים עם הדירקטוריון או הוועד).

מה הלאה? בהנחה שוועדת הבדיקה לא תידחה על ידי העתירה שהגישה הכללית ואכן תסיים את עבודתה תוך כמה שבועות, לא תחרוג מן המנדט הרשמי שלה מצד אחד ולא תמצא מתחת לפני השטח בכללית הפתעות מטרידות מנגד - יחל החיפוש אחר מנכ"ל חדש לכללית. השמות שעלו על הפרק הם פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל איכילוב לשעבר; פרופ' שלומי קודש, מנכ"ל בית החולים סורוקה; ואורלי ויינשטיין, מנהלת בתי החולים בכללית לשעבר וכיום המנכ"לית המיועדת לבית החולים שיבא נגב. ישנה גם אפשרות כי יגיע גורם מחוץ למערכת הבריאות.

הנכונות של המנכ"לים המתאימים להגיע לקופה תלויה בהערכתם את היכולת שלהם לשרוד בתפקיד, בניגוד לקודמיהם. מצד אחד, זהו אחד התפקידים הבכירים במשק הישראלי, וכזה המשפיע משמעותית על איכות חיי הישראלים ומפתה מאוד. מנגד, נראה כי אף אחד אינו רוצה לסיים את תפקידו בסערה כמו שקרה לכהן, רלבג, דודסון ובר ניר. לא פשוט להמשיך קריירה מאירוע כזה. ההערכה של המנכ"לים בנוגע ליכולת שלהם לשרוד בתפקיד, תהיה כנראה תלויה בתוצאות עבודת ועדת הבדיקה.

גורמים המקורבים לדירקטוריון מסרו לגלובס: "הדירקטוריון אחראי על ארגון בריאות ענק גם במונחים בינלאומיים ועושה עבודה מצוינת ביחד עם ההנהלה ועובדי הכללית. מעולם לא הוקמה ועדה בודקת לקופה, ובוודאי שאין הצדקה לתקדים כזה דווקא כשהדירקטוריון פעיל ומפקח על עבודת ההנהלה כנדרש. הדירקטוריון שכר את פרופ' דנציגר, שיציג המלצותיו בקרוב כדי שהכללית תמשיך להיות ארגון הבריאות מספר 1 בישראל, וזה בוודאי ראוי יותר מוועדת בדיקה של משרד הבריאות שהקמתה נגועה בשיקולים זרים".

משרד הבריאות סירב להתייחס לטענות הפרטניות, אך מסר כי "הוא פועל אך ורק לפי סמכותו וחובתו כרגולטור - לשמור על תקינות, יציבות וניהול תקין של גוף ציבורי מרכזי, שמשרת מיליוני מבוטחים.

"ועדת הבדיקה היא הגורם המוסמך היחיד לבדוק את הטענות והיא הוקמה משיק ולים ענייניים בלבד, ונועדה להבטיח את טובת הציבור ורק את טובת הציבור".